קטגוריות
LOW פוסט כל הרשימות מלחה

במקום צ'לסי ליברפול- גביע הטוטו של הכדורסל

במקור תכננתי לכתוב על המשחק בין צ'לסי לליברפול, אבל מכיוון שכידוע לא נערך בסוף שום משחק כזה אני אספר במקום על הביקור שלי אמש במלחה.

אולם. כמה עוד אפשר להתעלל במלחה קשישא? אחרי שכבר אכלסו את המדרגות והמעברים אתמול גיליתי לתדהמתי שהוסיפו גם מושבים מאולתרים במעברים שמעל הסלים ומאחורי הטריבונות. אפילו את מקום העמידה הקבוע שלי כבר תפס מישהו עם כרטיס "מסומן".

ווג'עראס. הכדורסל הישראלי הוא מפעל שיקום תעסוקתי לשחורים משכונות מצוקות באמריקה. ועדיין, אבנר קופל ולהקתו משווקים את גביע-הטוטו שלו כאילו היה מינימום הסופרבול. אז זה מגוחך, נכון, אבל לפחות זה מכניס קצת צבע רעש וצלצולים שמפתים להציץ רגע בפנים. וזה בניגוד לכדורגל שלנו שהתפאורה שלו דהויה ודוחה ומוציאה לך את החשק עוד לפני שהתיישבת בכלל לראות את המשחק. רק דחילק, תורידו קצת את הדציבלים, עד עכשיו יש לי כאב ראש.

מעודדות. הקשר בין ילדות שמענטזות בבגדי גוף מינימאליים לבין כדורסל לעד יהיה נשגב מבינתי. אז אני לא משחק אותה נזיר, גם אני הסתכלתי ונהניתי. אבל דחילק- איפה ההורים של הילדות האלה? איך אבא מרשה לבת שלו להופיע בצורה שבאופן טבעי גורמת לאלפי הגברים שצופים בה באולם או בטלוויזיה להזיל עליה ריר?

מעודדים. מרגש היה לראות את הקהל הנפלא של חולון. ספק אם הם בכלל הכירו מישהו מהשחקנים שהסתובב על הפרקט בגופייה סגולה אבל אותם זה לא עניין, גם לא התוצאה. הם דפקו הופעה ארבעים דקות. מי אמר שאין תרבות עידוד בארץ?

אוהדים של גופיות. ובאותו עניין: לא זיהיתי בעצמי חצי מהשחקנים של הפועל שעלו על הפרקט, מה שלא הפריע לי לרגע להרגיש שכל מי שלובש לבן-אדום הוא "שלנו". בכדורסל זה מאוד בולט שנהיינו בעצם אוהדים של גופיות: השחקנים מתחלפים, הבעלים, אפילו הסמל והשם מתחלפים לפעמים. הקשר בין הפועל הנוכחית לזו שגדלנו עליה עם ה"יש בנו אהבה והיא תנצח" הוא רק בדמיון שלנו. אבל החיים הם סיפור שאדם מספר לעצמו וקבוצות ספורט מאפשרות לאוהדים שלהן להלביש עליהן איזה סיפור שהם רוצים.

ירושלים האחרת. מלחה הוא אולי המעוז האחרון של ירושלים האחרת. זאת של קטמון הישנה (להבדיל מהקטמונים), בקעה ורחביה. זאת ירושלים שאולי אתם לא מכירים- אשכנזית, שמאלנית, משכילה, ליברלית ומאופקת. טבע הדברים שבתור אוהד בית"ר אני מרגיש שם קצת מוזר. מצד שני יש בי צד שהרבה יותר מתחבר לסגנון הזה. איזה כיף לשיר לעודד ולהשתולל בלי כל ה"מוחמדים" וה"טועמות" והגועל נפש שיש בחלקים מסוימים ביציע המזרחי.

כדורסל. אה כן, היה גם העניין הזה. תכל'ס זה היה נראה כמו בשכונה- עשו כוחות וחילקו לשני חמישיות. שלנו ניצחה.

ילדות, איפה ההורים שלכן?

13 תגובות על “במקום צ'לסי ליברפול- גביע הטוטו של הכדורסל”

זה באמת דיסוננס אדיר. גם אני אוהד של ירושלים (אני אוהב לקרוא לה ככה, כמו שרסקין ושלח קוראים לה, אולי כדי להמעיט מהעובדה שהיא בעצם הפועל) בכדורסל ושל בית"ר בכדורגל, ולפעמים זה באמת מוזר שאני יושב לפעמים ושר "הפועל עולה" ומעודד את האדומים… הזוי. אבל נמשכתי אליהם איכשהו – היתה לי סימפטיה לירושלים הרבה זמן, אבל רק בעונה של היולב קאפ זה ממש פרץ החוצה ממני – ומאז זה נשאר. שלא לדבר על זה שאבא שלי אוהד מכבי כדורסל שרוף…

בכל אופן, להתייחס קצת לכדורסל – מאוד אהבתי את הקבוצה של שנה שעברה, מה שגרם לי עוד יותר להתאכזב מהפספוס הענק פעמיים נגד מכבי חיפה. הקבוצה של השנה הזאת מאוד מזכירה לי את הקבוצה הקודמת – נלהבת, לא תמיד מאורגנת, בלגניסטית, אבל כזו שיכולה להביא יופי של כדורסל לפעמים.

מה שכן – אליפות לא ניקח. לא השנה.

יש לי סימפטיה גדולה מאד להפועל בכדורסל. אפילו יותר מסימפטיה. אבל יש לי בעיה בשנים האחרונות עם הספורט הזה שנקרא "כדורסל ישראלי". למרות כל פעולות השיווק של מינהלת הליגה, זה ספורט לא תחרותי, בעיקר משעמם, שלא מצליח לחבר יותר מידי אנשים אליו.

אתמול, למשל, שמעתי שיש שידור של המשחק. הסתקרנתי, באמת, לראות את הקבוצה החדשה. כמובן שחוץ מיובל נעימי לא הכרתי כמעט אף אחד, וכמו שאמרת, אותם כושים (סליחה על החוסר בפוליטיקלי-קורקט) יכלו לשחק באדום או בסגול, זה לא ממש משנה. יוני ניר, אם אני עוד זוכר משהו, שיחק פעם בהפועל ואוריקוקיה היה באיזה 25 קבוצות לפני הפועל. בקיצור, כל הנדנדה הזו של שחקנים מקשה מאד על היכולת להזדהות עם הקבוצה.

בקיצור, זיפזפתי לסביליה ריאל כשנהיה ממש משעמם והעיניים מיצמצו בעצבנות (משהו כמו רבע שעה…), ואת התוצאה ראיתי בעיתון הבוקר. לא הצטערתי לרגע. אי אפשר להשוות כדורגל לכדורסל. גם כשזה כדורגל ספרדי מול כדורסל ישראלי (אולי בעיקר בגלל זה…).

מי שלא ראה את ההצגה של סן-איקר, לא ראה תצוגת שוערות מימיו. תביטו בהצלה שלו בערוץ הספורט. קשה לי להאמין שנראה עוד פעם דבר כזה.

אגב, מתי אתם נפטרים מהאומלל הזה, בניטז משהו… כל פעם שטורס וג'רארד יתפסו יום חלש תפסידו?

האמת היא שהעניין עם הצ'ירלידרס הוא אחד מן הפרדוקסים המוזרים ביותר בתרבות הספורט האמריקאית. ככל שהספורט מגיע משורשים שמרניים יותר, כך העניין של הצ'ירלידרס מפותח יותר. בבייסבול שנחשב לפופולרי יותר במדינות בהן יש יצוג חזק למפלגה הדמוקרטית כל עניין הצ'ירלידרס לא תפס. דווקא פוטבול, שחזק מאוד במדינות השמרניות בארה"ב, ושבו כל העניין של תפילה קבוצתית לישו הוא מאוד מקובל, נחשב למוביל בתחום הזה. איכשהוא, בדרך שנבצרת לחלוטין מבינתי המעודדת נתפסת כסמל של תום וטוהר. זה מגיע לכך, שבחורות עם עבר של צ'ילידינג בתיכון מציינות את כנקודה לזכותן במסמכי הבקשה לקולג'.

שבי – כשג'רארד וטורס יתפסו יום חלש לא ננצת. אנחנו נפסיד כשקראגר יתפוס יום חלש. בינתיים הוא תפס חודשיים חלשים. הפסדנו 1:0 קטן (תכלס, זה מה שזה היה -לחטוף גול בדקה ה – 90 כשאתה מנסה להשוות הוא לא אינדיקטור לדומיננטיות) למוליכת הטבלה במשחק שכדורגלנית היינו לגמרי לא רעים בו. אגב, מה שמוזר לי הוא שליברפול משחקת כדורגל שהרבה יותר קרוב לזה שמבקריו של בניטס רצו שהיא תשחק, מבקיעה הרבה שערים (מול אותן קבוצות מול היא נתקעה בעונה שעברה) מעיזה יותר, לוקחת יותר סיכונים, ובעיקר פחות ממושמעת ופחות מכאנית. מדהים לגלות שיש לזה מחיר. לא?

הכדורז"ל הישראלי הוא אניגמה עבורי, בית"ר ירושלים בכדורסל הייתה קיימת בשנות השבעים (מקסימום שמונים) ואני לא יכול להיות אוהד של הפועל ירושלים אפילו בשחיה, כך יצא שאין לי קבוצה אהודה (אבל בהתחשב במצב הליגה זה לא הפסד גדול מדי, תודו…).
אוהדי בית"ר והפועל ירושלים יחד הם חזון נפרץ פה בעיר, וזה בשבילי דבר ממש מוזר.
לא בגלל הקטע הפוליטי, זה כבר לא קיים, אלא בגלל פרקטיקה. איך אפשר בשבת בטדי לשיר "הפועל זונה" ולמחרת במלחה "יאללה הפועל"?
נשגב מבינתי.

באבא בימים – המשחק נגד צ'לסי היה משחק טקטי לגמרי, סוג של שח-מט, בין שני מאמנים טקטיקנים מהדרגה הראשונה. לכן כשאתה אומר שליברפול היו בסדר, צריך לקחת את זה בפרופורציות, שהרי לא היה שם הרבה כדורגל.

לגבי הדיון הרחב יותר בעניין בניטס – עובדתית, נכון שליברפול מבקיעה יותר שערים. אני לא חושב שמשהו בבניטס השתנה, פשוט יש לו שחקנים שמשחקים יותר זמן ביחד ולכן גם התיאום וההבנה ביניהם טובים יותר. לא חושב שיש יותר העזה ויותר סיכונים במשחק שלו. עדיין קויט מגן ימני, עדיין לוקאס ומסצ'רנו שני קשרים אחוריים, עדיין ג'רארד משחק חלוץ שני, עדיין טורס מחפש חבר, אין שינוי אצל בניטס. מאמנים בגילו כבר לא משתנים.

לעניות דעתי – כל התוצאות של ליברפול הן פונקציה של השניים – טורס וג'רארד. עליהם קם ונופל הכול. קראגר? אם היה לכם עוד בלם ברמה של סקרטל, מצבכם היה טוב הרבה יותר. אבל כאוהד בית"ר אני מבין את הצורך בשחקני בית בהרכב…

אעשה לך את הכבוד ולמה שכתבת חצי בצחוק אתייחס ברצינות –

אני לא חושב שמשהו בבניטס השתנה, פשוט יש לו שחקנים שמשחקים יותר זמן ביחד ולכן גם התיאום וההבנה ביניהם טובים יותר. –

לא טענתי שבניטס השתנה. עם זאת, קבוצה של בניטס לא סופגת כל כך בקלות. חוסר הריכוז בהגנה הוא מאוד לא בניטזי. חוץ מזה – ליברפול לא מבקיעה יותר שערים, היא מבקיעה הכי הרבה. אז מה אם כל קבוצה מתואמת מבקיעה יותר שערים למה דווקא ליברפול מבקיעה הכי הרבה? היא הקבוצה המתואמת היחידה. ואם היא כל כך מתואמת למה זה לא בא לידי ביטוי בהגנה שלה. העזיבה של ארבלואה היתה משמעותית יותר מזו של אלונסו?

לא חושב שיש יותר העזה ויותר סיכונים במשחק שלו. עדיין קויט מגן ימני –

אני לא יודע מתי ראית את זה שהוא מגן ימני. אבל מילא זה – יש לנו שלושה שערים, שלושה בישולים ונוכחות אינסופית בחלק במגרש של היריב של אחד, גלן ג'ונסון.

עדיין לוקאס ומסצ'רנו שני קשרים אחוריים – בוא נתעלם לרגע מהעובדה שעד כה היה מעט מאוד מסצ'ראנו. עדיין הקביעה הזו נכונה עובדתית אבל המסקנה הנובעת ממנה (דהיינו שליברפול הגנתית) דוגמטית לגמרי. השאלה איננה מה מסצ'ראנו עושה אלא איפה הוא עושה את זה. התפקיד שלו הוא פשוט, לדאוג שקבוצות לא יעברו את החצי. גם אם על פניו זה תפקיד הגנתי, הוא עושה את זה כל כך גבוה שבתכלס זו משימה התקפית. תסתכל על השער של הראשון של צ'לסי ותראה איפה הוא מאבד את הכדור. אני חושב שאתה מבלבל בין קבוצה התקפית לקבוצה שנותנת לשחק. ליברפול, כשהיא טובה, לא נותנת ליריב לנשום. זה אומר ששחקנים מוציאים הרבה אנרגיה בחילוץ כדורים ומהר. משימה שעל פניה היא הגנתית אבל המקום בו היא נעשית הופך את ליברפול להתקפית.

עדיין ג'רארד משחק חלוץ שני – איך זה אינדיקטור לשמרנות? קבוצות חייבות לשחק עם שני חלוצים טבעיים כדי להחשב להתקפיות? לתקוע לטורס חלוץ נוסף בין הרגליים רק יפגע בו.

עדיין טורס מחפש חבר – ר' התגובה הקודמת.

זה נראה כמו דיון ללא סוף, אבל עוד התייחסות בקצרה לדברים הרציניים שכתבת.

עובדתית – ליברפול הבקיעה הכי הרבה העונה, בעיקר כיוון שמשחק אצלכם החלוץ הכי טוב בעולם כיום. לא הייתי שוכח שאנו אחרי 6 משחקים בלבד. סטטיסטיקה דינה להתיישר בסוף. אני מוכן לקחת סיכון ולהמר שאין מצב שקבוצה של בניטס תסיים עונה עם הכי הרבה שערים.

ההערה לגבי קויט הייתה כמובן בציניות. הגישה (השמרנית?) שלי לא יכולה לעכל מצב בו מאמנים פחדנים לוקחים חלוץ, מציבים אותו בכנף ונותנים לו הוראה לרוץ עם המגן עד נקודת הקרן. דעתי היא כי זה מוציא את העוקץ ממשחק ההתקפה, גורם לשחקן הקו להגיע מותש להתקפה ובסופו של דבר פוגע בביצועים ההתקפיים שלו כשהוא נדרש להם.

הדיון לגבי הקשרים האחוריים הוא חשוב, בעיקר ברמה העקרונית. שני השחקנים, גם לוקאס וגם מסצ'ראנו, תפקידם להרוס. נקודה. אישית, כאוהד כדורגל אירופאי נייטראלי (אני לא אוהד ליברפול, אני אוהד בית"ר), קשה לי עם זה. אני רואה משחק כדי ליהנות מבנייה ולא מהריסה. אבל גם אם ניקח את התזה שלך – שניים אלה (מסצ'ראנו הוא אחד השחקנים האובר-רייטד שאני מכיר ולגבי לוקאס גדולים ממני חיוו את דעתם), חסרי משקל בחלק ההתקפי. קח את אסיין, ההגנתי היחיד של צ'לסי או קאריק, פלטשר או אנדרסון, לסירוגין, של מנצ'סטר, יש להם משקל התקפי כלשהו. לחנוק התקפות זה יופי לקבוצה, אבל צריך למנף את זה לתועלת התקפית.

ולסיום – עניין טורס ג'רארד. אנלקה נתקע לדרוגבה בין הרגליים? ברבטוב נתקע לרוני בין הרגליים? דעתי היא שחלוץ נוסף יעשה רק טוב גם לטורס וגם לקבוצה, אם ילמדו לשחק יחד.

אבישי,
אני דווקא ממש לא התחברתי לקבוצה של השנה שעברה שהייתה לדעתי מאוד לא "הפועלית", במובן הזה שהיא היתה חסרת אופי, כפי שכתבתי כאן אחרי הכישלון בפיינל-פור. מוקדם מאוד לדעת איזה קבוצה תהיה השנה, אבל אם היא תלך בכיוון "הברדקיסטי" יותר כמו שאתה אומר, אני אישית יתחבר אליה יותר. נדמה לי שהעובדה שנעימי, לפחות בשלב הזה, הוא הרכז הפותח מבשרת שזה הכיוון.

דוד,
אני לא גדלתי על היריבות בין בין בית"ר להפועל ירושלים, מבחינתי אפילו הפועל כדורגל היא סוג של אחות קטנה וסימפטית. הדרבים שלי, בכל ענף, היו תמיד נגד הקבוצות מההתנחלות הדרומית להרצליה.

באבא,
מה שכתבת בעניין הצ'ירלידרס ממש מרתק אותי- יש מצב לעוד הרחבה בעניין או להפנייה לכתבה/מאמר כלשהו בנושא?

שבי,
דעתי כדעתך לגבי סאן-איקר וכמעט תמיד כשאני כותב כאן על ריאל/נב' ספרד אני מקפיד להעלות על נס את גדולתו.
גם בעניין בניטז וליברפול אין צורך לומר שאני מסכים עם כל מילה.

ההצלה של איקר , כבודה במקומה מונח אבל היא בטח לא יותר מדהימה מההצלה של אחד , יז'י דודק , ב- 25/05/05 באיסטנבול , 3 דקות לסיום ההארכה של המשחק הכי חשוב שיש מול החלוץ שנחשב אז לטוב בעולם .

לגבי הצ'ירלידרס – הבדל גדול בין אלו שבאנ.בי.אי לאלו שבישראל ואני מתכוון לגיל שלהן . באמת בושה.

ההבדל הגדול בין ליברפול של החצי השני של העונה הקודמת לזו הנוכחית היא בעיקר כושרם של מס' שחקני מפתח ( מעל כולם – סטיבי וג'יימי ) והעובדה שאין עדיין מחליף לאלונסו ( למה לעזוב שהכל התחיל להתחבר ולהראות טוב לעזאזל ?! ) בתקווה שעד שהפצוע האיטלקי ישחק , עדיין יהיה לנו עניין במירוץ לאליפות .

שבי:

עובדה אחת – את העונה שעברה סיימה ליברפול עם הכי הרבה שערים בפרמייליג. 77 שערים לעומת 68 של ארסנל, צ'לסי ויונייטד.

נו, אז אתה רואה, לא היה צורך לחכות לסוף העונה לראות שההימור שלי נכשל. בעצם, אף פעם לא הייתי טוב בהימורים… סחתיין על שיעורי הבית!

ברצינות – אם אתה אוהב את מה שאתה רואה מהקבוצה שלך – שיבושם לך. אמרתי כבר – אני לא אוהד את הקבוצה אבל לא נראה לי שיותר מידע אוהדים שלה אוהבים את הכדורגל של בניטס. למרות הסטטיסטיקה.

רק לגבי הססטיסטיקה הזו, כבר דנו בה כאן בעבר:
השאלה היא כמה מתוך 77 השערים האלה היו שערים של "כדורגל" שבאו ממהלכים התקפיים ראויים לשמם? התשובה- מעט מאוד.
רב השערים האלה היו בהתקפות מתפרצות וחלק גדול מהם במהלכים שהתחילו מבעיטות שוער של ריינה.

א. לא נכון מבחינה עובדתית ולמען האמת אם היית קורא את מה שאתה עצמך כותב היית מבין שזה לא יכול להיות נכון. אתה זה שכותב כל הזמן על החזקת הכדור המייגעת צפון דרום, מזרח מערב ימינה שמאלה קדימה אחורה ולמעלה למטה. התקפות מתפרצות הינן נחלתן של הקבוצות שמחזיקות פחות בכדור. ליברפול אינה מן הקבוצות האלה. ליברפול הבקיעה אמנם שערים בהתקפות מתפרצות אבל זה בודאי לא חלק הארי באופן כיבוש השערים שלה.

ב. התקפות מתפרצות הן בעיני אחד מהמהלכים האסתטיים ביותר במשחק.

ג. הדבר הכי מדהים במה שכתבת הוא כל הסיפור הזה על מהלכי כדורגל ראויים יותר וראויים פחות. מהלך התקפי הינו מהלך ראוי אם מובקע ממנו שער. החריג לכך הינו שערים מקריים. אם על פני עונה שלמה קבוצה מבקיעה את המספר הגדול ביותר של שערים זה אומר שהעניין אינו מקרי מה שאומר שהמהלכים ראויים. מה שאתה בעצם טוען זה שהקבוצה שהבקיעה כמעט עשרה שערים יותר מכל קבוצה אחרת עשתה את זה במקרה. וזה בכל הכבוד, כמו שאגב מוכיח יבול השערים בעונה הנוכחית קביעה מופרכת לחלוטין.

סגור לתגובות.