כשעוד היה שחקן נשאל פעם משה סיני איזה תחביב נוסף יש לו חוץ מכדורגל? "כדרוגל אנגלי" ענה.
למרות שכנראה לא התכוון לכך, משה סיני הציע כאן אבחנה דקה ומדוייקת. כי אכן, יש כדרוגל, ויש כדורגל אנגלי.
במושגים של כדורגל זו היתה עוד הופעה בינונית של אנגליה. במושגים של כדורגל אנגלי זאת היתה הופעה טובה, קרובה למקסימום שאפשר לצפות ממנה.
קאפלו עשה להם את זה פשוט – 4:4:2 ישן וטוב עם שני קשרים באמצע ועוד אחד בכל צד – הנעת כדור פשוטה מהאמצע לאגף וחזרה בהגבהה למרכז הרחבה. בדיוק כך הגיע השער של דפו. כשהם לא צריכים לחשוב אין עליהם, האנגלים.
הגיע לדפו לכבוש, הבחור סובל מהערכת חסר אעפ"י שכבר כמה עונות הוא החלוץ האנגלי הטוב ביותר אחרי ווין רוני. מילה טובה גם לסטיבי ג'י שלנו ששוב נתן הופעה יפה ומלאת תשוקה בתפקיד הקשר השמאלי הזר והמוזר לו (ולנו).
אבל זה בעניין הכדורגל האנגלי. בעניין הכדורגל שוב לא ראינו (וגם לא נראה בעתיד הנראה לעין) שום שחקן אנגלי עובר מגן בדריבל או נותן כדור חכם בין שניים.
מה שאומר שלמרות האופוריה המתחדשת בממלכה אחרי הניצחון על סלובניה (המאוד בינונית) המרחק בין הנבחרת של קאפלו לברזיל, ארגנטינה, ספרד ואפילו גרמניה הנוכחית אותה ייפגשו בשמינית הגמר הוא, פלוס מינוס, שנות אור.
ארה"ב היא מסוג הנבחרות שמצליחות פחות בגלל מסורת הכדורגל שאין להן ויותר בגלל מסורת הספורט שיש להן.
הדבקות במשימה עד השניה האחרונה ואי ההתבוססות ברחמים עצמיים אחרי החלטות השיפוט השערורייתיות, שכמעט עשו לה עוול גדול והשאירו אותה בחוץ, הם בדיוק הערכים שיש למעצמות ספורט בסדר גודל שכזה.
גרמניה היא באמת המרענן הרשמי של המונדיאל הזה, במיוחד אוזיל. וגאנה היא בצדק הנבחרת האפריקאית האחרונה בטורניר כי יש בה השילוב הנכון בין כדורגל אפריקאי משוחרר למשמעת אירופאית.
מבט להמשך מראה שעל-פי ההגרלה אחת מהארבע: אורגוואי, דרום-קוריאה, ארה"ב או גאנה תגיע לחצי-הגמר- מה שמבטיח לנו סיפור סינדרלה מרגש אחד לפחות במונדיאל הזה.
לעומת זאת, לפחות שתיים מהשלוש – ארגנטינה, גרמניה ואנגליה, תלכנה הביתה ברבע-הגמר לכל המאוחר.
אני לא שותף לביקורת נגד אנגליה על המשחק אתמול.
גילוי נאות: אני אוהד של נבחרת אנגליה, ולכן באופן טבעי ראיית העולם שלי היא של אוהד. ואף על פי כן, זה לא מונע ממני לבקר קשות את הדרך בה היא שיחקה, הן נגד ארה"ב והן נגד אלג'יריה.
אבל אתמול היא שיחקה טוב מאוד, בעיניי. סטיבי ג'י היה נהדר כפי שאמרת, בעיניי ה-MVP היה דווקא ג'ון טרי – אחרי שבוע לא פשוט מבחינתו, הוא פשוט נלחם כמו אריה ושבה את ליבי. אנגליה היתה מאוד עירנית, שלטה באופן מוחלט במשחק – סלובניה לא הגיעה לאף מצב, והיתה ראויה לניצחון הרבה יותר גבוה. בכלל, אני טוען שאם ויין רוני וג'רארד מנצלים את המצב שהגיעו אליהם, אף אחד לא היה מדבר על משחק "אפור". הלחץ על אנגליה היה פשוט מטורף, ובדקות האחרונות זה ניכר. קבוצה לחוצה היא קבוצה שתחפש לשמור על הכדור (ואני לא מבין את התלונות על "משחק דגל הקרן". הרי זה מה שברזיל עושה כבר שנים, ולא שמעתי אף אחד מתלונן על זה) ועל ניצחון קריטי מבחינתה.
אומר כך: בשביל להצליח אנגליה צריכה משחק טוב של ארבעת השחקנים החזקים שלה – טרי, למפארד, ג'רארד ורוני. טרי וג'רארד הגיעו למונדיאל אתמול, אם אנגליה רוצה להתקדם גם למפארד ורוני חייבים לתפקד הרבה יותר טוב.
אבישי,
אתה מחזק בעצם את דברי. בפרמטרים של "כדורגל אנגלי" – תשוקה, מחוייבות משמעת וסדר אנגליה נתנה, כפי שציינת בצדק, הופעה טובה ואולי אפילו מרשימה, וודאי בהשוואה לשני המשחקים הראשונים.
הביקורת על אנגליה היא בפרמטרים של "כדורגל" – יצירתיות, תחכום ויכולת אישית – שמהם שוב לא ראינו הרבה, וכאמור, גם לא נראה הרבה מנבחרת אנגליה בעתיד משום שלשחקנים האנגלים פשוט אין את האיכויות האלה.
אנגליה הולכת לפגוש עכשיו את גרמניה ובמידה ותעבור כנראה את ארגנטינה. גם אם תשתפר עוד ותוציא מעצמה את המקסימום, ב"כדורגל אנגלי" היכולת שלה להתגבר על נבחרות מהסוג הזה היא מוגבלת ואני אופתע מאוד אם תעמוד במשימה שקאפלו עצמו הציב להגיע לפחות לחצי-הגמר.
גם לדעתי היה משחק טוב של האנגלים, בכל מקרה, אנגליה יכלה להיות קצת יצירתית, אם הוא היה מזמין את וולקוט שהיה יכול להראות כמה מהירות היא דבר חשוב ועוד מול נבחרות שאינן מתואמות הגנתית כמו קבוצה, ואם היה משתף קצת יותר את ג'ו קול באגף ימין.
בכל מקרה הולכת להיות מלחמת עולם בשמינית, גרמניה – אנגליה, הכל פתוח.
אבישי – לדעתי , סטיבי הגיע כבר במשחק הראשון והיה הטוב בנבחרת נגד ארה"ב . הוא נעלם כמו כולם נגד אלג'יריה ( למרות שהיה מהפחות רעים ) . הייתי מאד רוצה לראות אותו זז לאמצע מאחורי רוני ואת ג'ו קול בצד שמאל או להעיף את למפארד ולהמשיך עם דפו ליד רוני כשסטיבי באמצע עם בארי .
ההבדל בין המקום הראשון לשני בבית הזה הוא קריטי . גרמניה וארגנטינה לעומת גאנה ואורגוואי / דרום קוריאה . מקווה שלא יבכו על זה בממלכה בימים הקרובים ..
אלפסי – אתה צודק, זה כנראה מה שאני אוהב באנגליה. זה ואת הקהל.
matipool – אני הייתי מעדיף לראות בהרכב את ארון לנון. אני חושב שבינתיים, הוא השחקן שאני הכי אוהב את יכולותיו ההתקפיות. מה שכן, הוצאתו של הסקי מההרכב היא צעד בכיוון הנכון. (וזה לא רק השער של דפו) בחיי שאני לא מבין מה המאמנים האנגליים – מאריקסון דרך מקלארן ועד קאפלו – מוצאים באיש הזה…
אביאל – גם בעיניי אי זימונו של וולקוט היא טעות קשה. אני זוכר שברבע הגמר (הארור) ב-2006 נגד פורטוגל (שבגללו הצטרפתי לקבוצה העונה לשם "אני שונא את כריסטיאנו רונאלדו") ראיתי את וולקוט, ואמרתי: לפחות יש לנו משהו למונדיאל הבא…
לאנגליה יש בסגל שלושה שחקנים שיש להם, בנוסף לתכונות "האנגליות" גם יכולת טכנית טובה – ג'ו קול, ארון לון, ושון רייט-פיליפס. לדעתי שניים מתוך השלושה האלה חייבים להיות בהרכב.
לגבי סטיבי ג'י- הוא היה טוב בכל שלושת המשחקים (טוב, מול אלג'יריה הפחות גרוע..), למרות שהתפקיד הזה בצד שמאל קצת משונה, הוא שיחק בו גם ברבה משחקי המוקדמות והיה (כרגיל) טוב מאוד. אצל סטיבי זה פחות התפקוד ויותר הראש. ברגע שהוא מרגיש טוב בסיטואציה הקבוצתית ומפוקס במטרה הוא יהיה גדול גם אם ישימו אותו שוער.
אגב, מתי, אלו אולי דברי כפירה אבל לדעתי, מבין השניים – סטיבי ולמפארד, למפארד הוא מנהל משחק טוב יותר ולכן מתאים יותר לתפקיד באמצע.
בעניין וולקוט שהזכרתם- הציפיות ממנו היו גדולות, במיחד אחרי ההצגה בקרואטיה במוקדמות, אבל היתה לו עונה די חלשה ובאופן כללי הוא התברר כשחקן "חלבי" מדי. סוג של יותם הלפרין – הרבה כישרון, מעט מדי אופי.
לאנגליה היו שלושה שחקנים כאלה עם יצירתיות, תחכום ויכולת אישית ברמה עולמית ג'ון ברנס,סטיב מקמנמן,וסקולס.
של שמחתי וויתר על המונדיאל לטובת שנת פרישה ביונייטד.
אם אנגליה תעבור את גרמניה היא תהווה מכשול גדול מאוד לארגנטינה,לאנגליה יותר קל לבוא כאנדרדוג ובגלל ההגנה הטובה שלה והיכולת לצאת למתפרצות עם לנון,גו קול ורוני יש לה סיכוי טוב לנצח.
האנונימי זה אני שחר
אבישי – אני איתך בעניין לנון אבל מילנר אתמול היה טוב וכנראה יישאר בהרכב .
איציק – ממש לא רייט פיליפס . למפארד אולי מנהל משחק טוב בצ'לסי – בנבחרת הוא אפס מאופס לאורך שנים .
שחר – שכחת את גאזה והיו עוד . עד היום אני לא מבין למה מקמנמן לא היה בחירת הרכב ביורו 96' ומה היה קורה אם בארנס היה עולה בהרכב נגד ארגנטינה ב-86' ( הוא שינה לגמרי את המשחק מהרגע שהוא עלה לדשא ) .
אבישי,
תמורת סכום הוגן אבקש להצטרף לתגובה שלך. אני אוהד את אנגליה בראש מורם ובזרוע נטויה (יש דבר כזה?). סטיבי הראה אתמול יותר משמץ של סטיבי האמיתי, זה שלצערי הרב לא ראינו בליברפול יותר מידי העונה. אגב, הוא התחיל את המשחק בשמאל, אבל ככל שהזמן עבר הוא התגנב לאמצע ושם הפך ליעיל ותורם הרבה יותר. ההחמצה שלו היתה בעיטת אמן. הרבה שחקנים היו מעדיפים להפציץ במצב דומה, הוא זיהה חור ושלח פס מדוייק וחכם. הוא גם מחפש כל הזמן את רוני. אגב אבישי, מכיוון שאין עלי מזומנים כרגע, אצרף אותך לצוואתי…
חברים, אם בא לכם – עוד בנושא, בטור שלי מהיום בוואלה:
https://mondial.walla.co.il/?w=/3760/1700223