אחת הסצנות האהובות עלי בסדרה "טירונות" ששודרה לפני מס' שנים בערוץ 2 הייתה זו בה סמל המחלקה מלמד את הטירונים החדשים את המנון גבעתי. הטירונים המלוקקים לא ממש התלהבו מניסיון הזרקת הרעל הזו ואחד הטירונים אף אזר עוז וטען שהשיר הזה הוא קצת, איך לומר, ‘פאסה'. הטיעון הזה עורר את חמתו של הסמל שבתגובה שואג לתוך אוזנו את מאמר הזהב "ציונות זה פאסססה"?!
בתור עונש חינוכי נשלח החייל לבלות לילה שלם כשהוא כותב באבנים על הגבעה הסמוכה את המנון גבעתי אות לאות. עד הבוקר הוא כבר שר את אותו המנון בגרון ניכר..
________________________
נבחרת ישראל בכדורסל תתייצב הערב לאחד המשחק המכריעים שלה בשנים האחרונות. המשחק נגד בלגיה בטורניר ההזדמנות האחרונה לעלייה לאליפות אירופה. עזבו רגע את העובדה שהקונספט הזה של הזדמנות אחרונה הוא מגוחך, פתאטי ואנטי ספורטיבי בעליל. זה עדיין לא סיבה מספיק טובה לכך שפתאום כולם מזלזלים בנבחרת ישראל.
הברדק סביב הנבחרת התחיל כבר בקיץ כשהשחקנים, בתואנות מתואנות שונות, ניסו להתחמק מאימוני הנבחרת. הדבר עורר את זעמו של המאמן צביקה שרף שכינה אותם "משתמטים". למרבה ההפתעה המשמחת פובליציסטים חשובים כיואב גורן ורונן דורפן התייחסו שלא בציניות לדברי צביקה והצטרפו לקריאה לחייב את שחקני הנבחרת להופיע למשחקים.
הבעיה היא שלמרות ההסכמה הכללית ששחקנים שלא מתייצבים למשחקים הם פשוט חוצפנים, ההתייחסות הכללית כלפי צביקה שרף היא שמדובר באיזשהו ארכאי תמהוני. המוהיקני האחרון.. צביקה בעצמו התלונן לא פעם שהוא מרגיש שנטשו אותו לבד במערכה, והאמת שיש הרבה צדק בדבריו.
ייתכן מאוד שמבחינה מקצועית צביקה הוא קצת פאסה, אולי שיטת ההגנה שלו קצת מיושנות והכדורסל שהוא משחק התאים יותר לימים היפים של שנות ה-80′. אלא שהערכים שצביקה מטיף אליהם רלוונטיים יותר מתמיד.
מתי בדיוק הפכנו למעצמת ספורט כזו גדולה שהעפלה לאליפות אירופה בספורט השני בחשיבותו אצלנו הפך לעניין שמעניין כמו איזה משחק כדורמיים זניח? בליטא, אני שומע, 12 אלף (!!) אוהדים הפכו עולמות במשחק אימון! ביוון אלפים שטפו את רחובות אתונה אחרי הניצחון על נבחרת ארה"ב באליפות העולם האחרונה. ופה? נהיינו אדישים! עם אווירה שכזו מה הפלא ששחקנים מנסים להתחמק בכל מחיר?
הפוזה הזו של הכול קטן עלינו לא נראית לי. מדובר פה בסימפטום נוסף של הניסיון להראות כחברה נורמאלית לכאורה שלא מתלהמת בלאומניות. אלא שפטריוטיות זה דבר ראוי וחשוב בקונטקסט הנכון. וספורט הוא בהחלט הקונטקסט הנכון לכך. זה שנבחרת ישראל לא מצליחה כבעבר רק צריך להגביר את האהדה לנבחרת. הייתי רוצה לראות את אוהדי הכדורסל בארץ נותנים גב לנבחרת דווקא ברגעים האלה כשהיא זקוקה להם יותר מכל. לא חכמה למלא את יד-נוקיהו כל יום חמישי כשהציונים הנלהבים שאראס ופארקר קורעים את אירופה.
ואולי זו בעצם הבעיה. לנבחרת ישראל בכדורסל קוראים בעצם מכבי ת"א. וכמו את הליגה היא הרסה גם את הנבחרת. שחקן כדורסל ישראלי שואף להגיע למכבי ת"א, לאו דווקא לנבחרת, ודרכה לרכוש הצלחה בינלאומית. נדמה שגם עבור האוהד הישראלי הממוצע הצלחה של מכבי ת"א באופה רלוונטית וחשובה יותר מהצלחה של נבחרת ישראל. מדובר לדעתי בעוד סימפטום עצוב של אפקט "הקבוצה של המדינה". אחרי שהרסה את הליגה הורסת מכבי גם את הנבחרת.
אולם, דווקא הנבחרת הזו שלא משופעת בשחקני מכבי ת"א היא ההזדמנות של אוהדי הכדורסל הישראלי ושונאי מכבי ת"א לבא ולעודד.
וצביקה?! אנשים כמוהו, מיושנים פחות או יותר, היו ונשארו העוגן של מדינת ישראל. ההערכים שלהם רלוונטיים מתמיד ויישארו כאן הרבה אחרי נינט.
אולי מכבי היא האשמה בחלק ממצבה של הנבחרת אבל עצם ההאשמה הוא לא נכון לטעמי.
מכבי מתנהלת בהתאם לכל החוקים (אפשר לדקסקס על אזרוח כפייתי, אבל זהו נושא שולי) הנהוגים במדינת ישראל ובכדורסל הארופאי. אני בטוח שאם יקומו שני משקיעים רציניים, אחד יקח את מכבי חיפה ואחד את הפועל תל אביב ופתאום יהיו לנו 4 קבוצות גדולות פחות או יותר בכדורסל הכל ישתנה.
הבעיה שזה לא קורה, לא בגלל מכבי, אלא שכדורסל בכלליות כנראה פחות מעניין אנשים מאשר כדורגל.
אפשר להבין ואפשר לא להבין, זו המציאות וזו לא אשמת הדון.
דברי אינם נאמרים מאוהד מכבי בכדורסל, דווקא כאוהד חיפה.
לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר, איציק.
כואב ששחקנים בורחים ממשימות כאלה, כשברור שממחנה אימון זניח של מכבי חודשיים לפני תחילת העונה אף אחד לא היה מעז להשתמט.
דבר ראשון שאפו ענק לצביקה ולנבחרת על הניצחון האדיר אתמול!
מחמאות גם לקהל שמילא את ההיכל ודחף את הנבחרת. מסתבר, לשמחתי, שאנשים עדיין אוהבים ומזדהים עם הנבחרת.
אור,
נכון שמכבי בד”כ לא עושה משהו לא חוקי פר-אקסלנס (שימון הוא עו”ד ואלוף בלשחק עם התחום האפור של החוק) אבל גם באמצעים “כשרים” לכאורה היא עשתה במהלך השנים די והותר כדי להרוס את היריבות שלה.
אבל בלי קשר, הביקורת שלי היא לאו דווקא על מכבי, היא דואגת לאינטרסים שלה וזה לגיטימי, אלא על ראשי הכדורסל בארץ. במקום לחוקק חוקים כמו תקרת שכר, דראפט וכו’ שהיו מן הסתם פוגעים בסיכויי מכבי לזכות בגביע אירופה אך מגבירים את הסיכוי לקחת ממנה אליפות הם תמיד העדיפו לשמר את הסטטוס קוו הקיים.
לגבי משקיעים- צריך לזכור שהשוק הישראלי הוא מצומצם ביותר ולכן קשה מאוד להחזיק קבוצות בסדר גודל של מכבי ת”א. חלוקת משאבים שיוויונית בין הקבוצות בליגה אמנם, כאמור, הייתה פוגעת במכבי אבל הייתה מגדילה את הפופלאריות של הליגה וכך גם את הסיכוי לייצר ממנה הכנסות ולהפוך אותה אטרקטיבית למשקיעים.