קטגוריות
בבל כל הרשימות נשמת כל חי

האסון בכרמל. שתי אנקדוטות

קצת קשה לעכל את מה שקורה עכשיו בכרמל ולגבש איזושהי תובנה מסודרת, בטח לא אחת שתחדש משהו מעבר לקלישאות הבנאליות שנשמעות מכל עבר כרגע.

ובכל זאת, שתי אנקדוטות שקשורות לאירוע.

א. אתמול בערב הייתה אמורה להיות משודרת תוכנית המאה החגיגית של תוכנית הרדיו המעולה שמגיש עופר נחשון ועורך שחר ירושלמי- Club 88. למי שבמקרה לא מכיר, מדובר בתוכנית של מוזיקת דאנס. כמו שהעיד עופר בפתיחת השידור, היה לצוות התוכנית לא מעט התלבטויות האם ובאיזה מתכנות לשדר אותה ביום שכזה.

בסופו של דבר הוחלט לשדר את התוכנית פחות או יותר במתכונת הקבועה, מינוס חגיגות המאה שנדחו לשבוע הבא, ולהקדישה לכוחות הביטחון וההצלה.

אני רוצה להוריד את הכובע בפני עופר ושחר על ההחלטה הנבונה והאמיצה. זה שגם ביום כזה אנחנו שומעים מוזיקת דאנס לא אומר שאנחנו כואבים פחות את האסון. יש משהו מרגיז בדרך שבה מנסים לחפות עלינו להיות עצובים בזמן אסון.

מי שרגיש לסבלם של אחרים יישאר כזה גם לרקע צלילי ארמנד ואן-ביורן, ומי שאפאטי ואנטיפטי יישאר כזה גם אחרי סוף שבוע רצוף של פלייליסט יום הזיכרון.

ובלי או עם קשר, כמי שמאזין לעופר נחשון מגיל 13 אני יכול להעיד שהאיש הוא מופת לתבונה ורגישות שבאופן מדהים מצליחה לעבור גם בדרך שבה הוא מגיש שירים ברדיו.

Club 88, כל שישי בין 23:00-1:00 ב- 88FM.
לכל התוכניות לחץ כאן
לעמוד הפייסבוק של התוכנית לחץ כאן

ב. כצפוי, לקח לתקשורת בדיוק כמה שעות להתעשת ולהתחיל לחפש דם.

היה כאן מחדל; שירותי הכבאות בארץ במצב מחפיר; המחשבה שאנחנו תלויים ברצונו הטוב של העולם עושה משהו לא טוב בבטן – הכול נכון.

ועדיין, יש משהו דוחה בצורה שבה התקשורת, שגם בימים כתיקונם רק מחפשת איפה להכניס לישראל ולישראליות, עטה על האסון כמוצא שלל רב, כחיה המשחרת לטרף וריר על קצה שפתה.

בדיון סביב האסון בדה באזר פרסם מגיב בשם ניר קישור לקטע מאלף מתוך הסדרה סאות'-פארק. תקדישו רגע דקה ותצפו. שווה.