קטגוריות
כל הרשימות נשמת כל חי עשרים ושניים משוגעים

לא מדבר. עושה (על ערכים ושחקני נשמה)

"גשם באלפסי" גאה לארח! והפעם, ידידי הטוב והעיתונאי הירושלמי שבי כהן עם סיפור מרגש ויוצא דופן:

כמה פעמים שמעתם משפט בסגנון: "אורי מלמיליאן תרם רבות לבית"ר ירושלים" או למשל: "אבי נמני נתן המון למכבי ת"א". ובהקבלה לעולם: "ריאל מדריד בלי ראול זה לא אותו דבר" ו"ריאן גיגס עשה את מנצ'סטר יונייטד למה שהיא". מישהו פעם עצר לרגע ושאל מה בית"ר תרמה לאורי? מה מכבי נתנה לנמני? האם ראול בלי ריאל זה גם היה אותו דבר? והאם גיגס היה מה שהוא בלי יונייטד?

כנראה שלא. הסיבה פשוטה – לשחקן יש פנים, פה, רגליים, הוא מדבר, משחק, הוא מושא להערצה, אפשר להזדהות איתו, לגעת בו, הוא מוחשי. ממשי. מועדון זה משהו ערטילאי. זה פשוט "מועדון". מה זה בעצם מועדון? בעלים? הנהלה? שחקנים? אוהדים? אצטדיון? נראה שהכול אבל בעצם שום דבר. באופן כללי, עבור אוהדים מועדון זה זהות, מסגרת, זה אפיון חברתי/מעמדי/גילדאי/פוליטי/תרבותי/לאומי (ואפשר להוסיף עוד כיד הדמיון הטובה), אבל היות ואין למועדון פנים, השחקן הוא זה ש"עושה" מועדון, ש"תורם" למועדון, ש"נותן" למועדון ולא להיפך.

בשבוע שעבר שבר חוסבה אצ'ברייה הספרדי את המוסכמה הזו לגמרי. לא עוד שחקן שנותן למועדון אלא נתינה דו-כיוונית – נכון, שחקן נותן למועדון אבל במקביל מועדון עושה שחקן, מועדון תורם לשחקן, מועדון שבלעדיו השחקן לא היה אותו שחקן. אצ'ברייה הודיע במסיבת עיתונאים שכהכרת תודה למועדון האהוב שלו – אתלטיק בילבאו – הוא תורם בחינם את שנת המשחק האחרונה שלו, עונת 2009/10, לטובת המועדון שנתן לו כל כך הרבה במשך 15 שנה. כמה פשוט ככה יפה. לא יכולה להיות הכרת תודה של שחקן לאגודה יותר נעלה מזו, יותר אצילית, יותר מוסרית, יותר ערכית ממה שעשה שחקן הנשמה הבאסקי.

על קצה המזלג, אתלטיק בילבאו הוא מועדון באסקי הידוע בלאומיותו המודגשת – בלי ספרדים ובלי זרים. רק באסקים. כך היה מאז היווסדו של המועדון לפני יותר ממאה שנה, כך גם היום. בילבאו, אגב, היא היחידה בספרד שמעולם לא ירדה לליגה השנייה (להוציא ריאל וברצלונה), וכנראה שלא בכדי. כשהנאמנות למועדון כל כך גדולה, כשהחיבור לקהילה כל כך מודגש, כנראה שהשחקנים מוציאים מעצמם, תמיד, יותר ממה שהם יכולים. הנאמנות והמסירות הזו מתבטאים כמובן גם בצעד שעשה אצ'ברייה עצמו. (הערת אגב: למרות שמדגדג לי באצבעות, אני לא הולך לנסות להקביל את בילבאו לבית"ר. אתם מוזמנים).

ההחלטה הכל כך לא שגרתית של אצ'ברייה היא משהו שבין פנטזיה של כל אוהד לכדורגל לבין ערכים ונאמנות של כל אדם. במסיבת העיתונאים שכינס אמר אצ'ברייה כי החליט על הצעד הזה "מסיבה אחת פשוטה. זו הדרך שלי להגיד תודה למועדון על כל השנים הנהדרות שעברתי כאן". יכול להיות יותר יפה מזה? בהחלטה של אצ'ברייה יש משהו מקסים, החלטה רומנטית מהסוג שחשבנו שכבר לא נראה יותר בעולם הציני והקר בו מתנהל הכדורגל המודרני. ההודעה של השחקן מגלמת בתוכה נאמנות, כבוד, מסורת, ערכים, המשכיות, הכרת תודה. ערכים שצריכים להיות בבסיס של כל אדם.

שבי כהן

11 תגובות על “לא מדבר. עושה (על ערכים ושחקני נשמה)”

פוסט מעניין ומוצלח, שבי.

אגב, כמו שציינת בפעם השניה שהזכרת את מוצאו של אצ'ברייה – הוא באסקי, ואם תגיד לו (או לכל אוהד אחר של בילבאו) בפנים שהוא ספרדי, כמו שהגדרת אותו בפעם הראשונה, הוא כבר לא ייראה לך כל כך רומנטי :-) למרות שהוא שיחק בנבחרת ספרד לפני כעשור, ואף באיצטדיון רמת-גן במהפך הכואב של 99 (בו דאג שלמה שרף להביע את דעתו על השוער שלו, רפי כהן).

הקבלה של בילבאו לבית"ר ירושלים? לא מעט אוהדים גזענים, בזה זה מסתכם. אצל בילבאו לפחות האוהדים מגיעים מהצד ה"חלש" במדינה ולא מהצד ה"חזק" (וכאן אני מכוון להיותם של אוהדי בית"ר יהודים – שהם חזקים לעומת הערבים במדינה – בלי קשר למוצא העדתי של רוב האוהדים).

כתוב יפה ! שמעתי על זה לא מזמן, באמת משהו שלא רואים, ואתה בטוח לגבי זה שביבלאו אין זרים ? הבנתי שלא משחקים שחקנים מספרד שהם לא באסקים אבל אני חושב שמשחקים זרים בקבוצה.

בכל מקרה חשוב גם לציין שהם הקבוצה היחידה בספרד בלי ספונסר על החולצה נכון ? מועדון מיוחד בהחלט.

הסיפור של אצ'בריה באמת כבש אותי,בעולם שבו בני אדם לא מוכנים לעשות כמעט שום דבר אלא אם כן משלמים להם,זה מאוד יוצא דופן לראות דבר כזה וזו אבחנה יפה ונכונה לכך שזה מגיע מרוח המועדון והחיבור שלו לשורשים לקהילה.
יש שתי אסכולות בקשר למדיניות של בילבאו,יש את אלה שטוענים שזה רומנטי ויפה ויש כאלה שרואים בכך גזענות.אני מסכים עם שתי הגישות עם טיפה יותר משקל בגזענות,כי בבילבאו לא אומרים שהם רוצים לשחק רק עם שחקני בית אלא רק עם באסקים.וזה לא נכון שאין זרים בקבוצה,יש אבל רק באסקים. כמו באסקים מצרפת למשל,בערך כמו המדיניות הלא רשמית של בית"ר בקשר לשחקנים ערבים.
אגב בית"ר-בילבאו, לואיס פרננדס אימן גם את בילבאו והוא אכן באסקי שנולד בצרפת.
יובל-לא רק שאצ'בריה שיחק,הוא גם כבש את שער הניצחון שגם בו היה אשם הרבי מילובביטש.

יובל.
לא הבנתי מה הקשר "חזקים חלשים"?
אני יודע שזו לא הייתה כוונתך אבל זה מתקשר לי לאחד הדברים שהכי משגעים אותי ביחס של האירופאים לישראל: היחס הסלחני לטרור הערבי בגלל שהם "כביכול" החלשים.

תומר.
במקרה של בילבאו, כמו במקרה של בית"ר, לא מדובר באפלייה על רקע גזעי כי אם על רקע של קונפליקט. וחשוב לדייק כאן: אוהדי בילבאו ובית"ר לא רוצים ספרדים/ערבים בקבוצה שלהם בגלל שהם רואים בהם את האוייב, לא בגלל עצם העובדה שהם ספרדים/ערבים. זה אפילו מצחיק כי רוב אוהדי בית"ר (כמוני) מגיעים ממוצא ערבי בעצמם.

אפשר, כמובן להתווכח על העניין הזה שהערבים הם "האויב", במיוחד ערבים ישראלים. אבל אי אפשר להכניס את זה תחת הקטגוריה של "גזענות". מי שעושה את זה היא התקשורת שעבורה זו הזדמנות נוספת להנציח את הנחיתות של אוהדי בית"ר- הפעם זאת המוסרית.

אגב, דעתי האישית היא שאם יש שחקן ערבי שמתאים מקצועית לבית"ר אני יותר מאשמח לראות אותו אצלנו בקבוצה.

יובל,

מקבל. טעות שלי.

אביאל,

בילבאו משחקת רק עם באסקים, אפילו אם הם לא מספרד. לדוגמא – ליזארזו, המגן השמאלי הצרפתי, מהאזור הבאסקי בצרפת, שיחק בבילבאו. כנראה שאתה מבלבל עם ריאל סוסיאדאד, גם היא מחבל הבאסקים, גם אצלה לא משחקים ספרדים אבל כן משחקים זרים.

איציק וכולם,

לא סתם התעלמתי מההשוואה לבית"ר כי מה שלא אגיד היא תשמע רע. איציק ניסה, בהצלחה מסויימת, אבל עדיין, בפוליטקלי קורקט האוטומטי בו עובדת דעת הקהל שלנו, זה לא נשמע כמו שזה צריך להיות.

ובכל זאת שתי הערות בנושא:

1. הלוואי והיה שחקן ערבי שמתאים מקצועית ומנטאלית לבית"ר (יש כמה מועמדים: כיאל וגדיר מחיפה, טועמה, אולי מישהו שאנחנו עוד לא מכירים). הייתי יותר משמח לראות אותו כאן ולדעתי רבים בארץ יופתעו כמה אוהדי בית"ר יקבלו צעד כזה בשוויון נפש. התקשורת, כמובן, תרוץ לכהניסטים, ותעשה מזה חגיגה ענקית, אבל יעבור שבוע, חודש, זה יירגע, ואחרי גליץ אחד הקהל גם יקרא לו לבוא "עד הגדר"…
2. תומר, התמונה היא אחת, כל אחד בוחר לו את הזווית לראות אותה. אתה מעדיף את הצד הגזעני? מקובל בהחלט. על זה גדלנו במשך 60 שנה. אני רואה בהחלטה של בילבאו משהו רומנטי וערכי, כל עוד זה לא גולש לאלימות.

איציק, לא הבנתי איך הגעת מדבריי עד תיאור היחס הסלחני של התקשורת העלומית לטרור הערבי (אגב, בתור אחד שהיה נכנס בתקופת הפיגועים באופן קבוע לאתרי חדשות מחו"ל, ממש לא גיליתי שם יחס סלחני לפיגועים).
אני דיברתי על הגזענות מהצד שלנו – שבאה מהצד החזק יותר כלפי הצד החלש והנחות (מבחינת כוח צבאי, כוח מדיני וכו'), שזה הצד הערבי. אני בכלל לא נכנס כאן להאם זה צודק או לא (למרות שכמו שאתה מכיר אותי, אתה בטח יודע מה דעתי).
לעומת זאת, הגזענות הבאסקית היא מקרה שהיה ניתן להשוות אותו למקרה של קבוצה ערבית בישראל שלא מוכנה לקבל יהודים לשורותיה מתוך תחושת לאומיות של מיעוט אתני שרואה עצמו כנרדף/מופלה וכו'. לא לבית"ר, אפילו אם היה מדובר במדיניות רשמית מוצהרת של המועדון שלנו.

שבי –
אני חושב כמוך שמרבית הקהל הבית"רי יקבל בהבנה שחקן ערבי טוב בבית"ר, הבעיה היא שכמו תמיד אצלנו לא הרוב קובע – אלא החזקים קובעים, או כמו שכתבת לי פעם בתקופה מסויימת בה אוימו אוהדי בית"ר – קובעים אלו שבית"ר היא כל חייהם, ולא אוהדים כמונו שאמנם אוהבים את בית"ר אבל יש להם עוד כמה דברים בחיים.
לכן, שחקן ערבי שיבוא לבית"ר חייב להיות לא רק טוב – אלא מצויין, מצויין ברמות שלא נראות בבית"ר כל יום – כי הוא יהיה חייב להשתיק הרבה אנשים בכל משחק מחדש.

איציק,קיימנו את הדיון על כך אצל דורפן ואני עדיין לא מסכים איתך. יש בארץ גזענות איומה,גם כלפי ערבים וגם כלפי עמים אחרים.לא פעם היא מופיעה במלוא כיעורה בטדי.
אני מתקשה להאמין שאתה מתייג את קריאות "מוות לערבים" או "מוחמד מת" בטדי כדעה פוליטית,כשם שאני לא מתייג כך אמירה ששמעתי בחנות מסוימת בתל אביב("זה ממש לא נעים שעובד פה ערבי").
בקשר לבילבאו. זה ממש לא על רקע קונפליקט,לבאסקים אין קונפליקט עם קטאלונים,הולנדים או ישראלים אבל גם הם לא ישחקו אצלם. מה שמביא אותי לחשוב שאולי אצלם זה פחות הגזענות ויותר הקהילתיות,ההסתייגות היחידה שלי היא מכך שהם מוכנים להביא זרים רק במידה והם באסקים. בבית"ר לעומת זאת יקבלו כל שחקן מכל מדינה ולאום פרט לערבים.
ועוד משהו על הבאסקים,כשנשמעות הקריאות לעצמאות לבאסקים חלקם מאוד מסתייגים מכל בגלל סיבה אחת, הם לא רוצים ליגה בלי ריאל,בארסה וולנסיה ותשובה לשאלת הכדורגל זה משהו שהתנועה הבאסקית מאוד מתחמקת ממנו וזו דוגמא יפה לאיך כדורגל מאחד בין עמים ולא מפלג.

שבי.
אני איתך. גם אני רואה בעניין של בילבאו משהוא רומנטי ויפה. הלוואי למשל שכל שחקני ליברפול היו סקאוסרים.
אני כמובן גם מסכים ששחקן ערבי יתקבל בית"ר בהרבה פחות היסטריה ממה שחושבים.

יובל.
בכוונה רשמתי "אני יודע שזו לא הייתה כוונתך" ובכל זאת הבנת אותי לא נכון :)
ברור לי שאתה לא מסכים עם זה, אבל להתייחס "לחזק/חלש" אין מקום בכלל. אפשר להגיד שבין הירדן לים אנחנו יותר "חזקים" אבל ספרת לאחרונה כמה "ידידות" יש לנו מסביבנו?

וכן, לפחות ממה שאני רואה ושומע באמצעי התקשורת כאן באנגליה יש סלחנות שלא תאמן כלפי הטרור הפלסטיני. זה נתפס כפעולת מחאה לגיטימית כמעט, מה שמרתיח אותי פשוט.

RS.
זו פארודיה על ארקדי.

תומר.
דווקה מה שאתה אומר שבבית"ר מוכנים לקבל כל אחד חוץ מערבים מוכיח שלא מדובר בגזענות עקרונית אלא בעניין ספיצפי עם הקבוצה הזו.
דווקא המודל של בילבאו הוא יותר גזעני משום שהוא שולל כל מי שהוא "לא כמוני", שזה יותר קרוב להגדרה הקלאסית של גזענות.

סגור לתגובות.