איש השנה

איש השנה הוא לאו דווקא זה שרשם את ההישג הכי מרשים או שהצטיין מעל כולם. איש השנה הוא זה שהותיר חותם שבגללו יזכרו את השנה החולפת.

איש השנה בתחום מסוים, או בכלל, הוא לאו דווקא זה שרשם את ההישג הכי מרשים באותו תחום או שהצטיין מעל כולם. איש השנה צריך, לדידי, להיות זה שהותיר חותם שבגללו יזכרו את השנה החולפת.

בשנות התשעים הריצה נייקי קמפיין תחת הסלוגן "Become Legendary" בכיכובו של מייקל ג'ורדן.

הפסיכולוג קרלו שטרנגר עוסק בספרו "אני, פרויקט עיצוב: אינדיבידואליזם ומשמעות בעידן הגלובלי", בין השאר, בדרך שבה מסעות הפרסום של התאגידים הגדולים עושים שימוש במניעים הרגשיים העמוקים והרווחים ביותר של האדם.

שטרנגר מביא בספרו ממצאים מתחום הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית לפיהם הפחד של האדם מפני המוות, האפסיות וההיעלמות אל האין הוא עצום כל-כך עד כדי שרבים מוכנים להקריב את חייהם למען האלמותיות הסמלית שהתהילה מקנה.

בהתאם לכך, אליבא דשטרנגר, מסע הפרסום של נייקי ומייקל ג'ורדן נועד למעשה לפרוט על הנים הזה בנפש האדם ולגרום לו לשאוף "להפוך אגדי", ובכך בעצם להפוך לבן אלמוות.

לקראת המונדיאל האחרון יצאה נייקי במסע פרסום מושקע בכיכובם של הכדורגלנים הבכירים אותם היא ממתגת תחת הסלוגן "Write the Future". בפרסומת שליוותה את הקמפיין נראים כירסטיאנו רונאלדו, דידייה דרוגבה, פאביו קנאברו, ווין רוני ושות' הופכים לגיבוריים לאומיים ביום שאחרי המונדיאל.

גם כאן הרעיון דומה – אותם כוכבים עתידים, לאחר שיביאו את הגביע המוזהב לעמם, לזכות בתהילת עולם, שמשמעותה למעשה חיי נצח.

סוף דבר ו"האלילים" של נייקי קרסו אחד אחרי השני כמו אחרון בני האנוש:

ורק אחד נשאר.

אותו אחד שבאמת כתב את העתיד. בדרך הכי דרמטית שאפשר, עם שער ניצחון שלוש דקות לסיום ההארכה במשחק הגמר.

בנייקי לא יכלו לחלום על תסריט מושלם מזה.

אלא שאבוי, דווקא אותו אחד לא היה בפרסומת המקורית.

כי אנדראס אנייסטה הוא הכי לא אל, והכי כן בן-אדם, שיש.

כשכבש את השער הדבר הראשון שעשה היה מחווה לחבר קרוב, מהקבוצה העירונית היריבה בכלל, שהלך לעולמו כמה חודשים לפני כן.

המחווה כל כך ריגשה את אוהדי אותו קבוצה בה שיחק חברו של אנייסטה שכאשר הגיע לשם למשחק ליגה כיריב עמדו האוהדים המקומיים והריעו לו ממושכות.

תופעה שבה אוהדים מריעים לשחקן יריב היא נדירה, אבל כבר חזינו בה.

אוהדי ריאל הריעו לרונאלדיניו אחרי שהכניע אותם בתצוגה מושלמת בברנבאו. אוהדי בית"ר הריעו לראובן עטר כשכבש שער מספרת נדיר בטדי.

אבל תופעה שבה אוהדים מריעים לשחקן יריב לא על מה שעשה על כר הדשא, אלא על מי שהוא, עדיין לא ראינו.

ללהטט בכדור כמו כריסטיאנו רונאלדו, לבעוט אותו בעוצמה ודיוק כמו דידייה דרוגבה, או לחלצו מרגלי יריב כמו פאביו קנאברו, מעטים ברי מזל יכולים.

אבל להיות בן-אדם, מענטש, חבר, כמו אנדראס אנייסטה, כולנו יכולים לפחות לנסות.

כשביקש להגיב על המחווה שעשו לכבודו אוהדי אספניול אמר אנדראס:

"מעבר לכדורגל וליריבות ישנם בני אדם, וזה הדבר החשוב ביותר".

ואידך זיל גמור.