לא ברור מה בער כ"כ לרפא בניטז לעצבן את אלכס פרגוסון בדיוק בשלב הזה של העונה. אם היה לליברפול יתרון כלשהו על פני יונייטד במאבק האליפות שהיא מתיימרת להיות בו זה היה השאננות משהו שנדמה כי סר אלכס מצוי בה. אלא שבניטז בחוסר טאקט ותבונה אופייני סיפק לפרגוסון בדיוק את הסיבה הנחוצה להתעורר ולהעיר את הקבוצה שלו ובתמורה קיבלנו את סופה"ש שייתכן ושינה את המומנטום של כל העונה הזו.
אם כבר בניטז טיפס על עץ כ"כ גבוה, ממנו נפלו רבים וטובים ממנו מבעבר, ופתח חזית נגד פרגוסון, טוב היה עושה אם היה מגבה אותה בניצחון משכנע בסטוק ביום שלמחרת. אלא שהספרדי הוכיח שוב שמה שאנחנו לא יודעים הוא לא יודע הרבה יותר טוב ועלה למשחק מול קבוצת התחתית דלת הכישרון בהרכב מוזר ומפוזר. ללא אף חלוץ באחד-עשר הפותחים לא ברור מאיפה בדיוק התכוון הספרדי שיגיעו השערים שינצחו לליברפול את המשחק- קויט כבר מזמן שכח שפעם הוא היה חלוץ והיכולת של ריירה ובניון מול השער זה לא משהו שאפשר לבנות עליו גם מול קבוצה כמו סטוק. בהעדר ציפור שיר סטיבי ג'י אמור היה להיות הזמיר אלא שהקפטן תפס את אחד מאותם משחקים שבהם הוא לוקח פס וליברפול לא הגיעה למצב אחד ראוי לשמו שמונים ומשהו דקות. עד, שכמובן, סטיבי התעורר והדביק שני כדורים למשקוף ולקורה. הפעם המזל לא שיחק לנו.
בגזרת יונייטד לעמות זאת חלה, כרגיל, התעוררות בדיוק בזמן הכי לא מתאים מבחינתנו. האדומים מלנקשייר נתנו לנו ולליגה פור של כמעט חצי עונה לפתוח פער סביר. אלא שזה נוצל למכסה סיטונאית של תוצאות תיקו מאופסות נגד קבוצות תחתית. מכאן והלאה כבר נגזר עלינו ועל שאר הליגה לרדוף אחרי יונייטד ולחכות למעידות שלה שספק מאוד אם יבואו. ליונייטד יש את הכלים ההתקפיים הכי מגוונים בליגה (רונאלדו, רוני, ברבאטוב, טבז, גיגס ועוד) וזה בדיוק מה שצריך מול כל אותן סטוק ופולהאם שבאות לאנפילד/סטמפורד ברידג'/אולד טראפורד והאמירויות, מחנות את האוטובוס ברחבה ומחכות שיעברו תשעים דקות בלי ששום דבר מעניין יקרה.
יונייטד לא נתנה משחק גדול אתמול נגד צ'לסי למרות התוצאה הפנטסטית מבחינתה. אבל היא היתה חדה קלינית וצינית בדיוק כמו המנג'ר שלה. הרגע שסימן יותר מכל את המשחק היה השער של רונאלדו מתרגיל הקרן המתוחכם שנפסל. זה סימן את פרגוסון יותר מכל- אף פעם לא נח על השמרים, תמיד מחדש ומתחדש, תמיד חושב על איזה טריק. היה צדק אירוני בכך שבסופו של דבר יונייטד קיבלה את השער מהקרן החוזרת. במחצית השנייה צ'לסי כבר התמוטטה. גם לה כבר אין את הציניות שאפיינה אותה בעידן מוריניו וגם, כן, אברם מפ"ת. סקולארי הוא אולי מאמן מצויין ובחור מאוד חביב אבל זה בדיוק הסוג שסר אלכס אוכל לארוחת בוקר על כוס יין טובה כמו שהוא אוהב. ובניטז? בשבילו פרגי אפילו לא טורח להוציא את המרלו שהוא שומר לאירועים מיוחדים. מקסימום יין פטישים שרוני דפק בשבילו מהמטבח.
החלומות באוויר הראש באדמה. סטיבי ג'י בפוזה מהמשחק מול סטוק שאומרת הכל
אני מוכרח להגיד כמה דברים:
1. קאוט לא היה חלוץ ברמה עולמית מעולם.
2. רפא בניטז פחדן בן פחדן
3. סטיבי לא יציל אותנו כל הזמן – אבל למה הוא התחיל לשחק ב 2 דקות האחרונות ? אולי כי טורס היה שם ???
4. אם לא מנסים להכריע משחק לא מצליחים !!!!
5. למה באבל לא פותח במשחק כזה ?????
לא שראיתי הרבה דברים מבאבל העונה, אבל היה מקום לכל ניסיון שלא יהיה. טורס לפחות מחצית, קין כנ"ל, באבל. משהו היה צריך לקרות. כשטורס בא מהספסל, הוא מעביר יותר זמן לקרוא הוראות מהנייר עם הציור של המגרשים עליו, מאשר המשחק עצמו. אין סיכוי להפיק משחקן יצירתי ככה שום דבר.
ואם במשחק שבו צריך גול רובי קין יושב לכל האורך, זה אומר הכל. אי אפשר לקחת אליפות אם לא מוציאים מהקבוצה 100%, אפילו בעונה כמו זאת.
ישנה תופעה השנה שארבע הקבוצות הגדולות מתקשות מול קבוצות מרכז טבלה ומטה.ומתקשות לפצח את הבונקר שלהם.
וככל שהמשחק מתקדם משחקות באופן שבלוני ועצבני יותר ויותר.
אצל ווין רוני זה מתחיל בדקה ה-15 .
חוסר הנחישות שלכם ברוב שלבי המשחק הפתיע אותי מאוד.
כבר הבעתי את דעתי בנוגע להרכב המוזר שעלה למשחק נגד סטוק ועל החילופים במהלכו. הוורודים ניצחו את וויגאן, ונצחון במשחק החסר שעוד נותר להם יציב אותם במקום הראשון. יחד עם זאת, אני לא מתכוון להניף דגל לבן כבר בשלב הזה ומקווה שגם ג'רארד לא. הוא מעולם לא היה קרוב יותר לאליפות מאשר היום, כך גם קרא. אם יש משמעות לכבוד ולגאווה ההסקאוזרית, אז זה הזמן להתחיל לירוק אש. אני מאמין שגם טורס לא ירצה להזכר כהבלחה חד עונתית. המאנקס קבוצה מעוטרת יותר ועם רוח גבית רצינית עכשיו, אבל לא טובה יותר. יתכן ואת האליפות נצטרך לקחת למרות בניטז.
אני לא אהבתי את מה שבניטס אמר, ביחוד שברור שזה היה מתוכנן. הייתי מעדיף להמנע מזה ולהתעסק בכדורגל ובכל זאת – יתכן שהוא הבין שצ'לסי אינה יריב בדרך לתואר וצריך להתמקד ביונייטד והוא מנסה ליצור אווירת אנטי יונייטד בקרב השופטים. אם כן, לפחות על פי המשחק ננגד צ'לסי זה עבד לא רע. יתכן שהוא מרגיש שליברפול במיטבה כשהיא במנטליות של אנדרדוג וכשהיא משחקת עם הגב לקיר (די ברור שזה עולה בקנה אחד עם התוצאות של ליברפול בהמלך העונה) ולכן הוא התכוון לעודד פסיכולוגיית מצור בקרב השחקנים אינני יודע – עוד מוקדם לקבוע.
דבר אחד ברור – אין קשר בין דברי בניטס לבין המשחק בסטוק. מדובר בקבוצה שמאוד קשה לשחק נגדה. קבוצה שהמשורר, הגאון ונביא הכדורגל המשכנע ממונאקו הצליח להפסיד לה ושיונייטד הצליחו להבקיע מולה רק בדקה ה – 90 וגם זה לאחר שהם היו בעשרה שחקנים ותוך שהשופט מתעלם מעבירה של רוני שאפילו בתחרות אגרוף היתה מצדיקה כרטיס אדום. בקיצור – תיקו בסטוק איננו תוצאה בלתי צפויה ואני לא מקבל את הטענה שזה קשור להרכב. באמת אין שוני מהותי בין ההרכב הזה להרכב שנתן חמישיה בניוקאסל ככל שהדבר נוגע לחוד.
האמת היא שמה שקומם אותי במיוחד היה הרעיון הזה של לקחת אליפות למרות בניטס. זה אמנם בא לידי ביטוי בדבריו של בני אבל הוא לא היחיד.
אז לכל אותם אוהדי מכבי חיפה שהתנחלו בקופ והתחילו לצעוק "אליפות בלי מאמן" עוד לפני שנלקחה אליפות – תראו חברים, אני מוכן להתערב שאף אחד מכם לא הסתכל על סגל השחקנים שלנו בתחילת העונה ואמר לעצמו ולעולם "זהו! עם סגל שחקנים כזה אפילו בניטס לא יצליח לחרבן לנו את האליפות!" אני מוכן להתערב שלאור מסעות הרכש של בניטס אתם חזיתם מאבק (צמוד במקרה הטוב) של ליברפול על המקום הרביעי. חלקכם מן הסתם היה מוכן להמר על כך שליברפול תפסיד את המקום הרביעי למנצ'סטר סיטי, טוטנהאם או אסטון וילה (כי אחרי הכל מיהו בניטס לעומת גאוני כדורגל כמרטין אוניל או חואנדה ראמוס). אז תסבירו לי בבקשה – אם זה לא בניטס וזה לא סגל השחקנים העלוב אז מה זה?
אני יוכל לנחש מה תהיה התשובה – הגדולות נחלשו. נו באמת, איזה שחקן מפתח עזב את היונייטד או את צ'לסי (שהנזק בעזיבתו היה חמור יותר, נניח מהפציעה של טורס או סקרטל). האם גרנט מאמן טוב יותר מסקולארי? האם כל התיאוריה הזו בנויה על העזיבה של חלב ופלאמיני?
אני עדיין לא מאמין שליברפול תיקח אליפות, אבל שלא יהיה ספק – אם היא תיקח אליפות האליפות הזו תהיה של בניטס יותר מאשר של כל אחד אחר (כן! כולל מספר 8). יש חוסר יושר אינטלקטואלי מאוד עמוק בכך שדווקא שמי שלא האמין שעם הסגל הנוכחי אנחנו לא מסוגלים להתקרב לעמדה של איום על התואר הוא זה שיטען שאלמלא בניטס עם הסגל הנוכחי היינו לוחים אליפות בהליכה.
old timer
הבעייה שלי איתך היא שאין לי שום בעייה איתך. להיפך, אני חותם על כל מילה שכתבת. אילו הייתי יכול, הייתי מנסח שוב את תגובתי הקודמת.
הסבר: האמירה הנחרצת שלי באשר לסיכויי אליפות למרות בניטז, נובעת מכאבי הבטן שלי במהלך ואחרי המשחק נגד סטוק ותו לא. אמירה זו אכן עומדת כנגד תמיכה קבועה ובלתי מסוייגת שלי בבניטז לאורך השנים וכן, גם כיום.
אין לי כל ספק שמצב הקבוצה כיום, כולל הנצחונות המשכנעים בבית ובחוץ ניתן לשיוך לבניטז בראש וראשונה, אבל גם בניטז אינו מושלם. את זה שסטוק קבוצה חזקה שיכולה להטריד בניטז יודע טוב ממני וכך את העובדה שלמאנקס מספר משחקים חסרים, שנצחונות בהם יביאו אותם למקום הראשון ואז אנחנו נצטרך לרדוף. יתכן ובניטז אשף בשימוש בפסיכולוגיה לצרכי דירבון, אבל שלוש נקודות יעזרו לא פחות. לא הייתה כל סיבה נראית לעין להרכב שעלה בסטוק. לא ברור למה סקרטל חוזר מפציעה קשה ישר למשחק חוץ כל כך קשה בזמן קריטי, למרות שאגר שיחק מצויין והיווה אפילו גורם התקפי מידי פעם. לא ברור למה החילופים באו מאוחר כרגיל ועדיין נעשים בתוך אותה עמדה. למה לא לחזק את השפיץ בקין וטורס יחד? מצד שני, אני לא מבקר במלווד על בסיס קבוע ואין לי מושג מה הגורמים להחלטות. אגב, נדמה לי שאני מתומכיו הקולניים ביותר של בניטז בבלוג הזה ובאחרים.
מעבר לכך, ברור שנקלענו למצב לא סימפטי. לא ניצלנו זמנים נוחים יותר ומתנות מיריבות לצמרת כדי לפתוח פער משמעותי. כיום, אנחנו כבר לא תלויים רק בעצמנו. עושה רושם שניקח אליפות רק עם ננצח עד הסוף, אני לא מאמין יותר בניסים ומתנות. עד הסוף זה כולל את משחק האליפות במגרש של טראפורד קשישא.
אני דווקא חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה. כבוד למאנקס על התאוששות רצינית, אבל אנחנו טובים מהם.
old timer-
יונייטד נחלשו כי קירוש עזב וכתוצאה מכך מעמדם של אנדרסון ונאני נחלש.
והמשחק דרך האגפים נפגע.
הבאתו של ברבטוב גורמת למשחק של יונייטד להתקע ולצפיפות במרכז.
וכרגע היא סובלת ממכת פציעות רצינית של אברה,פרדיננד,רוני ,בראון והאגריבס שגמר את העונה.
לבניטז יש חלק גדול בכך שהפכתם רלוונטים במאבק על האליפות,והדרך ארוכה אם אנחנו מנצחים בשבת זה נקודה הפרש עד למשחק שלכם,כך שיש לכם סיכוי טוב לזכות באליפות למרות השינוי במומנטום.
בני ו- OT.
בתור קוראים וותיקים בבלוג אתם מכירים היטב את דעתי על בניטז.
במהלך החודשיים האחרונים, כשהסתמן שליברפול בכל זאת תהווה העונה גורם בצמרת, התחבטתי ארוכות בשאלה הפשוטה- האם ייתכן וטעיתי לגביו?
אני מודה שכרגע עדיין אין לי תשובה מלאה. נצטרך להמתין לסוף העונה, לראות מה השגנו בכל החזיתות ואז לחשוב על זה טוב.
ואעפ"כ, תשובה חלקית בכל זאת יש לי:
גם אם בניטז יעשה את הבלתי יאמן (מבחינתי לפחות) ויביא את האליפות הוא יעשה זאת בדרך וסגנון משחק נוראיים פשוט. אני איתן בדעתי שאפשר היה להגיע לאותן תוצאות עם כדורגל יפה יותר ובעיקר שמח יותר.
מבחינה מקצועית, בניטז חוזר על כל הטעויות שהוא עשה בשנים הקודמות ואף מתעלה על עצמו (רוטציה, הרכב הגנתי מתי שלא צריך, הצבת שחקנים לא במקומם, ייבוש שחקנים יצירתיים)- איך בכל זאת ליברפול נמצאת עדיין איפה שהיא נמצאת?!
א. מזל (הנצחנות על וויגאן, בורו, פורטסמות' ועוד בבית במשחקים שספק אם הגיע לנו בהם נקודה).
ב. ההיחלשות של הגדולות:
1. ארסנל- לא רק חלב ופלמיני. גם פרברגאס שלא הופיע לעונה הזו ואח"כ גם נפצע. וכנ"ל לגבי וולקוט ורוזיצקי.
2. צ'לסי- קבוצה חסרת מוטיביציה. גם אצל מוריניו וגם אצל גרנט (מסיבות שונות כמובן) היתה אצל השחקנים תחושה של "כל העולם נגדנו" שהנחילה בהם מוטיביצה למרות המועדון המלאכותי שהם משחקים עבורו.
3. יונייטד- העזיבה של קיירוש הרבה יותר משמעותית ממה שכולם חושבים. ומן הסתם גם אצלם יש שובע מסויים.
אבל זו כאמור תשובה חלקית וסיכום מסודר נעשה בסוף העונה.