בנוסח עדות הספרדים

ערב פתיחת הטורניר כתבתי כאן שאחת הסיבות המרכזיות שבגללן אני ממתין בציפייה דרוכה ליורו היא שבניגוד לכדורגל המועדונים שהפך לתחרות מטורפת של בעלי ממון ונעדרי שכל "תהיה זו מי שתהיה שתוכתר בסוף החודש לאלופת היבשת יהיה זה בזכות העובדה שגידלה דור מוכשר של שחקנים שהתגבשו לקבוצת כדורגל מצויינת שרצתה יותר מהיריבות שלה". וכך בדיוק היה.

גרמניה פתחה את משחק הגמר בטקטיקה מעניינת, בניגוד למשחקים הקודמים בטורניר בהם נתנה ליריבות להחזיק בכדור וחיפשה לעקוץ במצבים נייחים או במתפרצות, הפעם היא זו דדוקא שנטלה את היוזמה עם השריקה הראשונה והנעת הכדור המסודרת שלה בתוך השטח הספרדי נדמה היה כי הביכה במעט את אלו. היתה זו טקטיקה נבונה מכיוון שהדרך הטובה ביותר למנוע את משחק המסירה-תנועה המרהיב והקטלני של הספרדים היא פשוט לא לתת להם את הכדור…

זה הזכיר לי את הסיפור על הפולנייה שהגיעה יום אחד אל הגניקולוג ובפיה שאלה:
"מה הדרך היעילה ביותר למניעת הריון?"
האחרון הירהר קלות ולבסוף השיב- "לאכול תפוחים".
"תפוחים?!" הופתעה הגבירה המהוגנת, ודרשה פירוט נוסף:
"לפני או אחרי?"
"במקום", ענה הרופא…

רבע שעה, פלוס מינוס, לקח לספרדים להבין מה הולך פה עד שהם לקחו את הכדור מידי הגרמנים כאומרים להם "עכשיו תראו איך עושים זאת נכון!"

השער של טורס היה מופת של חדות ונחישות. אבל יותר מכל הוא הבליט אלמנט במשחק של אל-ניניו שלא הרבה נותנים לו את תשומת הלב הראוייה- משחק בלי כדור. ואני לא מתכוון לתנועה אלכסונית לשטחים מתים (שגם את זה הוא עושה כמובן נפלא) אלא תנועה בזמן שהכדור נמצא דווקא קרוב אליו: יש לו תכונה מיוחדת שרגע לפני שהכדור מגיע אליו הוא חותך עם הגוף לכיוון בלתי צפוי, מניח לכדור ולא מייד ניגש אליו.

חלוץ סטנדרטי היה ממשיך במרוץ כתף אל כתף עם לאם, אלא שאל-ניניו נתן לכדור להמשיך להתגלגל בעודו מתפנה לעקוף את המגן מימין. לכאורה היה בכך סיכון- בשלב זה הוא יכל לאבד שליטה על הכדור או לחילופין לאפשר לשוער להקדים אותו. רק שהמהירות המדהימה של טורס ואלמנט ההפתעה שיצר המהלך הבלתי צפוי בו נקט העניקו לו בחזרה את הרגעים ש"בזבז" ואיפשרו לו להגיע למצב אידאלי לכיבוש- גאוניניו!

במחצית הגרמנים מבצעים חילוף תמוה ומעלים את יאנסן במקום לאם- אמנם לאם לא ממש הסתדר עם טורס, כאמור, אבל יאנסן זה היה אף יותר זוועתי ממנו בהזדמניות שקיבל בתחילת הטורניר. בנוסף, היכולות ההתקפיות של לאם הם דווקא כלי נשק מסוכן, אחד היחידם שעמדו לרשות לגרמנים כמו שנוכחנו למצער בשער השלישי נגד הטורקים.

בכלל, הברדאק הזה באף השמאלי מסכם טורניר עגום מאוד להגנה הגרמנית. אני לא זוכר את גרמניה עם הגנה כ"כ חלשה: מצלדר ומטלסאקר הם בלמים בינוניים ומטה, בטח בסטנדרטים של גרמניה, ובעיקר לא מתואמים כליל- תבדקו מתי בפעם האחרונה גרמניה חטפה שבעה שערים בטורניר (לא כולל פנדילם). באופן פרדוקסלי זה דווקא מעצים את ההישג של הגרמנים שעם באלאק אחד ועשרה מגדלי חזירים ("שוויינשטייגרים") הצליחה להגיע עד לגמר.מה שרק מטריף אותי עוד יותר על הנפקדות שכריסטאינו והחבר'ה שלו דפקו בבאזל!

אגב באלאק, הרזומה שלו במשחקי גמר כבר הופך מביך… לאור משחקו העלוב אתמול גם לא ניתן לשייך זאת עוד לחוסר מזל, אולי בשעת הדחק לפציעה שממנה נרמז שהוא סובל.

כמו בבתי-הכנסת הספרדים בירושלים- שם לאחר שמסיימים בימים-טובים את חובות התפילה הקבועות של קריאת-שמע ועמידה עוברים לשלב שכולם מצפים לו, הפיוטים- אחרי שהבטיחה את יתרונה האבסולוטי במגרש וגם כבשה את השער הנדרש פצחה ספרד במחצית השנייה במפגן סלסולים מרהיב של תנועה ומסירה, ת-ע-נ-ו-ג!

שני סיבות עיקריות אני מונה לשינוי המנטלי בספרד הנוכחית:

א. הרוח הקבוצתית שהתבטאה גם על המגרש וגם, למשל, בחגיגות שלהם אחרי כל השער (החגיגות על הספספל אחרי השער השלישי נגד רוסיה היו אמיתיות ומרגשות). וכאן מגיע את מלוא הקרדיט ללואיס ארגונייס שבהחלטה להשאיר את ראול בבית עשה מעשה שלא יעשה בספרד. אלא שהמהלך הזה היה חלק מאסטרטגיה מתוכננת ליצור מהנבחרת קבוצה- יחידה לוחמת ומגובשת נטולת אגו ומעמדות- והתברר בדיעבד כהברקה גדולה.

ב. למרבה האירוניה לספרדים לא היה מה להפסיד בטורניר- כולם ציפו שהם יכשלו והסתלבטו עליהם עוד לפני הבעיטה הראשונה… במצב שכזה כישלון היה מתקבל כמעט בהבנה וכל מה שנותר הוא להפתיע.

ולשלב הסיכומים,

השחקן המצטיין:
אני מניח שארשאבין היה המועמד הבולט אלא שהוא הופיע רק לשני משחקים: בשניים הראשונים היה מורחק ובשלישי הרחיק את עצמו (וחוסר היציבות הזו היא גם התשובה לשאלתנו היכן היה עד היום?).

אני שומע קולות שמציעים את מרקוס סנה- כאן אין לי אלא להודות שכנראה אנוכי בור ועמי ארצות בכדורגל משום שלמרות ואני משוכנע שהוא עשה עבודה נפלא עבור הספרדים אני לא זוכר אף מהלך שלו מהטורניר.. לעומת זאת, מי שאני זוכר מהלכים נפלאים שלו (ויותר מאחד או שניים) הוא אנדראס אנייסטה: החזן של מקהלת הפייטנים הספרדים שניצח בכישרון ותבונה על הסומכים שלצידו- ססק, סילבה וצ'אבי.

ואיך אפשר לשכוח את סאן-איקר?! אני לא בוחר בו רק משום שלא מתאים שמאלופה נפלאה כמו ספרד נבחר את השוער. אבל יש לו חלק גדול בהישג, במיוחד בשקט והביטחון שהוא משרה על ההגנה- לא היה ראוי ממנו להניף את הגביע בסיום!

אפרופו שוערים, ראוי לציין את המחווה היפה של השוער השלישי פאלופ שלבש לטקס הענקת המדליות את האפודה של השוער מהנבחרת של 84', ארקונאדה, שחטף אז בגמר את השער האומלל מפלטיני והפך מאז לסמל הלוזריות הספרדית. אגב, ארקונאדה זה גם היה אתמול באיצטדיון כאורח של הנבחרת הנוכחית ויש להניח שעבר חוויה מתקנת… גם את השד הזה הספרדים סילקו.

זהו, הסתיים לו יורו נפלא!
כאחד שעוקב אחרי יורו ומונדיאלים מאז 1986 נדמה לי שיחד עם אותו טורניר במקסיקו ועם יורו 2000 זהו הטורניר הטוב ביותר שאני זוכר.
הכדורגל חזר החודש הביתה, אלינו האוהדים, בזכות האווירה הנפלאה ביציעים ובכיכרות ובעיקר בזכות הכדורגל הטהור והמרגש! תודה לכל הנבחרות שהוכיחו שהמשחק היפה עדיין יכול להיות כזה גם בעידן של קשרים אחוריים וחמישים-חמישים: טורקיה, הולנד, רוסיה, קרואטיה, פורטוגל (למרות הפאדיחה בסוף…) וכמובן האלופה הראוייה- ספרד!

בילינו!

פורסם בקטגוריה כל הרשימות, עשרים ושניים משוגעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות בנושא בנוסח עדות הספרדים

  1. מאת אביאל‏:

    ממ למה גרמניה מחוץ לרשימה ? אני לא חושב שהיא היתה פחות טובה מרוסיה ופורטוגל…

    בכל מקרה בהחלט יורו מצוין, הלוואי כל טורניר גדול יהיה כזה…

    אם אני לא טועה יאנסן החליף את לאם בגלל הפציעה שהוא סחב כל הטורניר, מה שיכול להסביר גם את 2 הפשלות שלו, מול טורקיה ומול ספרד, בכל מקרה הוא עדין מגן מצוין שכל קבוצה גדולה תרצה לקבל.

    ובאמת עניין אותי מה פאלופ לבש, תודה על המידע.

  2. מאת אילן‏:

    אנקדוטה יפה לגבי החולצה של ארקונאדה, בעיקר לאור העובדה שאת המדליות והגביע הם קיבלנו מפלאטיני.

    איפה יש תמונה של פלאטיני מעניק מדליה לפאלופ, בחולצת ארקונאדה?

  3. אחרי חיפושים רבים…

    https://www.footespagnol.fr/index.php?option=com_content&task=view&id=1247&Itemid=9

    (יש שם גם את ראמוס עם חולצה של אנטוניו פוארטה- עוד מחווה מרגשת!)

  4. מאת שבי כהן‏:

    איציק,

    סיכום יפה. אהבתי!

    לגבי המצטיין, אני מוכרח לשם שינוי להסכים עם עסקני אופ"א שבחרו בצ'אבי כשחקן המצטיין בטורניר. א – כי הוא באמת היה טוב מאד והיה הברומטרת במרכז השדה. ב – כי הוא השחקן האהוב עליי בברצלונה…

    אתה אומר, בצדק, שהכדורגל חזר אלינו, האוהדים. הלוואי! אני רוצה לראות המשכיות ולא שהטורניר הזה יהיה הבלחה חד פעמית, בעקבותיה יבהלו כולם ויחזרו לשחק עם "הגנה מעובה". התקווה הכי גדולה שלי שיהיו כמה מאמנים אצלנו, בארץ, שראו מה המגמה בעולם וי]סיקו עם משחקי הבונקר שלהם פה.

    אינשלאללה!!!

  5. מאת אביאל‏:

    ממ שבי…אני לא חושב שזה יקרה…ובכלל אני מאמין שבטורניר הגדול הבא (מוניאל 2010) נראה יותר הגנה, כי כדאי להילחם חזרה נגד ספרד, הולנד, רוסיה ושאר הקבוצות שהציגו את מה שאנחנו מכנים משחק יפה יהיה אפשר לעצור רק בעזרת הגנות ברזל, אני לא רואה סיבה למה גרמניה לא חוזרת להיות למה שהיא הפכה להיות פעם, אמנם היא משחקת יותר יפה, אבל הפעם היא סגנית ובמונדיאל הקודם היא סיימה שלישית, איזה סיבה יש לגרמנים להמשיך אם הם לא קוטפים תארים ? אולי יהיה עדיף להם בתור נבחרת לשחק כמו פעם, יותר הגנתי ולבנות על מתפרצות וטעויות של היריבים ככה הם יחזרו לקחת גביעים כי בזה הם טובים, העובדות מראות שקשה להם עם המהירות והטקטיקה שהציגה ספרד למשל וכנראה עדיף יהיה להם לסגור את המשחק וככה לנצח כי בסוף כמו שכל כך אוהבים להגיד זה שזוכרים את מי שלוקח את התואר, גם אם בצורה הגנתית לא ?

    אני חושב שבכלל, הטורניר הזה בא הרבה הרבה טורנירים "יבשים" וזה מה שהחזיר את הכדורגל האטרקטיבי, אז אולי זה סוג של מעגל, כמה שנים לא כדורגל פתוח יותר ואחרי זה של כדורגל סגור והגנתי יותר…

  6. מאת אביאל‏:

    כמה טעויות כתיב :)

    מוניאל : מונדיאל
    כדאי – כדי
    גרמניה חוזרת להיות מה שהיתה פעם…

  7. אביאל,
    ממילא לא ממש נסחפתי אחרי התדמית החדשה של גרמניה כנבחרת "התקפית". גרמניה היתה ותישאר נבחרת יעילה וסגנון הכדורגל יותאם לצרכים שלה. במונדיאל האחרון בגרמניה היה חשוב לה יותר יחסי הציבור ולכן היא מנתה מאמן צעיר ורענן כמו קלינסמן ושיחקה כדורגל אטרקטיבי יחסית. ביורו הנוכחי היא פחות או יותר המשיכה באותו כיוון ולמרות ההפסד בגמר היא יכולה לסכם טורניר מוצלח מבחינתה מכיוון שהגיעה לגמר עם נבחרת לא יותר מבינונית.

    שבי,
    בדיוק מאותה סיבה שאתה בוחר בצ'אבי אני בוחר באנייסטה :)
    אני לא יודע אם מדובר במגמה או בהבלחה חד פעמית, הנטייה שלי היא יותר לכיוון השני. יורו/מונדיאל הוא טורניר שיש לו דינמיקה משלו שמתפתחת תוך כדי, ההשפעה שלו על כדורגל המועדונים היא בשורה התחתונה די משנית.

    ולעניי עירנו: ויסלה קראקוב- לא רע בכלל אני חושב. עשיתי עליהם מחקר זריז עכשיו ברשת ומתברר שזו קבוצה שמתבססת בעיקר על שחקנים פולנים. אחרי מה שראינו מהנבחרת שלהם ביורו זה משאיר הרבה מקום לאופטימיות (זהירה).

  8. מאת שבי כהן‏:

    איציק,

    יפה דרשת – אופטימיות זהירה.

    "אופטימיות" – 1. כי נראה שבאמת בית"ר נבנתה השנה טוב, עם צירוף מדוד ומדויק של שחקנים איכותיים. למרות שאני לא אוהב להיות בעמדת "נביא הזעם", יש לי בעיה עם ההגנה שלנו. בנאדו ברזל, וגרשון עתיר ניסיון, אבל שניהם לא נהיים צעירים משנה לשנה. אלבארז בסדר גמור וזיו, עם כל האהבה שלי אליו, הוא די חור בהגנה. על קאלה הס מלדבר. חסר לי חיזוק משמעותי בעמדת הבלם, שיקפיץ את הקבוצה עוד מדרגה. מה רע, למשל, להביא את אוואט ובמקום קאלה להחתים בלם זר?
    2. כי יכול היה להיות יותר גרוע.

    "זהירה" – 1. כי בכל זאת, עם כל חוסר ההערכה לכדורגל הפולני, הם היו ביורו ואנחנו לא.
    2. כי יש להם יותר ניסיון במעמדים כאלה מאשר בית"ר.

    אז מה יותר, אופטימיות או זהירות?

    ברור שאופטימיות! (אבל זהירה…)

  9. מאת אביאל‏:

    אני אופטימי :) הם קבוצה פחות טובה מקופנהגן של שנה שעברה לא ?

    בקשר לבלם, מה עם תומר בן יוסף ? לדעתי הוא מצוין.

  10. מאת שבי כהן‏:

    אביאל,

    לדעתי הם ברמה שווה לקופנהגן. בכלל, יש לנו בעיה עם קבוצות מזרח-אירופאיות. הם חזקים, הם סוסים שרצים בלי הפסקה, ויכולה להיות בעיה בפיזיות. אבל הכי חשוב – הם לא מזלזלים!

    לגבי תומר בן יוסף – הוא עוד צריך להוכיח שהוא ראוי. לאורך זמן. הוא עדיין בגדר הבטחה גדולה שעוד לא מומשה. הבעיה שתיכף הרכבת נוסעת … בלעדיו …

  11. מאת אביאל‏:

    כן טוב עכשיו אני קצת פחות אופטימי, גם ראיתי בחדשות הספורט שהם הפסידו רק פעם אחת העונה, נו נקווה לטוב, חייבים לתת הכל בבית…

    בקשר לסיבוב הבא (אם נעבור את הנוכחי) – מי האפשרויות החלשות יותר ? כולן כאלה חזקות ?

  12. אני מסכים שאין מקום לזלזל בפולנים אבל הכל יחסי, אם היינו מקבלים את ר'יינג'רס, פנא. או פנר. העונה האירופיץ הייתה נגמרת לפני שהיא התחילה.
    אני לא יודע מה התקציב שלהם, אבל אם בית"ר אי פעם חושבת להיות משהו באירופה פשוט חייבים לעבור אותם.

    שבי,
    חוץ מיואב זיו שאני מסכים שהוא יותר מתאים לשחק קיצוני נוסח דריק קויט מאשר מגן ההגנה נראית לי בסדר גמור. סה"כ בהגנה, בניגוד אולי להתקפה, לא צריך ולא רצוי לעשות רוטציה ואם היו מביאים בלם זר היה היה זה במקום ה"זמר" או ה"ברבור" :)

    אביאל,
    היחידות שבשעת הדחק אני יכול להגיד שיש לנו סיכוי נגדן הם: סטיוואה בוקרשט, אנדרלכט ובאזל. ת'כלס כשאני חשוב על זה המשחק נגד קראקוב הוא על הכרטיס לגביע אופ"א. מה שגורם לי, אגב, לתהות האם בכלל לא היה עדיף לוותר על הליגת אלופות הזו ולהתחיל מראש בגביע אופ"א נגד איזה קבוצה מאיי-פארו?

סגור לתגובות.