גשם באלפסי

אחת התופעות המרתקות במונדיאל הנוכחי היתה קריסתם של הכוכבים – רונאלדו, רוני, קאקה ומסי כבשו ביחד שער אחד (מקרי של רונאלדו נגד צפון-קוריאה) והלכו כולם הביתה לכל המאוחר כבר בשלב רבע-הגמר.
השאיפה להתמסר ולהעריץ מישהו חכם, חזק ומוכשר ומאיתנו היא צורך אנושי בסיסי שמקבל ביטוי אפילו בחוויה המאוד אינטימית של התאהבות (כפי שטוענת בין השאר 'תאוריית [...]

התמונה החזקה הזאת היא מה שייחרט בזיכרון, לפחות שלי, מהסופר-קלאסיקו של אתמול.
שריקת הסיום, שחקני ברצלונה החוגגים מחובקים בדבוקה אחת במרכז המגרש בעוד שכירי החרב של ריאל מדריד נמלטים לחדרי ההלבשה מבוישים כשהשחקן היחיד שמגיע לברך את שחקני ברצלונה, במפגן שובה לב של אצילות וספורטיביות, הוא השחקן שסביר מאוד להניח ההפסד הזה כאב לו יותר מכל [...]

הוא מכדרר כמו גאון,
איזה שגעון!
עף מימין, חולף משמאל,
פתאום דממה… וגול.
מחצית שניה,
דקה שלושים ושתים –
הוא כל יכול.
הוא כבר עשה זאת פעמיים,
כמו משמיים – גול.
הכדור נורה
כמו חץ מקשת.
במכה קרע
את כל הרשת.
עבר שני מגינים
כאילו זה דבר רגיל –
איזה תרגיל.
איזה גול פנטסטי
הוא הביא לי היום –
אתה מלאך מושיע.
כשאנחנו בצרות
ואין כבר שום תקווה עוד,
אתה ורק אתה,
תמיד תמיד מופיע.
הקהל [...]