קטגוריות
debuzzer כל הרשימות

כבר עברו השנים (שבוע כדורסל נוסטלגי) / אלעד פרננדס

ניצחון ביד-אליהו, ביקור של ציבונה – להפועל ירושלים היה שבוע שעורר הרבה זיכרונות.

פוסט אורח מאת: אלעד פרננדס

21 שנים עברו חלפו להם מאז ניצחון הליגה האחרון של הפועל בנוקיה (יד-אליהו לשעבר).

קבוצה שרוצה להיות אלטרנטיבה למכבי לא יכולה לחכות 21 שנה. בכלל, בעשור האחרון ההפרש הממוצע שהפועל חוטפת ממכבי בנוקיה נע סביב ה-20 נק'. נראה לכם שריאל מדריד תתיימר לתת פייט לברסה ותחטוף 4-5 חתיכות בקאמפ-נואו על בסיס קבוע?!

לפחות התגובות אחרי הניצחון היו מאופקות ושקולות עם מיטב הקלישאות: "המשחק ביום שלישי באירופה הרבה יותר חשוב, מדובר בעוד משחק ליגה, יש לנו עוד מה לשפר" וכו'.

ועכשיו למשחק: כמו שטענתי בטור הקודם, ההגנה אצל קטש היא בראש סדר העדיפויות. לעצור את מכבי בביתה על 64 נק' זה הישג. כן אני יודע שהם היו אחרי שלושה משחקים, ובכל זאת…

בכלל קטש ניהל בצורה מצוינת את המשחק: הציוות של רנדל על אוחיון היה פנטסטי, הדאבל-אפ על סופו עבד לא רע, וניצול מקסימלי של החולשות ההגנתיות של מכבי: אליהו, לנגפורד, וסמית.

הדבר החשוב ביותר שהפועל הרוויחה מהמשחק זה הציוות של רנדל כמספר שלוש. נכון, תהיה בעיה בהתקפה כיוון שלרנדל יש יד גרועה מטווח השלוש אבל היתרונות הם רבים: קו אחורי גבוה עם אוריינטצה הגנתית, חכמת משחק, אתלטיות והרבה דברים טובים שקשה להסביר במילים. הפועל הרוויחה את רנדל כמספר שלוש.

23 נקודות קלע יובל נעימי ביום א' והשתיק לא מעט ממבקריו. אך יותר מהנקודות אהבתי את ניהול המשחק שלו: שלט בקצב, זיהה מיסמאצ'ים של חבריו לקבוצה ודאג שהכדור יגיע אליהם, וכמו שחקן גדול (הזכיר לי את אריאל מקדונלד) ידע לתקוע סל חשוב בדיוק שנראה שמכבי חוזרים.

את השפעות הספסול שלו  בסוף המשחק נראה בהמשך העונה. כי מה בעצם קטש אומר לנעימי: דפקת אחלה משחק אבל בסוף זה הכל מסתכם בהגנה. ועד שלא תשפר את ההגנה שלך אני אמשיך להחליף אותך בגוני ולא מעניין שאתה לוהט כמו פלטה בשבת. נעימי זרק לקטש כמה מילים אבל מיד התעשת והמשיך לעודד את חבריו מהספסל. התבגר קצת הילד.

*

ציבונה זה שם שתמיד מעורר בי אי נחת בלשון המעטה… יותר מדי זכרונות ילדות של פטרוביץ' תופר את מכבי, שרף משתולל על הקווים, ושימון כמו תמיד עם הפרצוף תשעה באב.

דראזן פטרוביץ'. אוי, כמה ששנאתי אותו. ועוד יותר, פחדתי ממנו. בקיצור, רציתי להיות כמוהו.

עם הקליעה, עם הקלאסה, עם זה שהכל נראה שבא לו בקלות. יותר מדי בקלות. בשבריר שניה הוא היה דופק לך ג'אמפ על הראש. בשבריר שנייה נגמרו לו החיים.

לפני 26 שנה ציבונה ופטרוביץ' קרקסו את ריאל מדריד בגמר גביע האלופות. שנה אח"כ הגיע תורה של ז'לגריס וסאבוניס לחטוף על הראש. אח"כ באה עוד זכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע, עוד איזה גמר גביע קוראץ' וזהו. את ההמשך אתם בטח מכירים – מלחמת אזרחים, גלובליזציה, כל אירופאי מעל 2 מטר נבחר בדראפט וכו'. תם עידן בכדורסל העולמי.

ביום שלישי במלחה התרוצצו כמה קרואטים + שלושה אמריקאים על הפרקט במלחה. ביציאה שמעתי איזה נער אומר לחבר שלו  ש-"ציבונה האלה הם  קבוצה פח".

צודק. אבל יש דברים יותר נשגבים מהאמת. ויש דברים שאני לא מעז להעלות על דל שפתיי.

קטגוריות
debuzzer כל הרשימות

קפיטל אף-אם (ליברפול, לונדון, ירושלים, ת"א)

בקרון אני תופס את המושב הראשון הפנוי, מתוך הרגל, ושם לב שיישבתי כמו באנדרגראונד – במושב המקביל לחלון, ולא כמו באוטובוס – במושב המאונך לו. וזה מרגיש לי קצת כמו שם. וזה מרגיש מוזר ונעים שבמקום 'מרובע לסטר' או 'קרקס פיקדילי' זה 'שוק מחנה יהודה' ו- 'יפו מרכז'.

עדיין מוקדם ואני יורד בכיכר ציון להעמיס משהו קטן לאכול. אני מביט בכיכר ובמשביר החדש, שאולי גדול ומנצנץ כמו כלבו בשדרה החמישית אבל הוא הכי כאן שיש עם האבן הירושלמית והאריה מברונזה שמביט על הנכנסים והיוצאים ממקום מושבו הרם מעל הכסא של המאבטח בכניסה.

וחושב לעצמי איזה היסטוריה יש למקום הזה, ואיך אחרי כל הסיבובים שעשיתי בעולם אני נמצא כאן, שוב, אוכל פיתה שווארמה.

וחותך לתקליט. שם עדיין ריק. קצת חושש שתהיה פארסה. שהחברים מהמרכז לא יגיעו למה שנדמה להם מעבר להרי חושך, רחוק הרבה יותר מלונדון או פאריז. ונזכר איך דפני ליף לפני כל הפגנה היתה אומרת שהיא מקווה שלא יהיה כאן "הקיץ של אביה".

ובינתיים מעביר חוויות עם אבי, בעל המקום, ונזכרים בימי קופסת הלהיטים העליזים. אבי היה עורך התוכנית בימי הזוהר שלה והדיבורים האלה מחזירים אותי בשניה חמש-עשרה שנה אחורה כשממש לא רחוק משם הייתי מגיע לראות את עופר נחשון משדר את התוכנית בבניין הרדיו הרעוע באותו רחוב על שם הלני המלכה. ראסמי מלכה.

אבל בשריקה יש כמות יפה סה"כ. ועל הבאר אנחנו שלושה אוהדי בית"ר ומתבדחים שזה המקבץ הכי גדול של כאלה שהיה כאן, במבצר של הפועל קטמון. והחבר'ה של קטמון מספרים באמת על החוויות שלהם מליגה א' – אום אל פאחם, אורתודוקסים לוד. נשמע מאוד אקזוטי, ואפילו מביא את החשק לטייל קצת בארץ עם איזה קבוצה שם – אין איזו בית"ר בליגה הזו?

וגם ליברפול דווקא נראית טוב במחצית הראשונה, ולמרות שאנחנו לא ממש מסוגלים לייצר מצבים במשחק מסודר וסוארז בערב די בינוני בסטנדרטים שלו (שזה עדיין סטנדרט וחצי מעל השאר) – הלחץ על ההגנה של צ'לסי עושה את העבודה (אולי טיפ פנימי של סטיב קלארק?) ומחטיפות הכדור דווקא מגיעים מצבים מצוינים וגם שער יתרון יפה – שער של כדורגל.

וכשהמקום כבר מלא באדום ואפילו הנייטראלים נסחפים עם האווירה ומצטרפים לשירי ליברפול, הכחולים משווים ושוב חוזר הבלוז.

בשיא הלחץ אני אומר לדוד שאם נצא עם תיקו זה יהיה נהדר וכשהלחץ נרגע אני מודיע בחגיגיות ש- "על המשחק הזה רשום 1:1 באותיות קידוש לבנה".

דוד דווקא משוכנע שליברפול תבקיע ולמרות שאני לא רואה את זה קורה, זה כמובן קורה.

וזו שמחה טהורה, כיפית כזו, מהבטן. שכבר הרבה זמן לא היתה לי.

ובדרך חזרה ברחוב יפו, עם הרכבות שחוצות והאנשים המצועפים זה נראה ומרגיש קצת כמו בלונדון. ולמרות שבזמן האחרון אני קצת מתגעגע לשם, זה מרגיש הכי שלם להיות כאן.

*

המהלך המבריק ביותר של עודד קטש היה להוציא את יובל נעימי שלוש דקות לסיום. לא נעימי וכנראה לא אף אחד אחר שראה את המשחק, הצליח להבין למה דווקא עכשיו עודד מוציא את השחקן הכי חם שלו על המגרש – אבל המהלך הזה הבטיח את הניצחון.

נער הייתי וגם זקנתי וראיתי מספיק משחקים נגד מכבי – עשר הפרש שלוש דקות לסיום יכול להפוך בלי שתשים לב בכלל למינוס שתיים וכדור אחרון שלהם.

ובדיוק ברגעים האלה עדיף שיהיה לך על המגרש מישהו קצת יותר קר כמו גוני יזראעלי מאשר מישהו חם כמו נעימי, שבכיף יכול להתחיל להשתולל מול הלחץ של מכבי ולנסות לגמור את המשחק לבד, רק כדי לאבד אותו בצורה מפוארת.

חייבים להודות שמה שנהיה מהכדורסל בארץ, ובכלל באירופה, זו פארסה אחת גדולה – אני מודה שלא הכרתי את השמות של חצי מהשחקנים שהיו אתמול על הפרקט, בשתי הקבוצות, וזה די משעשע שחצי מהקבוצה של מכבי יושבת על אזרחי בחוץ.

אבל ניצחון על מכבי זה ניצחון על מכבי. ועודד קטש – כמה אני אוהב אותו – שלפני שבועיים לא היה מאמן כדורסל ועכשיו הוא "ניהול משחק מבריק", ותמיד תראה אותו עם השלווה הזו, הכוח הפנימי העצום, טונה אינטליגנציה ושתי טונה אינטליגנציה רגשית.

ובראיין רנדל. שרק חבל שבעונה הבאה יהיה במכבי.