כבר התרגלנו, אבל בכל זאת.. איפה שצריך לפרגן, מי אנחנו שנחסוך במחמאות?!
"העלובה", קורותיה של קבוצת הכדורגל ‘עירוני אבי-נימני' היא, גם העונה, הדבר הכי מרתק על המסכים שלנו!
כשכבר חשבנו שראינו הכול היא מפתיעה אותנו מחדש עם שינויי עלילה שעליהם, בוודאי, שקדו טובי המוחות במהלך הקיץ בשעה שאני ואתם הסתלבטנו לנו כך סתם על החוף..
כן חברים, הדמויות הטרגיות-קומיות שאנחנו כ"כ אוהבים עדיין כאן ובעונה החדשה הם אף הולכים רחוק יותר, נועז יותר, הזוי יותר!
אבי "להיות איתך בכל דקה" נמני- ללא ספק בעונתו הגדולה ביותר! הוא שחקן, הוא מנג'ר, הוא מאמן, הוא בעלים, הוא אוהד, הוא קובע מה יהיה מזג האוויר, מי יהיה השופט ומה תהיה התוצאה. בשלוש מילים: אין עוד מלבדו!
לוני "יש לי סוני אבל אין לי פוני" הרציקוביץ'- ההברקה של יוצרי הסדרה. דמות שמזכירה קצת את ג'ורג' מ-"סיינפלד" או פיבי מ-"חברים"- אנשים שעושים מעצמם צחוק בכל הזדמנות אפשרית ועדיין מצליחים איכשהו לקחת את עצמם ברצינות. ההפקה כבר מתכוננת למקרה (הלא סביר) שיחליט לפרוש ומחממת על הקווים את דורון שפר.
אלי "שריף צעצוע" כהן- סצנת הפתיחה של העונה בה הוא נצפה מכבס במרץ חולצת ספורט צהובה עם הספרה שמונה על גבה בעודו מזמזם בקול נוגה את נעימת הפתיחה המיתולוגית של הסדרה ('כמה יפים היו אותם ימים.. לא מדברים וגם לא מתראים.. חבל…') כבר נכנסה לקלאסיקה של כל הזמנים!
ושני משפטים ברצינות.
נכון אבי נמני שוב הציל את מכבי מהפסד מביך אמש נגד אשדוד, רק שזה מזכיר לי קצת את אותו בעל מכה שאחרי שהוא מפוצץ את אשתו הוא מואיל בטובו להסיע אותה לחדר מיון. זאת מכיוון שאבי נימני הוא אבי אבות כל תחלואיה של מכבי ת"א בעידן המודרני.
איך לעזאזל מנסים לנהל במכבי קבוצת כדורגל או מערכת מסודרת כלשהיא כשהבוס (המאמן)בהגדרה (!!) כפוף למרותו של אחד מעובדיו (השחקן נימני). וכל זה עוד קורא בתרבות הניהול שלוני מטיף אליה (אם ככה הוא מנהל את שאר העסקים שלו אני מציע לעובדי ישפאר לרענן בקביעות את קורות החיים שלהם). אצל הלוזונים, על כל תחלואיהם, זה מעולם לא היה קורה.
גם במגרש השחקנים של מכבי לא יכולים לתפקד כשזה שחותם להם על הצ'ק בסוף החודש מנופף לעברם בעצבנות שיימסרו לו. לא סתם את האליפות היחידה בה זכתה בעשור האחרון לקחה מכבי כשאבי נימני מבלה את מרבית העונה על הספסל. אין לי אלא להעריץ את קלינגר על האומץ והתעוזה שהוא גילה באותו מהלך. כשהוא התקפל והחזיר אותו לקבוצה ולהרכב שנתיים אח"כ הוא ירה לעצמו ברגל ובעקבות כך מצא את עצמו בסופו של דבר מוגלה לאי השכן.
אבי נימני היה בשיאו שחקן כדורגל נפלא. אחד הגדולים שהיו פה. הוא גם הוכיח מנהיגות וידע לספק לקהל את הצורך בכוכב מקומי להזדהות איתו. אלא שהטרגדיה של מכבי ת"א (ושל אבי נימני, כי אני באמת מאמין שהוא אוהב את מכבי) התחילה ביום שבו אבי נימני הגיע למסקנה שהוא יותר גדול מהמועדון.
אין דבר כזה שחקן יותר גדול מהמועדון.
למצער, זה משהו שלא אבי נימני ולא האוהדים של מכבי השכילו להפנים והם ישלמו על זה את המחיר עוד שנים רבות.
שכחת את מאנה, שילוב אגוצנטרי של יאמר וגאידמק, שהחליט להרחיב את איומי הפרישה של הקודמים לו לפעם בשבוע!
אין ספק!
יוצרי הסדרה ריעננו את הקאסטינג עם דמות אגו-צנטרית משובחת שמוסיפה נופח שכונתי עוד יותר לעלילה :)
כמו שכתבתי- ההצגה הטובה ביותר בעיר!
טור מאוד מעניין. בטור אוהד מכבי, אולי הייתי נעלב, מתעצבן וממלמל: “אוהדי בית”ר האלו, מחפשים בכל דרך לעקוץ אותנו”. אבל אני יודע שיש משהו בדבריך. נמני הכניס את עצמו (או שלוני ומאנה הכניסו אותו, אין לדעת) לתסבוכת שאין לה סוף. אני בהחלט חושב שנמני כבר בקושי זז ורק מתעצבן על השחקנים. במיוחד אתמול. המטאפורה שלך אם הבעל המכה הייתה נכונה מאוד, לגבי אתמול. ולמרות כל זאת, יש שתי עובדות שלא עוזבות אותנו, אוהדי מכבי. אני לא אוהד נמני כמו רוב אוהדי מכבי ובכל זאת:
1. ברגע שנמני יוצא מהמשחק אין לנו קבוצה. אף אחד לא יודע מה התפקיד שלו וכולם מפחדים לקחת מנהיגות. שיבחון, עם כל היכולות שלו, עוד לא הראה נכונות לקחת את המושכות. אני יודע שזה מצב קטסטרופלי, אבל זה המצב.
2. נמני, המנג’ר, הביא תקופה חדשה למכבי ת”א. תקופה שבא שחקנים מעדיפים אותנו על מכבי חיפה (עומר גולן ויניב עזרן) והפועל (שנלחמה גם היא על עזרן). בתקופת אלי דריקס, כל שחקן שנלחמנו עליו גורלו היה ידוע. היה בלאגן גדול בתקופת דריקס, מבחינת השחקנים וההנהלה.
אני מקווה מאוד שחדד או שיבחון יביאו לנו מנהיג חדש. בינתיים, זה מה יש.
אין לי שום דבר להגיד חוץ מ”צודק”
אה, וגם היה משעשע
:)
איציק, כתבה מרתקת שמתארת בדיוק את הבעייתיות ביחסי מכבי-נמני-שער 11.
אסף, לגבי תגובתך – טענת שאי אפשר להתעלם מכך שנמני הביא עידן חדש למכבי תל-אביב בתחום הניהול. אף אחד לא טען אחרת, ומה שאתה אומר אפילו מחדד את הבעיה. נמני מנג’ר כזה טוב, שהוא יישאר בתפקידו עוד הרבה זמן. מה שגורם לשחקנים לידו לפחד ממנו עוד יותר על המגרש.
בקיצור, ג’נרל-מנג’ר טוב צריך להיות ג’נרל-מנג’ר נטו.
מצד שני, יובל, אולי זה טוב שהשחקנים מפחדים ממנו. פשוט אני מנסה לחשוב על מה מבוססת העובדה הראשונה. אולי, כשנמני על המגרש כולם יודעים מה מקומם ומה הם אמורים לעשות
ובפרק שהיה היום, השחקן נמני הודיע למאמן כהן שהוא מפוטר, קבוצה בזיון, ואומרים שבית”ר זה הכי שכונה מבחינה ניהולית