להציל את ליברפול (פוסט בהזמנה)

באחד מדיוני סוף העונה שנערכו בבלוג הליברפולי המצויין של עמיחי שלו "חדר הנעליים" זכיתי לדברי התוכחה הבאים מהמגיב Old Timer המוכר גם מהערותיו מאירות העיניים בדיונים כאן אצלנו:

"איציק אני נורא אוהב לקרוא אותך כותב על דברים אחרים אבל מוציא אותי מדעתי שכל פעם שאתה כותב על ליברפול זה נשמע כמו נאום בחירות. אנא פרט את תוכניתך לשנה הבאה וזכור – המילים "קהל" "קבוצה גדולה" "מסורת" ו"אהדה" אינן מהוות תוכנית."

ואכן אחרי שפישפשתי במעשיי נוכחתי לדעת שיש צדק מסויים בדבריו של ידידי באבא בימים- ומכיוון שאיני מעוניין להידמות לפוליטקאי ישראלי מצוי, שתמיד שמח לומר מה הממשלה לא עושה נכון אך אף פעם לא מציע חלופה משלו, כינסתי את מיטב המוחות של "גשם באלפסי" לסיעור מוחות אינטנסיבי שבסיומו גובש מסמך מפורט להצלת ליברפול שאלו עיקריו:

1. להתקשר לאיזיג'ט ולהזמין למחר בבוקר כרטיס בכיוון אחד:

 ( Liverpool (LPL) to Valencia (VLC 

2. סגל.
2.1. לשחרר את כל שחקני הסגל הנוכחי למעט הבאים:
ג'יימי קראגר, דניאל אגר, מרטין סקרטל, חאבייר מסצ'ראנו, סטיבן ג'רארד, יוסי בניון, ראיין באבל ופרננדו טורס.
2.2.
בתקציב שיגוייס ממכירת החיסול לרכוש שניים (או שלושה אם יש מספיק כסף) מהשחקנים הנ"ל:
 רפאל ואן-דר-וארט, דייגו, ז'ואו מאוטיניו, דייגו קאפל, אנדרי ארשבין, דויד סילבה.
2.3. שאר הסגל של הקבוצה הבוגרת יושלם ע"י שחקנים מקבוצות הנוער והמילואים הנוכחיות.

3. הנהלה וצוות מקצועי.
3.1. להעיף את ריק פארי לקיבינימט ולהביא במקומו תותח בשיווק מהשוק הפרטי (עדיף שלא מתחום הכדורגל).
3.2. למנות את קני דלגליש למנג'ר על מקצועי בעל סמכויות נרחבות שבראשם: קביעת אסטרטגייה מקצועית למועדון מבחינת רכש, שילוב צעירים וסגנון המשחק.
3.3. למנות אלן האנסן או ג'ון בארנס לתפקיד המאמן, במידה והדבר לא מסתייע בשום אופן אז את אלן שירר.

4. נוער ואקדמיה.
4.1.
להחזיר באופן מיידי את סטיבי הייוואי לניהול האקדמיה.
4.2. למנות תחתיו כמאמני קבוצות הנוער שחקני עבר במועדון- רשימת מומלצים חלקית:
מאט לורנסון, ג'ון אולדריג', סטיב מקמנמן, ג'יימי רדנאפ, יאן מולבי.
4.3. לצרף לאקדמיה מאמנים מפורטוגל והולנד שיעבדו בצמוד למאמנים הראשיים של קבוצות הגילאים על פיתוח היכולות הטכניות של השחקנים.
4.4. להחתים כל שחקן באקדמיה, שהצוות המקצועי רואה בו פוטנציאל סביר ומעלה להשתלבות בקבוצה הבוגרת, על חוזה מקצועני עד גיל 24 שבתוכו סעיף שחרור בגובה של- 20 מיליון ליש"ט.
4.5. להקים תשתית שלוחות של האקדמיה באירלנד, סקנדינביה ואוסטרליה- מקומות בהם כדורגל המועדונים לא מפותח וליברפול תוכל לחלוש על מיטב הכשרונות הצעירים. היתרון שבהבאת שחקנים צעירים מהארצות הנ"ל הוא שמדובר בארצות עם מנטליות יחסית דומה לבריטניה ולכן השחקנים שיגיעו משם יהיו בעלי סיכוי גבוה יחסית להתאקלם במועדון בצורה מהירה ומוצלחת. בנוסף, בארצות אלה יש בסיס אהדה נרחב לליברפול מה שיגביר את כח המשיכה של הפרוייקט ויאפשר לגדל בסביבתם הטבעית שחקנים שהם למעשה שחקני בית לכל דבר ועניין.
4.6. הכישרונות הבולטים מהשלוחות בחו"ל יצטרפו בגיל 16 לאקדמיה הראשית בליברפול ויוחתמו על החוזה דלעיל.

5. לפטר לאלתר את הגברת ג'ואן בירן ולמנות במקומה את נאסוס סיריוטופוס האחד והיחיד!

YNWA

פורסם בקטגוריה אנפילד, כל הרשימות, עשרים ושניים משוגעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

33 Responses to להציל את ליברפול (פוסט בהזמנה)

  1. מאת אריגיא‏:

    איציק, אני חותם כמעט על הכל. ומה שהייתי מוסיף זה יצירת קמפיין שמורכב על כמה יסודות (שיווק, יחסי ציבור, ספונסרים חדשים) שמחזיר את קרנה של ליברפול. האליפות תוכל לעזור בזה מאוד. ואני לא מדבר על אירופה.

  2. מאת עמיחי שלו‏:

    אלפסי, כל הכבוד על התכנית. יש לי כמה הערות (יובאו מיד), אבל זה כיף לראות מישהו משקיע מחשבה. להלן הערותיי
    2. סגל.
    2.1. לשחרר את כל שחקני הסגל הנוכחי למעט הבאים:
    ג'יימי קראגר, דניאל אגר, מרטין סקרטל, חאבייר מסצ'ראנו, סטיבן ג'רארד, יוסי בניון, ראיין באבל ופרננדו טורס.

    שכחת את פפה ריינה, לא? את קאוט אתה זורק? וגם את אלונסו. כמה הערכת שתשיג על כולם?

    2.2. בתקציב שיגוייס ממכירת החיסול לרכוש שניים (או שלושה אם יש מספיק כסף) מהשחקנים הנ"ל:
    רפאל ואן-דר-וארט, דייגו, ז'ואו מאוטיניו, דייגו קאפל, אנדרי ארשבין, דויד סילבה.

    לא מתנגד לאף שם, יכול לחשוב על כמה נוספים
    2.3. שאר הסגל של הקבוצה הבוגרת יושלם ע"י שחקנים מקבוצות הנוער והמילואים הנוכחיות.

    ואם הם לא טובים מספיק?
    3. הנהלה וצוות מקצועי.
    3.1. להעיף את ריק פארי לקיבינימט ולהביא במקומו תותח בשיווק מהשוק הפרטי (עדיף שלא מתחום הכדורגל).
    3.2. למנות את קני דלגליש למנג'ר על מקצועי בעל סמכויות נרחבות שבראשם: קביעת אסטרטגייה מקצועית למועדון מבחינת רכש, שילוב צעירים וסגנון המשחק.
    3.3. למנות אלן האנסן או ג'ון בארנס לתפקיד המאמן, במידה והדבר לא מסתייע בשום אופן אז את אלן שירר.

    את אלן שירר שלא אימן יום אחד בחייו? דלגליש ובארנס נוסה בסלטיק ונכשל כישלון חרוץ.

    4. נוער ואקדמיה.
    4.1. להחזיר באופן מיידי את סטיבי הייוואי לניהול האקדמיה.
    4.2. למנות תחתיו כמאמני קבוצות הנוער שחקני עבר במועדון- רשימת מומלצים חלקית:
    מאט לורנסון, ג'ון אולדריג', סטיב מקמנמן, ג'יימי רדנאפ, יאן מולבי.

    ג'יימי רדנאפ?

    4.3. לצרף לאקדמיה מאמנים מפורטוגל והולנד שיעבדו בצמוד למאמנים הראשיים של קבוצות הגילאים על פיתוח היכולות הטכניות של השחקנים.
    4.4. להחתים כל שחקן באקדמיה, שהצוות המקצועי רואה בו פוטנציאל סביר ומעלה להשתלבות בקבוצה הבוגרת, על חוזה מקצועני עד גיל 24 שבתוכו סעיף שחרור בגובה של- 20 מיליון ליש"ט.
    4.5. להקים תשתית שלוחות של האקדמיה באירלנד, סקנדינביה ואוסטרליה- מקומות בהם כדורגל המועדונים לא מפותח וליברפול תוכל לחלוש על מיטב הכשרונות הצעירים. היתרון שבהבאת שחקנים צעירים מהארצות הנ"ל הוא שמדובר בארצות עם מנטליות יחסית דומה לבריטניה ולכן השחקנים שיגיעו משם יהיו בעלי סיכוי גבוה יחסית להתאקלם במועדון בצורה מהירה ומוצלחת. בנוסף, בארצות אלה יש בסיס אהדה נרחב לליברפול מה שיגביר את כח המשיכה של הפרוייקט ויאפשר לגדל בסביבתם הטבעית שחקנים שהם למעשה שחקני בית לכל דבר ועניין.
    4.6. הכישרונות הבולטים מהשלוחות בחו"ל יצטרפו בגיל 16 לאקדמיה הראשית בליברפול ויוחתמו על החוזה דלעיל.

    5. לפטר לאלתר את הגברת ג'ואן בירן ולמנות במקומה את נאסוס סיריוטופוס האחד והיחיד!

    וקודם תעיף את האמריקנים

  3. מאת יובל‏:

    בתור אוהדת יונייטד היה יותר מתאים לי לכתוב את הקטע הנ"ל מאשר אוהד ליברפול שרוצה בטובת המועדון…

    בקשר למה שכתב שלו (קראתי רק את ההתחלה לא היה לי כח לכל החפירה) אני סבורה שאלונסו כבר עזב את מרססייד…

  4. מאת פילוסוף רדום‏:

    יש לפנות לאתר האוהדים הרשמי (אפשר להתחיל בארץ) ולהפוך את המסמך לרשימת דרישות למועדון !!!!

    כמה הערות לפי הסדר לאלפסי ולעמיחי

    אלפסי – למה השארת את יוסי ?
    לעמיחי – קאוט ורינה הם לא בשורה הראשונה – אנחנו צריכים חבר'ה מהשורה הראשונה !!!!

    הסגל שיושלם מהנוער והמילואים יגרום לעשרות כשרונות צעירים להגיע לאיזור ליברפול כקבוצה שבונה על העתיד שלה… גאוני !!!

    מאמן נוער – רוזנטל ?

    איך מעיפים את האמריקנים ????

    בהצלחה !!!

  5. מאת אריגיא‏:

    1. באמת חסרה התייחסות לבעיית הבעלים.
    2. השחקנים הרשומים בדרך פנימה ראויים אחד אחד.
    3. אני לא ידוע כמה המודל הספרדי של מאמן-על עם סמכויות יכול לעבור באנגליה, בה המנג'ר הוא אלוהים.
    4. על הטיסה לוולנסיה אני גם מבקש להיות. רק כדי לוודא שאף אחד לא ברח ממנה…
    5. איציק לראשות המועדון.

  6. מאת איציק אלפסי‏:

    עמיחי,

    "שכחת את פפה ריינה, לא? את קאוט אתה זורק? וגם את אלונסו. כמה הערכת שתשיג על כולם?"
    ** לא שכחתי את השלושה שאתה מציין:
    ריינה- אין בו שום דבר מיוחד שאי אפשר למצוא בשוער מקומי (דוגמת קארסון או קירקלנד שגדלו אצלנו).
    קאוט- בגרסתו הנוכחית קאוט הוא חוטב עצים נאמן שתרומתו אמנם אינה מבוטלת אך כזו שגם אפשר לקבל מעשרות שחקנים אחרים במרסיסייד ובנותיה. אני רוצה רכש שייתן לי משהו שאני לא יכול למצוא מתחת לבית.
    אלונסו- נעצר לאחרונה בעוון שוטטות באזור טסנלי פארק- אני מעוניין לחסוך את דמי הערבות הכרוכים בשיחררו מתחנת המשטרה המקומית בפעם הבאה שייתרחש אירוע דומה.

    "ואם הם לא טובים מספיק?"
    ** עד שלא ננסה לא נדע. בכל מקרה אני לוקח את זה בחשבון ולכן אני לא מצפה שהקבוצה תתמודד על האליפות בטווח המיידי- ומכיוון שגם בפורמט הנוכחי זה נכון אני לא מפסיד בעצם כלום.

    "את אלן שירר שלא אימן יום אחד בחייו?"
    ** אמת. אבל ברור לכל שהוא ניחן בכל התכונות הדרשות- כריזמה, אינטלגנציה וידע נרחב בכדורגל האנגלי. יש פה הימור אבל זו הדרך היחידה להתקדם. אם נמשיך ללכת רק על בטוח נמשיך לדרוך במקום.

    "דלגליש ובארנס נוסה בסלטיק ונכשל כישלון חרוץ."
    ** לא מצוי ברזי הפרטים של מה שקרה בסלטיק אבל הסיטואציה בליברפול, מטעמים ברורים, היא שונה. לא חסר דוגמאות של כאלה שנכשלו במקום אחד וקצרו הצלחה גדולה במקום אחר.

    "ג'יימי רדנאפ?"
    ** כן! אני שומע אותו על בסיס קבוע בשידורים של סקיי ומתרשם מאוד מהידע וההבנה שלו במשחק. בנוסף, גם סטיבי כתב בספר שלו שרדנאפ היה נפלא כלפיו וכלפי כל השחקנים הצעירים שהגיעו למועדון וחנך אותם בתקופת ההסתגלות במלווד- נשמע לי כמו פוטנציאל לא רע לעבודה עם צעירים.

    "וקודם תעיף את האמריקנים"
    ** את זה משאיר לחבר רוגן טיילור:
    http://www.shareliverpoolfc.co.uk/

    פילוסוף,

    "למה השארת את יוסי?"
    ** כמה שחקנים בסגל הנוכחי אתה מכיר שיכולים לעשות את זה:
    http://101greatgoals.magnify.net/item/MZHXSG4L5DC7FKJ3

    "רוזנטל?"
    ** רעיון לא רע! אני מודה שלא חשבתי על זה.

    "הסגל שיושלם מהנוער והמילואים יגרום לעשרות כשרונות צעירים להגיע לאיזור ליברפול כקבוצה שבונה על העתיד שלה… גאוני !!!"
    ** זוהי בדיוק האסטרטגיה שמאחורי התוכנית!

    אריגיא,

    "אני לא ידוע כמה המודל הספרדי של מאמן-על עם סמכויות יכול לעבור באנגליה, בה המנג'ר הוא אלוהים."
    ** אני לא מתכוון שדלגליש יתערב בעניינים המקצועיים של הקוצה הבוגרת אלא יתעסק בכל נושא הרכש וכו' כמו שציינתי. משהו כמו המודל שקיים בבאיירן מינכן ועובד נפלא. במקום להיות בטלפון עם סוכנים אני מעדיף שהמאמן יסתובב באימונים של הנוער ובמשחקים של המילואים.

    "על הטיסה לוולנסיה אני גם מבקש להיות. רק כדי לוודא שאף אחד לא ברח ממנה…"
    ** ראה את העניין כסגור :)

  7. מאת old timer‏:

    איציק המון תודה!

    התייחסותי בוא תבוא.

  8. מאת Old Timer‏:

    "עשרה רגעים בהיסטוריה":

    חלמתי שאני בגודיסון פארק בדרבי של מרסיסייד. על אף העובדה שהיה זה משחק בין שתי קבוצות מרכז טבלה טיפוסיות, הדרבי של מרסיסייד הוסיף למשוך עניין והאיצטדיון היה מלא עד אפס מקום. מצאתי את עצמי ביציע של אוהדי ליברפול שהיו רועשים ושמחים כתמיד עד שלפתע נדמה היה שהם החלו להתכווץ בכסאותיהם בתגובה לשירה אדירה אשר בקעה מיציע אוהדי אברטון שממול. המבטא הסקאוסרי הקשה עלי לפענח את המילים אבל היה בשירה משהו מטריד שלא יכולתי להבין את פשרו. לאור העובדה שממילא קרה מעט מאוד על כר הדשא הקשבתי לשירה קשב רב. זה מה שהם שרו –

    ONE – another moment in the history of;

    TWO – another moment in the history of;

    THREE – another moment in the history of;

    OH, GLORY MAN UNITED!

    FOUR – another moment in the history of;

    FIVE – another moment in the history of;

    SIX – another moment in the history of;

    OH, GLORY MAN UNITED!

    פניתי לאוהד בצעיף האדום שלידי ושאלתי לפשר הדבר. "אה זה" הפטיר האוהד "הם מצייינים את ה 10 -0 שחטפנו מהמנקס במחזור הרביעי של עונת 2008 – 2009. הם שרים את זה בכל דרבי"

    "אבל למה אוהדי אברטון?"

    " כי כשהמנקס ניסו לשיר את זה התברר שישנה בעיה. השיר מחייב לספור מאחד עד עשר אלא שבמנצ'סטר רבתי לא נמצא איש המסוגל לזכור שום מספר הנמוך מ – 17 מיליון למעט אדם אחד – ויין רוני. הוא מצידו- סקאוסר כהלכה – לא הצליח לזכור שום מספר הגבוה מ- 4 ללא רואי החשבון שלו. משראו שאין ברירה פנו המנקס לאוהדי אברטון ושכרו את שירותיהם על מנת לשיר את השיר"

    "הם שילמו לכל אוהדי אברטון?!"

    "כן, אתה יודע, זה לא יוצא כל כך הרבה. בכל זאת, אוהדי אברטון"

    השירה הוסיפה לרעום…

    "אבל איך…. 10 – 0?"

    "הכל התחיל שהבעלים החליטו לשלוח את ראפא הביתה ולהביא במקומו את דלגליש כמנג'ר ואת האנסן, בארנס או שירר כמאמנים. דלגליש לא היה נלהב להגיע אבל היה מוכן לרתום את עצמו למשימה בשל תחושת החירום שהאמריקנים שידרו. מעט התלהבות שעוד היתה לו הצטננה כשהבין שהוא לא יהיה זה שיבחר את המאמנים. הוא גם לא ממש היה מוכן לשמוע על האנסן ושירר אשר לא אימנו יום בחייהם. בארנס, מצידו לא היה מוכן להסתפק בפחות ממנג'ר. כשדלגליש הבין שאם הוא לוקח את התפקיד הוא תקוע עם האנסן או שירר שההנהלה התעקשה שמישהו מהם יאמן את הקבוצה, הוא החליט לוותר על הכבוד. הבעלים החליטו ללכת על אלן האנסן. הזהירו את הבעלים שמסוכן להשאיר את האנסן לבד לבצע פעולות הקשורות לכדורגל שאינן כוללות הגעה לאולפן טלוויזיה ופליטת דברי הבל, אלא שדבר לא עזר. הבעלים הודיעו שזה הזמן לקחת סיכונים וחוץ מזה זה בטח יותר טוב מאלן שירר."

    "הם שקלו למנות את ג'ון בארנס כמנג'ר?"

    "הם היו מוכנים למנות אותו כמאמן, מנג'ר נראה להם יותר מדי. אחרי הכל מדובר בפנים של המועדון ולהיקס היתה בעיה לאור העובדה שבכל זאת יש לו עסקים בטקסס. בסופו של דבר הם אמרו שלפי ניסיונם כושי לא באמת יכול להיות קוורטרבק"

    "ואז מה קרה?"

    "האנסן החליט מיד על מהפכה בסגל הוא החליט לשחרר את כל שחקני הסגל למעט ג'יימי קראגר, דניאל אגר, מרטין סקרטל, חאבייר מסצ'ראנו, סטיבן ג'רארד, יוסי בניון, ראיין באבל ופרננדו טורס ולרכוש את רפאל ואן-דר-וארט ואנדרי ארשבין. הוא גם החליט ששאר הסגל של הקבוצה הבוגרת יושלם ע"י שחקנים מקבוצות הנוער והמילואים. המשמעות היתה שלמשחק נגד המנקס במחזור הרביעי של עונת 2008 – 2009 התייצבנו כאשר בשער עמד דין בוזאניס – שוער בן 17 מקבוצת המילואים"

    "מה?"

    "כן. ניסו לדבר על ליבו של האנסן אבל הוא עמד על שלו "אני טענתי בעבר שלא ניתן לזכות בשום תואר עם צעירים ובא אלכס פרגוסון והוכיח שאני טועה. אנשים גדולים מודים בטעותם!" הוא אמר. אמרו לו שזה טירוף להעלות שוער בכזה גיל ושאיקר קסיאס קורה פעם בדור. ניסו להזכיר לו שגם בקבוצת הילדים של אותה מנצ'סטר עמד בשער פיטר שמייכל. הסבירו לו שגם בארסנל עמדו בשער יינס להמן ומנואל אלמוניה אלא שהאזהרות נפלו על אוזנים ערלות."

    "ואז?"

    "במחצית זה כבר היה 6-0. בסוף המשחק נמצא דין הצעיר בפינת חדר ההלבשה באנפילד בתנוחה עוברית תוך שהוא ממלמל "ב-בר-ברב-ברבטוב". בעקבות האירוע הוגשה תלונה נגד הנהלת ליברפול בגין הזנחת קטין. הדבר היחיד המוצלח שיצא מזה הוא שדיק קאנון, מנהל השיווק החדש שהחליף את ריק פארי הציע את החולצה של דין למכירה ב – Ebay. אוהד מנצ'סטר קנה אותה ב – 3 מיליון פאונד ותרם אותה למועדון. צילום של החולצה מופיע על כל תוכניית משחק בין ליברפול למנקס מאז. מנגד, זו היתה החולצה האחרונה של דין שנמכרה מאז."

    "האנסן לא החליף אותו במחצית?"

    "לא. הוא הודיע לדין הצעיר שעלו להרים את הראש ושיש לו בו אמון מלא. אלא שבסוף המשחק התראיין האנסן לטלויזיה ואמר "טעיתי! אנשים גדולים מודים בטעותם! עם זאת, לא טעיתי במגמה אלא רק בבחירת השחקן הספציפי. אחרי הכל כל שאר מערכי הקבוצה תפקדו מצויין. מהפכת הצעירים תמשך!"

    "והיא נמשכה"

    "בוודאי, לא היתה ברירה. נתחיל בזה שכצפוי, ואן דר וארט נפצע במהלך צפיה בראיון טלוויזיוני של האנסן מה שחייב שילוב צעירים בקישור. מכיוון שכל המגינים שוחררו לא היתה ברירה אלא לשלב מגינים מקבוצות הנוער והמילואים."

    "ומה קרה אז?"

    "קרא ומסצ'רנו שלא סמכו על המגינים ניסו לעשות הכל בעצמם ולכסות הרבה יותר שטח. קראגר, שמהירות ותנועה מעולם לא היו הצד החזק שלו התקשה לעמוד בעומס ולהתרגל לתפקיד החדש. כתוצאה מזה, כל התיאום בהגנה השתבש ולא ממש היה מי שידאג שהכדורים יגיעו להתקפה. בקיצור המערכים לא ממש תפקדו והקבוצה החלה להתדרדר במורד הטבלה. האנסן מצידו הודיע שכל זה היה צפוי,זהו חלק חיוני בתהליך הבניה של ליברפול וממילא לאור איך שהקבוצה נראתה בתקופת בניטס אין מה להפסיד."

    "נכון מאוד. באמת לא היה מה להפסיד"

    "בטח שהיה מה להפסיד! חמש שנים שבהם לא הגענו לליגת האלופות היו קריטיות. כל שנה התרחקנו יותר ויותר מהצמרת. מילא זה שהפסדנו כסף, אף שחקן שמכבד את עצמו לא רצה להגיע לקבוצה שאין לה לסיכוי להגיע לליגת האלופות. סטיבי ג'י שכבר עבר את גיל 30 הודיע שהוא רוצה להצטרף לקבוצה שיש לה סיכוי לזכות בתואר, כל תואר, ונמכר לפנרבחצ'ה. מספרים שמדי פעם הוא היה הולך לבד לאיטדיון אתאטורק, יושב בעיגול האמצע ובוהה באוויר. ארשבין שגם הגיע לגיל דומה חזר לרוסיה. טורס עזב עוד קודם. אחרי שנתיים מתסכלות במיוחד בהן כדי לקבל כדור הוא היה צריך להביא אותו מהבית הוא הודיע שבלם בריטי לא יכול ללמד אותו שום דבר על כדורגל והאנסן נאלץ למכור אותו לצ'לסי ב – 10 מיליון פאונד או להסתכן בכך שהוא יעזוב בתום החוזה."

    "ומה עם כל הכשרונות הצעירים שהגיעו למועדון?"

    "האמת, שהיו כמה שמות די מבטיחים. ליברפול בנתה לעצמה שם של קבוצה המטפחת כשרונות צעירים ומשכה אליה לא מעט כאלה. בדרך כלל אחרי עונה טובה בבוגרים הם היו נחטפים ע"י המנקס, ארסנל או צ'לסי"

    "המנקס?!!!!"

    "כן, אחרי הכל, לבעלים יש הלוואות להחזיר. עכשיו הכל פחות או יותר בסדר"

    "לזה אתה קורא בסדר?"

    "כן יש כמה נקודות אור במצב הזה. אין את המתח של ליגת האלופות ואין חשש מהתדרדרות. אתה יודע, ברגע שאתה מתרגל לזה שאתה לא חייב להיות בצמרת הכל נראה הרבה יותר טוב. מה לידס לא היו קבוצת צמרת פעם עד שהחליטו לקפוץ מעל הפופיק? בלקפול ובולטון לא היו פעם בצמרת? מי אמר שחייבים להיות בצמרת? בסך הכל זה לא רע המצב הזה. רוב השחקנים הם שחקני בית. חוץ מזה, דיק קאנון, ההוא שהחליף את ריק פארי, אני אומר לך, אין מנהל שיווק כזה. ממש עכשיו כדי לעודד את מכירת החולצות לעונה הבאה הקבוצה יצאה במבצע הגרלה והזוכה המאושר יזכה בחריימה, מעשה ידיה של מירית, אשתו של הקפטן שלנו. המסעדה שהיא פתחה פה זה הדבר הכי חם בעיר. הישראלים האלה יודעים לעשות פיש אנד צ'יפס! אבל שתדע לך הכי כיף זה המשחקים נגד המנקס. פתאום כל הצבע חוזר ללחיים. האוהדים לא מפסיקים לעודד ואם המשחק נגמר בתיקו אפס העיר חוגגת שבוע שלם, חוץ מהאוהדים של אברטון שמפחדים שיפסיקו לשלם להם "

    "זה נגמר בתיקו אפס הרבה פעמים?"

    "לא ממש. בדרך כלל הם מצליחים להכניס גול ואז הכל מתפרק. מה שקורה אז זה שהאוהדים מתחילים לשיר "there is only one Roy Keane" ואז איזה שחקן שלנו שובר רגל לשחקן של המנקס והשמחה רבה. זה בדרך כלל נגמר ברביעיה למנקס. קשה לשחק נגדם בעשרה שחקנים. יש כאלה שאומרים שקיימת הוראה מהבוס לשבור להם את הרגלים אם הם מצליחים לפצח לנו את הבונקר אבל אף אחד מהשחקנים לא אישור ולא הכחיש את השמועה. גם שחקנים שכבר עזבו את הקבוצה. אני אומר לך, הבוס החדש הכניס בהם יופי של משמעת!"

    "מי הבוס החדש?"

    "ג'ואי ברטון"

    "ומה קרה לאלן האנסן?"

    "מתי שהוא הוא החליט להודות בטעות והתפטר. לא מזמן התפרסמה תמונה שלו באקו. יושב ליד הפסל של אלינור ריגבי ומרצה בפניה את משנת הכדורגל שלו. בכיתובית מתחת היה כתוב (נו מה) "all the lonely people".

    "אבל איך הקבוצה מצליחה להחזיק את עצמה?"

    "קודם כל יש את דיק קאנון. יחד עם הכסף ממכירת הכשרונות הצעירים אנחנו מסתדרים די יפה. הבעלים מצליחים להחזיר את ההלוואות ומאז שהם ירדו מפרוייקט האיצטדיון החדש, הם גם מצליחים לחלק לעצמם מדי פעם איזה דיוודנד. ככלל, הם נראים די מרוצים"

    "נו טוב" פלטתי. "לפחות אנחנו עדיין משחקים באנפילד".

    הוא שמע את דברי. "לא נראה לי שאתה מבין" הוא אמר. "הם ירדו מהאיצטדיון החדש אחרי שהם כבר נתנו התחייבות חתומה לפנות את אנפילד ממנה לא יכלו לסגת. אתה נמצא עכשיו במשחק בית".

    איציק. שוב המון תודה על הפוסט. כפי שאתה רואה הוא היה מעורר מחשבה.

  9. מאת אריגיא‏:

    לא כל כך אהבתי את התגובה, אבל אולי זה רק אני. מאחד שביקש לקבל הצעות אופרטיביות (ואמר משהו על זה שחזון זה לא תוכנית או משהו כזה), חשבתי לקבל דברים קונקרטיים גם אם משהו לא נראה לך.
    העיקר ששפשפת קצת את הכתיבה היצירתית. זה גם משהו.

  10. מאת פילוסוף רדום‏:

    יש לי כמה דברים לומר ל old timer:
    1. בלי לשבור כמה ביצים אי אפשר לעשות חביתה.
    2. no pain no gain
    3. אם אתה מסתפק בקבוצה שנאבקת על המקום הרביעי אתה לא באמת אוהד ליברפול.
    4. אני חושב שאנשים ציניים קרים ופסימיסטיים מצליחים לכתוב את הספרות הכי מענינת, כי הם יובילו אותך למקומות שלא חשבת מעולם.
    5. הרוח שלנו לעולם תמצא דרך להחיות את הקבוצה – זאת ליברפול !!!!!!

  11. Old Timer היקר,

    כמו שכבר הערתי בעבר כתיבתך באנגלית מרשימה- כעת אני למד שבעברית היא מרשימה אף יותר.

    אלא שכמו שכתב החכם מכל אדם:
    "לכל עת וזמן וחפץ תחת השמיים" (קהלת, ג).

    ביקשת ממני לכתוב תוכנית אופרטיבית מפורטת להבראת ליברפול. ואכן הרמתי את הכפפה ועשיתי כן תוך השקעת זמן ומחשבה לא מבוטלים. לתומי ציפיתי לתגובה עניינית, גם אם ביקורתית, שתתייחס באופן ישיר להצעות שהעליתי. במקום זה בחרת להתחבא מאחורי השנינות (הראוייה לציון כשלעצמה) שהיא פעמים רבות (כפי שהעיר יפה "פילוסוף רדום") מפלטם של "ציניים קרים ופסימיסטיים".

    אולם, אני עודני מאמין שאינך כזה, ולו משום העובדה שאפיונים אלה נוגדים את רוחו והווייתו של כל אוהד ליברפול באשר הוא, ומזמין אותך בכל זאת להתייחס ברצינות הראוייה לדברים- אם לא מתוך כבוד אלי אז לפחות לשאר הקוראים.

    שלך תמיד,
    איציק

  12. מאת old timer‏:

    איציק:

    אענה לך בציטוט מן המקורות – " החלומות שוא ידברו".

    צר לי אם פגעתי במישהוא. בודאי בך. זו לא היתה כוונתי. גם לא התכוונתי לנהוג בחוסר כלפיך או כלפי מן מן הקוראים. בעיני ההשקעה שהשקעת לא היתה לחינם. לא רציתי שהביקורת שלי תתחבא מאחורי שנינות אם כי חשבתי שתהנו מן הדרך בה בחרתי לעטוף אותה. תנוח דעתך שגם זה חייב מידה מוסיימת של מחשבה.

    אנסה כעת לזקק את הביקורת:

    א. המודל הניהולי בו אין לאדם אחד אחריות כוללת הוא בעייתי.

    ב. לעלות עם שוער חסר ניסיון זה דבר שלא יעשה.

    ג. יש חוסר איזון קיצוני בהרכב הפותח.

    ד. יש הבדל בין ליטול סיכונים שאתה בתחתית ומרוסק לגמרי (דוגמת מנצ'סטר) לבין מצב בו אתה עושה את זה כשאתה (כמו שאמר החכם צדי צרפתי) "ליד". ליברפול יכולה הלרשות לעצמה להיות ליד הגדולות וכמעט גדולה לאורך זמן. היא אינה יכולה להרשות לעצמה להתרחק ולהתרסק.
    זה לא נכון שאין מה להפסיד – יש מה להפסיד.

    ה. יותר מכל יש לי בעיה עם הגישה של "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" בגלל שיותר מכל זה לחלוטין לא נאמן לאתוס של הקבוצה. ליברפול היתה תמיד קבוצה של המשכיות ולא של זעזועים, קבוצה "מפאי"ניקית"" שבוונה לאט ובסבלנות ואם היא נכשלת היא מנסה שוב אבל בדרך שלה. קבוצה מאוד רציונלית (שזה ניגוד מעניין בהתחשב בעבודה שהקהל שלה ה וא הכי רומנטי שיש). לדעתי מי שסוטה מן האתוס הליברפולי יקבל קבוצה שאיננה ליברפול דהיינו – קבוצה שכונתית.

    פילוסוף רדום (בוקר טוב!) – נער הייתי וגם זקנתי. אינני מסתפק במקום רביעי ואני מאמין שצריך לנסות שוב ושוב אבל בדרך שלנו. אמרתי את זה בפורום אחר. גם אם ליברפול לא תזכה בתואר כלשהוא עד יומי האחרון אמות בתחושה שנתמזל מזלי להיות אוהד של קבוצה אשר לי חוויה רגשית טוטאלית – אושר, התעלות, כאב, בושה רעב ושובע. אשר להטלת הספק בהיותי אוהד אומר רק זאת – אני לא חושב שמה שמגדיר אוהד הוא השאיפה המתמדת למקום הראשון.

    אקוה שבכך נהגתי בך ובציבור הקוראים בכבוד הראוי. באמת חשבתי שתהנו.

  13. מאת פילוסוף רדום‏:

    אגב old timer – נראה אותך כותב טקסט דומה שתומך באפשרות שחלק מהדברים יצליחו (נאמר 50 אחוז, לצורך ההגינות אתן לך לבחור את החלק שיצליח) לאן זה יוביל אותנו ???

  14. מאת יובל‏:

    דעתי האישית היא שהמודל שאיציק כתב חסר סיכוי להצליח בעיקר בגלל דבר פשוט אחד

    רמת הצעירים, שחקני הנוער בליברפול ובקבוצת המילואים אינם טובים מספיק לא לליברפול ומרביתם המכריעה גם לא לשום קבוצת פרמייר ליג אחרת.
    זה ממש לא שאם לא ננסה לא נדע הרי אפשר לראות את השחקנים האלה משחקים ורואים שהם לא מספיק טובים גם בלי לתת להם את הצ'אנס.

    ליברפול לא תתרסק לחלוטין כי עדיין בתכנית של איציק יש לה מספיק שחקנים טובים, אבל היא לא תסיים בחצי העליון וזו מכה קשה לקבוצה כמו ליברפול.

    עוד שני דברים, ג'רארד לא יעזוב אבל מי אמר שטורס ירצה להישאר בקבוצה כזאת שבטווח הקרוב חסרת סיכוי להצליח? מי אמר שאם יעזוב כוכבים בקנה המידה שלו ירצו להגיע במקום? יש פה מוקש לא קטן עבור ליברפול.

    עוד נקודה היא שכאשר יראו שליברפול נותנת הכי הרבה צ'אנסים לצעירים יגיעו אליה הרבה לאקדמיה ובכלל צעירים ישאפו להגיע לליברפול ואם הם מספיק טובים לקבל צ'אנס ברמות הגבוהות, אבל אסור לשכוח פה את העניין הכלכלי! ברגע שליברפול מפסידה את מקומה בצ'מפיונס היא מפסידה כסף רב וברגע שליברפול לא קבוצה מובילה באירופה אז היא מפסידה עוד כסף מכל ההייפ הישווקי סביבה, יש גבול כמה כל בעלים יהיה מוכן להשקיע כשהוא מפסיד המון כסף (ההכנסות שיגדלו מהאיצטדיון החדש לא יכסו את זה) לכן יהיה סכום מוגבל להשקיע בנוער…

    אלו הנקודות אליהן רציתי להתיחס, ככה שמצטער איציק אבל אני לא חושבת שזו הדרך להחזרתה של ליברפול למעמד הקבוצה הבכירה באנגליה.

  15. מאת פילוסוף רדום‏:

    old timer – למען הסר ספק אני מסתובב עם חיוך מאז שקראתי את הטקסט השנון שלך – במיוחד כשאני נזכר במכירה של חולצת השוער ב 3 מליון פאונד…

  16. מאת יובל‏:

    רמת הצעירים, שחקני הנוער בליברפול ובקבוצת המילואיםם אינה מספיק טובה/גבהה לא לליברפול והרב המכריע גם לא לשום קבוצת פרמייר ליג אחרת

    ככה שמצטערת איציק אבל אני לא חושבת שזו הדרך…

  17. מאת איציק אלפסי‏:

    Old Timer ,
    הבהרה:
    כנראה שלא הדגשתי זאת מספיק- נהניתי מאוד לקרוא את מה שכתבת, שיעשעת אותי מאוד ועל כך אני אסיר תודה!

    לעניין עצמו:
    א. המודל הניהולי הטוב ביותר שאני מכיר הוא ביזור סמכויות הירארכי וברור: כל אחד מתעסק בתחום בו הוא מתמחה. הסיטואציה הנוכחית בה המנג'ר הוא גם המאמן, גם היו"ר וגם סוכן שחקנים מאוד לא בריאה. ולכן אני מציע מודל שבו המאמן יאמן, המנג'ר/מנהל ספורטיבי יעסוק ברכש (כמובן שבעצה אחת עם המאמן) וההנהלה תשווק.

    ב. לא הבהרתי את זה טוב מספיק כנראה- התכוונתי לקארסון או לקירקלנד- לא ראיתי מריינה שום דבר שאני לא יכול לקבל מהם.

    ג. בין מי למי או בין מה למה? שילוב של צעירים מקומיים עם וותיקים ורכש איכותי הוא אופטימלי והוכיח את עצמו בכל הקבוצות בהן יושם בצורה נכונה (יונייטד היא הדוגמא הטובה ביותר לכך, לצערי..).

    ד. אנחנו לא ליד שום דבר, אנחנו רק מתרחקים מהמטרות שלנו. מה שקורה כרגע הוא שהקבוצות שמתחתינו (טוטנהאם, וילה, סיטי) סוגרות עלינו פערים בקצב הרבה יותר מהיר מאשר אנחנו סוגרים על אלה שמעלינו. דריכה במקום היא שקיעה איטית אך בטוחה, וזה לדאבוני המצב בו אנו מצויים כרגע.

    ה. מה שאני מציע תואם בדיוק את הרוח הליברפולית- בנייה איטית ומחושבת. התהליך שבו אנו מצויים כרגע, למרות הרושם שהוא נותן, הוא בדיוק הפוך- שקיעה איטית ומחושבת. בכלל, המחשבה שבניטז בונה משהו היא אחת מגניבות הדעת הגדולות של הכדורגל בשנים האחרונות- איזה שחקן הוא בדיוק קידם? איזה צעירים העלה לבוגרים והפך לשחקני הרכב לגיטימיים? רפא בניטז לא בונה, הוא סותם חורים: ריסה לא טוב? מביאים איזה מגן אלמוני בחינם, אלונסו לא פוגע? מנסים להחליף אותו בשחקן אפרורי בן-28 (בארי), ויש עוד דוגמאות רבות…

    "גם אם ליברפול לא תזכה בתואר כלשהוא עד יומי האחרון אמות בתחושה שנתמזל מזלי להיות אוהד של קבוצה אשר לי חוויה רגשית טוטאלית – אושר, התעלות, כאב, בושה רעב ושובע."
    כ"כ מסכים.. לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר!

    יובל,
    אם דארן פלטשר הוא שחקן הרכב באלופת אירופה כל אחד יכול.. רוצה-לומר: יש מעט מאוד שחקנים שהם עילוי נדיר שכזה שמזהים אותו כבר במשחק הראשון או השני בבוגרים. רוב השחקנים צריכים זמן, המשכיות וביטחון וגם אז הם יהפכו ללא יותר מאשר שחקני ליגה סבירים. אלא שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים ליד ג'רארד וטורס- שחקני ליגה סבירים. לפי ההצעה שלי במקום לחפש אותם בכל העולם פשוט נשלוף אותם מהשכונה מתחת לבית- גם יותר זול וגם יעשה אותנו, האוהדים, מאושרים.

    לגבי הסיכון שכרוך בתוכנית מבחינת פוטנציאל המשיכה לשחקנים:
    אני מסכים שמדובר אולי בנקודה הכי בעיייתית בתוכנית, אלא שבמקום מסויים צריך לקחת סיכון וזה המקום שבחרתי. ההערכה שלי שהתוכנית תהפוך להצלחה מסחררת מוקדם מהצפוי, אבל אני לא סומך על זה- נניח שלליברפול יקח שלוש או ארבע שנים לחזור להיות כח משמעותי בליגת האלופות: אני עדיין חושב שמרבית השחקנים הגדולים ירצו לשחק עבור ליברפול, יש מעט מאוד חוויות כמו לשמוע את הקופ שר עבורך. בניגוד לארסנל או הקבוצה שאת אוהדת לא שמעתי על שחקן שעזב את ליברפול כי היה לו "רע" או "משעמם". ההיפך הגמור, שחקנים שעוזבים את ליברפול עושים זאת בצער רב ומתגעגעים בערגה לימיהם באנפילד גם הרבה אחרי שעברו למקום אחר. אני רוצה להאמין שיש (עדיין) דברים בחיים שהם יותר מכסף ותארים.

  18. מאת old timer‏:

    איציק:

    א. הבעיה שלי עם ביזור הסמכויות שאתה מציע הוא העדר ההיררכיה. זה בסדר שהמנג'ר יתווה מדיניות ושהמאמן יאמן. זה לא בסדר שמי שיקבע מי לא יהיה המנג'ר. זה מתכון לאנרכיה ולריצות תכופות לבעל הבית.

    ב. לגבי קארסון או קירקלנד לא ממש ראיתי אותם בסגל ולכן לא לקחתי אותם בחשבון. באשר לריינה, בכל זאת היחידים שספגו פחות ממנו הם ואן דר סאר וצ'ך וזה בלי הלוקסוס של בלמים כמו וידיץ' ופרדיננד (שעולה לבדו בערך כמו כל החוליה האחורית של ליברפול) או של טרי וקרבאליו (שאליבא דטורס הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר באנגליה). קל מאוד לא להעריך שוער וחבל שנפלת למלכודת הזו.

    ג. לגבי האיזון – ב – 11 שלך אין מגינים (אני מניח שהם יושלמו מקבוצת הנוער והמילואים). תסריט האימים שתיארתי ביחס לשוער יכול להתרחש גם ביחס למגינים (זוכר את וילנצ'יק? – אוהדי מכבי תל אביב לא שוכחים). תיאום הגנתי הוא אחד מהדברים שלוקח הכי הרבה זמן להטמיע (במיוחד אם ההגנה צריכה להיות מתורגלת כנגד התקפות שונות) ולכן מהפכה בהגנה היא מהפכה בכל הקבוצה כי כל המערכים צריכים להתיישר בהתאם. לא ברור לי איזה תפקיד את מייעד לג'רארד, קשר הגנתי או עושה משחק? אם זה עושה משחק לא ברור לי מי יחלץ כדורים באמצע? נראה לי שמסצ'רנו יהיה עסוק בלרדת הרבה יותר אחורה.

    ה. סוגרות עלינו פערים? בעונת 2007/8 הפער מהמקום החמישי היה 11 נקודות, בעונת 2006/7 הפער מהמקום החמישי היה 8 נקודות, בעונת 2005/6 היה 17 נקודות וב – 2004/5 אנחנו היינו במקום החמישי. אני לא רואה פה שקיעה הדרגתית או סגירת פערים. לבניטס לקח שנה ללמוד את הליגה. לליגה לקח שנתיים ללמוד את בניטס.

    ו. איזה שחקן בניטס קידם? מה בדבר טורס (לפחות על פי דבריו שעל פי ריבוי הפרטים בהם נראה לי יותר ממס שפתיים)? מי הפך את קראגר ממגן מגוחך לבלם לגיטימי? אתה באמת חושב שלו בניטס היה רואה שחקן באקדמיה שיכול לעשות את מה שסקרטל (שעלה את מה שטורס מרוויח בחודש) הוא לא היה מעלה אותו לבוגרים?. שלא תבין לא נכון, אני לא חושב שבניטס צודק בכל דבר. לדעתי רכישה של בארי במקום אלונסו תהיה טעות (בכלל, רכישה של כל שחקן אנגלי תהיה טעות) כי למעט חריגים נדירים האנגלים נטולי אינטילגנצית משחק שזה מרכיב חיוני בקבוצה של בניטס, עדיין בעיני הוא איש כדורגל מן המעלה הראשונה.

    לגבי בניה איטית ומחושבת – נראה לי שאתה לא מייחס מספיק חשיבות לאובדן המקום בליגת האלופות. אומר זאת כך. אם במשך שלוש שנים רצופות ליברפול לא תצליח להגיע לליגת האלופות, אני מעריך שיקח לה כמעט עשור לחזור לשם.

  19. מאת old timer‏:

    שכחתי כמה מילים:

    " זה לא בסדר שמי שיקבע מי יהיה המאמן לא יהיה המנג'ר"

  20. מאת איציק אלפסי‏:

    א. לא בהכרח. נדמה לי שהנקודה הקריטית להצלחתול של מודל כזה היא מידת השאיפה של המנג'ר להיות המאמן בפועל: שיפגל ושום עובד בבית"ר כי לשפיגל כבר מזמן אין שאיפות לאמן בפועל- בבית"ר או בכל קבוצה אחרת. קטש ושרף (או לחילופין קרויף וואן-באסטן שקרס עוד לפני שהתחיל) לא עבד כי המנג'ר רצה להיות המאמן ולכן היה לו אינטרס שהמאמן בפועל יכשל. בחרתי בדלגליש בדיוק מהסיבה הזו- הוא כבר עשה את שלו בכדורגל ולא מחפש לאמן, בטח לא בליברפול. במצב שכזה הוא רק יוכל לתרום מנסיונו ותבונתו למאמן בפועל.

    ב. לא מבין את הטענה ש"קל לא להעריך שוער". מילא קשר הגנתי אני מודה שאפשר לפספס, אבל שוער? כמה משחקים ריינה ניצח לנו במו כפפותיו? אני לא אומר חלילה שהוא לא שוער טוב, אבל בתקציב רכש מוגבל הערך המוסף שהוא נותן לי על קארסון או קירקלנד לא שווה את הדיונד שאני יכול לקצור ממכירה שלו ולהשקיע במקום אחר.

    ג. יש לי שלושה בלמים נפלאים: אגר סקארטל וקראגר ובצוק העתים אני יכול לעלות עם שלושתם.
    אגב, אם תיאום הגנתי זה הדבר הכי חשוב בסגל, ורפא וודאי הוא מאמן יסודי, אנא בדוק מהן שני העמדות בהן התבצעו הכי הרבה שינויים בהרכב בעונה האחרונה (רמז: ראשי תיבות מ"י ומ"ש).

    ד. לג'רארד אין אצלי תפקיד- ההוראה היחידה שהוא צריך לקבל מהמאמן זה "תעלה ותעשה מה שאתה יודע!"

    ה. אני חלש בסטטיסטיקה אבל גם הדיוט כמוני יכול להסיק מהנתונים שהבאת שאין כאן שום דפוס קבוע- הפער נסגר ונפתח ונסגר… לא הבנתי איך מנתונים כאלה אפשר להסיק מסקנות. בכל מקרה, אני דיברתי על פער איכותי ולא כמותי- עם יד הלב, למה יש סיכוי יותר גבוה העונה: שנאבק על האליפות או שנידרדר בסיומה לגביע אופ"א?

    ו. טורס זו דוגמא טובה, אבל בערך היחידה. קרא היה ונשאר שחקן מוגבל על לב גדול שמתאבד בהגנה ואני אוהב אותו נורא. לגבי סקרטל- אם שחקן מהנוער היה עושה את הפאדיחות שהוא עשה במשחק הראשון שלו (בגביע נגד החובבים מהליגה השישית) הוא היה רואה את אנפילד רק בתמונות.

    ליגת-האלופות:
    קרנות המזבח בהן נאחזים בניטז ותומכיו וכאן בעצם טמון שורש העניין:
    האם אנחנו מוכנים לסכן את העתיד המיידי עבור הצלחה אמיתית בעתיד או שאנחנו נאחזים במעט שיש לנו בבחינת "תמיד יכול להיות יותר גרוע"?
    התשובה שלי היא שהפחד מזה שלא יהיה יותר גרוע מבטיח רק דבר אחד- שלא יהיה טוב יותר.

  21. מאת יובל‏:

    מצטערת איציק אבל כל זה לא משכנע אותי שהמודל הזה יעבוד

    הסיכון גדול מדי..
    אם ליברפול תנקוט מודל כזה היא תהפוך במקרה הטוב לעוד קבוצה באנגליה (ניוקאסל, בלקבורן, סיטי, פורמפי ועוד), בתור אוהדת מנצ'סטר אני אשמח אם זה יקרה. לכדורגל בכלל ולאנגלי בפרט לא טוב שדבר כזה יקרה.

  22. מאת שחר‏:

    איצק אלפסי אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך ואת התגובות המענינות בו
    ישלכם בהחלט סיכוי לזכות באליפות השנה
    בגלל הבלגן ביונייטד-רונלדו וקירוש
    בגלל התהפוכות בצלסי-מאמן חדש בפרמירליג
    שנה שניה של טורס וסגל יציב ועם תביאו את קין מצבכם ישתפר מאוד
    ביונייטד יש שלושה שחקנים שהיו זקוקים לזמן פלט'שר,אושה,ובראון ואני בטוח שגם בליברפול יש שחקנים כאלה
    למרות שאני אוהד יונייטד אני חושב שאתה פסימי מידי

  23. מאת old timer‏:

    א. אני לא חושב שהדוגמה הבית"רית יכולה להיות הוכחה שהמודל הזה עובד. הפער האדיר של בית"ר בהשוואה לשאר הליגה מעוות לחלוטין את התמונה. אני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לדיון על בית"ר אבל בשורה התחתונה שום ושפיגל לא הצליחו להשיג (הרבה) יותר ממה שיוסי מזרחי אחד, גלמוד וחסר גיבוי מן ההנהלה השיג. לטעון שההצלחה של בית"ר היא הוכחה לכך שהמודל הזה עובד זה בערך כמו לטעון שההישגים של גרנט בצ'לסי הם הוכחה לכך שהוא באמת נמנה על חבורת מאמני העילית של אירופה.

    יתכן שהבנתי אותך שלא כהלכה אבל במודל שאתה מתאר, לא ברור לי מה קורה במקרה של מחלוקת. האם דלגליש חייב לעבוד עם אחד השלושה? האם המאמן חייב לעבוד עם דלגליש?

    סטטיסטית, קשה לחלוק על כך שהשיטה הרווחת בכדורגל האירופי (לפחות) היא שיש בוס אחד. הוא יכול להאציל סמכויות אבל הוא האחראי הבלעדי. מכאן שיש אין ספור הוכחות לכך שאם הבוס הוא טוב – זה עובד. אם המודל שלך סוטה מן המודל הזה, תצטרך להביא דוגמה יותר טובה מבית"ר ירושלים כדי לשכנע שהמודל הזה עובד.

    ב. יש לנו מחלוקת אדירה לגבי האופן בו אנחנו מגדירים מיהו שוער טוב. לדעתי שוער טוב אינו נמדד בריבוי המשחקים אותם הוא מנצח בזכות כפפותיו אלא בראש וראשונה במיעוט המשחקים אותם הקבוצה מפסידה בגללו. זה לא נראה טוב בטלוויזיה אבל זהו האתגר האמיתי של השוערים. אתן לך דוגמה – לרגע קסום אחד, הצליח יז'י דודק למלא אותי בגאווה אינסופית על כך שאני פולני. אני מעדיף על פניו את ריינה בכל יום (לרבות בגמר ליגת האלופות). גדולתו של ריי קלמנס לא היתה בהברקות השוערות שלו אלא ביציבות ובמיעוט הטעויות. מנגד, מישהו אמר דיוויד ג'יימס?

    לגבי ריינה: 11 משחקים רצופים ללא ספיגת שער (שיא מועדון);

    28 מ – 50 המשחקים הראשונים שלו במועדון הסתיימו ללא ספיגת שער (שיא מועדון. השיא הקודם היה שייך לקלמנס), ולא פחות חשוב,

    שלוש שנים רצופות זוכה "כפפת הזהב" של הפרימיר ליג (והוא אפילו לא מתאגרף).

    הוא אחד משלושת השוערים הטובים באנגליה כבר שלוש שנים ברציפות. יש בסך הכל עוד שתים (אולי שלוש אם נביא בחשבון את מסצ'ראנו) עמדות על המגרש בהם יש לנו שחקנים ברמה הזאת. על בסיס מה אתה חושב שהערך המוסף שלו בהשוואה לקירקלנד או קארסון הוא שולי? על סמך ההגיון הזה עדיף להחליף את ג'רארד. רוב הסיכויים שהכסף שנרוויח ממכירתו יאפשר לנו לרכוש מישהו ברמה מאוד גבוהה ועדיין יוותר דיווידנד מספיק להשקיע במקום אחר. אגב, ג'רארד בן 28 רינה בן 25. מישהו אמר בנייה לטווח ארוך?

    ג. אכן המגינים היוו בעיה. אחד מהנקודות בהן יש לי ביקורת על ראפא זה העבודה שהוא לא חתך את ריסה ופינאן קודם לכן. הנטיה של אאורליו להפצע לא הועילה. עדיין, לטרוף את כל הקלפים באופן מוחלט זה לא בדיוק הרעיון הכי מוצלח.

    ד. בוא לא נהיה שבויים במיתוסים. ג'רארד הוא שחקן נהדר, אבל לדעתי עדיין שחקן שצריך הוראות ביום יום (מצטער אם אני פוגע בפרה הקדושה). לצד הופעות מלאות השראה, במשחקים הפחות זוהרים אלו שצריך לבוא לעבודה הוא לא תמיד יכול ליצור. להבדיל מכוכבים אחרים כמו רונאלדו או רונאלדיניו, הוא צריך מאוד את הקבוצה מסביבו ולמעט בעיטות מרחוק הוא איננו שחקן שמסוגל לעשות שער מכלום. אני בספק אם יקרו במגרש דברים שהוא לא עבד עליהם באימונים. הסיבה שאני אומר את זה היא שיש מקום להגדיר לג'רארד תפקיד ויש קשת מאוד גדולה של אפשרויות בין "קח את רונאלדו ואל תיתן לו לעבור את החצי" לבין "תעשה מה בא לך".

    ד. אני לא מקבל את ההבחנה בין הבדל כמותי ואיכותי, אתה טוב כמו מספר הנקודות שיש לך בסוף העונה. זה אתה שטענת לצמצום פערים. הטבלה לא תומכת בזה. את השאלה בקשר לאליפות או לגביע אופ"א צריך לנסח אחרת "האם השנה אנחנו יותר קרובים לאליפות או יותר קרובים למקום בגביע אופ"א מאשר בהשוואה לשנה שעברה?". ובכן לאחר שנים בהן יצאנו ממרוץ האליפות בספטמבר – אוקטובר. השנה יצאנו ממירוץ האליפות בדצמבר. זו לדעתי האינדיקציה החזקה ביותר של התקדמות. באשר לעונה הקרובה – חשבתי שאני קיבלתי את הכינוי ציני ופסימי. עדיין לא נשרקה שריקת הפתיחה ואתה בדיכאון בגלל עונת המלפפונים?

    ו. אתה יכול לתת לי דוגמה למישהוא שעלה מן הנוער עשה טעויות ונבעט לקיבינימאט? אתה יכול לתת לי דוגמה לאיזשהוא שחקן שבניטס מחק לגמרי אחרי משחק אחד חלש? אני חוזר על הדוגמה שלי. אתה זוכר איך קראגר נראה בסוף התקופה של הוייה? היה משהו קל יותר לבניטס מאשר לשלוח אותו לעזאזל?

    ז. אנא תן לי דוגמא לקבוצה מאחת מארבע הליגות הגדולות אשר נעדרה מליגת האלופות לתקופה העולה על שלוש שנים ועדיין שמרה על מעמדה כקבוצת צמרת. זה העולם בו אנו חיים ואין מדובר בקרנות המזבח. אם אתה לא שם אתה לא קיים.

    האמירה העקרונית שלך נכונה. יש מקום לקחת סיכונים. לא את אלה שאתה מציע.

  24. מאת איציק אלפסי‏:

    שחר,
    תודה!
    הסיבה שאני פסימי כעת יותר מאי פעם נעוצה באיש אחד- רפא בניטז. כל עוד הוא בסביבה לא יצמח דשא באנפילד.

    OT,
    א. נדמה לי שיש בעייה עם התפיסה של התפקיד של דלגליש- המנג'ר על כל המשתמע מכך יהיה המאמן ולו תהיה המילה האחרונה בכל נושא מקצועי שהוא. דלגליש הוא חלק מההנהלה, הרעיון הוא שיהיו בבוארד גם כאלה שמבינים בכדורגל. הבאתי את הדוגמאות של בקנבאואר בבאיירן, בטגה ביובה, מיאטוביץ' בריאל, בגיריסטיין בבארסה, צ'רלטון ביונייטד ועוד.

    ב. אכן יש לנו מחלוקת לגבי ריינה, אתה מעריך אותו יותר ממני וזה לגיטימי ויפה. המספרים שאתה מביא אכן תומכים בטיעון שלך אולם אני טוען שגם קירקלנד וקארסון היו רושמים מס' לא שונים בהרבה עם צורת משחק הגנתית ומבוקרת כמו של בניטז.

    ג. אני חושב שזה מוגזם לומר שלתת צ'אנס לחבר'ה צעירים זה "לטרוף את הקלפים".

    ד. גם כאן, מסתבר, יש לנו מחלוקת בסיסית (ואגב, אני מכיר את הטענה הזו לגבי ג'רארד). אני חושב שהסיבה שלא ראינו את ג'רארד יוצר יותר היא העובדה שמעולם לא שיחק עדיין תחת מאמן שנתן לו את חופש היצירה הזה. ברגע שזה יקרה נראה ג'רארד אפילו עוד הרבה יותר טוב ממה שאנחנו רואים כעת.

    ה. להגיד שיצאנו ממרוץ האליפות בדצמבר זו עוד אחיזת עיניים, סה"כ היתה לנו הגרלה קלה יותר מבעבר בחודשים הראשונים (יונייטד, צ'לסי וארסנל כולם הגיעו לאנפילד בסיבוב הראשון). השורה התחתונה שהשגנו רק ארבע נקודות במשחקים הפנימיים בין ארבע הגדולות וזו לא התקדמות לשום מקום.

    ו. רשימה חלקית: ג'ון וולש, ניל מלור, דני גות'ארי, פול אנדרסון, ג'אק הובס.

    ז. אודה לך אם תפרט אילו סיכונים אתה מציע לקחת במקום.

  25. מאת יובלrd17‏:

    מקווה שזה בסדר איציק… אם תמחק אני לא אכעס… (P:)

    http://www.parshan.co.il/index2.php?id=2090

    זה מה שאני כתבתי באתר פרשן, אני יודע שזה לא יצא הכי טוב ולא הכי מסודר אבל זו רק כתבה ראשונה ולא השקעתי בה יותר מדי, אם תכנסו (על סף ההתחננות) מבטיח להשתפר בהמשך.

  26. מאת איציק אלפסי‏:

    Rd,
    מה פתאום לכעוס? גם אני עושה את זה כל הזמן… :)
    נהנתי לקרוא ואני ממליץ בחום.
    השארתי גם תגובה.

    אגב, כל מי שמעוניין לפרסם את הבלוג שלו או כל דבר שהוא כותב מוזמן להשתמש בתגובות כאן בשביל לעשות את זה- "קנאת סופרים תרבה חכמה!".
    באותו הקשר:
    אני רוצה להזמין את כל מי שמעוניין לכתוב טור אורח בבלוג ליצור איתי קשר, אני אתן לו את הבמה בשמחה.

  27. מאת old timer‏:

    נתחיל מהסוף:

    הסיכון שאני לוקח הוא מאוד פשוט. הייתי הולך למאמן ואומר לו "הקבוצה הזו שלך כל עוד אתה רוצה בה. המפתחות בידים שלך ומכאן והלאה אתה זה ליברפול וליברפול זה אתה. נהל את הקבוצה כראות עיניך. אף אחד לא ישב לך על הראש". החוזה עם המאמן יהיה בהתאם. זה יהיה חוזה שרק המאמן יכול לסגת ממנו. שכר המאמן יכלול בתוכו מרכיב משמעותי של מניות במועדון. עם זאת, אם המאמן עוזב את הקבוצה לפני שהקבוצה זכתה לפחות במספר מסויים של אליפויות המניות יוחזרו למועדון ללא תמורה (את הטכניקה המשפטית לעשות את זה נעזוב לרגע בצד).

    אשר לזהות המאמן – אני לא השתכנעתי שבניטס אינו האיש המתאים. אני גם חושב שצריך לתת לו את אותו חבל שפרגוסון קיבל בזמנו, אבל זה נושא לדיון אחר ואני מוכן שההכרעה בעניין תעשה בתום החוזה שלו. אני חושב שניהולית יש פגם מאוד יסודי בכך שעושים את ההערכות האלה בכל דקה ודקה. דבר אחד ברור – גם אם בניטס לא יהיה האיש, לא הייתי שם את המפתחות בידיים של אף אחד מן האנשים שציינת מהסיבות הבאות:
    1. כי אתה לא יודע דבר וחצי דבר על פילוסופית הכדורגל שלהם. על מנת שיהיה ברור. אינני מייחס שום חשיבות למה שאנשים אומרים בטלוויזיה לגבי איך המשחק צריך להראות. פילוסופית כדורגל של מאמן נמדדת באיך שהקבוצות שלהם נראות (אם נשפוט לפי הדברים שמאמנים אומרים בתקשורת גרנט הוא נביא הז'וגה בוניטו). מכיוון שלא האנסן ולא שירר לא אימנו קבוצה ולו דקה אחת, בהגדרה אין לך מושג מה היא פילוסופית הכדורגל שלהם.

    2. כי לאמן זה מקצוע, ובמקצוע הניסיון חשוב. שירר לא אימן דקה. אצל האנסן זה עוד יותר מגוחך. לא זו בלבד שאין לו שום ניסיון באימון כבר כמעט 20 שנה אין לו מושג איך נראית קבוצת כדורגל מקצוענית מפנים. הרקורד של ג'ון בארנס רחוק מלהרשים. אני מתקשה להבין את ההיגיון שבלשים בואינג 747 עם 400 נוסעים בידים של מישהו שלא הטיס פייפר בחיים שלו.

    3. באחד מן הטוקבקים דיברת על הכריזמה של שירר. כריזמה יש גם לאלי אוחנה. בינתיים לא ראיתי אצל שירר שום דבר חוץ מאשר כריזמה. אגב להאנסן אפילו את זה אין.

    את מי הייתי לוקח? זה צריך להיות מאמן בכיר מאוד, עם ניסיון מוכח, הישגים, טביעת אצבע ברורה ופילוסופיית כדורגל שניתן לבחון אותה. חשוב גם מאמן שיהיה לו אגו מספיק גדול על מנת גם לשאוף למצב את עצמו כאיש שהחזיר את ליברפול למרכז הבמה וגם להאמין שהוא מסוגל. השם שעולה לי לראש זה חוס הידינק ואני מניח שעם קצת יותר מחשבה יעלו לי עוד כמה שמות.

    זהו בעצם – לא הייתי עושה שום דבר אחר. יש בזה סיכון כי אתה יכול ליפול עם מאמן כושל שינסה לסדר לעצמו פנסיה נוחה. מנגד, אני לא חושב שהסיכון הזה משמעותי כי מאמן ציניקן לא ישרוד את האוהדים. מעבר לזה היתי נותן לו את כל הגיבוי בעולם.

    ליתר הנקודות:

    ג'רארד שחקן נהדר אבל במובן "הבריטי" של המילה. היות שקראתי את מה שכתבת בעניין נראה לי שאני פטור מלפרט מה זה אומר. אתה מבין זאת היטב. אומר רק זאת – יצירתיות אמיתית לא ניתן לסרס לאורך זמן. הדוגמה המובהקת לכך היא בניון. שחקן פחות טוב מג'רארד כמעט בכל הפרמטרים של המשחק למעט יצירתיות, וזאת מוצאת לעצמה דרך לפרוץ החוצה גם תחת "משטר האימים" של בניטס. ג'רארד מספיק דומיננטי בקבוצה כדי לתת ליצירתיות שלו לבוא לידי ביטוי לו הוא באמת היה כזה. אם יוסי מעיז אין שום סיבה שג'רארד לא.

    לגבי ההגרלה הקלה, אני מניח שמה שניסית להגיד זה שאם היינו משחקים נגד הקבוצות הגדולות בחוץ בסיבוב הראשון היינו יוצאים מן המירוץ קודם. מה לעשות שהעובדות לא תומכות בטענה הזו. תוצאות הבית שלנו נגד כל אחד משלושת הגדולות זהות לתוצאות החוץ שלנו מולן (פעמיים תיקו נגד ארסנל וצ'לסי ושני הפסדים למנצ'סטר).

    ועכשיו לנושא האמיתי –
    שנינו אוהדים קבוצה שאחד ממאמני העבר שלה התעסק בעיקר בעצמו, לא היו לו שום קבלות כמאמן, הוא לא הבין דבר וחצי דבר בכדורגל (למעט כפרשן טלויזיה בינוני) ונסיעותיו התכופות לחו"ל על מנת למצוא רכש היו לא יותר מתירוץ ללכת עם הבעלים לקזינו. תגובתו לביקורת היתה "בזכות שחקני עבר כמוני אתם בכלל אוהדים את הקבוצה". אלא אם פספסתי משהו בניטס זכה ממך להרבה יותר ארס מאשר המאמן הנ"ל. אני חושב שאין מחלוקת על כך שמדובר במאמן עם קבלות (שמעתי את הטענות על כך שאליפות בספרד לאו אליפות היא, ובכל זאת – אלן האנסן?) ובעיקר, באדם שמקדיש את כל כולו למועדון. אז נניח לרגע שמדובר במאמן שמרן, שמסרס יצירתיות, נוקט בכדורגל פחדני ופריק של שליטה (שום דבר שמרצ'לו ליפי לא היה) – זה בסדר לאמר את הדברים האלה אבל "גנב דעת" (כינוי שגורם לי לחשוב שרוחו הרעה של שלמה שרף השתלטה עליך) הוא כינוי שהשתמשת בו בעבר ביחס לבניטס. מדוע אתה מאשים אותו ברמאות? גם אם הוא טועה, אתה לא חושב שבגדול הוא מאמין במה שהוא אומר?
    יש לי את הרושם שאולי באופן לא מודע (אני מתנצל מראש על הפסיכולוגיה בגרוש), השמות שבחרת למשרת המאמן נועדו כדי להראות שהכל יותר טוב מבניטס. אני מוכן להניח שיש מאמנים טובים ממנו אבל אינני מבין מדוע אתה מתעב אותו כל כך.

  28. מאת old timer‏:

    וחוץ מזה שבת שלום (גם אם זה יוצא יום שלישי).

  29. מאת איציק אלפסי‏:

    OT,
    נתתי לי (כרגיל) המון חומר למחשבה.
    תן לי לישון על זה בסופה"ש ואני מבטיח לחזור אליך עם תשובות כנות ככל האפשר.

    נ.ב. 1
    לא ידעתי שאתה אוהד בית"ר, כיף לגלות!

    נ.ב. 2
    "וחוץ מזה שבת שלום (גם אם זה יוצא יום שלישי)."
    העלת (שוב) חיוך על פני אחרי יום מתיש וקשה :) שבת שלום!

  30. מאת בני תבורי‏:

    היי איציק,
    פגשתי לראשונה בבלוג המדהים הזה לאחר שהפנית אותי אליו מתופעת דורפן בעניין בניטז. עדיין לא הבנתי במה זכה הוא לכל כך הרבה ביקורת מצידך, האם רק מבחן התוצאה הוא הקובע לגבי כישוריו של מאמן? ושאלה נוספת, נסיעתך לאנגליה היא לזמן קצוב (לימודים?) או נסיון לחיות במקום אחר?

  31. מאת איציק אלפסי‏:

    בני,
    דבר ראשון- תודה! הכבוד כולו שלי.
    לגבי בניטז, נדמה לי שהפנתי אותך לרשימה שכתבתי בעונה שעברה ובה פרטתי לפרטים את טענותיי כלפי כלפיו. בכל מקרה הנה זה שוב:
    http://geshem.creativegeek.co.il/archives/55

    לגבי אנגליה,
    אני כאן רק לצרכי לימודים. אם לא ישתנה שום דבר אני אמור לסיים בעוד כשנתיים ולחזור לארץ. למרות שכמו שאומר כריסטיאנו רונאלדו: "העתיד?! רק אלוהים יודע…" :)

    OT,
    כמובטח אני חוזר אליך.
    אני בטוח שבניטז רוצה להצליח כמו כל מאמן אחר. הסיבה שאני מכנה אותו גנב דעת היא משום שיש לי תחושה קשה שהוא מרמה ביודעין את כולנו. דווקא בגלל שאני כן מעריך את האינטלגנציה שלו אני משוכנע שבינו לבין עצמו הוא יודע שליברפול במתכונת הנוכחית לא יכולה להיאבק על האליפות. אלא שבמקום לקחת סיכון ולנסות דברים יצירתיים ואפילו רדיקליים בכדי לשבור את הסטטוס קוו המייאש הזה ביננו לבין השלושה שמעלינו הוא מעדיף לפזר אשליות זהירות שהנה אוטוטו אנחנו שם.. עוד שחקן.. עוד רכש.. עוד עונה.. ובכך לשמר את המעמד שלו כגאון ומשיח בקרב יושבי הקופ ולהמשיך להנות משלטון יחיד אבסולוטי באנפילד שהוא חלומו של כל מאמן ובוודאי של קונטרול פריק כמו בניטז.

  32. מאת בני תבורי‏:

    איציק,
    ביקרתי בקישור שרשמת לי. ניתוח כל כך חד ומרתק לא פגשתי מזמן. לא בטוח שאני מיושר איתך במסקנות, אבל דרך החשיבה לא מאפשרת להשאר אדיש, ואני מתקשה למצוא ולו נימוק שכלתני אינטליגנטי אחד כדי לסתור את דבריך.
    לא נותר לי אלא לגייס את האופטימיות הממאירה שאני לוקה בה, אחרת הבעסה תתחיל השנה מוקדם מתמיד.
    אופטימיות אינה בהכרח תשקיף נכון של המציאות. מדובר יותר במשאלות לב, ובכל זאת אני חושב שהצרות שלנו במהלך העונה שעברה לא נבעו רק משגיונות הרוטציה של בניטז ותאוות השליטה שלו. היו פציעות ששיבשו את התכנונים המוקדמים (אגר, אלונסו, אאורליו), יותר מידי שחקנים בעונת בכורה מלחיצה (באבל, בניון, לוקאס) שחקן מצויין במשבר אישי (קאוט). הרכש השנה על פניו אינו נראה מבריק, אבל גם על סקרטל הורמו הרבה גבות וחוץ מזה יש עוד חודש לעסקאות ובזבוזים.
    גם הבעלים הם צרה צרורה, אבל רבאכ, יש עוד עיר בעולם שיכולה להפוך צפרדעים לנסיכות כמו ליברפול? (כאן זו כבר לא מדובר באופטימיות, זו רומנטיקה טהורה…).
    בכל הנוגע לצוות המקצועי, אני סבור שבניטז מצוייד בשתי תכונות מעולות: הוא יודע כדורגל והוא רוצה לנצח. הנימוקים שאתה מעלה מעמידים בסימן שאלה גדול את יכולתו לחבר בין השניים לתועלת המועדון, אבל על זה בדיוק המציאו את המשפט עם הגברת השמנה שצריכה או טו טו להתחיל לשיר.
    נקווה לטוב, מה עוד נשאר לי, הפועל פ"ת?

  33. בני,
    דבריך מרגשים אותי, אני מעודד אותך בכל לב לשמור על האופטימיות.
    כמו שכתבת יפה, אם יש מקום שיכולים לקרוא בו ניסים זה ליברפול!

סגור לתגובות.