אדום כחול-לבן

17 תגובות בנושא אדום כחול-לבן

1. מאת matipool‏:

   26 באוגוסט 2009 בשעה 16:13

   איזה כיף לקרוא ורק חבל לי על ההפסד ( יותר מהפסד "רגיל") . מצטער שלא יכולתי להיות שם איתכם .
   הייתי שמח שתרחיב על הפגישה עם יוסי . לשמוע קצת דברים מבפנים .
   ובעיקר – הרבה הרבה מזל טוב .
2. מאת איציק אלפסי‏:

   26 באוגוסט 2009 בשעה 16:55

   תודה מתי.

   פגשנו את יוסי פעם ראשונה ביום שישי אחרי האימון ביציאה ממלווד. להפתעתי הוא ידע על הביקור של החוג (מסתבר שעמית יצר איתו קשר מהארץ) והוא לקח את הטלפון של חזי והבטיח ליצור איתנו קשר. אחרי יומיים שלא שמענו ממנו וקצת התחלנו להיות סקפטיים הוא עמד במילה שלו ויצר קשר. קבענו איתו באותו ערב (ראשון) במלון שהחבר'ה התאכסנו בו. הוא הגיע וישב איתנו למעלה משעה והיה פשוט מקסים. החבר'ה שאלו הרבה על ליברפול ועל מה שקורה בתוך המועדון.

   בגדול הוא כמובן היה חייב לשמור על "ממלכתיות" אבל עדיין למדנו כמה דברים מעניינים:
   כמו למשל שהשחקנים ידעו כבר בסוף העונה שעברה שאלונסו לא יישאר, שבאבל הוא חלוץ, שלוקאס נלחץ מאוד במהלך המשחק מהתגובות שהוא מקבל מהיציע כשהוא טועה, שהשחקנים שומעים אתyou'll never walk alone בחדר ההלבשה לפני המשחקים, שריינה הוא ליצן לא נורמלי וקאוט ממשיך לרוץ גם כשהם יוצאים בערב למסעדה…

   הוא סיפר עוד שבאימונים הם עובדים תשעים אחוז מהזמן על טקטיקה. הפתיע אותי לשמוע שבניטז לא נוכח באימונים ומי שמעביר אותם זה סמי לי ופלגרינו. למעשה הבנו ממנו שהחל מהעונה בניטז מתפקד למעשה כמעין מנכ"ל על והוא היחיד שמתעסק בכל הנושא של העברות, חוזים וכו' (את המו"מ על החוזה החדש הוא ניהל מולו).

   הוא סיפר על הגאווה שלו להיות שחקן ליברפול אבל מעניין מבחינתי היה לראות שדווקא כששאלתי אותו על הנבחרת (אגב, אני הייתי היחיד שזה עניין אותו) פתאום משהו אצלו השתנה- שמתי לב שהוא לוקח את זה אישי יותר, שזה בנפשו, כאילו שליברפול זה עבודה אבל הנבחרת זה משהו מעבר. בעיני זה מאוד מצא חן אבל לדעתי החבר'ה קצת התאכזבו בנקודה הזו.
3. מאת עמית‏:

   26 באוגוסט 2009 בשעה 17:32

   איציק,
   מרגש לקרוא אותך ולחוות איתך הדברים מחדש.
   שמחתי כל כך שהצלחנו לרגש אותך ולהיות איתך ביום המגניב הזה של יומולדת 30.
   שיהיה רק טוב,
   ואני מבטיח להמשיך לעקוב ולהגיב.
4. מאת שבי כהן‏:

   26 באוגוסט 2009 בשעה 19:56

   איציק ידידי – מזל טוב! לא יכולתי לחשוב על דרך טובה יותר בה יכולת לחגוג. וההפסד? באמת שולי. כמו שאמרת: יום אחד בניטס יילך ולכם יהיה טוב יותר. הבעיה היחידה שהיום הזה נראה רחוק מתמיד…

   לגבי יוסי – לא צריך להיפגש איתו כדי לדעת שמדובר בבן-אדם מקסים ומיוחד ולא פלא שהאישיות שלו, ולא רק היכולת, מביאה אותה לגבהים בהם הוא נמצא.
5. מאת matipool‏:

   27 באוגוסט 2009 בשעה 7:32

   איציק – תודה .
   קצת מטריד אותי שרפא לא נוכח כמעט באימונים והפך למעשה למעין עסקן . אולי הכוונה שסמי לי מעביר את האימונים ורפא צופה מהצד ?
   חוץ מזה , אם עובדים כל כך הרבה על טקטיקה – איך ממשיכים לחטוף בקלות ממצבים נייחים ?!
   מה שעוד מטריד זה שידעו כבר מזמן שאלונסו עוזב ולא נערכו למחליף כשיר בזמן .
   ועוד משהו בקטנה – האם גם במחצית השנייה של העונה שעברה ייחלת לעזיבתו של רפא ? ( לא שאני מתומכיו הנלהבים אבל יודע שבלעדיו עלול להיות הרבה יותר גרוע ) .
   נ.ב. – ככל הזכור לי , עמית אמר לי שיוסי סיפר שקיבל הצעה מברצלונה בקיץ . יכולים להרחיב על הסיפור ? כמה רציני זה היה ? איך לא התפתה לעבור לקבוצה כזו ועוד יותר לעיר כזו ?
6. מאת dtnsgl‏:

   27 באוגוסט 2009 בשעה 12:41

   מתי – רפא מסתכל על האימונים מהמשרד שלו. זה דבר שכל המנג'רים עושים ורפא עד העונה הזאת היה עוף מוזר כשהיה נוכח ברוב האימונים.

   איציק – היה לי שבוע מקסים בחברתך. שמחתי מאוד לדעת שאתה מצטרף אלינו והיתה חוויה עצומה!
7. מאת איציק אלפסי‏:

   27 באוגוסט 2009 בשעה 12:45

   עמית, תודה על הכל, אתה מוזמן תמיד.

   שבי, תודה אחי. אתה צודק שיהיה קשה לאמריקאים להעיף את בניטז בגלל שכל ערעור מצדם על המעמד שלו נתפס ע"י הואהדים שגם ככה חמים עליהם לעוד פגיעה מצידם במועדון.

   מתי,
   יוסי סיפר שמי שמעביר את האימונים זה סמי ופלגרינו. גם לי הפריע שרפא הפך לסוג של עסקן, ועוד יותר איך זה שאנחנו אמורים להיות קבוצה שהחוזק שלה הוא בדגש על פרטים קטנים וכל מצב נייח נגדנו זה חצי גול.. שכחתי לשאול את יוסי על זה, חבל באמת.

   לגבי ברצלונה, הוא באמת אמר שזה היה רציני אבל לא פירט למה החליט בסופו של דבר להישאר באנפילד.

   וכן, גם אם רפא יביא גביע אליפות וליגת האלופות אני אשמח לראות אותו עוזב את ליברפול. הוויכוח שלי איתו הוא לא על התוצאות (שגם הם לא משהו כמו שאתה רואה), זה וויכוח עקרוני על דרך ותפיסת עולם.

   ולא, לא יהיה יותר גרוע אם הוא יעזוב. סביר מאוד שיהיה יותר טוב. וגם אם לא, זה גישה מאוד עצובה לחיים להישאר עם משהו לא טוב רק בגלל החשש שיכול להיות יותר גרוע.
8. מאת איציק אלפסי‏:

   27 באוגוסט 2009 בשעה 12:48

   דותן, עכשיו ראיתי את התגובה שלך.
   אותו כנ"ל לגבי, חבר.
   ושאפו עצום לך ולעמית על התקתוק הכמעט מושלם של הטיול!
9. מאת matipool‏:

   27 באוגוסט 2009 בשעה 15:59

   איציק – חיכיתי להערה שלך בנושא הגישה לחיים .
   בעולם אוטופי – אתה צודק לגמרי .
   בעולם הכל כך מעשי ותעשייתי שאני חי בו – לצערי , לפעמים אין ברירה והחיים הם בין השאר סדרה של התפשרויות .
   ספציפית לנושא רפא – יכול להיות שיהיה יותר טוב בלעדיו ומאד יכול להיות שיהיה יותר גרוע . העונה האחרונה לימדה שהוא יכול להוביל לכיוון הנכון . אם העונה הזו הוא ייכשל אז זה יהיה הזמן להחליפו .
10. מאת איציק אלפסי‏:

    27 באוגוסט 2009 בשעה 17:13

    מתי,

    אני איתך לגבי העניין של התפשרויות, זה גם משהו שאתה מבין בגיל שלושים… בגיל עשרים כשלא נראה לך משהו את חותך, בגיל שלושים אתה כבר בודק קודם מה האופציות החלופיות.
    ובכל זאת, אני חושב שלפחות כתפיסת עולם אסור לנו לפחד משינויים אם דברים לא הולכים כמו שצריך רק מהפחד שאולי יהיה יותר גרוע. גם אם יהיה יותר גרוע לפחות תהיה לנו הידיעה שניסנו ונקטנו בגישה אקטיבית ולא נתקענו בעמדה סבילה (גם פאסיבית וגם סובלת…).

    לגבי בניטז- אם מסתכלים על מבחן התוצאה אפשר אכן לטעון שספק אם מנג'ר אחר היה מגיע להישגים טובים יותר (אני חושב שכן אבל מקבל שזה נתון לוויכוח). אבל, שוב, הטענות שלי כלפיו הם על הרבה מעבר לכך ואתה והחברים כאן מכירים את הטענות האלה לא מהיום ובאמת שלא נעים לי לחפור לכם שוב…
11. מאת ליברפולי‏:

    27 באוגוסט 2009 בשעה 17:21

    איי איציק איציק – כיף לקרוא ולהיזכר
    ואיך אתה שוכח את "גרארד איי לאב יו, איי לאב יו"…
12. מאת איציק אלפסי‏:

    27 באוגוסט 2009 בשעה 17:43

    חזי אחי, איך אפשר לשכוח.. למה אתה חושב הוא נראה כמו שהוא נראה נגד וילה? הוא עדיין לא התאושש….
    ד"ש חם לאבא! יש לך אפשרות להעלות את הוידאו?
13. מאת גילי‏:

    28 באוגוסט 2009 בשעה 15:28

    איציק, איזה כיף לכם שיש לכם חוג אוהדים של ליברפול. אם אנסה להקים חוג כזה לסאות'המפטון אז חוץ ממני , אני ואנוכי לא נראה לי שיהיו עוד קופצים…
    לגבי ליברפול, עושה רושם נכון לעכשיו שהמנגינה נשארת – נצחונות על הגדולות בליגה, ותיקו או הפסדים נגד מידלסברו וכאלה.
    ואי אפשר בלי מלה על החבורה המסכנה מהדרום , שמחפשת נצחון ראשון העונה
    ואולי זה יקרה דווקא מול סטוקפורט בחוץ? כי כרגע מפרידות בינה למקום ה 6 שמוביל
    לפליאוף 16 נקודות, וזה הרבה . אז אני מקווה שהם ייצאו מההלם שלהם וינצחו.
    עכשיו אחרי שהפסידו שלשום לברמינגהם בגביע הליגה , אולי הראש שלהם יתפנה לליגה חחח .
14. מאת איציק אלפסי‏:

    28 באוגוסט 2009 בשעה 15:35

    גילי, אני אשמח להצטרף לחוג של הסיינטס בארץ בתור משקיף בדעה מייעצת :)
    לא הייתי במשחק ביום שלישי אבל מהדיווחים שקראתי הסיינטס שיחקו לא רע בכלל מה שנותן תקווה להמשך העונה בליגה. פתיחת העונה באמת מאכזבת אבל צריך לתת לפארדיו זמן, בניגוד לבניטז, יש לי התחושה שהוא דווקא כן יעשה משהו מועיל עם המצרך הזה.
15. מאת בני תבורי‏:

    28 באוגוסט 2009 בשעה 17:23

    איציק,
    ראשית, מזל טוב.
    רציתי מאוד להצטרף לנסיעה, אבל מולה עומד טיול לניו זילנד מיד אחרי ראש השנה וגודל התקציב חייב בחירה. זה מזכיר לי שבראשית דרכי כאן בבלוג, הבעתי חשש שאהיה בניו זילנד לפני אנפילד…לא שיערתי כמה מהר זה יקרה. אתמול בחתונה של בן דוד ישבתי עם שני אחיו של החתן, אוהדים ורודים למהדרין, ובאומץ שרק בירה ושוטים של וויסקי יכולים להעניק, הסברתי להם כמה מעובדות החיים, כולל איזכור מפורט של הנצחונות עליהם השנה. בעיקר דיברנו על אהדה ומשמעותה, הסברתי להם מה ההבדל בין זוללי שרימפס לאוהדים אמיתיים, וכדי להמחיש, הבאתי מהאוטו את הלפטופ והראיתי להם את הבלוג והפוסט. לא הימרתי את דתם לאדום אמיתי, אבל סחטתי הרבה קריאות התפעלות לגבי מהות אהדה אותה כינית כל כך יפה "אדום – כחול לבן".
16. מאת Captain Gerrard8‏:

    2 בספטמבר 2009 בשעה 23:08

    איציק,

    נורא מרגש לקורא את הדברים שבניון סיפור לכם. אין כמו לשמוע סיפורים מה-inside

    הוא הרחיב משהו על זה שבאבל אמור להיות חלוץ ?
17. מאת איציק אלפסי‏:

    3 בספטמבר 2009 בשעה 14:34

    גבי,
    החבר'ה שאלו את יוסי למה באבל לא ממצה את הפוטנציאל שלו ובאופן כללי זה אפילו נראה כאילו הוא לא מתאמץ. יוסי אמר שקשה לו בגלל שהוא מתופקד בעמדה (שחקן אגף) שלא מתאימה לו כי התפקיד הטבעי שלו, גם לפי מה שהוא שיחק באייאקס וגם לפי מה שרואים באימונים, הוא חלוץ.

    אני אישית מאוד סימפטי למצב של באבל ומבין את התסכול שלו. הסיטואציה בליברפול היא מאוד קשה לשחקנים מסוגו- התקפים ויצירתיים. השיטה של בניטז היא מאוד קשוחה וקפדנית ולשחקנים מהסוג הזה שזקוקים להמון חופש וביטחון בכדי להוציא לפועל את הפוטנציאל שלהם כמעט ואין סיכוי להצליח.

    ואגב, זה בדיוק הסיבה שליוסי מגיע המון קרדיט על ההצלחה שלו, כי הוא מטבעו גם שחקן מהסוג המדובר. רק שהוא בעזרת המון נחישות ואופי הצליח לעשות את ההתאמות הנחוצות. באבל, כנראה גם בגלל גילו הצעיר יחסית, לא הצליח. והכישלון הוא לא רק שלו אלא גם של בניטז לדעתי.

סגור לתגובות.