מאפיונרים אמריקאים, שיח'ים סעודיים
תופרים עוד קומבינות עם הבנק המלכותי
בחיים לא ניקח שוב אליפות…
החלוץ כושל, השוער נופל
כל כדור עונשין מתגלגל בפנים
אוי ויי מרסיסייד…
בחיים לא ניקח שוב אליפות…
ניסינו את אוואנס, את הוייה ובניטז
כולם קטסטרופות, כולם רק כמעט
גם השחקנים הם רק בני…
ברגעי האמת, הם כמו ליצנים
היידה ליברפול!
בחיים לא ניקח שוב אליפות…
ולנו זה לא אכפת מי בכלל ישחק שם
אם רק נגיע ליום הזה
קיגאן, ראש, פאולר, דלגליש..
וזה יהיה כל כך יפה, הלוואי ואתבדה
בחיים לא ניקח שוב אליפות…
(עפ"י 'בחיים לא נעלה למונדיאל' של שי נובלמן)
לא רק הבלון האדום. זו הייתה ההזדמנות הגדולה של יוסי בניון להוכיח את מה שאני טוען- שאחרי ג'רארד וטורס הוא השחקן החשוב ביותר של ליברפול כיום, לפחות בחלק ההתקפי. אבל כבר לפני המשחק ידעתי שאתאכזב. בניון שחקן מעולה גם בסטנדרטים אירופאים וחשוב מזה, אדם נפלא, אבל הוא לא מנהיג. מנהיגות היא תכונה מולדת, לא משהו שאפשר ללמוד או לרכוש. בלי שני הכוכבים הגדולים ובסיטואציה שנוצרה אחרי אירועי הבלון היה ניתן לצפות שמישהו בקליבר של יוסי ייקח את הקבוצה ואת המשחק עליו. אבל הוא התחבא, נעלם והתאדה בחולשה הכללית.
זה לא משהו חדש, גם בנבחרת המשחקים הטובים של יוסי היו בדרך כלל נגד קבוצות חלשות או בגרבאג'-טיים, במשחקים שכבר לא קבעו דבר. לכן גם שגו המאמנים האחרונים של הנבחרת שניסו לבנות אותה סביבו. בניון הכי טוב בתור בורג במכונה שמתפקדת היטב, ליד שחקנים טובים אחרים. לבד אין לו את זה. המאמן הבא של הנבחרת יצטרך לתת על כך הדעת ולחפש מנהיג אחר לנבחרת. רבים הסיכויים שבסיטואציה שכזו גם יוסי ירגיש נוח יותר ויתרום יותר.
ובכל זאת, שווה להזכיר שעם האיכויות המולדות שכן יש לו יוסי עשה כמעט את המקסימום בקריירה המקצועית שלו וזה הרבה ותר ממה שרובנו יכולים להגיד.
אולי אני אמצא את המילים מאוחר יותר, אך כמו שציינתי כבר בעבר לדעתי יוסי בניון הוא מנהיג, ומנהיג טוב.
איציק – מסכים עם הגישה שלך. הדוגמא מליברפול היא טובה מאד. בניון כמעט הכי ותיק שם (אולי יחד עם קראגר), אבל בלי ג'רארד הוא לא לוקח אותם לשום מקום. כמו את הנבחרת שלו.