"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה האהבה.
ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" (מסכת אבות, ה, טז)
אופיו של אדם אינו נמדד ביומיום כשהכל הולך כשורה, כי כשטוב כולם גדולים, אופיו האמיתי של אדם נבחן ברגעים בהם קשה, בעתות מצוקה. מצבי משבר שכאלה הם הזדמנות נפלאה לברור בין המוץ לבין התבן, לדעת מי איתנו ומי לצרינו, מי הוא איש אמת ומי דבריו הינם מהשפה ולחוץ.
לא הופתעתי, למשל, שהראשון שעזב את הספינה המאיימת להישבר בבית-וגן היה אחד, מיכאל זאענדברג שמו כמדומני, האופורטוניסט הגדול של הכדרוגל הישראלי, אדם קטן, נטול ערכים ונשמה.
לא התפלאתי גם להתבשר על היוזמה של שמעון גרשון ושניים נוספים מחבר מרעיו (מהשמועות שהגיעו לאוזני מדובר על עידן טל ואריק בנאדו) להגיש בקשה מטעם עצמם לפירוק המועדון- קבוצת כדורגל שהוא מושא חלומותיהם של עשרות אלפי ילדים, בפרץ תאוות בצע נלוז כאילו אם לא יקוימו חוזי המליונים שלהם ימנע אוכל מפי ילדיהם.
אבל בתוך כל השחור תמיד יש אור קטן. ובימים הקשים שעוברים על בית"ר האור הזה הופך גדול מיום ליום עד שכמעט אני מודה לאלוהים שהעמיד אותנו בשעת מבחן זו.
זה התחיל עם עמית בן-שושן שבתשובה לשאלה על מעבר אפשרי לכרמל ענה בפשטות "הכביש לחיפה? אני לא מכיר אותו בכלל".
עמית, כשמו כן הוא, חבר. וחבר אמיתי נמדד בדיוק ברגעים האלה. לעמית יש ערכים, הוא יודע איפה הבית ואיפה הלב, הוא יודע מה הסדר הנכון של הדברים לכשצריך להכריע בין הרוח לבין החומר. אם זה "גזען" אז גם אני גזען, האבא של הגזען!
זה המשיך עם רובן עטר, האיש היקר, הצנוע והנפלא הזה, איש שפיו ולבו שווים, ולבו זה רחב עד מאוד. שבצעד אצילי, מעורר השתאות והתפעלות, הציע לאמן את הקבוצה בהתנדבות פשוט "כי אכפת לי".
על יכולותיו המקצועיות של רובן יש לעתים אולי מחלוקת, אבל על איכויותיו האנושיות אין שום מחלוקת כלל ועיקר. אני עם אנשים כמו רובן יוצא למלחמה בכל יום בשבוע. מאמן כמו רובן עדיף בעיני עשרות אלפי מונים על כל מיני "גאונים טקטיים" כאלי גוטמן. סדר צריך שיהיה, וגם איש מקצוע, בכל תחום שהוא, צריך להיות בראש ובראשונה בן-אדם, אח"כ, הרבה אח"כ, כל השאר. ורובן הוא בן-אדם, גבר, מענטש, במובן הכי פשוט, טהור ויפה של הדבר.
אבל שיא השיאים, מה שהותיר אותי דומע, אחוז התרגשות עד העמוק שבנימי נפשי, היה לשמוע את איציק קורנפיין מספר את הדברים הבאים:
"אבירם ברוכיאן אמר לי שאם בית"ר תהיה בעונה פיננסית, גם הוא יהיה, ואם הוא יצטרך לשחק שנה בחינם הוא ישחק שנה בחינם".
חיים נחמן ביאליק כתב: "אומרים אהבה יש בעולם- מה זאת אהבה?"
זאת אהבה חיימון, זאת אהבה.
לדבר זה מאוד יפה – בוא נראה את מעללי ברוכיאן, בן שושן, ורד ואחרים במבחן הזמן.
חיכיתי לפוסט הזה איצקו…
הרבה פעמים קצת קשה להסביר למה אנחנו כאוהדים מעדיפים שחקני בית על שחקני רכש, הרי אפשר למצוא את שכירי החרב הגדולים ביותר פייטרים שלא יאמנו על המגרש, בלי שתהיה להם ולו חצי זיכה למועדון…
והנה פה יש את הדיבורים של ברוכיאן ובן שושן שעד שלא יוכח אחרת אני לגמרי מאמין להם, ואת הילדים שהחזירו את הרכבים, כן כל הצעירים של בית"ר החזירו את הרכבים למועדון, הותיקים, שכירי החרב, הם עדיין נוסעים בהם…
איציק לא צריך להגזים עם בנאדו וטל, דווקא הם מראים אחריות שלא ציפיתי מהם.
גם אני קראתי היום בעיתון את מה שקורנפיין אמר והייתי מרוגש, תראו לי מועדון אחד בארץ ואפילו בעולם ששחקנים או מאמן היו עושים את זה אצלו, זאת הייחודיות של בית"ר.
איציק – מילים כדורבנות!
אני רק מקווה שאבירם לא ייקח את ההצעה שיש לו ביד מסנטאנדר, יישאר איתנו ויראה לכולם שהאהבה שלו לבית"ר באמת לא תלויה בדבר.
בני – למה להיות סקפטיים כל כך?
שבי,
אם אבירם יקבל את ההצעה מסנטאנדר, או מקבוצה אחרת באירופה או בספרד (איך אפשר בלי…), אני אבין את זה לחלוטין, במיוחד בתור אחד שגם עזב את הבית (זמנית כמובן) בשביל למצות את עצמו מבחינה מקצועית. מבחינתי הוא כבר קנה את עולמו בזה שאמר שלא ישחק בקבוצה אחרת בארץ גם אם יצטרך לשחק בבית"ר בחינם (!). פשוט לא יוצא לי מהראש המשפט: "אם בית"ר בעונה פיננסית, גם אני בעונה פיננסית".
כמו ששר עמיר בניון:
"לחיי התמימים ודוברי האמת,
שיודעים אהבה שאינה בר חלוף".
יאיר,
נכון מאוד, ולכן שחקן בית תמיד יהיה עדיף אצלי על שכיר חרב, שחקן גדול ככל שיהיה. למרות שאצל עמית ואבירם זה לא רק העובדה שהם שחקני בית, הם פשוט גברים.
אביאל,
לכן סייגתי את דברי, אני לא יודע עד כמה עידן טל ואריק בנאדו היו מעורבים ביוזמה להגיש בקשה מטעם השחקנים לפירוק הקבוצה. כרגע מבחינתי זה בגדר שמועות ואני אשמח מאוד לגלות שהן לא נכונות.
וכנראה שבכל זאת אף אחד לא יצטרך לשחק בחינם בעונה הבאה…
למרות שאני ספציפית עוד שומר על איפוק, אי אפשר לדעת מה יקרה אם גאידמק ואגיאר עד שזה יהיה סגור ומוחלט…
וכבדרך אגב מישהו מאמין שהתקציב יהיה 40 מיל' שקל? כי אני ממש לא….
למה האוסטרלי לא קונה בומרנג חדש?
– כי הוא לא יכול להפטר מהישן. (מישהו אמר ארקשה?)
שמחתי בשבילכם שנפטרתם מעולו של המוקיון הזה. התרגשתי לשמוע את ברוכיאן ועטר, היתה לי תחושה שבית"ר הולכת לחוות זעזוע חיובי ומתקן שיהיה לו אימפקט גם בתחומים אחרים ובמועדונים אחרים. אבל שוב מסתבר שהמציאות חזקה מכל דמיון ושהכסף, עדיין, מטמטם את העולם.
בדיונים על מה שצריך ויכול, או לא, הקהל העצום והטוב של בית"ר לעשות כנגד הקומץ המתועב שמכפיש את שמכם, נמנעתי מלהשיא עצות. אחרי הכל, לא אני יושב ביציעי טדי ולא אני צריך לקחת עלי סיכונים רציניים. אבל בנושא גאיידמק לא הייתי מהסס אף לרגע. הייתי יושב וכותב מכתב נרגש לאדון, מודה לו מקרב לב על כל מה שעשה, מאחל לו בריאות ואריכות ימים ומתחנן בפניו להתרחק מהמועדון האהוב שלי. נזקו רב מתועלתו וריחוקו ישפיע רק לטובה.
בהתרגשותי כי רבה, חוויתי פליטה (ENTER) מוקדמת…
גאיידמק מסמל בעיני משהו רע ורקוב בחברה הישראלית. כן, גם מאיר שמיר, וזאת מבלי לקחת בחשבון שמדובר ככל הנראה בג'נטלמנים חביבים, ראויים ועתירי זכויות. כשממון משתלט על נשמה ויוצר אילוצים שהופכים את הכוונות הטהורות והרוח האמיתית למירוץ מטורף אחר דיווידנדים מידיים שמזינים את המירוץ והופכים אותו למטורף יותר, מאבדים בסופו של דבר את הדרך ו(כמעט) הכל הופך למקובל וראוי.
המציאות והחלומות שלי לא עשויים מאותם חומרים, ובהחלט יתכן שאני תמים ומי שעבר זמנו ועל אורח חשיבתו אבד כבר מזמן הקלח. אבל הנה אני אומר בקול רם וצלול: אני מעדיף לראות את הפועל פ"ת יורדים ליגה או יותר ואפילו מגיעים לסוג של התפרקות, רק כדי לראות את שמיר מרפה מאחיזתו בקבוצה ומאפשר תהליך בניה מחודש של קבוצה שתתבסס בעיקר על שחקני בית ושהתארים שיבואו ינועו על עבודה עצמית ולא על הון זר.
בני, דברים מרגשים.
אני לא יכול להסכים איתך יותר. טענתי, ואחזור ואטען, שמבחינתי הזהות של המועדון והתנהלותו התקינה מחוץ ועל המגרש קודמים לכל הישג מקצועי שהוא. לכן מבחינתי העונה האחרונה של בית"ר (והייתי כותב זאת גם אם לא היינו זוכים בגביע) היתה אחת העונות המוצלחות של הקבוצה מאז שהתחלתי לאהוד אותה, ואחת העונות שבהן הכי נהניתי לאהוד אותה. מבחינתי מקום שלישי עם ברוכיאן בן שושן ויצחקי עדיף עשרות מונים על דאבל עם גרשון זנדברג וטל.
אין צורך לומר בכלל שהייתי המאושר באדם לראות את ארקשה נעלם לנו מהאופק, גם במחיר של פירוק, הורדת נקודות ואפילו הורדת ליגה. אגב, למרות כל מעלליו של שמיר אני עדיין חושב שאין מקום להכליל אותו בסירה אחת עם גידמאק. שמיר הוא עדיין, למרות מניעיו הלא ברורים, אדם מכובד והגון, מה שקשה לי מאוד להגיד על גידמאק.
אבל, כמו שכתבת פעם כ"כ יפה על פוליטיקה דווקא, החיים הם אומנות הפשרה, ולפעמים הבחירה היא בין גרוע יותר לגרוע פחות. המציאות היא שאנשים טובים והגונים עם כוונות טהורות שבאמת ובתמים אוהדים את הקבוצה לא קונים קבוצות כדורגל, לא בארץ ולא בעולם. מכיוון שהתחום הזה של הכדורגל איבד לגמרי את השפיות שלו גם האנשים שמוכנים להתעסק איתו הם, בהתאמה, לא לגמרי שפויים. או לפחות, וזה בטוח, לא צדיקים גדולים.
מכיוון שכך, מצב שבו ארקדי גידמאק תומך בבית"ר מרחוק, בלי שאני אשמע עליו יותר מדי, ובלי ה"ג'ואיש טרדישן" וה"פוצ'ימו", הוא גלולה מרה שבשעת הדחק, וזוהיא שעת דחק, אני מסוגל איכשהו לבלוע. במיוחד כשמדובר על תמיכה שתשאיר, פחות או יותר, את הסגל של בית"ר במתכונתו הנוכחית. וכאן אין כוונתי שאני מוכן להתפשר על נוכחתו של הארקשי בעבור חופן זנדברגים, ההיפך, מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ובגלל שארקשה ימשיך לתמוך בקבוצה נוכל לשמר ולהמשיך לפתח את הקבוצה הנהדרת שיש לנו כיום בבית וגן. קבוצה שמבוססת על שחקני בית נפלאים שתענוג לראות אותם על המגרש, אבל יותר מכל- בני אדם משכמם ומעלה שיש לי זכות לאהוד, גברים אחד אחד כמו שהוכיחו במשבר הנוכחי.
איציק,
מקבל לחלוטין את ההערה באשר לשמיר. אכן מדובר באדם הגון. הטענות שלי אליו נוגעות רק לאופן בו הוא מנהל את הפועל פ"ת כעסק לשם רווח וללא שקיפות ציבורית ולעובדה שהוא מכחיש את מעורבותו.
באשר לבית"ר, שיערתי שזו תהיה עמדתך ואני בהחלט מרגיש סוג של הזדהות כשמדובר באירועים, שלנו, כאוהדים, אין כל שליטה עליהם.
בלי כל קשר, יש מצב שאתם משאירים לנו את ויסה? אני פשוט מת על השחקן הזה.
בעייתי בני, בעייתי :) גם אני מת עליו ומצפה בקוצר רוח לראות אותו אצלנו..
איציק – חותם על כל מילה.
רובן – ממשיך לא להחזיק ממנו מקצועית, ולהתאהב בו כאדם. במועדון כמו בית"ר השני חשוב יותר מהראשון.
בני – מוסרית/מצפונית מסכים עם התייחסותך לארקדי, אך במקביל, מסכים גם עם איציק על הצורך בהכרת "אומנות האפשרי". אני רק יכול לקוות כי שנה זו עם ארקדי תהיה באמת השנה האחרונה, ולאחר שנפתר מנטל החוזים הבלתי אפשריים שהוא הותיר לנו לשנה הקרובה נוכל לפתוח דף חדש ונקי יותר (כלכלית ומוסרית כאחד) בשנה שלאחר מכן.
איציק ובני – דעתי כדעתו של חברי המלומד מר אלפסי ונימוקיו בהחלט ממצים. דעתנו אינה נוחה מהסידור החדש, כי בהחלט קיווינו להיפטר סופית מסוחר היהלומים מאנגולה, אבל בצוק העיתים, וזו ההגדרה לימים האלה, הסידור הזה הוא הרע במיעוטו (ואם הוא ימשיך לשבת במוסקבה ולא להתערב לאיציק בניהול אז בכלל טוב).
כולי תקווה כי הסידור הזה הוא לעונה הנוכחית בלבד, שאחריה, אחרי שניפטר מכל חוזי העתק שחתמו הליצנים שמינה המוקיון הראשי, תעבור הקבוצה למודל שפוי יותר. אולי אז, עם הכנה נכונה ולא חלטוריסטית כמו שעשו האחים מולדובסקי, אפשר יהיה לבנות מודל יפה ונכון של בעלות אוהדים. אולי גדול אבל עדיין בגדר חלום.
שלחתי את תגובתי לפני שקראתי את תגובתו של גיל, וממש לא מפתיע – אנו חושבים אותו דבר. מסתבר שמיציעי טדי המעשיים, הדברים נראים אחרת מכיסא הפרשן הנייטראלי.