שירת הוובוזלה (19 ואחרונה): באור חיוור, במלכודת השעה, בא מלאך
לא יכול לשכוח את הרגע בו רציתי
לאסוף כבר את הכל, ולא היה בי את הכוח
להמשיך ולעבור את כל מה שאין בו כוונה
תן לי אבן דרך ואדע איך להמשיך
נשאר כאב עמוק בפנים, אני רציתי רק ללכת
כמו להיות תמונה שנקרעה
חור בלבנה
במילים פוגע, לפעמים לא מתכוון
אני נשאר לבד
אחרון על ספינה שטובעת
כמו בהזייה אני חוזר לנקודה
שבה [...]
נשלח: 12 ביולי, 2010. נושאים: כל הרשימות, נשמת כל חי, עשרים ושניים משוגעים.
תגובות: 27
שירת הוובוזלה (17): לילה בלי כוכב
אחת התופעות המרתקות במונדיאל הנוכחי היתה קריסתם של הכוכבים – רונאלדו, רוני, קאקה ומסי כבשו ביחד שער אחד (מקרי של רונאלדו נגד צפון-קוריאה) והלכו כולם הביתה לכל המאוחר כבר בשלב רבע-הגמר.
השאיפה להתמסר ולהעריץ מישהו חכם, חזק ומוכשר ומאיתנו היא צורך אנושי בסיסי שמקבל ביטוי אפילו בחוויה המאוד אינטימית של התאהבות (כפי שטוענת בין השאר 'תאוריית [...]
נשלח: 10 ביולי, 2010. נושאים: בבל, כל הרשימות, נשמת כל חי, עשרים ושניים משוגעים.
תגובות: 11
שירת הוובוזלה (14): חור בלבנה
זה באמת היה נפלא אם היינו חיים בעולם שבו אפשר היה לזכות בגביע העולם עם סיגריה בפה ושני ידיים מאחורי הגב.
אבל זה לא עובד כך. גרמניה היא בערך הנבחרת האחרונה בעולם שנבחרת שמאומנת ע"י טיפוס כמו דייגו צריכה לפגוש. זה לחם בשבילה.
לכאורה זה היה ניצחון של הסדר הארגון על השכונתיות, אבל זה לא [...]
נשלח: 4 ביולי, 2010. נושאים: כל הרשימות, עשרים ושניים משוגעים.
תגובות: 9
שירת הוובוזלה (9): זן ואמנות המסירה
קוראי הבלוג הוותיקים כבר מכירים את השריטה שלי לגבי אנדראס אנייסטה. אבל באהבה, כמו באהבה, אתה אף פעם לא מפסיק להתלהב ולהתרגש מחדש.
כשאני רואה משחק של אנדראס אנייסטה מתרחשים מבחינתי על המגרש שני אירועים במקביל – המשחק עצמו וההופעה של אנדראס אנייסטה.
לעתים אני מוצא מתנתק מההקשר הכללי של המשחק ופשוט מתענג בצפייה בקוסם הקטן, עוקב [...]
נשלח: 26 ביוני, 2010. נושאים: כל הרשימות, נשמת כל חי, עשרים ושניים משוגעים.
תגובות: 5