מאז ההפסד לליון בליגת האלופות ביום שלשי שעבר עסקה התקשורת האנגלית בספקולציות לגבי עתידו של רפא בניטז כמנג'ר ליברפול. אלא שהתקשורת האנגלית, כהרגלה, ניפחה את הדברים מחוץ לפרופורציות.
כל מי שמכיר את הדינמיקה הפנימית במועדון ממרסיסייד ידע שמעמדו של בניטז, גם אחרי שרשרת ההפסדים האחרונה של הקבוצה בליגה ובאירופה, היה צפוי להישאר איתן מתמיד כתמיד גם ללא קשר לתוצאת המשחק נגד מנצ'סטר יונייטד באנפילד אתמול. הבעלים האמריקאים, שנואי נפשם של האוהדים, לא היו מסתכנים בכל מקרה בעימות נוסף איתם סביב פיטוריו של המאמן הנערץ.
ובכל זאת, לחץ מסויים כן הגיע לבניטז והאינדקציה הכי טובה לכך היתה העובדה שבראיונות שלפני המשחק הוא חזר לדבר על ההתאקלמות המוצלחת של המשפחה שלו בעיר ועל כך שבתו הקטנה אפילו החלה לאמץ את המבטא המקומי. סוג של סחיטה רגשית. אפילו מתנגדיו הגדולים של האיש ייתקשו לשאת על מצפונם את פרצופה העצוב של הצאצאית הצעירה לבית משפחת בניטז בשעה שהיא נפרדת לשלום מחבריה לכיתה.
את הקבוצות העולות למגרש מקדמים אוהדי יונייטד במטר כדורי-ים המושלך לכר הדשא בכדי לדרוך עך פצעי שחקני ואוהדי ליברפול אפרופו השער המדובר מהשבוע שעבר שהוביל להפסד בסנדרלנד. בסוג של הומור עצמי, גם אוהדי ליברפול מצידם מציגים מפגן דומה ומשליכים מהקופ כדורים ועליהם בכתב מסרים בגנות הבעלים מטקסס. מכל מחאות האוהדים שיצא לי לראות, זאת כנראה המקורית והמוצלחת ביותר.
אולי בהשראת אותם כדורים בשבעים הדקות הראשונות על המגרש זה נראה באמת כמו משחק כדור-מים (או כדור-יד): כל קבוצה בתורה מניעה את הכדור מצד לצד סביב רחבת היריבה בנסיונות לא מוצלחים במיוחד למצוא פרצה בקווי ההגנה הצפופים הפרושים על קו השש-עשרה.
בדקות האלה בולטת במיוחד החולשה המרכזית של ליברפול- משחק התקפה בנאלי ונעדר כל אלמנט של יצירתיות ותחכום. השחקן היחיד בהתקפה של ליברפול שמסוגל לשבור את השבלונה הוא יוסי בניון. ואכן, מסירה גאונית שלו לפרננדו טורס היא זו שמובילה בסופו של דבר לפרצה בהגנה של יונייטד ולשער יתרון נהדר של הספרדי. לא סתם מקפיד טורס לציין בכל הזדמנות עד כמה הוא נהנה לשחק עם בניון ועד כמה היה רוצה לראות אותו הופך לבורג משמעותי יותר ויותר במערך של בניטז. כודרים כאלה הוא רק יכול לחלום לקבל מקאוט, אורליו או ריירה, מתחריו של הישראלי על חולצת ההרכב.
לעומת האנמיות ההתקפית המוכרת, עשרים הדקות הבאות מאפשרות לנו להתרשם מהחלק החזק של הקבוצה של בניטז- משחק ההגנה כמעט מושלם. ג'יימי קראגר חזר אתמול כמה שנים טובות לימי נעוריו ונתן תצוגה מושלמת של מנהיגות, הקרבה וראיית משחק מעמדת הבלם האחורי. גם השחקנים האחרים בחוליית ההגנה של ליברפול- אגר, ג'ונסון ואינסואה- אלה בעלי האוריינטציה ההתקפית יותר, התרכזו בעיקר במשימות בחלק האחורי ועשו זאת היטב. יונייטד לא הגיע לאיום רציני על השער עד הכניסה של אואן.
אוהדי ליברפול, בשנינות אופיינית, קידמו את פני אואן בקריאות "One Robbie Fowler" כאילו מבקשים לחדד את ההבדל בין סמל אמיתי לסתם אופורטוניסט. אואן מצדו לא ממש התרגש והיה קרוב פעם או פעמיים לשער שיוויון שהיה מגשים את סיוטיו הגדולים ביותר של מפקד כח המשטרה באצטדיון.
בדקות שאואן נכנס העייפות כבר נתנה את אותותיה על ההגנה של ליברפול ובמיוחד על קראגר, לא ממש אוסיין בולט גם בימים כתיקונם, והמהירות שלו הביכה אותה כמו שרוני (החלש) וברבאטוב (האדיש) לא הצליחו לעשות לפני כן. הרבה נשמה וקצת עזרה של השופט (שהיה צריך לתת אדום ולא צהוב לקראגר אחרי שזה מנע מאואן מצב וודאי לכיבוש) איפשרו לליברפול לשרוד בכוחות אחרונים את הדקות שהוסיף השופט עד השער של נ'גוג שחתם את הנצחון.
אולי זה משהו באתוס של העיר ליברפול- עיר פועלים עם מנטליות של אנשים שמגיעים מלמטה ומצליחים כנגד כל הסיכויים- ואולי העובדה שכאנדרדוג השחקנים מרגישים שאין עליהם לחץ, אבל דווקא כלשיברפול עם הגב לקיר היא איכשהו מצליחה פעם אחר פעם להוציא מעצמה את המיטב.
בשלב דומה של העונה שעברה ניצחה ליברפול את יונייטד באותו מקום, ניצחון ששינה עבורה את הממונטום של עוד עונה שנראתה מבוזבזת ושלח אותה למאבק אליפות צמוד עם יונייטד עד המחזור הלפני האחרון. השבועות הקרובים ילמדו האם הסיפור יחזור על עצמו גם הפעם. מה שבטוח, היום בבוקר, אחרי תקופה לא נעימה במיוחד, הילדה של בניטז, כמו כל אוהדי ליברפול, יכלה שוב ללכת בראש מורם.
You'll Never Walk Alone אחרי המשחק:
שכחת לציין שקראגר ("תצוגה מושלמת" לדבריך) עשה פנדל על קאריק במחצית הראשונה, בנוסף לאדום שמנע מאואן להיות מול ריינה. האם להערכתך ליברפול תצליח לעלות שלב בצ'מפיונס או שתסתער על הליגה האירופית?
בני,
לדעתי הוא לקח מספיק מהכדור בשביל שזה לא יהיה פנדל.
אני די חושש לגבי המצב בליגת האלופות, יש לנו היסטוריה של עליות ברגע האחרון מהבתים אבל הפעם זה יהיה קשה כי פיורנטינה וליון מצויינות. איך שאני רואה את זה נהיה חייבים לנצח בליון במחזור הבא בשביל לשמור על סיכוי ריאלי.
הליגה האירופית זה הסיוט הכי גדול שלי… זאת תהיה בושה גדולה- אפשר להתחלף עם המקום הרביעי?
כל הכבוד על הטור, כתבת הכל. וגם אני חושב שקראגר היה מצוין, גם אם היה מקבל אדום (ואולי דווקא אם היה מקבל אדום). הוא הקריב המון וניהל את חוליית ההגנה באופן מושלם. בעצם המצב היחיד היה המשקוף של ולנסיה, וצריך לזכור שההגנה שלו נראתה רע מאוד מול קבוצות חלשות בהרבה. גם חשוב לציין שההגנה קיבלה סוף סוף עזרה מקישור הגנתי יציב (עם לוקאס הפיזי) אבל קצת מרגיז שבמשחקים גדולים וחמים מסצ'ראנו לא שולט בעצמו ומגיע לחדר ההלבשה לפני כולם. אגב מבחינתי המשחק הזה גם הראה שג'ונסון יכול להתאים לרמות הגבוהות בליגה, מה שלא הייתי משוכנע לגביו קודם.
אריגיא, מסכים לגבי לוקאס, ירדנו פה עליו הרבה ודי ברשעות (אני) וכשמגיע מילה טובה צריך לתת. אולי בכל זאת נרשה לו להחזיק בינתיים את הדרכון הברזילאי…
לגבי מס'צארנו, נדמה לי שאמרתי לך את זה תוך כדי המשחק ואם לא- במצבים שהאדרנלין זורם לו בעורקים הוא גם עולה מהר מאוד לראש. נדמה לי שבסוכניות כאן כבר לא לוקחים הימורים על זה שמשחק ליברפול-יונייטד ייגמר עם אדום לו ולוידיץ'…
ג'ונסון- היה אולי ספק מסויים בחלק ההגנתי ואתמול הוא הוכיח שגם לא היה לספק הזה מקום. בכל מקרה, אני אשמח לראות אותו במשחקים הבאים חוזר גם להראות את הדברים היפים שהוא יודע בהתקפה- גם אם זה יבוא קצת על חשבון ההגנה.
יונייטד סיימה רביעית בבתים ב-2005 ולא נתנה לעצמה צ'אנס להתמודד על תואר שחסר לה בארון – גביע אופ"א.
אנשים טובים,
חזרתי מניו זילנד וסופסוף הצלחתי לראות הלילה את המשחק בשידור חוזר והייתי כרגיל בלחץ מטורף עד שריקת הסיום…
המסירה הגאונית של יוסי לטורס היא רק אחד מהאספקטים שהוא הביא למשחק, מלבד מלחמה בהגנה, חטיפות כדורים ואפילו סוג מסויים של מנהיגות בהיעדרו של סטיבי. על מאסצ'רנו קשה לי לכעוס, העבירה, שהצדיקה צהוב שני אפילו שבעצם לא היה ממש מגע עם ואן דר סאר, היתה תוצאה של דבקות במטרה למרות עייפות. ככה אני רוצה את השחקנים שלי, מחוייבים עד הסוף.
איציק – לא חושב שמשחק ההגנה של ליברפול קרוב לשלמות. יונייטד הייתה ביום גרוע במיוחד. לא הייתי מציע לכם לבנות על זה יותר מידי.
אני מבין שאתה וחבריך אוהדי ליברפול מבושמים מהניצחון, אבל לא צריך להפריז. לא רואה איך המשחק הזה נגמר עם שערים בלי טורס, כמו כמעט כל משחק של ליברפול. וגם המחמאות ללוקאס הבינוני ומסצ'ראנו האובר-רייטד, מיותרות.
ויוסי מלך! משחק ענק שלו.
שבי,
יונייטד באמת היתה חלשה אבל זה הרבה בגלל שגרמנו לה להיראות כך.
בסטנדרטים של לוקאס ביננוי זה משחק להקליט ולהראות לנכדים :)
ויוסי באמת מלך, כנראה לקח לתשומת לבו את הפוסט האחרון שלי עליו :) – לקח על עצמו הפעם הרבה יותר בהעדרו של ג'רארד. כל אוהד כדורגל ישראלי צריך להגיע לאנפילד בכדי לראות בעיניים ולהבין עד כמה הוא גדול. עם כל הכבוד זה לא שהוא מפרפר כאן את גרשון ובנאדו, הבנאדם רץ עם הכדור לתוך הגנות עם מקררים שאם אתה רואה אותם ברחוב אתה עובר צד…
ובכל מה שקשור לחכמה וראיית משחק בכלל אין מה לדבר, זה כמו שתשים את סוקרטס ליד חבורת 'אלון מזרחים' :)
איציק, לא הבנתי לאיזה סוקרטס אתה מתכוון …
הפילוסוף היווני.. אולי בעצם גם הכדורגלן :)
הופעת בכורה בברצלונה והופעת בכורה בסקרמנטו בלילה אחד. בטח עוד לא התאוששת מאדי השמפניה.