קטגוריות
בבל כל הרשימות

מתנחל בעל כורחי

ביום שישי האחרון קמתי בבוקר וגיליתי לתדהמתי שהפכתי בלי שאף אחד שאל אותי למתנחל. כותרות העיתונים בישרו שלמורת רוחם של כל העולם ואשתו ישראל חוזרת לבנות במזרח-ירושלים. כשפניתי לקרוא היכן בדיוק במזרח-ירושלים ישראל בונה? גיליתי לתדהמתי שמדובר כאן, ממש מתחת לבית שלי! בשכונת רמות בירושלים בה אני מתגורר מגיל שלוש .

למי שלא מכיר אז כמה פרטים על שכונת רמות- ראשית היא ממוקמת בכלל בצפון-מערב העיר וממש לא במזרחה. זוהי השכונה הנושקת לכביש מספר אחת המוביל לבירה והשכונה הראשונה שתראו אם תעיפו מבט שמאלה כשאתם נכנסים לירושלים.

רמות מונה למעלה מ- 47,000 תושבים מה שהופך אותה כיום לשכונה הגדולה ביותר בירושלים. למרות שעברה בשנים האחרונות תהליך התחרדות מסוים היא עדיין מכילה מגוון רחב של אוכלוסייה הכולל חילוניים, דתיים-לאומיים, עולים חדשים וותיקים.

רמות איננה מהשכונות שנקראות "בתוך הקונצנזוס"- היא הקונצנזוס עצמו. מעולם לא עלתה לדיון בשום משא ומן מדיני או נכללה באי אילו שהמה מפות של הסדר עתידי כזה או אחר. גם השמאלני הקיצוני ביותר לא יעלה על דעתו לפנות ביום מן הימים את השכונה הגדולה ביותר בירושלים שממוקמת בקצה הצפון-מערבי של העיר ומכילה קרוב לחמישים אלף תושבים.

רמות היא ההתנחלות בדיוק כמו שרמת-אביב היא ההתנחלות. מי שבכל זאת יעלה זאת על דעתו עדיף לו שיודיע שאינו רואה בכלל בירושלים חלק ממדינת ישראל (ואולי בעצם הם צודקים אוהדי הפועל כשהם שרים לנו "ירושלים זה לא אירופה, ירושלים זה ירדן"…).

750 יחידות הדיור שאמורות להיבנות בשכונה אמורות לתת פיתרון למצוקת הדיור ההולכת וגדלה בירושלים (כמו בשאר חלקי הארץ), במיוחד לזוגות צעירים, ולחזק דמוגרפית את השכונה באוכלוסייה צעירה ויצרנית – בעיקר אותם אנשי היי-טק העובדים במפעלים הרבים בפארק התעשייתי בהר-חוצבים הממוקם בפאתי השכונה וגדל בקצב מרשים (הר-חוצבים הוא "עמק הסיליקון הירושלמי" ושם נמצא בין השאר 'אינטל ירושלים', מפעל הייצור הראשון של אינטל מחוץ לארה"ב).

אלא שמסתבר שמי שדווקא כן מעלה זאת על דעתו הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנהיג "המחנה הלאומי", הוא ולא אחר. כך אני לומד הבוקר שבניית אותם 750 יחידות שכבר אושרו הוקפאה לעת עתה דה-פקטו כדי "לא להרגיז את האמריקאים".

ההתנהלות של נתניהו מאז נכנס לתפקיד ראש-הממשלה תכליתה מריחה ומסמוס, העברת זמן בכדי לשרוד כמה שיותר על הכיסא במשרד ראש-הממשלה. אין בה שום ראייה לטווח רחוק או חשיבה אסטרטגית. בהעדר עמוד שדרה יציב אין זה פלא שכל אחד מנסה אותו למשוך לצד אחר ונתניהו נע כמטוטלת.

רק בשבוע שעבר ראינו אותו שובר ימינה ומעביר בממשלה את חוק הנאמנות הטיפשי והמיותר (מי שירצה להתאזרח כאן יהיה מוכן גם להישבע שהוא מניח כל בוקר תפילין, מתפלל שלוש תפילות ביום ושומר נגיעה) ומייד אחר-כך, כאמור, מערער באופן גס את הלגיטימציה של הריבונות הישראלית בירושלים.

כך יוצא שכיום יושבת בירושלים ממשלה שמצד אחד נוקטת באופן מעשי במדיניות שמאל-קיצוני ופוגעת באינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל, ומצד שני מערערת את הלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם כולו ומשווה לה תדמית קיצונית על סף הלאומנית.

מדינת ישראל צריכה לקבוע את גבולותיה ולהגדיר את אופייה הלאומי בעצמה תוך שיח פנימי שנותן ביטוי לכל הקולות בחברה הישראלית שבסופו הכרעה ברורה. אלא שכדי להגיע להכרעה כזו צריך מנהיגות עם חזון, עם דרך ברורה ועם נכונות לקחת אחריות על השלכותיה.

יש מנהיגות כזו בישראל, היא יושבת (ראש) באופוזיציה. המנהיגות שיושבת כיום בממשלה, לעומת זאת, מובילה אותנו בדרך שבה אנו "גם אוכלים את הפירות הבאושים וגם מגורשים מהעיר".

null

רמות, מבט פנורמי; למטה: מפת השכונות בירושלים (רמות מוקפת בעיגול האדום)

null