ספיח אחרון מפרוייקט פתיחת העונה– יאיר אלון השחקן הצעיר המבטיח (והמקיים!) של הבלוג עם החלום שלו:
בחלומות יש מגיע. בספורט אומרים אין צדק ואין דבר כזה מגיע, בחלומות, לפחות שלי יש. ושחר פאר היא אחת שמגיע לה. לשם שינוי לא בזכות ילדות ענייה או אבא מתעלל או תאונה קשה שעברה ויצאה ממנה, אלא פשוט כי היא משקיעה כ"כ הרבה, וכ"כ רוצה שלדעתי גם מקטרגיה הגדולים ביותר לא יכולים לטעון שלשחר מגיע יותר ממקום 65 בעולם וביקורות נוקבות מהתקשורת.
למי מהקוראים שלא יודע אני ילד לפני גיוס. אם נדייק בנובמבר הקרוב אני אהפוך להיות רכוש של צה"ל ולכן שאיצקו ביקש ממני לכתוב משהו על החלום לשנה הקרובה רציתי משהו קרוב, משהו שעוד אני אספיק להינות ממנו מההתחלה ועד הסוף. ואחרי הרבה מחשבה אין מושלם יותר מהצלחה אדירה של שחר.
סיבוב ראשון של הפלשינג מדו, שחר מקבלת את אניקו קארפוס ההונגריה המדורגת 200 בעולם. הציפיות משחר הן לעבור את הסיבוב הזה, אבל המשך ההגרלה הקשה לא מניב תקוות גדולות במיוחד בקרב חובבי הטניס הישראלים. המשחק נגמר במהירות, שידור אמנם לא היה אבל הדיווחים כבר מחלחלים וששחר נראתה טוב כפי שלא נראתה הרבה זמן. 6-1 6-1 לשחר בסיום.
אניקו קארפוס
בסיבוב השני חיכתה אלכסנדרה ווז'ניאק הקנדית הצעירה (לא הדנית היפהפייה) והאגרסיבית המדוגרת 35 שפתחה בסערה! 6-0 במערכה הראשונה לקנדית ושתי שבירות לזכותה במערכה השניה נראו כמסמנות את הסוף של שחר פאר באליפות, אבל אם היכולת הטובה חזרה בסיבוב הקודם פה חזר האופי שכ"כ מאפיין את שחר, הבקהנד הקטלני התחיל לפעול וכתש את הקנדית כל הדרך לשוויון חמש במערכה השלישית.
פה המומנטום של שחר נדמה היה שקצת אובד שווז'ניאק כבר עלתה ל 40-0 על ההגשות של שחר, שיא הלחץ אין ספק בכלל. ופתאום משום מקום שלוש הגשות ראשונות של שחר נכנסות, את כולן ווז'ניאק מחזירה לרשת ואין כבר יותר מדי מקום לספקות משהו מיוחד קורה פה. המשך המשחק כבר היה קליל עבור שחר, בסיום 6-0 4-6 5-7 לשחר.
אלקסנדרה ווז'ניאק
בסיבוב השלישי שחר עושה מה שלא עשתה הרבה מאד זמן, מנצחת שחקנית טופ 10, את הרוסיה ורה זבונרבה. 6-3 2-6 6-3 לשחר שמעפילה לשמינית הגמר.
וורה זבונרבה
בערך פה הקהל הישראלי מתחיל להתעורר-התקשורת מסקרת יותר, התקווה חוזרת וכבר במשחק הקרוב אפשר לראות הרבה יותר דגלי ישראל ואוהדים קולניים ביציע ממה שהיה בסיבובים הקודמים. בשמינית הגמר שחר סובלת מכאבים פתאומיים בקרסול שחוזרים להדאיג אומה שלמה ובכל זאת מתגברת עליהם ובו בעת על היריבה קרלה סוארז נבארו החזקה. 2-6 3-6 לשחר בסיום.
סוארז-נבארו
ברבע הגמר- ניקול ואידיסובה הצ'כית, אותה שחקנית שהגיעה כבר לפיסגה של הטניס, אותה אחת ששחר ניצחה באליפות אוסטרליה לנערות בשנה בה זכתה בטורניר, אותה אחת ששחר ניצחה אותה בסיבוב השלישי ב 2007 אז נעצרה רק ע"י סרינה ברבע הגמר. אך עכשיו שתיהן לא בשיא והטורניר מהווה נקודת אור ראשונה מזה הרבה זמן. ההתדרדרות של הצ'כית גדולה בהרבה, כשהיא פוגשת בשחר היא ממקומת רק במקום ה 120 בעולם.
במשחק שתי השחקניות לא מצליחות לשחזר את אותה יכולת שהביאה אותן עד לרבע גמר ה- us open ונראות כמו אותן שחקניות חסרות ביטחון שהיו בתקופה האחרונה. ובכל זאת לשמחתנו שחר היא זאת שמתעלה והרי לנו לראשונה בהיסטוריה! שחקנית ישראלית בחצי גמר טורניר גראנד סלאם! 7-5 5-7 6-4 לשחר פאר.
ניקול ואידוסובה
האופוריה בטירוף, מדינת ישראל כולה מתרגשת, הכתבים חוזרים לפרגן ובוסים ממשיכים להתעצבן על עובדיהם שנשארו ערים על הלילה לראות את הפלא הישראלי.
חצי גמר הפלשינג מדו: שחר פאר נגד אמלי מורזמו אותה מורזמו שדורגה ראשונה בעולם, זכתה בשני סלאמס ועוד ועוד השגים מפוארים. אבל שחר עומדת איתנה, מציגה את הטניס הטוב ביותר שהציגה בחייה.
והמשחק נפתח: טניס משובח מצד שתי השחקניות, כל אחת שומרת על משחקוני ההגשה שלה עד למצב של 5-5. שחר נראית דפנסיבית יותר, אך לא נותרות לה הרבה ברירות אל מול העוצמה האדירה של הצרפתיה שמשחקת ממש כמו לפני שלוש שנים באותה תקופה קסומה.
שחר פאר מגישה ומפסידה את משחקון ההגשה שלה בתוך שתי דקות, המתח שאוחז בה רב כ"כ עד שהוא משתק אותה כמעט לחלוטין. אותו שיתוק ולחץ ממשיך גם במשחקון הבא והמערכה הראשונה הולכת למורזמו.
טרם פתיחת המערכה השניה, שחר אוספת את הכדורים בוחרת שני כדורים בקפידה, מכניסה אחד לכיס, מסתובבת כתרגיל פסיכולוגי כפי שהיא עושה לעיתים תכופות כדי להתנקות ולהיכנס לפוקוס ברם הפעם זה יותר מזה, הפעם שחר מחליטה "לעזאזל עם הכל אני צריכה לנסות דברים אם אני רוצה לנצח היום".
בנקודה הראשונה שחר מנסה סרב אנד וולי ומפסידה את הנקודה, אבל לא זה מה שישבור אותה, היא מפעילה לחץ ומשחקת ממש בתוך המגרש ושולחת ווינר אחר ווינר, זה לא רק התוצאה 1-0 במשחקונים במערכה השניה על הלוח, מומנטום שלם עבר לשחר. לאחר המשחק מומחי הטניס בכל העולם יהללו את אותו טניס ששיחקה שחר במערכה השניה באותו חצי גמר, 6-1 ניצחה שחר את אותה מערכה, בכל אותה מערכה הפסידה שחר רק עשר נקודות.
המערכה השלישית יוצאת לדרך הפעם עם ההגשות של מורזמו, לשמחת כל העם היהודי שחר לא מורידה את הרגל מהגז, לשמחת כל חובבי הטניס בעולם גם מורזמו מתאימה את עצמה לרמה וכולנו זוכים לטניס משובח ומשחק צמוד ביותר.
3-3 מורזמו מגישה ונשברת! 4-3 לשחר שרחוקה שני משחקונים מהגמר, ושוב השיתוק הזה שוב אותו שיתוק שנותן למורזמו את המשחקון בקלות ומחזיר אותנו למצב של שוויון והרגשת החמצה נוראית.
שתי השחקניות שומרות בקושי רב על משחקוני ההגשה שלהן אבל שומרות, שומרות עד למצב של 6-6 שהמשמעות ברורה- סופר טייברייק, מי שתנצח את הטייברייק הזה תקנה לעצמה מקום בגמר. את שלוש הנקודות הראשונות אוספת מורזמו בקלות ועכשיו היא תגיש פעמיים, ברור לכולנו ש- 5-0 והחלום נגמר.
הנקודה הראשונה בהגשות של הצרפתיה לשחר השניה למורזמו, 4-1 שחר פאר תגיש. הנקודה הבאה מתאפיינת בפחדנות של שתי השחקניות שמשחקות גבוה ולמרכז, אז מאבדת שחר קצת את העשתונות ושולחת כדור חד לקו האורך השמאלי, צעקת "אאוט!" חזקה נשמעת, שחר קוראת מייד לצ'אלג' האחרון שנישאר לה. והנה, אכן הכדור היה בפנים! אולי שתי שערות אבל בפנים, 4-2 בשובר השוויון ומיני מומנטום לצד שחר.
הראשונה שזוכה לנקודת משחק זוהי שחר פאר שמובילה 6-5 אבל מורזמו יוצאת מזה עם אייס קטלני. גם בנקודה הבאה מורזמו מגישה חזק ומדוייק ושחר בקושי מגיעה לכדור, 7-6 למורזמו שרחוקה עכשיו נקודה אחת מהגמר. שחר מגישה, באמצע הנקודה הכדור פוגע לשחר בפריים ויוצא קצר מאד מורזמו מתנפלת על הכדור ומחטיאה אותו מטר בחוץ, אותה צו'אק (choke) שוב תקופת אותה.
שוויון שבע, הגשות של שחר, מורזמו שוב עולה לרשת אבל מפסידה את הנקודה, לוב אדיר של שחר פאר. במצב של 8-7, נקודה אחת מהגמר, לאחר סערת מחיאות הכפיים שקט רועם באצטדיון, ואז נשמעת קריאה, לא lets go או משהו שיגרתי, אלא "היא לא יודעת שחר, היא לא יודעת" ומורזמו אולי הבינה את הקריאה ונתמלאה חוסר ביטחון, אולי הלחץ היה זה שעשה את העבודה אבל שחר אפילו לא הייתה צריכה לגעת בכדור. שגיאה כפולה של מורזמו ובזכות 5-7 6-1 7-6 שחר פאר בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה.
אמילי מורזמו
לגמר מגיעות סבטלנה קוזנצובה שהדיחה את שחר מהרולאן גארוס בשמינית המגר ב- 2007 באחד הטורנירים המוצלחים של הישראלית, וכמובן שחר פאר שנולדה בירושלים ומשחקת טניס מגיל שש, הצטרפה רשמית לסבב ה- WTA ב- 2004 וזוכת אליפות ישראל, שבורכה בכשרון גדול אבל לא כזה שהולם את השגיה, אלא העבודה הקשה, ההתמדה והאופי הם שהביאו אותה למצב שהיא תשחק אל מול אלפי צופים באצטדיון, מיליונים בבית נגד אחת השחקניות הכי חזקות בסבב, עם מטרה אחת בראש להביא לראשונה תואר גראנד סלאמים ביחידים למדינת ישראל.
פה החלום נגמר, אסור להיות חזירים..
יאיר אלון
"הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת
אני סומך על הגשם שימשיך לרדת
שתעלה השמש, אהובתי אל פחד,
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר!"
יאיר,
דבר ראשון- מקסים! לו יהי. וסחתיין על השליטה בחומר.
לגבי שחר פאר:
אהבתי מאוד את מה שכתבת לגבי זה שמגיע לה בזכות העבודה הקשה. הנטייה הטבעית שלנו היא להעריך כישרון אבל בהרבה מובנים דווקא לאלה שהם אולי מעט פחות מוכשרים אבל הצליחו בתחומם בזכות עבודה קשה מגיע את הקרדיט האמיתי.
כתכתי איפשהו כבר לפני יותר משנה שמה שהייתי ממליץ לשחר לעשות זה להוריד קצת לחץ, להשתתף בפחות טורנירים ולבלות יותר זמן בארץ עם המשפחה והחברים.
טניס הוא מקצוע מאוד טובעני- הוא כרוך בשהייה ממושכת בערים זרות, לבד על מזוודות. עבור כל אדם צעיר זה קשה מאוד, במיוחד עבור נשים שמטבעם זקוקות יותר לחום ולסביבה תומכת. לכן גם אנחנו רואים את השחיקה המוקדמת מאוד של נשים מצליחות בסבב- קלייסטרס, הנין, ועוד דוגמאות רבות (קפריאטי בעשור הקודם).
ההחלטה הכי מוצלחת שהוויליאמסיות קיבלו בקריירה שלהן היתה באמת להשתתף בפחות טורנירים, לבלות יותר בבית ולהסתובב פחות בעולם. הייתי ממליץ על זה כאמור בחום גם לשחר, זה יעשה לה רק טוב, קודם כל מבחינה נפשית ואז גם מבחינה מקצועית.
יאיר,
פוסט נפלא! גיוס נעים ושרות קל.
היי יאיר.
האמת שלא ראיתי את הטורניר הזה, אבל אני כל כך מתחבר אליך – בהערצה לשחר פאר. אני ממש פנאט שלה כבר… בזמן האחרון נהיה נורא אופנתי לרדת עליה, לפגוע בה, לקטלג אותה כ"ילדה העשירה שתמיד היה לה הכל". אני קורא את הכל ודי מתרגז, למען האמת. כי בעיניי היא מלכה. לא משנה מה היא תעשה בהמשך, כי רק על מה שהיא כבר עשתה – רק על הנצחיות שבה, על הווינריות הענקית שיש בתוכה, היא הטניסאית הכי גדולה שהיתה כאן. ואם יש דבר שאני הכי אוהב, זה הסיבוב הזה לאחור שהיא נותנת ברגעים הקשים במשחקים שלה. הרגע שהיא עוצמת עיניים, מסתובבת, חושפת שיניים ונלחמת עד הסוף.
שחר מייצגת את המשמעות של ספורט: שכל עוד זה אפשרי תיאורטית, זה אפשרי גם מעשית.
אה, כן – ומיותר לציין שזה פוסט נהדר.
איציק – אחלה רכש עשית :)
גיוס קל בנאדם,
אבישי.
יאיר, אני חותם על הכל. מה גם שאהיה בניו יורק בתקופת היו אס אופן אז בכלל זו יכולה להיות חגיגה. זה מדהים כשרואים עד כמה התקשורת מנותקת מהלך הרוח הציבורי. למרות חוסר הפרגון לשחר מצדה, חובבי הספורט האמיתיים מאוד מעריכים את הספורטאית הנהדרת הזו.
איציק, שחר לא יכולה להרשות לעצמה, גם כלכלית, את מה שהאחיות וויליאמס מרשות לעצמן.
מקסים.
פשוט כיף לקרוא.
מרגישים שמי שכתב את הפוסט מבין על מה הוא מדבר :)
תודה
אבישי,
צרף אותי למועדון אוהדי שחר. אתה צודק ויפה כתבת.
יאיר – כל הכבוד. כתיבה מעולה עם שליטה אבסולוטית בחומר (אישית קצת הלכתי לאיבוד, אבל זו כבר בעייה שלי…). מסכים עם תומר לגמרי לגבי הפער העצום בין היחס של התקשורת לאהבה והאהדה שמקבלים ספורטאים שמשמקיעים את כל כולם במקצוע האהוב עליהם. גם אם אין תוצאות מיידיות.
איציק – רכש מעולה עם פוטנציאל גדול! יש לך בארסנל רכש דומה לבית"ר?
כתוב יפה מאוד, לו יהי לו יהי… אבל איזה סופר טיי-ברייק בדיוק.
לפי מה שאני יודע – בגרנד סלאם, במערכה אחרונה ומכרעת – משחקים עד 6, או עד הפרש של 2 משחקונים מעבר ל 6. לא?
תודה, תודה לכולם על המחמאות… כיף לקרוא :-)
תודה גדולה לאיציק כמובן…
*לא הייתי בארץ 8 ימים ככה שלא ממש יכלתי להגיב ורק היום חזרתי ובהחלט היה שווה לחזור בשביל זה…
לשי,
בus open בשונה משאר הגראנד סלאמים יש טייברייק בכל מערכה במצב של 6-6 ולא משנה אם זו חמישית רביעית או ראשונה…