"לפני שנה שאלו אותי אם יש לנו נבחרת של בית עליון – אז יש לנו קהל של בית עליון, נבחרת של בית עליון ומדינה של בית עליון". (קפטן הנבחרת, אייל רן)
אנחנו כ"כ רגילים ואוהבים לרדת על עצמנו שזה כבר כמעט ספורט לאומי. איזה מזל שלפעמים יש רגעים כמו סופ"ש הזה שמזכירים לנו איזה פלא שאין לו אח ורע בדברי ימי אומות העולם הקמנו בעשר אצבעות בפיסת אדמה מיניאטורית במזה"ת בין הירדן לים.
ישראל בין ארבע הגדולות בעולם באחד מחמשת, אולי אפילו שלושת, ענפי הספורט הפופולריים בתבל!!!
תענוג, אין מילה אחרת.
תראה איזה כוח יש לספורט. ארבעה חבר'ה סימפטיים מנצחים את מקביליהם ממדינה אחרת, וזה גורם לך לחשוב ש"ישראל היא פלא שאין לו אח ורע" (שזה אגב יכול להיות נכון לכמה כיוונים).
משב רוח מרענן בחום יולי – אוגוסט הנורא. שבת של מזגן והנאה גדולה.
היה מדהים.. חוויה לכל החיים.
אני הייתי בוחר נבחרת של בית עליון ולא ארץ אבל בסדר… לא זמן לזוטות…
בסיום המשחק אלפי אנשים, מבוגרים, זקנים, נשים וילדים קטנים ירדו לשורות הראשונות כדי לראות מקרוב את גיבורי הניצחון, אולי לקבל איזו חתימה או לתת 'כיף'…
הייתה שם גם ילדה קטנה שלא הבינה מה פשר ההתלהבות מאותם שחקנים ואמרה "בסה"כ ארבעה אנשים רגילים שיודעים לשחק טניס טוב"
ואז צץ לו אדם מבוגר שלא נראה לי שהיא הכירה קודם ואמר לה "ספורט הוא משגע אנשים"