"דרים-טים"? אין מחמאה גדולה יותר לנבחרת ספרד מאשר החגיגות באמריקה אחרי הניצחון בגמר טורניר הכדורסל. מה שמדהים לגבי ההופעה הספרדית זה שהם כמעט והצליחו לנצח את האמריקאים במשחק שלהם: 118-107 זו תוצאה שאפילו ב- NBA כבר לא כ"כ רואים. האמריקאים מתמוגגים עכשיו שהנבחרת הנוכחית "החזירה להם את הכבוד". האמת? איך אחותי אומרת- לא כזה… אמנם בדרך לגמר הם דרסו את כל מי שעמד בדרכם אבל זה היה רק בגלל שאלו האחרונים פרסו לפניהם שטיח אדום והציבו התנגדות של אסקופה נדרסת. הנבחרת היחידה שבאה לנצח אותם, ספרד, היתה קרובה מאוד לעשות את זה. וגם היתה מצליחה אם היתה מכתיבה את סגנון המשחק שלה ולא נגררת לקרב הראן-אנד-גאן האמריקאי שבו עדיין להם מתחרים.
הצורה הטובה ביותר להבליט את הניגוד בין הכדורסל האמריקאי לזה האירופאי היא להשוות בין קובי בראיינט לכוכב העולה של ספרד, ריקי רוביו הנפלא. מצד אחד (בראיינט) מפלצת רפת שכל שנכנסת עם הראש בקיר ומפציצה בלי הודעה מוקדמת. מצד שני (רוביו) ילד שאולי יש לו עדיין חלב על השפתיים אבל עיניים בגב וים של שכל בין האוזניים. בהרבה מובנים היה זה מאבק בין דויד לגוליית. בסוף גוליית אולי ניצח אבל לדוד מגיע את כל הקרדיט. או בקיצור אני לוקח בארסה-אולימפיאקוס על דנבר-מינסוטה בכל יום בשבוע.
לא רואה אותם ממטר. רוביו
מייקל פלפס. כששאלו את פלפס לפני מס' ימים למה עוד יש לו לשאוף אחרי שמונה מדליות זהב הוא השיב: "אני צריך עדיין לשפר את סגנון החתירה, בנשימות אני עולה גבוה מדי מעל המים". מרגש.
מייקל פלפס הוא ספורטאי ענק שהשיג משהו שאף ספורטאי אולימפי לפניו לא השיג אבל אין בכלל מקום להשוות אותו לגיבורים אולימפיים מהעבר ששינו את הספורט כמו קרל לואיס, נדיה קומנצ'י, מרק ספיץ ואמיל זאטופק. שלא לדבר על אנשים ששינו מציאות חברתית כמו קסייוס קליי (מוחמד עלי) וג'סי אוואנס. כל האחרונים הציעו משהו שלפלפס אין- אישיות. בכלל, המילה גיבור מגיעה מהשורש ג.ב.ר: התגבר, לגבור וכו'. גיבור צריך להיות מישהו עם סיפור- אחד שעבר דרך מסויימת, התגבר על מכשולים ולימד אותנו שיעור חשוב לחיים. פלפס הוא לא גיבור, אולי גבר גבר. כך לפחות לפי השמועות חושבת סטפני רייס…
גבר, גברת. פלפס ורייס
פלו-בולט. בדיוק לפני עשרים שנה פרצה משום מקום לתודעה אצנית אמריקאית אלמונית בשם פלורנס-גריפית'-ג'וינר שלימים נודעה בכינוי "פלו-ג'ו". באחה"צ אביבי אחד באינדיאנפוליס הדהימה את העולם כשקבעה שיא עולמי חדש במירוץ ל-100 מטרים, והעמידה אותו על 10.49 שניות, קיזוז של 27 מאיות משיא העולם שקבעה אוולין אשפורד ארבע שנים קודם לכן. באולימפיאדת סיאול זכתה גריפית'-ג'וינר במדליית הזהב במירוצים ל- 100 ול- 200 מטרים. במהלך חצי הגמר במירוץ ל- 200 מטרים קיזזה 37 מאיות משיא העולם שקבעה מריטה קוך ב-1979, והעמידה אותו על 21.34 שניות. זמן קצר לאחר המשחקים האולימפיים פרשה מקריירה ספורטיבית וב-21 בספטמבר 1998 נמצאה בביתה ללא רוח חיים, והיא בת פחות מ-39.
כל עוד לא יוכח אחרת בולט העמיד את הריצות הקצרות במקום אליו היו אמורים להגיע בהתפתחות "נורמלית" בעוד 20-30 שנה. עד כמה "נורמליים" היו הישגיו של בולט רק ימים יגידו.
המשך יבוא?! בולט
Team GB. הספורט הבריטי זכה לעדנה נדירה בבייג'ינג עם שלל מרשים של- 47 מדליות, מתוכן 19 מוזהבות. זהו ההישג הטוב ביותר של בריטניה באולימפיאדה במאה השנים האחרונות. מסקנה ראשונית אחת אני מעלה מכך: אין רעש- יש תוצאות. בניגוד לרחש הבחש התמידי סביב נבחרות הכדורגל, הקריקט והראגבי שנכשלות פעם אחר פעם, עד לפני שבועיים שמות כמו רבקה אדלינגטון (זהב במשחי ה- 400 ו- 800 חופשי) וקריסטין אאורוגו (זהב בריצת 400 מ') לא אמרו כלום לנתין המצוי בממלכה. בדיעבד, כאמור, האלמוניות הזו עשתה לספורטאים הבריטיים בבייג'ינג רק טוב, כשהרחק מהלחץ של התקשורת והמדמנה של הצהובנים הם התרכזו בלעשות את העבודה שלהם והתוצאות בהתאם.
השאלה כעת היא כיצד יתמודדו עם מעמדם החדש, במיוחד לאור העובדה שלקראת לונדון 2012 ולאור ההצלחה בבייג'ינג התקשורת הבריטית תפנה מעתה הרבה יותר זרקורים מבעבר לספורט האוליפי. אדלינגטון, למשל, כבר הפכה לסלב זוטא בממלכה וביימים אלו מתנהל כאן קמפיין מתוקשר המפציר במלכה להעניק לה תואר אבירות.
הדרלינג החדשה של בריטניה. אדלינגטון
סין. הסינים אולי מתמוגגים על ניצחון גדול בכך שהפיקו את האולימפיאדה המרהיבה בהיסטוריה אבל כבר הבוקר מי שעיניו בראשו שם בביג'ינג יגלה שהיה זה ניצחון פירוס. האיצטדיון האולימפי (המרהיב כלשעצמו) כונה אולי "קן הציפור" אבל המשחקים האולימפיים היוו חלון הצצה נדיר לקן הצרעות ששמו סין. אולי בטכנולוגיה סין מקדימה את העולם אבל בהרבה תחומים אחרים היא תקועה מאחור: 2008 זה לא 1936 והעולם כיום (תודה לאל) יותר מוסרי והרבה יותר ביקורתי. מפינה אקזוטית חביבה בצפון מזרח הכדור הפכה סין למקום שמעתה והלאה עיני העולם יופנו אליו במידה רבה של חשש וספקנות. בטלים בשישים אלו שליבותיהם נכבשו ע"י הצגת הפאר הסינית לעומת אלו שהזדעזעו לגלות את עומק השחיתות הרוע האנושי הגלום בשלטון ובמערכת הבירוקרטית הסינית.
אולם, חשוב לזכור שבסופו של יום גורלם של הסינים נתון בידיהם. למרות כוונתיהם הטובות של יפי הנפש מניו-יורק ועד ת"א לעולם לא ניתן לעזור למי שאינו מעוניים לעזור לעצמו: מאות מיליונים של סינים חיים ברחבי העולם ופיהם לא פצה ולא ציפצף. זה הרבה יותר חמור ומשמעותי בעיני משתיקתם של הספורטאים שהתחרו בבייג'ינג. נכון, בסין עצמה האפשרות למחות נגד עוולות השלטון לא קיימת וכל מי שרק משמיע ציוץ של אי נוחות עם מעללי האח הגדול נעלם בנסיבות מסתוריות. אלא שבסין חיים 1.2 מיליארד אנשים ואפילו מערכת משומנת כמו זו של המפלגה הקומוניסטית לא יכול להעלים מס' עצום שכזה. אם הם לא יקחו את גורלם בידיהם אף אחד לא יוכל לעזור להם.
ניפגש בלונדון, שם כבר הייאוש יעשה הרבה יותר נוח.
שישה-עשר ימים מאוחר מדי. האולימפיאדה ננעלת אתמול בבייג'ינג
אני לא כזה מכור לאולימפיאדות אבל מגמר הכדורסל נהניתי מאד. אחד המשחקים הגדולים הזכורים לי. אל תזלזל באמריקאים. בסופו של דבר, משחקים חמישה מול חמישה ומול נבחרת כל כך מוכשרת וחכמה כמו ספרד יש רק נבחרת אחת בעולם שיכולה להתמודד.
מה שיותר מטריד אותי, זה שעכשיו נאלץ להתרכז יותר במעלליהם של ארקדי, עידן טל וזנברג הבליין. לא משהו.
איציק אני מניח שלא ראית את המשחק ארה"ב- ארגנטינה…
מה שאתה אומר זה נחמד אבל לספרד לא היה באמת סיכוי שלא להיקלע לשמחק ראן אנד גו נגד האמריקאים, אולי ל5דק'…
ולסיום ממש בלי קשר https://www.parshan.co.il/index2.php?id=2467&lang=HEB
רן. לא משהו בכלל.. עדיף סטפני רייס :)
rd. דבר ראשון- קראת את התגובה שלי אליך בפוסט הקודם?
ראיתי את ארה"ב-ארגנטינה ואני לא לגמרי מבין איך זה קשור. אני כן חושב שספרד היתה יכול להכתיב קצב הרבה יותר איטי, למשל: הם הלכו חזק לריבאונד התקפה ולמרות שרשמו מספרים יפים בקטגוריה הזו זה איפשר לאמריקאים לרוץ כמעט כל התקפה.
חוצמזה- טור יפה!
איציק – אתה צודק לגבי הרצון של הסינים לעזור לעצמם. אבל בכל זאת נקודה מערבית. סין היא לא מדינה מבודדת מאחרי חומה. סין היא מדינה שמייצרת את רוב הדברים שנמצאים בבתים שלנו. ולכן איננו יכולים לנקוט בעמדה של "שיעזרו לעצמם". אשתמש בשתי דוגמאות.
אם המערב, למשל, רציני בענייני תעסוקת ילדים הוא לא יכול להסתתר מאחרי חוק שאסור להעסיק בני 12 באנגליה. מעט מאד משפחות באנגליה, ישראל או ארצות הברית רוצות לשלוח את ילדיהן לעבוד בגיל כזה. החוק צריך להיות "אסור למכור מוצר שיוצר על ידי בן 12" (כמובן עם כמה הקלות, אין בעיה אם ילד בן 12 במשפחה ביוון עוזר למשפחה בזמן קטיף הזיתים. אני מתכוון לילד שעובד בבית חרושת במקום להיות בבית ספר).
ואם המערב רציני בענייני קציר איברים, אז נסיעה לסין וביצוע השתלה צריכים להיות עבירה פלילית. וביום שהבנאדם חוזר למערב עם הלב החדש שלו, אז אם כל הצער בדבר, הוא צריך ללכת לקלבוש.
ולגבי הספורטאים הבריטים – כמו נבחרת הקריקט אחרי הניצחון באשז, כמו נבחרת הכדורגל בשנים שאחרי 1966, כמו נבחרת הראגבי אחרי 2003… התקשורת תבנה אותם ותהיה אכזבה יחסית ב-2012. ההימור שלי – 12 מדליות זהב.
ודבר אחרון – לגבי הכדורסל. אני מסכים שהכדורסל של נבחרת ספרד היה חכם יותר. אבל אל תרוץ לצפות בבארסה-אולימפיאקוס…. יש יותר סיכוי שתראה את ריקי רוביו במינסוטה-דנבר ושחקנים אמריקאים סוג ב' בבארסה אולימפיאקוס.
לאמריקאים כמובן יש שחקנים חכמים ונפלאים – קווין גארנט הוא דוגמא אחת – רק שלנבחרת הכדורסל לוקחים שחקנים שעושים דאנקים יפים ומוכרים נעליים. בהתחשב בכך, ובזכות מאמן מעולה, הם היו סבירים.
איציק קראתי את התגובה האחרונה שלך בפוסט הקודם, אחרת נראה לך שהייתי ממשיך לבקר פה (בצחוק)…
אולי ספרד היו יכולים פה ושם להאט יותר את המשחק, ובכלל לעשות כמה דברים יותר נכון אבל ההרגשה היא שארה"ב כ"כ לא היו מוכנים להפסיד שזה לא היה עוזר לספרד.
ארנגטינה- ארה"ב מאד קשור מכיוון שארגנטינה ובלי מאנו כמעט כל המשחק נתנה כל מה שיש לה ובכלל לא עשתה חיים קלים לאמריקאים, ההפרש בסיום היה לא קטן כי היו לצערם של הארגנטינאים 3-4דק' של התפרקות ולאמריקאים זה הספיק לפתוח פער, אבל ההופעה של ארגנטינה הייתה מאד מכובדת, מספיק מכובדת בכדי שלא תכלול אותם בנבחרות שפרשו שטיח אדום לאמריקאים ונתו להם לעבור…
רונן. מקבל את התוספת שלך לגבי חלקו של המערב במרחש בסין. לכן גם אני רואה המון צביעות בצקצוקי השפתיים לנוכח הדיווחים על מה שמתרחש שם אל מול חוסר הנכונות לנקוף אצבע כשזה מנוגד לאינטרסים שלהם (היינו למכור ג'ינס בשלוש פאונד בפריימארק).
הפסטיבל סביב הספורטאים הבריטים כבר החל כשהיום שודרה בכל הערוצים ישירות "נחיתת הגיבורים" בהית'רו. ההימור שלי: עד 2012 אדלינגטון מנהלת רומן עם רונאלדו, מתאשפזת במוסד גמילה וחוזרת לבריכה בדיוק בזמן לאולימפידה. שם היא עפה כבר במקצים אחרי זינוק פסול ובקול חנוק מדמעות היא אומרת למצלמה שהמקפצה "לא נוגבה כהלכה ע"י השחיינית הסינית במקצה שלפניה".
לגבי רוביו- אני מבין שיש כבר דיבורים על הדראפט של השנה הבאה. חבל, הוא יכו ללמוד ממקרה שאראס מה קורה לשחקנים אינטלגנטיים ב- NBA.
.RD
בשבילך (ובשביל דייגו) אני מוכן להוציא את ארגנטינה מהרשימה :)
למרות שדווקא כן התאכזבתי מההופעה שלהם בחצי הגמר.
איציק..יש המון המון המון שחקנים אינטילגנטים בNBA והרבה יותר משאראס ורוביו.
ג'ייסון קיד,סטיב נאש,כריס פול,טים דאנקן,טוני פארקר,בילאפס ועוד רבים. גם למפלצות השרירים והאתלטיות,כמו קובי ולברון, לא חסרות אינטילגנצית משחק. שאראס הוא שחקן מוגבל בשביל הNBA,הוא לא עושה הגנה. תאר לך שחקן בליגה האנגלית שלא עושה הגנה אבל אחת מהמשימות שלו היא לשמור על הפליימייקר של הקבוצה היריבה?
לא יודע אם יצא לך לראות מספיק משחקי יורוליג באנגליה אבל היורוליג-זוועה. מכבי היא הברומטר שלה,קבוצה שהפסידה אליפות בישראל(עם 9 הפסדים בליגה) הגיעה לגמר גביע אירופה. ולא תגיד שהיא הגיעה במקרה,היא באמת בראתה עליונות על יריבותיה בשלבי ההצלבה. אולי דנבר מינסוטה לא….אבל דנבר-גולדן סטייט (קרב ריצות נהדר) בהחלט כן.
"מפינה אקזוטית חביבה בצפון מזרח הכדור הפכה סין למקום שמעתה והלאה עיני העולם יופנו אליו במידה רבה של חשש וספקנות…"
כל מה שרע בהתייחסות המערבית לסין במשפט אחד.
תומר.
יש שחקנים אינטלגנטיים ב- NBA ורונן הביא את קווין גארנט כדוגמא שאני בהחלט מסכים שהיא מייצגת. אני לא מסכים אבל שהם הסטנדרט ובטח לא שיש הרבה שחקנים יותר אינטלגנטיים מרוביו ושאראס. קובי לדעתי הוא לא שחקן איטילגנט בשום אופן וסדרת הגמר של העונה האחרונה הבליטה את זה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
אני לא קונה את הטיעון ששאראס לא הצליח בגלל ההגנה. פשוט לא ידעו להשתמש נכון מבחינה התקפית. גם כריסטיאנו רונאלדו לא עושה הגנה ומצליח לא רע בכלל בליגה האנגלית (לצערי..).
היורוליג חלשה מאוד. נכון. אני באמת לא רואה הרבה משחקים של היורוליג כאן באנגליה אבל את מכבי ראיתי מספיק פעמים בכדי להבין שאם זו קבוצה שהגיעה לגמר הליגה הזו אז המצב שם לא משהו… אני חשוב שהסיבה לכך היא לא שהכדורסל האירופאי ה"אותנטי" פחות או טוב. אלא דווקא שהיורוליג מתרחקת מסגנון המשחק האירופאי הקלאסי (ספליט כדוגמא המייצגת הטובה ביותר, וגם מכבי של פארקר ושאראס). לכן גם קבוצה טיפשה וברדקיסטית כמו מכבי ת"א, עם רכז בסגנון NBA קלאסי כמו וויל ביינום, הצליחה בליגה הזו.
OT.
טעית בניווט- "פוליטקלי קורקט" זה עד הסוף שמאלה וימינה בכיכר…
OT.
אני רוצה להבהיר את תגובתי האחרונה אליך כי אני חש טיפה אי נעימות איתה:
דבר ראשון, אני תמיד מברך על דעות שונות משלי, אני חושב שהן מעשירות את הדיון ונותנות פרפקטיבה חשובה. זו גם ההזדמנות להתנצל בפניך או בפני כל אחד אחר אם גיליתי כלפיו חוסר סבלנות בתגובות.
לגבי העניין עצמו:
כוונתי היתה שסין נתפסה בעיני העולם כמקום בעל עושר תרבותי, היסטוריה עתיקה ונופים מרתקים (למרות שגם זה נשמע אוריינטליסטי..). כעת משהפנתה אליה את כל הזרקורים פתאום התבררו הרבה יותר מדי חלקים מאוד לא סימפטיים במנגנון שמנהל את המדינה הזו. וזוהי תוצאה שאני לא בטוח שהשלטון בסין רצה שתצא לו מהמשחקים.
לגבי "הפוליטקלי קורקט".
הבלוג הזה לא מתיימר להיות כתב עת אקדמי ואפילו לא כלי עיתונאי חוקר, בסה"כ כלי לביטוי מחשבות ותחושות על מה שקורה מסביב דרך הפריזמה שלי כחובב ספורט. ומחשבות ותחושות, מטבען, הן ראשוניות, לא ערוכות ומבטאות והרבה פעמים מאוויים פנימיים סובייקטיביים.
זה לא אומר כמובן שזה נותן לי לגטימציה לכתוב שטויות, בשביל זה אתם פה :)
Itzik
I don't expect PC you can write freely without having to appologize. If I'm offended by anything, it is by your assumption that my criticism to what you wrote comes from a PC standpoint.
It was late when I wrote my comment, let me try to elaborate. First of all, you are not the issue only that what you wrote symbolizes the attitude of the west towards China, which is bi-polar. On the one hand, being condecending (i.e. treating China as a tourist resort, and exotic experience of rich coltural heritage, something that you will find in the British Museum, and not as a living culture with hopes, aspirations, capabilities and huge, huge problems and challenges(. What the hell did you think was going on there?. Did you even bother to ask yourself how to they manage to feed 1.3 billion people?
On the other hand, once the west understands China is out of the fucking museum, fear takes over (the "Yellow Peril" was the term American politicians used during the Koera war).
The common denominator to both of those extremes is ignorance. Ignorance which is astounding, bearing in mind that 20% of the world's population lives in China. Doesn't it amaze you that despite the human rights discourse the west is so proud of the west doesn't know a thing about the interests, problems and hopes of 20% of its fellow human beings (just to make sure that I'm understood,
"bruce lee" "sweet and sour" and yao ming" does not constitute knowledge(
In that regard, if the Olympics will cause the west to be a little less bi-polar and understand tat he needs to know more about China and treat is as equal, then giving the Olympics to China is one of the only few good decisions made by the Olympic Commission. It will benefit not only China but also the west.
OT.
אני רוצה לחזור לנקודה שהעליתי בפוסט עצמו:
מה חלקם של הסינים בכל העניין?
היתה להם אולימפידה- שישה עשר יום שכל עיני העולם היו נשואות אליהם 24 שעות ביממה פחות או יותר. היתה להם את ההזדמנות הכי טובה שאפשר להעלות על הדעת להציג את הצדדים השונים והמגוונים בתרבות שלהם, להסביר לעולם את המורכבות שקיימת בחברה שלהם לפי טענתך. ומה הם הראו לנו? אלפי אנשים שנראים אותו דבר- ללא שם וללא צורה משלהם. חברה מגוייסת שפועלת ללא היסוס במצוות השלטון בכדי להאדיר את שמה של מדינתם.
קבל מטפאורה: שמת לב שלא היו כמעט תצלומי קלואז-אפ על הצופים במשחקים? בצורה כזו, איך אני לזהות את כל המורכבויות והשוניות הקטנות שאתה מציע לי להתבוננן בהם?
הסינים, וסיבותם עמם, בחרו להנציח את התדמית "השטוחה" שיש לנו עליהם כאן במערב. אז אם הם עצמם מתאמצים כ"כ לטשטש כל הבדל בתוכם ולהציג דימוי אחיד ושטחי למה שאני אבחר לעשות אחרת?
So now the Chinese are to blame for your ignorance?
Just as the Morroccans are to blame that all the Ashkenazis know about them is Mufleta, Mimuna, backwardness and superstition.
Why do have to wait for the Olympics to ask yourself how 20% of the world's population is living?
And since you addmittedly elected to stay ignorant becuase no one bothered to spoon feed you it would be appropriate that you tweak your disclaimer. Some thing along the lines of
הבלוג הזה לא מתיימר להיות כתב עת אקדמי ואפילו לא כלי עיתונאי חוקר, בסה"כ כלי לביטוי מחשבות ותחושות על מה שקורה מסביב דרך הפריזמה שלי כחובב ספורט. ומחשבות ותחושות, מטבען, הן ראשוניות, לא ערוכות ומבטאות והרבה פעמים מאוויים פנימיים סובייקטיביים.
זה לא אומר כמובן שזה נותן לי לגטימציה לכתוב שטויות
except in this case since I elected to stay uninformed
The sad thing is that instead of the Olympics triggering your curiousity you only get further entranched in your dogmas and them blame the Chinese fot that.
בנבחרת האמריקאית יש הרבה שחקנים עם אינטליגנציית משחק גבוהה – לברון, כריס פול, דוויין וויד ואפילו קובי – כן קובי. ההגנה שלהם הייתה קצחנית וצריך לתת להם על זה קרדיט. לטעמי הם ניצחו בגמר בגלל השופטים. השיפוט היה פשוט מזעזע ופרו אמריקאי בצורה ברורה ואין לי הסבר לזה.
אני בהחלט חושב שאם לספרד היה מאמן יותר טוב אז גם היה להם סיכוי טוב יותר. אאיטו הוא מאמן שכל פעם שאני רואה אותו מאמן אני חוטף עצבים. פשוט אפס בטקטיקה. הייתי מת לראות מה בלאט היה עושה מספרד כי ממה שראינו באולימפיאדה, הוא לקח את אליפות העולם מספר עם שני שחקנים וחצי והרבה מאוד בזכות היכולת שלו – רוסיה הגיעה לאן שהגיע, עד שנגמר לה המעט שהיה לה.
יוון היא נבחרת כבויה וממש לא זאת שנצחה את האמריקאים. עושה רושם שפאפאלוקאס כבר מעבר לשיא, לפחות בנבחרת, ושחורצי ממש ממש לא בכושר כי פעם אפילו עם העודף משקל הוא היה קופץ וחוסם.
לפני האולימפיאדה אמרתי שאם יש שחקן בעולם הזה שיכול לנצח כדורסל קבוצתי זה קובי בראיינט, והוא אכן זה שעשה את זה. גם דוויין ווייד הוא פשוט פנומן ואולי השחקן הכי ורסטילי שראיתי.
ושוב לעניין אאיטו – למה לעזאזל פאו גאסול שיחק רק 20 ומשהו דקות?! למה רודי שיחק רק 18 (וקלע 22!)? איפה היה גארבחוסה הווינר ולמה הוא לא שותף? מה עם קצת מלכודות, הא אאיטו? איזה פתרון – פשוט כלום.
בכלל לראות את הנבחרת האמריקאית זה הדבר הכי לא אסתטי בעולם. פשוט דורסנות אתלטית. הביאו שני טנקים (לברון הווארד) והשמידו הכל – ממש כמו בחיים האמיתיים. את הכוחנות הזו אפשר לנצח רק בתיאום ובטקטיקה רצינית ולספר היה רק את הראשון.
"בכלל לראות את הנבחרת האמריקאית זה הדבר הכי לא אסתטי בעולם. פשוט דורסנות אתלטית. הביאו שני טנקים (לברון הווארד) והשמידו הכל"
זה בדיוק מה שהרגשתי כשצפיתי בהם.
איציקו הייתי רוצה לשתף אותך בתחושה מאד מוזרה שפוקדת אותי.
כבר הרבה שנים אני אוהד בית"ר,הייתה גם תקופה שהרגשתי שזה רק מתחזק משנה לשנה (מסביבות 96 עד 02-3) וידענו גם כשלונות ורגעים לא נעימים.
אבל בקיצור תמיד תמיד תמיד חיכיתי בציפיה אדירה לפתיחת הליגה, ופתאום הליגה מתקרבת והציפיות? ברצפה!
את המנוי טרם חידשתי, אין מה לדאוג אני אחדש אבל כבר אין לחץ… נחדש שיהיה כח…
קשה לי להבין את עצמי במה שקורה פה, אבל כנראה שאפשר להסביר את זה בטראומת ויסלה שממנה עוד לא יצאתי.
עכשיו זה זמן פחות טוב כי ככל שמתקרב המשחק מול סכנין העניין בי כן גובר אבל בכל הקיץ הזה ובשבועות האחרונים פתיחת הליגה הייתה אחד הדברים האחרונים שעניינו אותי..
איך מסבירים דבר כזה? יש עוד אנשים שלא השתחררו מאראומת ויסלה? או שזה משהו הרבה יותר גדול..?
מוזר
ודבר אחרון בתור אוהד כדורגל ישראלי אני רוצה להגיד כל הכבוד ענק למכבי ת"א שתעלה למשחק הקרוב עם הכיתוב "ושבו בנים לגבולם" כחלק מקמפיין של יותר מעורבות בכל הנושא של החזרה החיילים החטופים הביתה.
rd.
הסיפור עם מכבי ת"א באמת ראוי לכל מחמאה, לא הכרתי את זה.
אוטוטו אני מעלה פוסט לפתיחת הליגה :)
דרך אגב ראיתי שיש עוד תגובה אנונימית אבל היא לא שלי ורק זו שהופיעה תגובה אחת לפני.
תודה RS. עשיתי בזה סדר עכשיו.