גשם באלפסי

זה באמת היה נפלא אם היינו חיים בעולם שבו אפשר היה לזכות בגביע העולם עם סיגריה בפה ושני ידיים מאחורי הגב.
אבל זה לא עובד כך. גרמניה היא בערך הנבחרת האחרונה בעולם שנבחרת שמאומנת ע"י טיפוס כמו דייגו צריכה לפגוש. זה לחם בשבילה.
לכאורה זה היה ניצחון של הסדר הארגון על השכונתיות, אבל זה לא [...]

באחת הפריצות שלו, בסביבות הדקה ה- 30', היה לי דה-ז'ה-וו. הייתי בטוח שהשנה היא 1986 ולקטן הזה עם מספר 10 על הגב קוראים דייגו ארמנדו. לא הבנתי למה יורם ארבל צועק "מסי! מסי!".
זה הייתה הופעה מארדונית של מסי. לא במובן שהוא נתן תצוגת כדורגל מושלמת סטייל הרביעייה נגד ארסנל. במובן שהוא לקח את הכדור [...]

לפני שאני נכנס לויכוח של מיהו השחקן הגדול בהיסטוריה, אני צריך להודות שאני משוחד. כבן לאם שנולדה בארגנטינה ונכד לסב ששיחק בצעירותו בבוקה ג'וניורס, קשה היה לצפות ממני לאהוד נבחרת אחרת מאשר ארגנטינה במונדיאלים.
בבית סבי וסבתי דיברו ספרדית והכינו אסאדו כמיטב המסורת אך לצערי בשתי אומנויות אלו לא זכיתי להצטיין. על הכישלון הקולינרי עם [...]

לא אוהב את ארגנטינה, לא מת על אסאדו – יותר מיד well done לטעמי, אבל הצלתי את מצר.
איך כל אלה? ובכן כך:
22 ליוני 1986, רבע גמר המונדיאל, ארגנטינה נגד אנגליה. הרבה דם רע בין שתי הנבחרות, עוד ממונדיאל 66'. בקיבוץ יש טלביזיה צבעונית אחת והיא מופקעת לטובת צפייה רבת משתתפים על הדשא בשכונת נעורים. כורסאות [...]

הוא מכדרר כמו גאון,
איזה שגעון!
עף מימין, חולף משמאל,
פתאום דממה… וגול.
מחצית שניה,
דקה שלושים ושתים –
הוא כל יכול.
הוא כבר עשה זאת פעמיים,
כמו משמיים – גול.
הכדור נורה
כמו חץ מקשת.
במכה קרע
את כל הרשת.
עבר שני מגינים
כאילו זה דבר רגיל –
איזה תרגיל.
איזה גול פנטסטי
הוא הביא לי היום –
אתה מלאך מושיע.
כשאנחנו בצרות
ואין כבר שום תקווה עוד,
אתה ורק אתה,
תמיד תמיד מופיע.
הקהל [...]