לחיות יפה, ולחיות (על הדרך)

12 תגובות בנושא לחיות יפה, ולחיות (על הדרך)

1. מאת אריגיא‏:

   21 במרץ 2009 בשעה 21:55

   חיכיתי לבשורות, ואני שמח שהן טובות. האמנתי שבמקרה שלך הדרך תנצח, ואני היא מקווה שהיא תמשיך.
   לגבי הניתוח של ההחתמה של בניטז, אני כמובן מזדהה עם מה שאמרת, אבל יש נתון אחד שלא לקחת בחשבון. פוליטיקה. הלוואי והיה יושב מישהו במסדרון באנפילד מעל המוזיאון, קרוב מאוד לראשו של שנקלי שמגולף על הקיר, וחושב לעצמו: "איזו דרך אנחנו רוצים לראות באנפילד?" וכתוצאה מזה, היה מחליט שבניטז הוא הדבר המתאים והנכון והולך איתו. הייתי מכבד את זה, גם אם מסתייג. לצערנו, המועדון נמצא במצב בו השיקולים שנלקחים הם מעל הכל פוליטיים, של הבעלים המפולגים, ולכן קל יהיה הרבה יותר להסביר את ההחתמה במונחים פוליטיים (כוח, הישרדות, דעת קהל, מינוף ציבורי) מאשר אידאולוגייה כנה ותמימה.

   ומילה קטנה לרגע זה – אחרי ששתי הקבוצות שמעלינו הפסידו, המשחק מחר לא רק יעזור לנו להתקרב, אלא בעיקר יאמר ממה אנחנו עשויים. ולאחר המשחק נגד מדריד בבית, כולם יודעים מה הם מצפים. לדעתי המשחק במדריד או במנצ'סטר היה משחק בניטזי טיפוסי, אחד הצליח ואחד הצליח מעל המשוער. אבל דווקא המשחק בבית נגד מדריד היה משהו יוצא דופן. לי אישית יש הרגשה שהשחקנים עלו עם אש בעיניים שלא ראינו הרבה זמן, בעיקר טורס, וזה גרר את הקבוצה לתצוגה כזאת. אני לא יכול לשכוח את בניטז מסמן עם הידיים כלפי מטה "להרגיע", בעוד השחקנים מסתכלים אליו, מהנהנים, וחוזרים לכתוש את ריאל ולנשוך אותה בכל הזדמנות. וזאת השאלה הגדולה – האם זו הייתה הבלחה חד פעמית, או שסוף סוף אנחנו מתחילים להרים את הראש. הפתרונים מחר, 18:00 שעון מרסיסייד, L4 0TH.
2. מאת איציק אלפסי‏:

   21 במרץ 2009 בשעה 22:15

   תודה על התמיכה חבר.
   הניתוח שלך לגבי הפוליטיקה במועדון מרתק ולמרבה הצער כנראה גם נכון. אבל במיוחד אהבתי איך שהגדרת את הנצחונות במדריד ולנקשייר, ואת ההבדל בינם לבין הניצחון על ריאל באנפילד. כמו שכתבתי אז, זה היה משהו שונה. אנחנו רוצים עוד מהאדום האדום הזה ושהספרדי ימשיך לנופף בידיים…
3. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה)‏:

   22 במרץ 2009 בשעה 4:14

   איציק, שמח בשמחתך. לצלוח מכשול כזה ולעשות את זה "בדרך שלך" בלא למכור את מצפונך המקצועי זהו הישג לא מבוטל, בכל תחום ומקום, ובמיוחד אני מניח בעולם האקדמיה, רווי הפוליטיקות הפנימיות והאינטריגות המקצועיות.
   "להיות יפה , לחיות ולהינות מהדרך" – אהבתי! זה במידה רבה מייצג גם את כל מה שאנחנו מאמינים בו ביחס לבית"ר – ה"למות או לכבוש את ההר" שלנו שקול ל"כדורגל התקפי ויפה או כלום".
   המשך הצלחה ושיהיה יום א' של כדורגל יפה ונצחון בקופסה!
4. מאת גיל מבוסטון‏:

   22 במרץ 2009 בשעה 4:16

   סליחה – התגובה הקודמת היא שלי, ונרשמה מהמחשב של הילדים במלון בוושינגטון…

   ושוב שבוע טוב!
5. מאת בני תבורי‏:

   22 במרץ 2009 בשעה 6:11

   איציק,
   יהיה בסדר, עוד נשב יחד ונשיר שירי הלל לראפא. גם עם שני המשחקים האחרונים "חריגים" לעומת מה שהתרגלנו מהקבוצה תחת הנהגתו, תחושתי היא שבעתיד נזכה ליותר הצגות כאלה. ליברפול לא היתה ולא תהיה קבוצה כבויה שתיקח תארים בעצב. תן לעבור את המחסום של אליפות ראשונה (לא כתבתי פסיכולוגי כי אני לא ממש מבין בזה), ובלי קוף על הגב יהיה קל יותר.

   אריגיא,
   דייקת לגבי הרצח בעיניים של הבחורים נגד מדריד. אחרי משחקי הנפל נגד הבונקרים אותם לא הצלחנו לפרוץ שעלו לנו במקום הראשון ובדחיית חלומותינו, קוננתי אצל עמיחי על שאין לנו במשחק ההתקפה רצון להרוג. כמה רוצחים קרי רוח שיכולים לפרק הגנות בלי בג"צ וצל"מ, והנה זה בא ובגדול. נקווה להמשך היום נגד הוילה.
6. מאת rd17‏:

   22 במרץ 2009 בשעה 7:56

   אנחנו (מנצ'סטר יונייטד) עוד לא דואגים…
   2 הפסדים ברצף זה משהו שלא קרה לנו הרבה מאד זמן (קראתי איפשהו קרוב ל-4 שנים אבל זה נראה לי קצת מופרך) ותקופה רעה היה ברור שתגיע.
   אנחנו נצא מזה אל תבנו על הניצחון של היום יותר מדי לעתיד.. בסה"כ יצמק את הפער זמנית.

   וכמובן מצטרף לכל שאר התשבוחות לאיציק על פוסט מהמם.
7. מאת שבי כהן‏:

   22 במרץ 2009 בשעה 8:28

   איציק – לא שיש לי מושג על מה דיברת בתחילת הפוסט, אבל כל הכבוד על הנחישות ושיהיה לך בהצלחה עם הצנוניות שם בממלכה.

   הבאת דימויים מסיירת מטכ"ל, אבל כשקראתי קפץ לי משפט מהסרט "מתחת לאף" שאומר שם אורי גבריאל: "מי שלא מעיז לא מרוויח". אבל בסלנג שלו זה נשמע הרבה יותר מוצלח מאשר המילה הכתובה…

   אהבתי את ההקבלה של ליברפול לבית"ר ובארסה. בקטלוניה הם תמיד דבקו באותה דרך, כנראה בגלל שרשמית האוהדים מנהלים את המועדון. בבית"ר הגיעו לתובנה אחרי שתי ה"ארקדיפיות" המגעילות (איזו הברקה איציק! תרשום על זה מיד זכויות יוצרים…), בגלל שגם כאן האוהדים מנהלים את המועדון (בניגוד לשם – עדיין בצורה לא רשמית). אני מעריך שהתהליך הזה, למרות שייקח עוד קצת זמן (אנגלים זה עם שמרן), יגיע גם אליכם.
8. מאת פילוסוף רדום‏:

   22 במרץ 2009 בשעה 10:59

   אפתח בוידוי קטן – אני הייתי ממש אנטי בניטז, אני לא מתחבר לסכמטיות של ליברפול תחתיו ולחוסר היכולת שלו לקבל החלטות שהם all or nothing (כלומר החלטה שונה מלהחליף חלוץ בחלוץ בדקה 75).

   אבל באו שני המשחקים הללו הקבוצה הראתה נחישות יוצאת דופן, ויכולת לדרוס. זה לא בא משום מקום, רפא הביא אותנו למצב שבו אנחנו נמצאים בכושר הטוב ביותר בזמן הנכון – וזה הדבר הכי קשה לעשות בתפקיד המנג'ר.

   לשאלה אם זה יספיק נצטרך לתת תשובה היום ב 18:00 שעון ישראל, התשובה צריכה להיות מוחצת וברורה. נקודה הפרש כבר תלחיץ את השרימפסים מספיק בשביל לעשות עוד טעויות בהמשך, אנחנו מספיק חדים עכשיו בשביל לעשות את המהפך אם יתנו לנו (ואני מקווה לא להתבדות היום).

   לגבי העונות הבאות – אמשיך לקוות שרפא ישתמש בכספו בתבונה (עכשיו זה ממש הוא ולא אף אחד אחר) ויביא עוד world class בהתקפה ושני וינגרים קטלניים- לצערי בנקודה זו נראה לי שהוא יכשל.
9. מאת רן‏:

   22 במרץ 2009 בשעה 11:39

   איציק,

   מזל טוב על ההצלחה האקדמאית.

   ועכשיו לדברים שאני מבין בהם יותר: להערכתי סביר יותר שמבין שתי הקבוצות שלך, דווקא הקבוצה הישראלית (ולא הספרדית) תזכה באליפות השנה.

   למותר לציין שמצב עניינים כזה יהיה לשביעות רצוני המלאה.

   בהצלחה היום, החל משעה 18:50 שעון לונדון ולא דקה לפני.
10. מאת איציק אלפסי‏:

    22 במרץ 2009 בשעה 12:47

    צ'אבי,
    רציתי לעמוד על השולחן ולצעוק "אני איציק אלפסי מבית שמש דפקתי הקופה!"
11. מאת שבי כהן‏:

    22 במרץ 2009 בשעה 16:29

    איציק – יש לי הרגשה שאתה עוד תעשה את זה :-)
12. מאת תומר‏:

    22 במרץ 2009 בשעה 18:22

    כל הכבוד על ההצלחה במחקר, תחזור דוקטור.
    אני מאוד אוהב את רפא בניטז,לדעתי ולנסיה שלו שיחקה כדורגל נהדר והייתה אחד הדברים המרעננים בכדורגל האירופי. הוא יוביל את ליברפול להישגים וכדורגל טוב והנה אתם כבר ב1-0 על וילה,אני יכול לשטוח עוד טענות בעד רפא אבל כולם יהיו מושאלות מתגובות של באבא בימים וחמור הקש מהבלוג של עמיחי שליו.
    חוץ מזה אני (ולא רק אני) רועד מפחד לקראת הערב, לדעתי יצחקי הולך לחגוג עלינו.

סגור לתגובות.