קטגוריות
אנפילד כל הרשימות עשרים ושניים משוגעים

על אף השמועות: מבנה הבעלות באנפילד יציב מתמיד

עם הצטברות ממדים מדאיגים של ידיעות על התקוממות עממית בנפת מרסיסייד, שמתי פעמיי אור ליום האתמול לגזרה המדוברת ואני חוזר כשבאמתחתי מסר מרגיע: לא רפא ולא ריק פארי, לא אמריקאים ולא דובאים, לא יער ולא דובים… בעל הבית הישן והטוב באנפילד שולט ביד רמה בנעשה בגזרה, מחסל ביעילות כל נסיון חדירה למרחב ומחלק בנדיבות תופינים לנתיניו (תשאלו את אל-ניניו)!  

אחד אלוהינו, סטיבי ג'י, דפק אתמול עוד יום עבודה במשרד והזכיר לכל אלה עם החליפות מי הוא בעל הבית האמיתי באנפילד. בסופו של דבר בכדורגל עסקינן ואם לא התשוקה, המחויביות, מוסר העבודה, ומעל לכל הגאונות של השחקן הענק הזה רפא בניטז כבר מזמן היה לוגם סאן-גרייה על החוף בוולנסיה והסחורה של האמריקאים הייתה נסחרת במחירים של הסחורה בשוק מחנה-יהודה ביום שישי שעה לפני כניסת השבת. ולחשוב שרק לפני קצת יותר מחודש חשב הספרדי שהוא תפס פראייר וניסה לעשות עליו תרגילי מנהיגות… מזל שהוא התעשת מהר מאוד ועבר לנסות את השטיקים שלו על צמד החבובות מדאלאס.

ג'רארד היה אתמול נפלא, בכל מקום מגרש כמו שאומרים בעיתונים… אלא שמעל הכל המסירה ההיא לשער של טורס הייתה אחד ממהלכי הכדורגל האלה שאתה תספר עליהם יום אחד לנכדים עם ברק בעיניים ובינם לבין עצמם הם יחשבו שאתה מה-זה נסחף.. נדמה לי שגם טורס עצמו היה המום מכך שהכדור מצא אותו כל כך חופשי ומאושר מול השוער, זה היה נראה כאילו הכדור משנה כיוון מס' פעמים בדרך, מתפתל בין המגינים ונוחת על הרגל של אל-ניניו- מעשה קוסם!

וכשג'רארד בכושר כזה כל ליברפול פורחת! בכלל, סימני נפט בכמויות שלא מאפשרות יותר ביטול בהנף יד מתגלים בליברפול בשבועות האחרונות (ואולי זה מה שגרם לשמעות על ההתעניינות המחודשת של אילי הנפט מהמפרץ…). הקבוצה של רפא בניטז שינתה פאזה ועברה לשחק כדורגל משוחרר, נטול עכבות וחיוני. משהו השתחרר, אגב, גם אצל רפא עצמו שנראה מלא חיוניות, הרבה פחות מאופק ושש אלי קרב (למגינת ליבם של הבעלים…). זה מתבטא גם בהרכבים שלו: הספרדי העלה אתמול למגרש חוליית קישור נעדרת קשר הגנתי טבעי!! חזון אחרית הימים! ימים יגידו האם הספרדי חזר בתשובה או שמא מדובר בסה"כ בעוד שלב בשיטת הניסוי והטעייה שלו ועוד נחזור לימי חוטבי העצים, שואבי המים ומומואי הסיסוקואים.

בכל מקרה בינתיים אנחנו נהנים: הארי קיואל חזר כמו חדש וסגר לנו את הפינה באגף שמאל של הקישור. בנוסף חזרתו של האוסטרלי לעניינים מקבעת סופית את מיקומו של יוסי בניון באגף ימין הטבעי שלו, שם גם השילוב המצויין שלו ושל אלבארו אלברואה מעלה את מפלס החרדה בקרב המגינים השמאליים לאורך ורוחב הממלכה. טורס הוא בית-ספר לכל ילד שחולם להיות כשהוא יהיה גדול וגם לוקאס הראה ניצוצות אבל קצת לא מצא את עצמו ליד ג'רארד. מה שמעלה, אגב, את ההשערה שייתכן ואיננו קשר מרכזי או שבאמת ליד סטיבי באמצע אין מקום לקשר התקפי נוסף (ע"ע הסאגה הבלתי נגמרת עם למפארד בנבחרת אנגליה).

בצד הבעייתי אפשר לציין את קראגר ששטות שלו כמעט עלתה לנו בשער במצב שהמשחק היה עוד באחד-אפס. עם כל ההתלהבות קרא חייב להפעיל יותר את הראש ולא לרוץ כמו סוס עיוור לעבר כל כדור ומגן שנמצא באיזור הרחבה. בתחילת העונה זה עלה לנו בשניים שלושה פנדלים מיותרים ואתמול כאמור ניצלנו בנס מספיגת שער שהיה יכול לשנות לחלוטין את תמונת המשחק. אלא שקראגר הוא בערך מסי ליד פיטר קראוץ'.. אין ספק שעמוד החשמל כבר הפך לקאלט! משעשע לראות כיצד השרוך נראה מזועזע כל פעם שהחפץ העגול הזה מגיח לפתחו, השניים נראים זרים לחלוטין האחד לשני..  

אלא שכאמור בעתות שמחה אל לנו להלין על זוטות. כולי תקווה שבניטז ימשיך בקו הזה והכדורגל, כן כדורגל, שאנחנו רואים מליברפול ימשיך עמוק לתוך החצי השני של העונה. אם אלו יהיו פני הדברים, אזי גם אם ליברפול תסיים את העונה ללא כל תואר מלבד אולי גביע ההגינות יהיה לי לעונג להיות הראשון שמוריד את הכובע בפני הספרדי ומגיש לו את העט לחתום על חוזה חדש.

תגובה אחת על “על אף השמועות: מבנה הבעלות באנפילד יציב מתמיד”

ואני ראיתי בשבת גם 4:0 (של בית”ר) וסבלתי מכדורגל משעמם למוות, איטי, מקרי, לא דומה לכלום (חוץ מאלברמן המדהים)…

לא נורא, יש מי שסובל ויש מי שנהנה… החשבון יוגש בבוא היום … :)

בכיף…

סגור לתגובות.