אני מודה שהתגנבה ללבי שמחה מסויימת כששמעתי במוצאי השבת האחרונה על פיטוריו של מארק יוז ממנצ'סטר סיטי. לא, אין לי דבר אישי נגד יוז עצמו וזה לא ששמחתי לאידו. סך-הכל, עד כמה שאני מסוגל להתרשם, מדובר בבחור חביב ומאמן ראוי שלא אתנגד אפילו לראות בליברפול ביום מן הימים. שמחתי כי בפיטורים של יוז ובדרך המבישה בה נעשו יש מסר חשוב מאוד לדעתי.
אני זוכר את היום בו יצאה ההודעה על ההשתלטות של השייח'ים מאבו-דאבי על המועדון מאיסטלנדס. החדשות תפסו את יוז במהלך משחק גולף בחופשת הקיץ והוא התקשה מאוד להחביא את החיוך שהסגיר תחושה של מישהו שזה עתה זכה בלוטו. ולמה לא בעצם? בהרבה מובנים יוז באמת זכה בלוטו, בין לילה הוא הפך ממאמן של מועדון מרכז טבלה לוזרי למאמן המועדון העשיר בעולם כשפנקס צ'קים פתוח עומד לרשותו.
עם כל החתמה של שחקן נוסף בסכומים מטורפים שיכולים להאכיל מדינה ממוצעת באפריקה במשך שנה שלמה יוז הצטלם מחוייך מפה לאוזן עם הבייבי החדש שלו ודיבר על ה"פרוייקט" של מנצ'סטר סיטי. וכך, כל פעם שהוא הזכיר את ה"פרוייקט" הוא עצבן אותי יותר. כי המילה הזו, "פרוייקט", מסמלת יותר מכל את הצביעות הגדולה שיש בדרך בה ניסו להציג האנשים בסיטי את ההתנהלות החדשה שלהם. צביעות שמארק יוז היה שותף מלא אליה ולכן לא ממש ריחמתי עליו כשהגלגל התהפך וגם הוא נאלץ לשלם מחיר אישי כחלק מאותו "פרוייקט".
הדברים פשוטים, שום פרוייקט לא הורם בסיטי- פרוייקט הוא בנייה יסודית של מועדון מלמטה, טיפוח שחקנים צעירים מקומיים שהופכים אט אט לקבוצה תחרותית ומגובשת שניתן להוסיף לה, במשורה ובמידת הצורך, חיזוק נקודתי מבחוץ. אלא ששום דבר מזה לא התרחש מסיטי, בדיוק להיפך. סיטי ניסתה לקצר דרכים, לקנות הצלחה בכסף, לעקוף בדרך אולי כשרה, בהתאם לחוקי ההעברות הקיימים, אבל מסריחה מועדונים דוגמת אברטון ואסטון-וילה שאכן ניסו להרים פרוייקט וללכת בדרך הישרה, הישנה והטובה.
לקיצורי דרך יש מחיר, מארק יוז שילם אותו במזומן ואין לו למי לבוא בטענות אלא לעצמו. המחשבה שיוכל להמשיך ולהנות מהמעמד המוכר של מנג'ר בתרבות הכדורגל האנגלית- מעמד שמקנה למאמן זמן ורשת ביטחון גם בתקופות של חוסר הצלחה מקצועי- במועדון שנשלט ע"י אנשים שהתרבות ועולם הערכים הזה זר להם לחלוטין, כפי שמוכיחה ההתנהלות שלהם גם ללא קשר לפיטורי יוז, היתה נסיון לאחוז בחבל משני קצותיו. מי שנתן לאותו יוז את הסכומים שנתן ציפה להצלחה מקצועית, אתמול, לא היום ובטח שלא מחר. דיבורים על "פרוייקט" מן הסתם משעממים אותו וגם אין לו בעייה לפטר מאמן באמצע העונה, גם אחרי סדרת נצחונות יפה, ולהתייחס אליו בצורה משפילה.
יש צדק פואטי יפה בכך שמארק יוז, שהיה שותף מלא להתנהלות חסרת האינטרגטי של הסיטי, הן כלפי שחקנים במעודון ששירתו אותו נאמנה בימים שלפני שהתגלה נפט באיסטלנדס (למשל ריצ'ארד דאן, הקפטן, שנזרק אחרי שהמנכ"ל גארי קוק קבע ש"דאן זה לא שם שמוכר חולצות בסין"), והן כלפי קבוצות אחרות (רדיפה אחרי שחקנים תחת חוזה: ג'וליאן לסקוט מאברטון ועוד), הפך לבסוף לקורבן של אותה התנהלות.
בהקשר הרחב יותר אוהדי וקברניטי הכדורגל האנגלי צריכים להבין גם הם שהם לא יוכלו להמשיך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. היינו, להתענג על הכסף שנשפך על הפרמיירליג ממקורות זרים עלומים ועדיין לשמר את הערכים הישנים של הכדורגל האנגלי. את השייח'ים מהמפרץ הפרסי או האוליגרכים מרוסיה המסורת של הכדורגל האנגלי מעניינת כמו השלג (או החמסין) דאשתקד. אין להם כל זיקה למורשת של המועדונים אתם הם רוכשים, עבורם מדובר בסמל סטטוס, צעצוע להתשעשע איתו להשוויץ בפני החבר'ה. ההפתעה וההלם שבה קיבלו כאן את הפיטורים של יוז מזכירים לי את אותה בחורה שגבר עלום שופך עליה כל הערב כסף במועדון ובסוף היא מזדעזעת מזה שהוא מצפה שתיכנס איתו למיטה.
__________________
אם יש מישהו בממלכה שבכל זאת רווה נחת מסויים מהפיטורים של יוז הוא כנראה ג'ון טרי שהסאגה בסיטי הצליחה לדחוק לשוליים את השערוריה המביכה בה היה מעורב, סיפור שאם לא היה קורה באמת היה קשה להאמין לו: קפטן צ'לסי ונבבחרת אנגליה סיפסר בביקורים במתחם האימונים של הקבוצה תמורת מזוודות מזומנים מרשרשות. טרי טען אמנם שהכסף היה מיועד לצדקה אבל נדמה שיש דרכים ראויות יותר לגייס כסף גם למטרות ראויות, מה שגם שהקפטן וודאי יכל להרשות לעצמו להפריש מעשר נדיב לנזקקים מתוך שכר ה- 160 אלף פאונד בשבוע שהוא מרוויח.
שוב מוכח שאין גבול לתאוות הבצע, לתאמעות. למעשה, ככל שיש לאדם יותר כך התאבון שלו רק מתגבר- מה שגם מתקשר יפה לסיפור הבגידות של טייגר וודס: הגולפאי, שרב כל לילה על השמיכה עם חתיכה בלונדינית שגבר מן השורה היה מוכן להתרוקן מחסכונותיו בשביל לילה אחד במחיצתה, הלך ורעה בשדות זרים כאחרון המורעבים.
כמו במקרה סיטי, גם כאן, נדמה שהזעזוע וצקצוקי השפתיים מיותרים. טייגר וודס הוא בסה"כ שם נוסף ברשימה ארוכה של כוכבי ספורט שיכולים היו להשיג כל נערה בה יחפצו אבל עדיין מצאו עצמם איכשהו מסובכים בפרשיות מין צהבהבות שפגעו נואשות בתדמיתם ובמקרים מוסיימים, כמו במקרה דנן, אף איימו לחסל להם את הקריירה.
ועל זה בדיוק אמרו חז"ל: "איבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו – שבע, משביעו – רעב".
רעב. טייגר וודס ואשתו מדגמנים זוגיות בימים יפים יותר.
שוב אותו דיון, העובדות מדברות בעד עצמן איציק, צ'לסי היא היום אחת משלושת הקבוצות הגדולות ביבשת (יחד עם היונייטד וברצלונה) ו"הפרויקט" שלה הצליח, לכן היה צפוי שנראה דברים דומים, אני חושב שדווקא ליברפול היא קבוצה שזועקת לכך שאיזה אוליגרך או שייח' יקנו אותה וזה לא ממש יזיק לה, כל עוד הם תומכים ויתמכו, ובמקרה של צ'לסי התמיכה יורדת עם השנים, יחד עם הגדלה של ההכנסות וציפייה לרווח בעתיד הקרוב יש לזה בהחלט צידוק.
בנייה של נוער היא דבר חשוב ומרכזי אבל לא ניתן לבסס עליו קבוצה, גם אצל אברטון ווילה קונים שחקנים בהרבה כסף ובכלל השחקנים הבכירים שלהם הם אינם שחקני בית, רק ברצלונה ואולי קצת ריאל הן קבוצות ששחקני הבית שלהם לוקחים חלק מרכזי – אצל היונייטד בדור הנוכחי רק פלטשר וגיגס (שנותן עונה מעולה) הם שחקני בית מרכזיים ושלא נדבר על ליברפול שזהה לאותה צ'לסי ומחזיקה בערך בשחקן בית אחד מרכזי (טרי וג'אררד), קראגר בכושרו הנוכחי לא נחשב כזה, אז איציק כמובן שבתיאוריה זה חלומה של קבוצה לשחקני בית בכירים, אבל במציאות זה ממש לא קורה וצריך להשלים עם זה.
מארק יוז הוכיח את עצמו כמאמן יחסית בינוני, שקיבל צ'ק פתוח ובתמורה ידע שהוא צריך לספק את הסחורה, בדיוק כמו שמנכ"ל של חברה שמשקיע הרבה כסף ולא מצליח ליצר רווח מפוטר גם יוז היה צריך ללכת.
איציק,
אני מקווה שחמדת לצון במשפט: "מדובר בבחור חביב ומאמן ראוי שלא אתנגד אפילו לראות בליברפול ביום מן הימים". ראוי? על מה ולמה? בליברפול? מבחינתי זה סוג של צלם בהיכל…
מן הסתם קראת את הפוסטים המרשימים של דורפן ואברהמי בעניין טייגר וודס. המילה צביעות מוזכרת שם יותר מפעם אחת. הרי ברור שלא היינו שומעים על הפרשה אילו היה מר וודס רופא שיניים או טייח. הפרשה נתנה אפשרות בידי מיליונים בעולם לצקצק בלשונם ולתהות לאן נעלמו ערכי המשפחה וכו'. לטעמי, וודס אינו האיש הרע בסיפור, הוא לכל היותר טמבל מושלם. לא כי יש לו בלונדינית מפוארת ומה לו עם אחרות, אלא כי אדם במעמדו צריך לדעת שיש עליו מגבלות שאינן חלות על אדם מהשורה, היינו, מותר לו להשתין בבריכה, אבל לא מהמקפצה.
אביאל,
אכן באמת שוב הדיון העקרוני בנינו. אני אנסה להסביר את העמדה שלי מכיוון אחר הפעם:
נניח שזה היה חוקי לקנות תארים אקדמאים בכסף וכך הייתי קם בוקר אחד וקונה לעצמי תואר דוקטורט- האם זה היה מסב לי אותה תחושת סיפוק שתסב לי קבלת התואר (אם וכאשר) אחרי שמונה שנים של השקעה ועבודה מאומצת?
וכן, אפשר לבנות קבוצות מצויינות גם על בסיס שחקני בית. ברצלונה שהבאת היא דוגמא מצויינת וגם מכבי חיפה הנוכחית בארץ היא דוגמא טובה. אני גם יכול לחזק את הטיעון הזה מכיוון נוסף- בוא ניקח קבוצה כמו ווסט-האם למשל, אם היא הייתה מצליחה לשמור על כל שחקני הבית שגידלה בחמש-עשרה השנים האחרונות (למפארד, ג'ו קול ועוד רבים וטובים) היא היתה היום כנראה הקבוצה הטובה ביותר באנגליה ואחת הטובות באירופה.
קיצורי דרך הם לא הפיתרון והם מוציאים את כל הטעם מהעניין. קבוצה שלא מצילחה להגיע להישגים שהיא מצפה מעצמה צריכה להשקיע ביסודות ובבסיס של המועדון ולא לחפש אוליגרך או שייח' שיושיע אותה מאומללותה. לכן אני כמובן גם מתנגד, אפילו בזמנים הקשים האלו, למכירת ליברפול לטיפוסים מהסוג הזה (כמו שהתנגדתי בשעתו, עוד הרבה לפני שהתברר עם יש לנו עסק, למכירת הקבוצה לאמריקאים).
בני,
הייתי רציני לגמרי בעניין מארק יוז. אני באמת חושב שמדובר במאמן לא רע בכלל שעשה עבודה מצויינת בבלקבורן עם אמצעים מאוד מוגבלים, ואם היו נותנים לו שקט וזמן גם היה מביא את סיטי למקום שהיא שואפת אליו. חוצמזה שאחרי שני הליצנים שאימנו באנפילד בעשור האחרון Things, באמת, can only get better.
לגבי זה ששיחק ביונייטד, האמת שזה לא מפריע לי בכלל. להיפך, לדעתי זה רק יוסיף לו מוטיבציה לנצח אותם.
בעניין וודס- הוא אשר כתבתי. הוא לא האיש הרע, ובכלל אין איש רע בסיפור. סה"כ עוד סיפור עצוב מני רבים על גבר שהיה לו הכל ואיבד את הכל בגלל נשים. כגבר לגבר יש לי לא מעט סימפטיה אליו אפילו.
הזכרת את הטור של דורפן- קראתי את הדברים שכתב גם בבלוג וגם בעיתון. אמנם דברים מרתקים (דורפן זה דורפן) אבל שיעשע אותי מעט לראות כיצד הוא התפתל לעקם את המציאות כדי שתתאים לאג'נדה הליברלית שלו וניסה להסביר את התגובות לפרשה כסוג של גזענות בגלל שמדובר ביחסים בין גבר שחור לנשים לבנות.
איציק,
אתה לא סבור שמדובר בכך? אני לא חי בארה"ב ולא מודע לנושאים האלה, אבל כשהסתובבתי שם ב '82 במשך שנה, נתקלתי בתופעות שמזמן אינן חוקיות, אבל במקומות מסויימים עדיין קיימות ומתרחשות על בסיס יומי, כמו למשל הפרדה גזעית במקומות ציבוריים שלילה מוחלטת של יחסים בין גזעיים לא מכוח חוק, אלא מתוך קבלה והסכמה מצד אחד וחוסר אונים מצד שני.
יכול מאוד להיות בני, אבל מה הקשר של זה להסתבכות של טייגר וודס? בכל מקום בעולם אוהבים להתענג על נפילות של כוכבים ולהטיף להם מוסר, ואין לזה קשר לצבע עורם. טייגר עשה את הפאדיחה שלו ועכשיו הוא משלם, וזה לא משנה אם הוא שחור או לבן ואם הנשים שהסתבך איתן הן שחורות או לבנות. הטיעון הזה של "נטפלים אליו כי הוא שחור" מזכיר את הטיעונים המטופשים בסגנון "תפרו לאריה דרעי תיק בגלל שהוא מרוקאי".
איציק – אני לא חושב שההקבלה שלך נכונה, אין כמעט שום קשר בין קניית תואר לקניית שחקנים, אם כבר אתה יכול להקביל את זה ללקיחת שיעורים פרטיים שדורשים סכום כסף שלא כל אחד יכול לעמוד בהם.
אם כבר הזכרת את ווסטהאם ? מה בעצם מנע ממנה להפוך לקבוצה גדולה ? אני מניח שזה היה הבעלים או ההנהלה שמכרו את השחקנים וכמובן גם הרצון של השחקנים עצמם, בכל מקרה, מעטות הקבוצות שבאמת עושות את זה מלמטה ולבד ולצערך וגם לצערי אין כיום כמעט שום דרך להצליח להפוך למועדון גדול בלי הרבה כסף, לצ'לסי לדוגמא לא היה סיכוי לעשות את זה ללא אברמוביץ', היחידה שעוד מצליחה לעשות את זה בעולם זאת סביליה אבל עדיין היא בדרג השני של אירופה, אין כבר ולא יהיו קבוצות כמו היונייטד או ברצלונה שיצמחו מלמטה ויצליחו למשך שנים – היו ניסיונות אבל זה עלה לקבוצות או בהפסד כספי אדיר או בעזיבה של שחקנים מרכזיים לקבוצות גדולות.
עוד הוכחה היא שצ'לסי משנה לשנה מצליחה לצמצם השקעה מצד הבעלים, להגדיל הכנסות ולפי התחזיות בעוד ארבע שנים בערך היא תיהיה רווחית, היא ללא ספק אחת מארבעת הקבוצות החזקות בעולם כיום יחד עם יונייטד, ברצלונה ואולי ריאל (שעוד צריכה להוכיח את עצמה) והדרך שלה עבדה.
איציק,
לדעתי מרק יוז קיבל הזדמנות הוגנת, ולא הצליח. הוא הוכיח את עצמו כמאמן בינוני מאד. הפתיעה אותי מאד הסבלנות שהייתה כלפיו כי הייתי בטוח שתוך חודשיים שלושה הוא מפוטר.
לגבי ג'ון טרי – בדיוק כמו שאמרת: מי שיש לו תמיד ירצה עוד ועוד ועוד… זה טבע האדם.
לגבי טייגר – בדיוק כמו טרי… שניהם לא יודעים שובע.