מה שאני הולך לכתוב כאן הולך לזעזע את כל מי שמכיר אותי (ובעצם גם אותי): אני רוצה שמכבי ת"א תצא מהמשבר ותתחיל לנצח (ואני לא מעכל שאני כותב את זה..)!
לא, זה לא שהפכתי עורי ונהייתי צהוב, מכביסט או שמעוניסט. אני עדיין סולד מהאימפריה הצהובה ומכל מה שהיא מייצגת. אני עדיין מדמם את כל ההפסדים המכאיבים והתבוסות המשפילות, את כל השטיקים הפיצות והמקלחות שמכבי האכילה אותנו הירושלמים במהלך השנים. אני עדיין מייחל שמכבי ת"א תתרסק עד עפר, תייחל למושיע ואין קול ואין עונה. כי רק כך מגיע לדיקטטור אכזר ששולט ביד רמה כבר למעלה מארבעה עשורים.
אלא שאני רוצה שזה יקרה פעם אחרת, לא כשהאיש על הקווים הוא עודד קטש.
אני לא רוצה שהשם והקריירה של האיש הענק הזה תוכתם בכתם הזה.
אף פעם לא הייתי מעריץ גדול של עודד קטש השחקן, אלא שבניגוד לכוכבים אחרים של מכבי ת"א גם אף פעם לא שנאתי אותו. ידעתי להעריך אותו בתור יריב עיקש והגון. זכור לי היטב משחק במסגרת הפליי-אוף של עונת 1996/97 בו נתן במלחה הצגה אדירה של 32 נקודות וחירב שוב את אשליות האליפות שלנו. קטש זה לקח במו ידיו את מכבי ת"א, שהייתה כבר על הקרשים ורק חיכתה להישמע הגונג, והצליח איכשהו לנצח עבורה את המשחק.
נקודת המפנה הראשונה שלי ביחסים עם קטש הייתה כמובן בגמר ההוא בסלוניקי ב-2000. לא רק ההצגה הנפלאה שלו במדי פנאתנייקוס והעובדה שלקח את הגביע למכבים השנואים, אלא יותר מכל האנושיות אותה גילה בסוף המשחק כשהתקשה לחגוג והיה חנוק מעצב מהול בשמחה. הוא קנה אותי כשעטף את הגביע היווני בו זכה זה עתה בדגל ישראל.
אלא שהיום בו התאהבתי באמת בעודד קטש היה היום בו הודיע סופית על פרישה מכדורסל אחרי מאבק עיקש ואמיץ בפציעה טורדנית שכשל בסופו של דבר. הופעתו האנושית, המרגשת, מלאת העוצמה של עודד באותה מסיבת עיתונאים המיסה את ליבי. האיש שזכה בגביע אירופה, שהיה כפסע מהגשמת החלום הישראלי לשחק ב ,NBA בכה כמו ילד קטן שלקחו ממנו את הכדור, רק בגלל שלקחו ממנו את הכדור.. אולי הפציעה לקחה מאתנו את קטש הכדורסלן אבל בתמורה הרווחנו את עודד האדם!
מאז פרישתו יצא לי בהזדמנויות שונות להיחשף לפן האנושי המדהים של עודד קטש. במספר ראיונות עיתונאים מרתקים הוא חשף את תהליך ההתמודדות הנפשית המפעים שעבר במהלך שנות הפציעה.
הערצתי את היכולת שלו להמשיך לקום בבוקר, לחייך ולאהוב למרות שכל עולמו קרס עליו לפתע. נפעמתי אל מול האומץ להתמודד מול הקשיים הכי גדולים, ללמוד מכל חוויה ולהוציא ממנה את המיטב. בהרבה מובנים הוא הזכיר לי את לאנס ארמסטרונג האגדי שטען בהזדמנויות שונות כי המחלה הנוראית בה לקה היתה בדיעבד הדבר הטוב ביותר שקרה לו בחיים: שום חוויה לא יכלה לשנות ולעצב אותי כאדם בצורה שכזו, הוא הסביר. היכולת הזו להתמיר כל אירוע קשה ככל שיהיה לחוייה מלמדת היא היא נחלתם הבלעדית של הגדולים באמת!
ובגלל זה, ובניגוד גמור לנטיית ליבי ארוכת השנים, אני מקווה שמכבי ת"א תאושש איכשהו ותצא מהמשבר הזה. ולו רק בכדי ליצור אשליית פיינל-פור כלשהי שתאפשר לעודד קטש לסיים את העונה בכבוד. או אז, אני מתפלל, יעזוב עודד מרצונו את התפקיד הארור הזה ויגאל אותי מייסורי הדיסוננס הקוגנטיבי הזה…
אשכרה.
על אף הערכתי הרבה למר קטש, ויש לי הערכה, אני עדיין לא יכול לקוות לניצחון של הצהובים. אבל אני לא בן אדם טוב כמוך :-)
גם אני מרגיש ככה…
שנים אני חוגג כל הפסד של מכבי והשנה זה כבר לא עושה לי כלום.
אבל יכול להיות בעצם שהסיבה היא בכלל גמר הפלייאוף של שנה שעברה. המשחק הזה פשוט הוציא לי את כל החשק מכדורסל.
כל הכבוד על ה- 4-0 הלילה.
כאוהד מושבע של מכבי וכאחד שואהב ספורט עד כדי כך ששנה שעברה אמרתי לך איציק שאני עצוב שמכבי זכתה באליפות כי פשוט לא הגיע לנו!
הגיע לכם! הפועל ירולשים…השנה אנחנו משלמים את מחיר האליפות השקרית ההיא…האליפות שבה ביינום “הצטיין” ובה פחדו כל כך משינויים דרסטיים בקבוצה.
הבעיה נפלה על קטש שנשאר עם חצי סגל מעונה שעברה וכמובן הנהלה מתפקרת שבראשונה שמעון וההוא ממיאמי אני אומר ההוא ממאימאי כי אני כזה לא סובל אותו!
הוא הכי אנוכי בקבוצה הזאת!
קטש בנה חצי קבוצה לא להיט אך חזקה בנייר…אך עדין על השילדה של שנה שעברה וזה מה שמביא אותו לכישלון.
חוסר האופי שמנוהל במשחק מראה הרבה דברים…וכן קטש הוא זה שכנראה יאכל את הבשורה.
חבל כי עודד באמת היה שחקן נדיר וכישרון אלוהי בכדורסל שלנו הגיע לכל דבר שרק אנחנו יכולים לחלום עליו..אפילו עד לאנביאי…
לכן אחרי הכתבה שאני קורא כאן כמה אתה איציק, מלא האונשויות והאהבה לשחקן שלא כל יום נולד…לומד להעריך ולאהוב אפילו את מכבי…
זה מראה כמה אתה בן אדם נדיר! עם אהבה אמיתי לכדורסל ולמורשת שלה.
גם אני כאוהד מכבי לא רוצה לראות כל שנה את הקבוצה שלי מהלכת לאליפות בארץ.
שנה שעברה היה כזה מרתק! וזה כל היופי של הכדורסל! אף פעם לא תדע איך הצלחת תיפול! אך הצלחת המעופפת של האיגוד נוחתת ביד של שמעון כבר 40 שנה רצוף כמעט…וזה חבל לכדורסל שלנו!
איציק נהנתי מכל שניה שקראתי את הכתבה! אתה שפיץ!
אוהב אותך!
ליאור הדר
ליאור נשמה!
תודה על התגובה, מקווה ששלומך טוב ואתה מחזיק מעמד שם בחזית!
אני מסכים עם כל מה שכתבת.
הכישלון של קטש נובע בראש ובראשונה מההסתמכות על וויל ביינום. כבר בשנה שעברה הוכח שהוא לא רכז ולא ברור לי למה עודד השאיר אותו.
לגבי הרצון שלך לראות מתח ומאבק אמיתי על האליפות- אני בהחלט יכול להזדהות עם זה בתור אוהד של קבוצת כדורגל (בית”ר) שלוקחת אליפות עוד לפני שהעונה התחילה ובעצם מעבירה עונה שלמה בגארבג’ טיים…
יובל,
תודה אבל הגזמת..
רן,
אחלה ניצחון באמת, תודה על הברכות!
סופסוף רפא הפסיק עם השטויות והעלה את ההרכב האופטימלי שלנו עם ג’רארד באמצע, קיואל (חזר כמו חדש- תענוג!) ויוסי באגפים.
נראה מה יהיה ביום ראשון..