קטגוריות
בבל כל הרשימות נשמת כל חי עשרים ושניים משוגעים

לשבור את הטלוויזיה..

כי הטורקים היו צריכים להוביל בשניים או שלושה שערים כבר אחרי חצי-שעה.

כי עם רבע הרכב הם נתנו את אחד ממשחקי הכדורגל ההירואים של כל הזמנים!

כי בפעם הראשונה שהם עברו את החצי, הגרמנים כבשו.

כי המושחתים של אופ"א נתנו דווקא לוולקאן דמירל את ההרחקה הארוכה ביותר ביורו על "הליטוף" לקולר והשאירו את טורקיה בלי שוער לשאר הטורניר.

כי קיבלתי בחילה לראות את אנג'לה מרקן חוגגת ביציע באיפוק פוריטני.

כי דווקא פיליפ לאם, שסברי עשה לו ביה"ס (מה ביה"ס?! אוניברסיטה!) באגף, כבש את שער הניצחון ויזכר בחסד ולא בזכות כגיבור של המשחק.

כי אחרי שלקחו לי את זאת שאהבתי לכתחילה (פורטוגל) עכשיו הם גם לקחו את זאת שהתאהבתי בה לבסוף (טורקיה).

כי על המשחק הכי גרוע שלהם בטורניר הגרמנים קיבלו כפרס את הכרטיס לגמר.

כי נבחרת מרגשת ואמיצה, עם כדורגל פשוט ויפה, הולכת הביתה דווקא אחרי שעשתה שירות ענק לכדורגל!

כי עכשיו יגידו כל הציניקנים כי רק עם כדורגל כמו של יוון נבחרת "קטנה" יכולה לזכות בטורניר גדול.

כי יקיר הבלוג, פת'יח תרים, הפסיד למרות שעשה ביה"ס לגרמנים והוכיח שגאון טקטי לא צריך לא חליפה ולא פנקס קטן ובטח שלא לבכות שהקבוצה שלו "לא מספיק טובה" גם אם חסרים לה פצועים ומורחקים ועוד שנייה הוא בעצמו מפשיל שרוולים ועולה לשחק מגן ימני…

כי עד מתי רשעים יעלוזו וצדיקים ישארו רק עם הסימפטיה?

כי הגרמניות ביציע כ"כ יפות שבא לבכות…

כי כדורגל משחקים תשעים דקות ובסוף הגרמנים המנצחים.

כי רק במאה ה-21 הפסקת חשמל בוינה קוטעת שידור של משחק בשוויץ למיליארד צופים מהודו ועד כוש.

6 תגובות על “לשבור את הטלוויזיה..”

וכמובן שאי אפשר לסיים בלי אופרה לה-מרמור :-)
לפחו הותרת אותי עם חיוך אחרי הסיום המדכא אתמול.

פתיח' טרים אחד המאמנים היותר מרגשים שיצא לי לראות. אני לא יודע אם אפשר לקבוע שמדובר במאמן גדול, כי בשביל זה מאמן צריך לבנות משהו לאורך שנים – כמו פרגוסון ביונייטד, ארסן ונגר בארסנל וגיא לוזון במכבי פתח-תקווה :-) אבל אין ספק שמדובר במאמן מצויין, ואשרי טורקיה שזכתה לאחד כזה. מקווה בשבילה שהוא בסופו של דבר יחליט כן להישאר בנבחרת.

יובל,
לפת'יח ידידנו יש רקורד מוכח גם באימון קבוצות:
הוא זכה עם גלאטאסריי בגביא אופ"א (ניצחון בגמר על ארסנל ב-2000) ובארבע אליפויות רצופות. הוא אפילו אימן תקופה קצרה במילאן(!) אבל כנראה שעדיין לא הבשילו התנאים "לכורדי עבדאקן" (הקרדיט לשבי..) באימפריה אירופית מסדר גודל שכזה.

איציק ידידי,

מזדהה לחלוטין…

ועדיין אני חושב שלמרות ההפסד המקרי, טורקיה ובמיוחד מאמנה, עשו שירות נהדר לעולם הכדורגל, הרבה יותר ממה שעשתה שכנתה יוון, 4 שנים לפניה. אני מוכן לחתום שאת טורקיה הזו יזכרו הרבה שנים אחרי שיספיקו לשכוח את יוון שלקחה את היורו האיום ההוא.

הלוואי ויציפו את קבוצות הפאר האירופאיות טורקים קטנים חצופים ומוכשרים ויעשו את הכדורגל למעניין יותר !!!!

מה שמוזר הוא, שאני לא רואה קבוצות באירופה לוקחות שחקנים טורקיים, כמו למשל שמדברים על הרוסים. אולי כי טורקיה הציגה משחק קבוצתי ואחיד, ולא היה מישהו שממש בלט ביכולת אישית או משהו. לכולם טכניקה אדירה וכושר גופני פרוע, והדבק ביניהם הוא מה שעשה את ההבדל. אז אם חושבים על זה, אולי פשוט צריך להביא במכה איזה שלושה-ארבעה, שיביאו קצת רחת לוקום לקבוצה.

שבי,
זה בדיוק מה שאמרתי לחבר טורקי מבואס הבוקר פה באונ'.

פ"ר ואריגיא,
יש את ניהאט שמשחק בוייריאל ועושה שם חיל. חוצמזה שמי חלוץ נחמד, סברי המגן הימני מצא חן בעיני מאוד (למרות שהוא יותר טוב בהתקפה מאשר בהגנה ומזכיר בזה קצת את יואב זיו), קאזים (שהוא בכלל אנגלי שנולד בלונדון, לא מדבר מילה בטורקית, והשם המקורי שלו זה קולין ריצ'ראדס) הראה ניצוצות אבל הוא עדיין לא מלוטש ועל כל כדור טוב יש לו שלוש שהולכים לשומקום.

בכל מקרה, הבעייה עם הטורקים, שבדומה אלינו, הם מתקשים מאוד להסתגל לחיים במערב אירופה ולכן בד"כ אחרי מס' חודשים הם מעדיפים לחזור לשווארמיות באיסטנבול.
מנסיוני האישי אני ממש לא מאשים אותם.

סגור לתגובות.