אחד הדברים שהכי בולטים בתקשורת הספורט הישראלית זה ההבדל בין הכיסוי של הכדורסל לזה של הכדורגל. הכדורסל הישראלי הוא דרעק לא פחות מהכדורגל- הרמה בקנטים, הליגה היא בדיחה וסה"כ מדובר במפעל תעסוקתי לכושים מההארלם (סליחה על ה א-פוליקלי קורקט) שלא מצאו ג'וב באמריקה. ולמרות זאת עופר שלח, אביב לביא, אלי סהר ודומיהם מתייחסים לענף ברצינות תהומית ונותנים תחושה שמדובר בעסק סופר רציני. לעומת זאת פרשני הכדורגל (למעט בודדים כמו שגיא כהן על כל חסרונותיו) הם חבורה עילגת שמוציאה שם רע לעניין.
יש המון אנשים ראויים בעיתונות הישראלית שיכולים לדבר על כדורגל, חלק גדול מהם ניתן למצוא במגזין "שם המשחק" (דוד פרנקל, חמי אוזן, שאול אדר ורבים אחרים), אלא שבתקשורת האלקטרונית מעדיפים תמיד ללהק איזה ליצן תורן שיפרשן את המשחק המרכזי או את תוכנית סיכום המחזור. אני מניח שהרציונל מאוחרי זה הוא שממילא הכדורגל על הפנים אז לפחות שיהיה קצת אקשן בשידור. בוודאות זה היה הרציונל בליהוק של אייל ברקוביץ' לתפקיד הפרשן של המשחק המרכזי בערוץ 10.
אלא שבתור אוהד כדורגל ישראלי מעליב אותי לשמוע את אייל ברקוביץ' מפרשן. זה לא רק חוסר המקצועיות ("שבוע שעבר הוא הבקיע נגד אשדוד, לא?!") שמגחכת את כל העסק, זו בעיקר הוולגאריות שזועקת לשמיים. מה לעזאזל מעניינים אותים הסמסים שאשתו של הפרשן שולחת לו באמצע משחק ("אשתי כתבה לי עכשיו שאני יכול להחמיא לבחורה יפה- החברה של מתיאוס חתיכת עולם!") או העדפותיו הקולניריות ("אין על הקוראסונים בטדי!"). איך בדיוק הוא מרשה לעצמו לבקר את המקצועיות של השחקנים על המגרש ("רפאלוב לא הכין את עצמו כמו שצריך למשחק") כשלו עצמו, כאמור, אין מושג מה בדיוק המיקום בטבלה של הקבוצות שהוא משדר.
אין לי ממש טענות לאייל ברקוביץ', מדובר בילד, וכמו ילד הוא עושה ומדבר שטויות וזה מצחיק ומגניב. הבעייה שלי היא עם מי שליהק אותו, כי מי שליהק אותו ידע בדיוק מה הוא יקבל. חמור מזה, מי שליהק אותו עשה זאת בשביל לקבל בדיוק את זה.
נכון, הכדורגל הישראלי הוא לא מהמשובחים, אבל עדיין אנחנו אוהבים אותו. לא ביקשנו הרבה, רק שיתנו לנו לסבול בשקט. אני משלם לא מעט כסף בשביל לראות כדורגל ישראל בחו"ל וכשאני פותח את המחשב ושומע את אייל ברקוביץ' אני מרגיש שיורקים לי פרצוף. כאילו אומרים לי: "אתה פראייר ועכשיו גם נסתלבט עליך שאתה כזה". מה בסה"כ ביקשתי? שיארחו אותי בסבר פנים יפות בבית שלי?! רבאק, אתה מארח מישהו? תסתרק, שים חולצה מכופתרת, תעביר מטאטא.. במקום זה אני פותח את הדלת ומקבלים אותי בגופייה ושורטס והשטיח מטונף בקליפות גרעינים. ואחרי זה אותם אנשים בדיוק עוד מתפלאים שהכדורגל שלנו נראה כמו שהוא נראה.
חתיכה החברה של מתיאוס אה?! ברקו
אתה מחזיק באותה הדעה של אבי (הוא אפילו חושב שזה לא מכובד שסבן ובלילי עולים לשחק לא מגולחים) ואני דווקא חושב אחרת.
קודם כל ראוי להבהיר שהחבר'ה שציינת שהם באמת אחלה כותבים על ספורט ולא משדרים אותו בלייב שזה שונה וקשה יותר, ואם לקשר לברקוביץ' כדורגל זה שואו ולדעתי חשוב שהפרשן והשדר יכניסו עניין ולא יהיו יבשים. אני כן מאד אוהב את הפרשנות של ברקוביץ', הוא מצחיק ושנון ויחד עם זאת הוא שם לב לדברים גדולים ולא מפחד יו"ר, מאמנים ושחקנים (גם אם לפעמים זו סתם פנקסנות) ודווקא כל הקטע החובבני שלו מראה לנו איפה אנחנו עומדים.
אני לא יודע כמה פעמים יצא לך לראות שבת של כדורגל בערוצי צ'רלטון איצקו אבל לראות 0-0 משמים שם זה גרוע הרבה יותר מלראות 0-0 עם ברקוביץ' וארבל.
לסיום אולי זה מפני שאני ילד אולי זה כי תמיד אהבתי את ברקו וזוהר אבל אני סה"כ אומר כן לשכונה במשחק המרכזי של ליגת העל!
וואו, איציק, מזמן לא הייתי חלוק עליך כל כך בנושא מסוים.
מאיפה מתחילים… הכדורגל שלנו דרעק, אין ספק. גם הכדורסל. בכלל, ספורט כאן מתחרה בחלטורה שלו רק בפוליטיקה. אבל זה לא העניין.
אייל ברקוביץ נותן שואו. זה מעניין, זה נחמד, זה מהנה. אולי לפעמים הוא קצת נסחף אבל עדיין זה בגבולות הטעם הטוב. כמו שציין יאיר, כנראה שמזמן לא יצא לך לשמוע "פרשנים" אחרים, שכולם בעצם מאמנים לשעבר או לעתיד. לשמוע את ג'ימי טורק, ניצן שירזי, ניר לוין, אייל לחמן, איציק זוהר ודומיהם, יכול להיות סיוט מתמשך.
לא סתם ציינת את עופר שלח, אביב לביא או אלי סהר בכדורסל. מדובר על עיתונאים ולא על אנשים שיש להם קשרים ואינטרסים בתחום. אבל יש בעיה גם ביורם ארבל. באחד הראיונות איתו הוא ציין שהוא מוכן לעבוד בשידור רק עם פרשנים שהיו פעם שחקנים. לדעתו, עיתונאים לא יכולים לתת פרשנות טובה על משהו שהם לא עסקו בו. אני כמובן לא מקבל את הגישה הזו, אבל זו עמדתו של שדר הכדורגל הבכיר כאן.
זה שברקוביץ הוא פרח', כמו שהגדרת אותו, זה נכון, אבל זה האיש. אני לא חושב שהצבתו בעמדת הפרשן זה עלבון או יריקה בפרצוף שלנו. הספורט לא חייב להיות כל כך רציני, ולא מדובר כאן על חיים ומוות. בסך הכול משחק שראוי להתייחס אליו בפרופורציות הנכונות. אם ברקוביץ מצליח להעביר לי ערב משעמם של משחק בין מכבי חיפה למכבי נתניה עם הערות על סמסים שקיבל מאשתו או על החברה של מתיאוס ביציע, מה אכפת לי? מניסיון אוכל להגיד לך שבאותו סוג של משחקים, עם זוהר/לוין/לחמן וכו' בעמדת הפרשן הייתי כבר בחלום הרביעי או החמישי.
מה עדיף? (חוץ מלעבור לליגה ספרדית…)
אין לי הרבה מילים טובות לומר על אייל ברקוביץ' האדם(הוא היה שחקן ענק), ואני מקפיד להזכיר לו את זה בכל פעם שאני רואה אותו במגרש וגם דורש ממנו שימשיך ללכלך על נתניה ויאמר,זה פשוט נחמד יותר לסתום לו את הפה אחר כך. אבל אני לגמרי מסכים עם שבי ויאיר. גם אני הייתי מעדיף איזה עופר שלח כזה שיהיה גם מקצוען שמבין ברזי המשחק וגם משעשע אבל אין כאלה. ברקוביץ לא מחשבן לאף אחד,גם לא לחברים שלו גוטמן ובלבול ורואה נכון את המשחק. ההערות שלו הרבה יותר מקצועיות ואמיתיות מאלה של שגיא כהן והוא מצחיק. לפעמים הוא מגזים אבל הגיע הזמן שמישהו יעביר ביקורת על הבמה ההזויה שואסילי מקבל מהתקשורת ויצעק על ברוכיאן שימשיך לשחק ולא יבקש חילוף בדקה ה70 גם אם טיפה כואב לו. הוא גם מזהה יפה טעויות שיפוט,הוא למשל זיהה שלקולמה לא הגיע אדום מול נתניה עוד לפני שקינן שינה את ההחלטה ועוד לפני ההילוך החוזר.
שבי-אני די אמביוולנטי לגבי הקביעה הזו של ארבל. מצד אחד זה לבוא ולומר לי ולך שאחרי שנים של צפייה אנחנו עדיין לא מבינים כלום אבל מצד שני כשאני שומע את עודד מכנס מסביר איך החלוץ היה צריך להתמקם או לבעוט זה ברור שהוא יודע על מה הוא מדבר. יותר הפריע לי שבאותו ראיון הוא התרעם על כך שבקופסא כדי להגיע לעמדת השידור הוא צריך לעבור דרך הקהל,אפשר לחשוב שמעבירים אותו בכלוב של אריות, אבל אולי זה בגלל שהוא שמע אותי צועק לברקוביץ' שג'ון הארטסון הוא גדול שחקני הכדורגל בכל הזמנים.
תומר – אמרתי כבר שאני לא מסכים עם הקביעה הזו של ארבל. אין לי ספק שאתה, אני ועוד המון אנשים שרואים כדורגל כבר שנים ולא שיחקו כדורגל מקצועני יום אחד בחייהם מבינים את המשחק טוב יותר מהרבה שחקנים ומאמנים מקצוענים. עבורם זו קריירה, עבורנו – הובי.
עודד הוא מלך. הייתי ועודני מעריץ עיוור שלו. מה שתגיד חיובי עליו אני מקבל, אפריורי.
לגבי הרטסון … אהבתי :-) תשתדל בפעם הבאה לא לצעוק את זה קרוב מידי לפרח' של איציק, שלא יחליט שהגיע גם הזמן שלך לשיפוץ פנים קטן…
טוב איציק, אני רק אגיד שאני מסכים איתך בכל מילה לגבי ברקוביץ' (גם ובעיקר בגלל שאני רואה שאין כאן הסכמה רבה עם דעתנו בנושא). הבחור מוציא שם רע נוסף לכדורגל שלנו מעבר למצבו הקליני הנוכחי, ובמקום לשמוע פרשנות איכותית, מקצועית ומדוייקת סטייל זאביק זלצר (שווה לראות ליגה אנגלית בצ'רלטון בגללו) אנו צריכים לסבול את גיבוב השטויות הכל-ישראלי של ברקוביץ' (מה שגורם לכך שכל כך רבה אנשים מעריצים אותו…)
"הכדורסל הישראלי הוא דרעק לא פחות מהכדורגל- הרמה בקנטים, הליגה היא בדיחה וסה"כ מדובר במפעל תעסוקתי לכושים מההארלם (סליחה על ה א-פוליקלי קורקט) שלא מצאו ג'וב באמריקה."
כי הרי ברור שהליגות באירופה הן פאר היצירה. איטליה היא ממש ליגה קשוחה שמייצרת יריבות יורוליג כמו אבלינו. והליגה הצרפתית? הלה-מאן הזו היא ממש מעצמת כדורסל, אולי עדיף לקרוא לה "לא-מען".
ההבדל בין הכדורסל האירופאי לכדורגל, הוא כסף. זה לא אומר שום דבר לגבי הכדורסל האירופאי, שהוא המתוחכם בעולם, כולל הליגה הישראלית.
הליגה הישראלית היא ליגה מעניית עם 5-6 קבוצות שוות, והמשחקים בצמרת כייפים לצפייה. איזה כייף היה לראות אתמול את יוגב אוחיון ורביב לימונד, ואיזה כייף היה לראות את ליאור אליהו מסיים חודש יורוליג עם דאבל-דאבל, ומנהל בפועל את משחק ההתקפה של מכבי. אני נהנה היום מאוד מכדורסל ישראלי. הבעיה היא כמו באירופה – בכסף. כבר לא מצליחים להביא לכאן זרים כמו שפעם היה אפשר (כמו בכדורגל). לכן החוק הרוסי הוא חוק מצויין ששיפר את הליגה ואת הנבחרת.
ולהגיד כושים זה המונח הנכון (במלרע). זו מילה תנ"כית על אנשים שמגיעים מארץ כוש. זה הרבה יותר נעים ונחמד מלהגיד "שחורים", ולהתייחס לצבע העור.
עד כמה שאני יודע היחסים בין הארטסון לברקו כיום בסדר גמור…
חברים,
זה כנראה עניין של טעם. אני עדיין חושב שאם אתה רוצה שיכבדו אותך אתה צריך לכבד קודם כל את עצמך- אייל ברקוביץ' לא מוסיף כבוד, לא לכדורגל הישראלי ולא לנו כאוהדי כדורגל ישראלי.
קו ישר לדעתי, עובר בן איש כמו אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לבין דמות כאייל ברקוביץ' כפרשן המשחק המרכזי.
אני מסכים שצריך לשים את הכדורגל בפרופורציות, בטח במדינה כמו שלנו, אבל יש הומור ויש הומור.
גם את החיים לא צריך לקחת תמיד יותר מדי ברצינות, זה לא אומר שיש מקום לכל זבלוני הריאליטי למינהם.
RS.
יש לי המון כבוד לכדורסל האירופאי והבעתי עמדה זו כאן מס' פעמים בעבר. אני בהחלט חושב שהוא כדורסל יותר מתוחכם ו"אמיתי" מהכדורסל באמריקה.
מה שניסיתי לומר שזה אם מתייחסים לכדורגל הישראלי כבדיחה אז הכדורסל הוא בדיחה לא הרבה יותר מוצלחת.
כל מה שאמרת על הליגה בכדורסל אפשר לומר גם על הליגה בכדורגל ("הליגה הישראלית היא ליגה מעניית עם 5-6 קבוצות שוות, והמשחקים בצמרת כייפים לצפייה").