מלקוש

טוב, לאחר ניסיון קצר הבנתי שזה לא זה. עם כל הסנטימנטליות, אין מקום להפוך את גשם באלפסי לעזובה שבה משוטטים מגיבי ספאם שמוכרים ויאגרה ועבודות אקדמאיות מועתקות רק בגלל שקשה לי להיפרד ממנו.

מה גם שלהחזיק שני בלוגים במקביל זה כבר כמעט עבודה במשרה מלאה (אפילו אני צריך להתפרנס מדי פעם), ושהבלוג בדה באזר ממילא גולש מעבר לספורט למחוזות אקטואליים אחרים.

תודה לכל מי שהיה כאן מההתחלה ולכל מי שהצטרף במהלך הדרך.

תודה לכל אותם אנשים יקרים שהגיבו כאן, פרגנו כשצריך, ירדו שכשהרגישו שצריך, ובעיקר גרמו לי לחוש שהשעות הארוכות שהשקעתי לא היו לחינם.

אתם כולכם מוזמנים לבית החדש.

גשם באלפסי יישאר ברשת כמאגר ארכיוני של הרשימות שפרסמתי בין יולי 2007 ל- דצמבר 2010 – יומן של התקופה בה חייתי ולמדתי באגליה, אחת התקופות המרתקות והמעצבות של חיי.

ורגע לפני שאני מכבה את האור- נשאלתי הרבה פעמים לפשר השם "גשם באלפסי"?

ובכן, מדובר בכותרת של הרצועה האינסטרומנטלית החותמת את אלבום המופת של אהוד בנאי "ענה לי" ובה קולות רקע של גשם שהוקלטה באולפני אלפסי בתל-אביב- ומכאן שמה- "גשם באלפסי".

מכיוון שאני איש של חורף השם הזה תפס אותי מייד כבחירה טובה לשם לבלוג.

בשמחות!

פורסם בקטגוריה כל הרשימות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

16 Responses to מלקוש

  1. מאת יובל‏:

    הייתי כותב "יום עצוב לבלוגוספירה", או מכיוון שאני לא אוהב את הביטוי הזה (מתקשר אצלי לקהילות גוש-דניות כאלה ואחרות) לפחות "יום עצוב לגוגל רידר שלי", אבל מכיוון שעדיין תמשיך לכתוב בבית החדש זה בסדר.

    חבל קצת כי כאן הייתה קהילה יותר קטנה ויותר מוכרת והיה נעים יותר להגיב (גם כשזה גלש לפסים קולניים), ובדה-באזר יש הרבה מגיבים שהגיעו עקב הבמה הנרחבת של האתר, אבל זה בסדר – העיקר שתמשיך לכתוב שם.

  2. מאת קורא אדוק‏:

    חבל מאוד
    אני גם בעד להשאיר את הבלוג פה
    שיהיה המון בהצלחה

  3. מאת הופ‏:

    מבין את ההחלטה שלך. זה באמת דורש המון זמן ואנרגיות לתפעל בלוג אחד, אז שניים זה נראה לי בכלל סיוט (אני חושב כבר הרבה זמן על פתיחת בלוג נוסף ואישי יותר. אולי זה לקח בשבילי).
    ואם תחליט שזו היתה טעות, תמיד תוכל לפתוח מחדש. אחרי הכל, גם המלקוש הוא לא באמת הגשם האחרון.
    אני אמשיך לעקוב בדה באזר.

  4. חברים, תודה רבה.
    אני מסכים שהייחוד של הבלוג הזה היה בעובדה שנוצרה כאן קהילה מוכרת ומגובשת שגרמה, לי לפחות, להרגיש כמו בבית. בדה באזר זה קצת יותר קשה אבל לבלוג שם יש יתרונות אחרים כמו חשיפה יותר גדולה וכו'. אשמח אם תגיבו גם שם כדי שנוכל לשוות לו את אותה אווירה משפחתית שהייתה לנו כאן.
    וכמו שכתבת ניר, המלקוש הוא אכן לא הגשם האחרון ואני מאמין שגשם באלפסי יחזור בעתיד במתכונת כזו או אחרת- מקוונת או אולי אפילו מודפסת אם וכאשר תימצא הפלטפורמה המתאימה.

  5. מאת יאיר אלון‏:

    אם אתה עוד נכנס לקרוא לראות אם יש איזשהם מגיבים אחרונים,
    אז הנה אני פה ולגמרי מצטרף לצביטה הקטנה בלב שיש עקב סגירת הבלוג.
    ויחד עם זאת כל עוד תמשיך לכתוב בדה באזר ולהרים טלפון במשחקים הבודדים שהמזרחי פתוח אז הכל בסדר :-)

    היופי בבלוג הזה שלא רק אתה הרגשת פה בבית, אלא נראה לי כל המגיבים הקבועים.
    ואם כשנכנסים אורחים אומרים להם: "תרגישו כמו בבית" הרי שאתה בדואי (מארח) למופת!

  6. יאיר, תודה רבה. טלפון עלי- לצפוני אתה מגיע?

  7. מאת יאיר אלון‏:

    עברו שנים… במצבים קשים גם בצפוני אני אשב

  8. אז תעשה לי טלפון אם אתה מגיע שבוע הבא נגד נתניה.

  9. מאת יאיר אלון‏:

    תעשה צינתוק, או שלח הודעה…
    למה הלך לי הפלאפון לפני כמה שבועות ואיתו המספרים..

  10. מאת אבישי‏:

    איציק.
    המקום הזה היה בית בשבילי.

    תדע לך שאיפה שאני לא אהיה,
    תמיד תהיה הבנאדם שנתן לי את השראת הכתיבה הכי גדולה…

    בהצלחה.
    אבישי

  11. אבישי,
    לכבוד גדול הוא לי!
    אשמח מאוד אם תמשיך להגיב גם בבית החדש של הבלוג- התגובות שלך כאן תמיד היו תענוג צרוף לקריאה.

  12. מאת באבא ימים‏:

    כל עוד אתה לא מפסיק לכתוב הכל בסדר. אולי יש בכך ברכה במובן הזה שאתה לא תריך להתעסק בלתחזק את הבלוג ותוכל להתעסק בכתיבה נטו. אני לא רוצה להתייחס לה כאל סוף כי אני מאמין שזה לא.

  13. באבא,
    יש בזה משהו, לא חשבתי על זה..
    כמובן שזה לא הסוף, מה גם שכל סוף הוא התחלה חדשה וכן על זו הדרך… :)

  14. מאת צור‏:

    איציק ידידי,
    אני מקווה שתחזור לכתוב כאן אחרי שתנוח קצת. בלוג אישי ומעולה כמו שלך הוא כמו בית קפה שכונתי שאתה כל כך אוהב ולעד תעדיף על פני הרשתות הגדולות, או כמו מסעדה ביתית קטנה שלשף שלה אמנם לא קוראים אהרוני אבל בכל פעם שתסיים בה ארוחה תרגיש כאילו שאכלת אצל אמא. אין הרבה מקומות כאלו. אל תוותר כל כך מהר !

  15. מאת תומר‏:

    איציק, אכן חבל על הקהילה הנהדרת שיצרת כאן. מאוד נהניתי לקרוא ולהגיה,להתדיין ולהחכים. אני חושב שהדבר שאני הכי אקח מהבלוג שלך זה את הדיאלוג, לא תמיד הסכמנו אבל הדיון תמיד היה מרתק ומכובד. אמשיך לקרוא ולהגיב בדה באזר.

סגור לתגובות.