קטגוריות
debuzzer כל הרשימות

עוד יום בהיסטוריה של האוורד ווב

הווארד ווב הרג את המשחק, אבל ליברפול צריכה להפסיק לחיות את העבר ולהתחיל סוף סוף לבנות את העתיד.

איך אומרים המאמנים?! אני לא אוהב לדבר על שופטים, אבל…

לא, ברצינות. טעויות שופטים זה חלק מהמשחק. מה גם שיש להם נטייה להתאזן לאורך זמן. לפעמים אפילו זמן קצר – את הפנדל ההזוי שנתן לברבאטוב איזן ווב שכבלע את המשרוקית אחרי עבריה ברורה ברחבה על אוואנס במחצית השנייה.

אבל ההרחקה של ג'רארד לא נופלת לקטגוריה של טעויות שיפוט. תאהבו את זה יותר או פחות, כדורגל הוא משחק שבו לשופטים יש שיקול דעת נרחב יותר מבכמעט כל משחק אחר. החלטות מהסוג של האדום לג'רארד הן החלטות של שיקול דעת.

אחרי גמר המונדיאל, בעקבותיו זכה לביקורות רבות, דווקא חשתי שנעשה חוסר צדק עם ווב. דעתי הייתה שהוא הפעיל את שיקול דעתו בצורה נבונה מאוד כשלא שלף כרטיסים צהובים ואדומים בסיטונות, כמו שיכל לעשות מבלי שאיש היה בא אליו בטענות, על-מנת להימנע ככל האפשר ממצב שבו המשחק מוכרע על-ידי החלטה שלו.

והיום הוא הרחיק את ג'רארד על תאקל בכדור 50/50 שספק אם היה שווה אפילו צהוב.

וחבל, כי עד הדקה הזו היה משחק שקול, אפילו עם יתרון קל לליברפול. אח"כ זה כבר לא היה כוחות.

***

אולי בגלל שלא גדלתי עליו, המינוי של קני דלגליש לא עורר אצלי רגשות יוצאי דופן מעבר לתחושת ההקלה המובנת עם עזיבתו של רוי הודג'סון. אני מניח שאם וכאשר סטיבן ג'רארד יתמנה למנג'ר ליברפול זה ירגיש עבורי אחרת לגמרי.

קני דלגליש זה העבר, עבר מפואר מאוד, אבל אותו עבר שליברפול צריכה להפסיק סוף כל סוף לחיות עליו.

יש יסוד סביר להניח שגם מבחינת הבעלים מדובר במינוי זמני. אני מבין שיש דיבורים להביא בקיץ את מרטין אונ'יל או אואן קוייל.

מה שליברפול צריכה עכשיו זה את המנג'ר האלמוני ובעל החזון שהיה ביל שאנקלי ב- 1959 או המנג'ר המבטיח וחסר הניסיון שהיה אלכס פרגוסון ב- 1986, שיגיע ויבנה אותה מחדש מאפס.

ושיביא איתו גם שופל.

יש הרבה עבודה באנפילד עם כל הזבל שהצטבר שם בעשור ומשהו שנות חורבן של המוקיון הצרפתי והמלצר הספרדי.