קטגוריות
יהדות השרירים ימק"א כל הרשימות עשרים ושניים משוגעים

שנהיה לראש ולא לזנב

משחק כאוטי היה אתמול בטדי, אפילו הזוי. זה התחיל עם ההרכב המוזר של ראובן עטר שעלה עם שלושה חלוצים (ברוכיאן תיפקד באותה עמדה של בן-שושן, רק בצד ימין) שהתבררו כארבעה- 4:2:4 בלי קישור. המשיך עם משחק עצבני שירד מהפסים כבר מהתאקל הראשון ונמשך בעצבנות לא ברורה ביציעים בהתחשב בשלב המוקדם הכ"כ של העונה.

נתחיל עם עטר שכנראה לקח קשה מדי את הביקורות על הכדורגל "האנגלי" שלו בנתניה והחליט לעלות עם ההרכב הכי התקפי שיש. אלא ששוב הוכח שמשחק התקפי לא מגיע מכמות החלוצים אלא מסגנון המשחק, וסגנון המשחק של בית"ר אתמול, היה.. אנגלי- בלי קישור, כדורים שעפים קדימה בלי כתובת ופרננדז אחד שלוקח את הכדור, רץ קדימה ואת אחריתו מי ישורנו.. גם ההצבה של עידן טל כנגן שמאלי, מהלך מהסוג של צל"ש או טר"ש, התברר ככישלון חרוץ. כאן, אגב, אני חייב להוריד את הכובע בפני ידידי שבי כהן שהתריע מראש שהרעיון "המהפכני" הזה לא יעבוד.

הרבה ביקורת נשמעה על אלון יפת שאיבד את רסן המשחק, אלא שלפי דעתי יותר משהוא אשם בקרבות הכל בכל שהתנהלו אמש בטדי אשמים בעיקר השחקנים: יצחקי, ש"ההתעלפות" שלו אחרי הצ'אפחה הידידותית של קינן הייתה מביכה ומיותרת, בואטנג הפרחח שבמשחק מסוג זה הדבר הכי צפוי בעולם זה שהוא יקבל אדום, וכל שאר שחקני השדה שהפכו כל דחיפה קלה לפציעה בדרגת בינוני עד קשה. אם כבר אז ליפת מגיעה מילה טובה על ההיעזרות שלו בקוונים בשני הפנדלים (זה שאושר וזה שבוטל)- בשביל זה הם שם.

שורה תחתונה היא שאין שורה תחתונה ומה שנשאר הוא לצטט שיחה ששמעתי ביציאה מהמגרש ומסכמת יפה את ההערב ההזוי הזה:
"טל הזה אין לו מקום אפילו באורתודוקסים לוד בליגה ב'"
"צודק, בחיי שלא האמנתי שאני יתגעגע לזיו, למרות שזה לא שחקן בשביל בית"ר"
"וואלה"

_________________________________________

איש השנה. הבאה

מזמן שלא ראיתי כזו תצוגה מופלאה של ספורטאי ישראלי כמו זו שהציג דודי סלע בסופה"ש בבייג'ינג. שלמה צורף, שלמרות הפרח'יות שלו תמיד תענוג לשמוע אותו מדבר על טניס, אמר שבטניס זה הכול בראש. אני לא יכול להסכים יותר- אין משחק שדורש תעצומות מנטאליות יותר מהספורט הלבן. וכך, אולי בגלל ההישג בדיוויס, אולי בגלל החום שקיבל בארץ, דודי שיחק בשבוע שעבר עם ביטחון עוצמתי והראה לנו איזה שחקן גדול חבוי בו.

אודה ולא אבוש שלא האמנתי שיש בדודי את הטניס הזה. עכשיו, משהתברר שיש בו את זה, חובה על כל מי שצריך לקחת אותו כפרויקט וליצור עבורו את הסביבה התומכת שתוציא ממנו את הטניס שראינו בשבוע האחרון. עם כזה טניס שכולל: גב יד מושלם, חבטות העברה מהספר, וחבטות תילול (לובים) לאספנים- עוד עבודה קטנה על הסרב ובערב רה"ש הבא דודי הוא לפחות (לפחות) טופ 20.

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לקוראי הבלוג ולכל בית ישראל חג שמח ושנה טובה- שנת בריאות, שמחות קטנות ושערים גדולים!

9 תגובות על “שנהיה לראש ולא לזנב”

שנה טובה ומתוקה!!!

אין הרבה מה לומר על המשחק אתמול, משחק מחורבן, יש גם כאלה, נקווה שלא יותר מדי.

דודי לדעתי לא שווה לאורך זמן יותר מטופ 50, בטח שלא טופ 20.

נ.ב. 1 אלון יפת ניהל את המשחק בצורה גרועה ואין להחמיא לו על כלום.

נ.ב. 2 לא דמיינתי שאתה מעשן איציק..

איציק ידידי,

שנה טובה ומאושרת, שנת בריאות והצלחה.

לגבי המשחק – אמרתי את שלי בבית"ר.נט.

ועוד משהו, RD צודק לחלוטין. אין מה להחמיא לאלון יפת על מה שהיה בטדי. שופט נפוח מחשיבות עצמית שטעה אתמול כמעט בכל מהלך, אולי חוץ מהאדום של בואטנג.

אני אנסה להסביר את זה בכך שאתה בנאדם טוב מדי כדי לעשן.
סביר להניח שלא תבין את כוונתי אז בפשטות לא תיארתי אותך מעשן…

rd.
תודה על המחמאה :)
בכל מקרה, לעשן לא הופך אותך לאדם רע.. אבל אני ממליץ בכל מאודי למי שיכול להסתדר בלי לא לגעת בזה.
בלי קשר, היה כיף להיפגש סופסוף :)

אין הבדל בין מעשן ללא מעשן. ההבדל היחידי הוא בין מעשן שחונק אותך במקום סגור ואח"כ עוד זורק את הבדל על הריצפה, לבין זה שמעשן במקום ציבורי ולא מפריע לאף אחד ודואג להשליך את הבדל בפח. ישנם מעשנים מקסימים וישנם מעשנים מגעילים, ישנם לא מעשנים מקסימים וישנם לא מעשנים מגעילים.

ויש בחורה מעשנת… אל תתנשקו עם אחת כזאת רגע אחרי שסיימה סיגריה, עצה לחיים ככה…

בגלל זה ניסיתי להסביר את עצמי כי אני מכיר המון אנשים שמעשנים והם לא אנשים רעים, בוא פשוט נעזוב את זה חח

כן היה נחמד מאד להיפגש וגם קצת מוזר כי זה היה כזה פתאומי ולא ממש ידעתי מה להגיד.

סגור לתגובות.