קטגוריות
כל הרשימות נשמת כל חי עשרים ושניים משוגעים

שירים ושערים

כשרשת MTV חנכה את שידוריה ב-1 באוגוסט 1981 הקליפ הראשון שהוקרן היה באופן אירוני מכוון להיטה המפורסם של להקת ה"באנגלס" Video Killed the Radio Star. מה שעשתה MTV למוסיקה החל משנות השמונים עשו SKY ודומיה ברחבי העולם לכדורגל משנות התשעים ואילך.

אם יש משהו שאני מתגעגע אליו בכדורגל של פעם זה שידורי הרדיו. איכשהו שם כל הנעת כדור חסרת תכלית במרכז המגרש נדמתה בראשי להתקפה מתפרצת מסחררת בנגיעה מרגל לרגל וכל דרדל'ה מחמש מטר לפצצה לחיבורים… אני עדיין מסוגל לשמוע את הלמות ליבי בכל פעם שגדעון הוד הכריז "יש לנו איתות מבלומפילד" או שדני דבורין תיאר מסידני הרחוקה איך "פארינה מתנהל עם הכדור בחצי המגרש של הנבחרת שלנו" ובראשי שיוותי את הטנקים הסורים שועטים לעבר הרמה…

אחת העוולות הכי גדולות שהטכנולוגיה גורמת זה שהיא מכיחידה את את היכולת לדמיין. נדמה לי שאחת הסיבות לקינות האופנתיות על הכדורגל הישראלי נובעת מהעובדה שעכשיו אנחנו רואים אותו על מסך פלזמה ענק בהיי-דפנישן על מלוא עליבותו. איכשהו כשבני פייסיק וקמי ברץ שידרו ימק"א נדמה היה עלינו קטן ורומנטי כמו אנפילד ובלומפילד מרשים ורועש כמו המראקנה. יוסי שושני היה קרקה וניסים כהן זיקו..

אין תחליף ל"כח המדמה" והוא חשוב בכל התפתחות אנושית. המציאות, יודע כל מבוגר, אפורה וארורה הרבה יותר מהדמיון. אם יש סיבה כלשהי שבגינה אני מרחם על הילדים של היום זה שלקחו להם את הדימיון. הכל חי וחזק ובצבע. בהרבה מובנים אני מרגיש שיש לי מזל שגדלתי בדור האחרון שלפני האינטרנט, הלווין הכבלים והסלולר ואני זוכר מה זה לדמיין את "הר הגעש בצהוב מתפרץ!"

בשבת האחרונה היתה לי לרגע הזדמנות לחזור לימים ההם של "שירים ושערים". באנגליה, כמו באנגליה, עדיין נאחזים בכל הכח בשאריות המסורת האחרונות, גם בימים ששייח' מאבו-דאבי מנסה להביא למנצ'סטר סיטי שחקן ברזילאי במחיר תל"ג של מדינה בינונית באפריקה, וכך יוצא שהמשחקים שמשוחקים בשעה הראשית (שבת 15:00) לא משודרים בטלוויזיה. כמובן שאפשר לראות אותם באינטרנט וכו' אבל בכל זאת, לפחות בשבת האחרונה לא יכולתי שלא להתפתות להקשיב לשירים ושערים המקומי ברדיו 5 של הבי.בי.סי.

תמיד טענתי שאיפה שלא צריך לחשוב האגלים הם מס' אחת. לעומת שידורי הכדורגל בטלוויזיה בהם הפרשנות הממוצעת הולכת בערך כך: "רוני בעט בעוצמה לפינה, השוער לא יכל להגיע לכדור- איזה שער!" (פרשנות כן, לא שידור). על תובנות שמעבר למשחק עצמו בהקשרים תרבותיים פוליטיים היסטוריים נוסח מודי והחבר'ה אפשר רק לחלום (יוצאי דופן הם גיאם בלאגה המצויין שמפרשן את הליגה הספרדית ואנדי גריי שאולי הוא לא גאון כדורגל אבל מעביר לצד מרטין טיילור את המשחקים בחן רב). לעומת זאת, ברדיו, כשרק צריך לתאר את מה שאתה רואה- לא לחשוב ולא להסתבך, זה פשוט תענוג! השדר מנווט כמעשה אומן בין המשחק שהוא משדר לבין הדיווחים מסטמפורד ברידג', קרלייל והראגבי בטוויקנהאם. באמצע התקפה מתפרצת של רונאלדו הוא אפילו מצא זמן לדווח ש- "דה איזראלי פריים מיניסטר האז אנוונסד און א סיז-פייר" ובאותה נשימה המשיך.. "אנד נאו רוני פרום דה לפט.." אומנות!

תשעים הדקות המשמימות בין בולטון ללנקשייר, שבוודאי מול הטלוויזיה היו מרדימות אותי כבר לפני המחצית, עברו לי בהינד עפעף ובכיף גדול כשהאזנתי להם מעל גלי האתר. כל זה עד השער של ברבאטוב, כמובן, אז כיבתי את הרדיו ונעלמתי בתוך הפוך…

ואם כבר ברדיו עסקינן אז איך אפשר בלי להגיד מילה ביום הזה על חזרתו של המלך הבלתי מעורער של הרדיו בישראל- עופר נחשון– למשבצת השידור המיתולוגית שלו "קופסת הלהיטים" אחרי אחת-עשרה שנה. כל מי שגדל בשנות התשעים בטח זוכר את השעה המקודשת בין ארבע לחמש בה הביא לנו עופר את כל הלהיטים הכי חמים מהעולם. הרבה לפני הקאזה האימיול והיו-טיוב הייתי מבריז משיעורי גמרא בשביל השמעת בכורה עולמית של הסינגל החדש של הפט-שופ-בויז.

עופר נחשון שידר אז מוזיקה כמו שאנחנו אוהבים כדורגל- ברצינות תהומית, שמחת חיים ואהבה גדולה למה שהוא עושה. החזרה שלו היא יום חג לבני דורי ולכל חובבי המוסיקה הפופלארית והתרבות בכלל בארץ. ואגב, עוד קשר לכדורגל, העורך של התוכנית- אבי גולדברגר- הוא אוהד ניוקאסל שרוף וחובב כדורגל משובע. (וגם הבעלים של פאב "התקליט" המצויין בירושלים. אם כבר אז כבר..).

קופסת הלהיטים, ראשון עד חמישי 13:00-14:00 88FM.

14 תגובות על “שירים ושערים”

איציק ידידי,

ממש מעניין, אבל אתמול בטדי, במשחק המשעמם, הירהרתי כמוך בימי הרדיו. בקרית שמונה משחק יניב לביא ומתי שהוא במחצית הראשונה אמרתי לאחי הצעיר שישב איתי: אתה יודע, זה הבן של דוד לביא הגדול! אחי, שמכיר אותו בשם בלבד (ממני כמובן), הופתע. סיפרתי לו קצת על ראש הזהב של "ראש הפז" הזה, וחזרנו שנינו לשעמום שעטר מייצר לנו שבוע אחרי שבוע.

בראשי עברו, כמוך, ימי הרדיו. הימים שכילד הייתי בורח עם טרנזיסטור לחדר של סבתא, מכוון לרשת ב', הכי נמוך שאפשר, מצמיד לאוזן ומחכה לדיווחים. לאיתות מנתניה, לעודד, ללביא, לגריאני, לבני לם, לפודי חלפון, ברוך חסן.

איזה כדורגל היה אז! איפה אליהוא בן און עם "הר הגעש הצהוב מתפרץ"! איפה זוהר בהלול עם הפועל עכו שלו! איפה גדעון הוד שניווט בחן מיוחד את השדרים מהמגרשים!

איציק,
אני בעד רדיו תמיד! אין תחליף למדיה הזו ולהתרגשות שהיא מייצרת.
הערה קטנה, את השיר מבצעים ה- Buggles ולא הבאנגלס…

השאלה אם הנוסטלגיה הזאת במקומה. כלומר, האם עדיף לדעת את האמת, גם כשהיא לא נעימה, או אולי לגלוש על מרבדי הדמיון למחוזות נידחים חסרי אחיזה במציאות? אין לי תשובה, שאלה קשה.

אבל מה שכן, זה מזכיר לי שיר שאני מאוד אוהב – https://www.mp3music.co.il/lyrics/681.html

(מצטער, אין ביוטיוב)

אני תמיד חשבתי שהקליפ הראשון בMTV היה money for nothing של ה Dire Straits.אבל בזכות הפוסט שלך ערכתי בדיקה מדוקדקת ומסתבר שהנ"ל פתחו את השידורים של MTV אירופה.
יש הרבה סברות ותיאוריות לגבי עליבות הכדורגל שלנו. יש שאומרים שבגלל שאנחנו חשופים להרבה כדורגל אירופאי משובח אנחנו מגלים סוף סוף את עליבות המוצר המקומי.
לעומתם,יש את אלה(ואני גם) שחושבים שפעם באמת היה כדורגל יותר טוב ולא רק בגלל שלא שידרו אותו בטלוויזיה. כי פעם שחקנים לא הרוויחו כל כך הרבה על כלכך קצת ולכן היו רעבים יותר וחדורי מוטיבציה לשחק טוב יותר,כי פעם הקופסא אכן היה אצטדיון רומנטי הרבה יותר(היום הוא סתם מיושן ומגעיל לעין בלתי מזוינת)וכי פעם הייתה שעה אחידה וזו הנקודה שיש להתרכז בה. לדעתי ברגע שיחזירו את השעה האחידה(גם אם ישדרו את כל המשחקים בעשרה ערוצים) הכדורגל שלנו יתקדם טיפה לעבר מה שהוא היה בעבר.
שבי-הוא לא הבן של דוד לביא.הוא האחיין שלו וגם בן הדוד של אלון יפת.ככל שאני מכיר אותך יותר ככה אני לומד שאתה אוהד חבוי של מכבי נתניה, לפנטז על העבר תוך כדי מילמול לא ברור שכולל את "מכנס לביא גריאני ופיזה" וסלידה מרובן עטר כמאמן אלו שתי תכונות מצויות אצל האוהד הנתנייתי.
בני- אתה לא כלכך אובייקטיבי בהעדפה שלך אבל אני עדיין איתך.אגב 88FM אני מתנגד נחרצות לשינויים שעורכים שם בתחנה,חבל שהורסים את אחת מפינות החמד של הרדיו. עוד כמה תוכניות מומלצות בגלי האתר פרט לשירים ושערים(שגם היום מספקת הנאה):
1.קוטנר ב102
2.פרופסור מיכאל הר סגור בגל"צ ביום שישי.
3.מגזין תרבות של גל"צ עם מולי שפירא(לא לפספס את פינת הספורט של מוטי קירשנבאום).
4.הקא הקא הקצה המעולה של נדב רביד וקוואמי.
5.תוכנית הערב של102 עם שרון טייכר וערן זרחוביץ.
רצועת בונוס-רדיו אמצע הדרך,יום חמישי בחצות:)

תוכל להסביר למה כשיחזירו את השעה האחידה הכדורגל יתקדם? או יותר נכון, לאן בדיוק אתה טוען שהוא יתקדם עם "אל העבר"?

אריגיא-מכיוון שבעבר היה יותר טוב אז ההתקדמות צריכה לשאוף אליו,הניסוח הבעייתי היה במודע. לדעתי מחזור כדורגל(משודר או לא) חייב להיות בשעה אחידה,ככה זה בכל הליגות בעולם. כשהמחזור מתנקז לשעה אחת,יש התרגשות קולקטיבית בציבור האוהדים בו זמנית והמתח עולה,כשהמתח יעלה תעלה גם הרמה. הכדורגל הישראלי הפך למוצר שמיועד לנרקומנים בלבד(כמוני וכמו אחרים פה) שיצרכו אותו בכל צורה שהוא יוגש להם אבל להרבה אחרים(שפויים,יש יאמרו) זה לא כך ואחת הבעיות שלהם לעקוב אחרי המשחקים הוא הפיזור שלהם. יש פחות משחקים מבעבר אבל הם מפוזרים הרבה יותר מה שגורם באופן טבעי לחשיפה נמוכה יותר.

אני חושב שאתה לא מדייק. אני לא חושב שבליגות אחרות יש שעה אחידה. ברוב הליגות שאני מכיר, גם באירופה וגם בדרום אמריקה, משחקים על פני יומיים או שלושה. אני מסכים שזה לא אידאלי גם אם זה קיים במקומות אחרים, אבל זה אילוץ ידוע מהטלוויזיה שהיא היום בעלת הכוח אולי הכי גדולה בתעשייה. יש לך רעיון איך אפשר לגשר על זה? זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע.

ואם יש פחות משחקים אבל בפיזור גבוה יותר, זה לא אמור להביא לחשיפה גבוהה יותר? כל משחק יכול לקבל תשומת לב כאילו הוא משחק מרכזי. העניין הוא שהבנתי מדבריך שאתה טוען שהחשיפה הזאת לא עשתה טוב.

תומר,

ראשית אתה צודק, אני לא אובייקטיבי. אמא שלי אמרה לי שלהיות אוביקטיבי היא פריווילגיה הנתונה למי שלא רוצה להתאמץ ולהחליט.

לגבי 88, התכניות המעולות שם אינן מצליחות להחזיק את הרדיו כלכלית וזה מה שמנסים לעשות שם. זו אינה הפעם הראשונה וגם לא האחרונה. באחת התכניות שלי קוננתי על כך שתוכן כבר אינו מספיק, צריך גם להרוויח כדי לשרוד. אני יודע שאין הגיון כלכלי בגישה שלי, אבל תרבות אסור שתימדד רק על פי רייטינג. הגישה הזו כנראה כבר אינה רלוונטית, אפילו הבנים שלי כבר קוראים לי היפי קשיש…
תוספת לרשימת התכניות המועדפות שלך, נסה לתפוס את ערן סבג בגל"צ, שם התכנית נשמט מזכרוני כרגע, אבל מדובר בפנינה ייחודית.
תודה על המחמאה, אתה מוזמן לבקר.

שנית, אני לא בטוח שיש מישהו שאין בליבו פינה חמה למכבי נתניה של הסבנטיס' למרות החוכמולוגיה המעיקה של שפיגלר על הקווים בחלק מהזמן. עודד מכנס היה, לעניות דעתי, החלוץ הטוב והמרגש בארץ. בתקופה של ההצגות הכפולות באותו מגרש, זכינו, אוהדי הפועל פ"ת, לחוויה בלתי נשכחת באורווה באותה שבת: הפועל מנצחת את באר שבע 4:0 ומיד אחריה נתניה מנצחת את מכבי פ"ת 1:0 מהשער הכי מדהים שראיתי בחיי ב live. עודד מקפיץ בקלילות את הכדור מעל דורון רוזנטל ומיד אחריו באותה קלילות מעל ספיבק ואז שולח בנון שלאנטיות את הכדור מקצה הרחבה לחיבורים. אגב, מתחילת התרגיל ועד סופו, הכדור לא נגע בדשא! איזו שבת…

אריגיא-בליגות הגדולות רוב המשחקים משוחקים באותה השעה.נכון שיש עוד פיזור אבל הוא פחות משמעותי כי בכל זאת יש לפחות חמישה שישה משחקים שמשוחקים באותה השעה.באיטליה רוב המחזור משוחק ביום ראשון ב15:30,באנגליה זה שבת בצהריים,גרמניה גם. בישראל אתה מקבל במקרה הטוב שני משחקים חופפים ובתחילת העונה כשהקבוצות משחקות באירופה זה כבר מתפזר למשחק ביום. אני חושב שאנשים בורחים מהמשחק בגלל זה,למי יש סבלנות וחשק לראות יום שידורים שלם של כדורגל ישראלי? כשהייתי בצבא וקיבלנו את כל השידורים בחינם הייתי יושב לראות את כל המשחקים ובמוצאי שבת הרגשתי כאילו הלכתי עשרה קילומטרים במדבר רק כדי להגיע לאותה נקודה. לעומת זאת,במחזורי סיום יש שעה אחידה ופתאום הליגה מקבלת זריקת מרץ וכך גם במחזור גביע(ולא רק בגלל שאלו מלכתחילה משחקים דרמטיים יותר).
הרעיון שלי לגישור על הדרישות הטלווזיוניות הוא כזה,בשבת משדרים בו זמנית שני משחקים עם פריצות למגרשים השונים(כמו בערב הכדורסל המצוין) ועוד משחק מרכזי ביום ראשון שישודר בערוץ ברודקאסט. יש לי עוד כמה השגות על שיפור הכדורגל בישראל אבל קצרה היריעה וצריךללכת לעבודה(יש גם משחק מול מכבי היום).
בני-הרייטינג לא צריך להוות מדד ובטח שלא בתחנה ציבורית. יש כלכך הרבה גופים ציבוריים שהם לא ריווחיים ויש לטפל בהם לפני 88 FM,אבל המודל של גלגל"צ מפתה את כולם לבחור בדרך הקלה והנמוכה. אני גם לא חושב ש88 תשיג יותר רייטינג ממה שהיא משיגה עכשיו אם היא תהפוך את עצמה לגלגל"צ ב'.
אכן התמזל מזלך לצפות באחד השערים האדירים של עודד. לי לא יצא לראות אותו משחק ממש,הייתי ילד קטן שהוא פרש, אבל בגיל 17 ביום שישי אחרי הצהריים התגלגלתי לבית יצחק כדי לצפות במשחק כדורסל של ליגת ילדות ומחוץ לאולם על מגרש רעוע ובוצי זיהיתי אותו משחק עם חברים והייתה לו בגיל 40+ את אותה האלגנטיות המפורסמת שקראתי ושמעתי עליה,הוא שם אחד במספרת ובישל שניים.

תומר,

אכן אוהד חבוי של מכבי נתניה אני. בזכות החבורה המופלאה הזו התחלתי לאהוב כדורגל ועל כך אודה להם כל חיי. אני עדיין יכול היום, עשרים ומשהו שנים אחרי, לדקלם לך את ההרכב של נתניה בשנות השמונים, עד אחרון השחקנים…

ועם כל הכבוד לנתניה ולנוסטלגיה שלי (ויש!) – בית"ר ירושלים! זו הקבוצה.

לתוכנית של ערן סבאג קוראים "העולם בלי", ואכן "שעה היסטורית" עם מיכאל הרסגור היא תוכנית נהדרת.
אני לעיתים קרובות שומע את שירים ושערים באמת מהסיבה הזאת, הכדורגל נשמע הרבה יותר יפה ככה, ואם כבר רדיו, בימי שישי ברשת ד' הייתי שומע עד לא מזמן את שירים ושערים בערבית, אתם יודעים לספור עד עשר בערבית (זה הזמן שבו משחקים בליגות הנמוכות) מספיק בשביל להבין את הדברים החשובים.
אני לא יודע אם זה עדיין קיים, אבל זה היה נחמד…

ההודעה יצאה לי מבולבלת, הכוונה המקורית הייתה "אם אתם יודעים לספור עד 10 בערבית, אז זה מספיק בערך כדי להבין מה קורה", ו"התוכנית הזאת בימי שישי בגלל שהליגות הנמוכות משחקות אז"…

אך אין כמו נוסטלגיה,היום הנוער ואנשים בגיל העשרים מרגישים את הדברים דרך מדייות וויזואליות ,קליפים,מצגות,וסרטים,ולא דרך שמיעה בלבד או קריאה.
וגם אם תהיה יותר אחידות בשעות המשחקים הפופולריות של שידורי הרדיו לא תחזור למימדים של פעם.

סגור לתגובות.