תפריט ראשי:

רישום לעדכון בדואר אלקטרוני

חיפוש באתר

קטגוריות

ארכיון

נובמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ינו    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

קישורים

כנסיית הרגש

הופעה בירושלים:

קהל שמגיע בפיג'מה לא כאמירה אופנתית אלא סתם כי נוח לו או כי באמת עכשיו הוא רק התעורר מהשנ"צ של שבת וקפץ להופעה.

זוגות שומרי נגיעה במבטים והתקרבויות המדיפים ארוטיות עדינה ברקוויאם לימים בהם מתח מיני היה עדיין משהו סקסי.

דסשי"ם (דתיים, סוג של) עם בונגילה של סבך תלתלים על הראש (אפרו רחביה) שמתוכה מבצבצת כיפה בקוטר מטבע שני שקל.

כותב שורות אלה למאבטח בכניסה: "אתה יכול בבקשה לשם לי חותמת על היד, אני רוצה לצאת לעשן ולחזור".

מאבטח בכניסה לכותב שורות אלה: "לא צריך שום חותמת. ראיתי אותך, זה מספיק".

כותב שורות אלה לברמן: "אתם מקבלים אשראי?"

ברמן לכותב שורות אלה: "מעל שלושים שקלים".

כותב שורות אלה לברמן: "מממ.. רציתי סיידר חם, זה שש-עשרה, לא נראה לי שיש לי כאן מספיק"

ברמן לכותב שורות אלה: "זה בסדר, תביא מה שיש לך".

את שם הלהקה בחרו חברי כנסיית השכל מתוך הספר "זן ואמנות החזקת האופנוע". כל מי שעבר בשלב זו או אחר של חייו בעולם האקדמי יודע, שלמרות היומרה שלו לחילוניות וניטראליות, מדובר בדת לכל דבר ועניין. מוסד שיש לו חוקים נוקשים, טקסים ואלוהים- השכל.

כבר בבחירת השם ישנה אמירה חזקה שמבטאת את היכולת הנדירה של הלהקה הזו לקחת את האמת, להסיר מעליה את מעטה ההתחסדות ולהגיש אותה לקהל באקורד ומילה כמו שהיא.

זו אחת הלהקות החשבות ברוק העברי לדורותיו, יש להם את מלוא המחויבות המשתמעת מכך, ועדיין, לעולם לא תרגיש שהם יודעים שהם כאלה. כמו שצריך, משחקים את המשחק אבל לא מתלהבים ממנו.

זו נבחרת ספרד של הרוק העברי. שילוב מושלם בין שכל לרגש. מוזיקת שיושבת בדיוק בתוך התבנית ועדיין מכילה מספיק מקום לכל שבריר במנעד רגשות שאדם יודע לחוות.

הם עושים רוק בלי הפוזה האנרכיסטית, פופ בלי השטחיות, מוזיקה אלטרנטיבית בלי ההתנשאות.

איזו עוד להקה יכולה לשלב בשיר אחד, שופרות, סינתיסייזר וגיטרה בס? לעשות מוזיקה מערבית בדרך הכי המזרחית שיש? לקחת טקסט מצמרר של חיל שנפל, להפוך אותו ללהיט, ועדיין לשמור על הכבוד של המילים הכי הרבה שאפשר?

להתחיל במקלט בשדרות, להגיע לאולפנים הכי מפורסמים בלונדון ולהבין לאורך כל הדרך ש"סדנא דארעא חד הוא".

ראיתי את כל הגדולות- יו2, קולדפליי, אואזיס. לא שמעתי להקה כמוהם שאשכרה נשמעת בחי יותר טוב מאשר באולפן.

ככה זה כשתמיד, אבל תמיד, אתה מביא את הנכס הכי גדול שלך- אתה עצמך. בחי זה עובר אפילו יותר טוב.
____________

אני אוהב כמעט כל שיר שכנסיית השכל אי פעם כתבה, ולכן במשימה שנטלתי על עצמי לדרג את חמשת השירים האהובים עלי מהרפטואר הכל-כך עשיר שלה וודאי אחטא להמון שירים מצוינים.

ועדיין, פטור בלא כלום אי אפשר, אז הנה הרשימה:

הפינה לשיפוטכם. זיכרונות (מתוך האלבום 'שורות של אנשים', 2010)
השיר הטוב ביותר באלבום החדש. מנת הבית האהובה- רוק מלודי עם מילים חזקות. יהיה להיט ענק ברגע שיצא לרדיו (ותזכרו איפה קראתם את זה בפעם הראשונה..). לא נכנס לרשימה בגלל שעדיין לא עמד במבחן הזמן.
להאזנה לשיר>>

5. קאנה וואחדה ('כנסיית השכל', 1999)
השיר היחיד במרוקאית של הלהקה משדרות. עושים כבוד גדול לשפה המרגשת הזו בשיר שגם בלי להבין את המילים גורם לך לחוש געגועים בלתי נשלטים לאהובה רחוקה.

4. מה נשאר ('כנסיית השכל', 1999)
שיר ישראלי מאוד. חזק מאוד. שמבטא היטב באקורד ומילה את תחושת החרדה הצפה שמאפיינת את החיים כאן.

3. היינו עושים אהבה ('כנסיית השכל' 1999)
שיר נוסף ברשימה והלהיט הגדול מתוך אלבום המופת השלישי שלהם. הרגע בו התאהבתי בהם. מלודיה מושלמת, קצב סוחף ומילים שמבטאות הכי מדויק שאפשר את שתי הדרמות הכי גדולות של הקיום האנושי- אהבה ומין.

2. תגידי שטוב ('רוץ ילד' 2001)
שיר מזרחי כמו ששיר מזרחי צריך להיות- מנגינה סוחפת ומילים שמבטאות את עוצמת הרגש שברגעים הכי קטנים והכי אמיתיים של החיים.

1. איך זה מרגיש ('ידיים למעלה', 2004)
נדירים מאוד הרגעים בהם מצליח אמן לזקק תחושה של דור שלם לתוך יצירה אחת. יורם חזן ורן אלמליח עשו זאת בשלוש עשרה מילים:
"איך זה מרגיש
אין עתיד באופק
אין מקום שיש סיבה טובה להיות בו"

שתף רשימה זו באמצעות:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • Add to favorites
  • email

תגובות

פינג מאת עניי עירי | בטענת נבדל
12 בדצמבר 2010, 11:15

[…] על ההופעה של כנסיית השכל אמש בירושלים ב'גשם באלפסי' […]

תגובה מאת באבא ימים
18 בדצמבר 2010, 20:22

די נדיר שטעמינו המוסיקלים נפגשים, כנסיית השכל ככל הנראה היא אחד מאותם מקרים נדירים. בכלל שדרות הפכה להיות מין נשוויל או דטרויט של ישראל, עם כנסיית השכל, קובי אוז, חיים אוליאל, שמעון אדף ודומיהם. מקום שמעבר לאיכות שלו אין לטעות בצליל שלו. בכלל, אפשר לדבר על צליל שניתן לזהות אותו עם הנגב שכשאתה מודד את התרומה שלו לרוק הישראלי ביחס למספר האנשים שגרים באיזור (יהודי רביץ, מאיר ואבייתר בנאי, אתי אנקרי הברירה הטבעית) יש מקום להרהר מחדש בקביעה לפיה עשרה קבין של תרבות ירדו לישראל ואחד עשר נטלה תל אביב.

לגבי להקות שנשמעות חי טוב יותר מאשר באולפן יש לא מעט כאלה: מי שגדל על תמוז (לרבות מופע האיחוד) והקונצרטים הגדולים של שלום חנוך בצמח יודע על מה אני מדבר.

תגובה מאת מ"ם אחרת
19 בדצמבר 2010, 14:06

איציק, איציק, אין לי מילים.

הייתי בהופעת בר-המצווה שלהם לפני שלוש וחצי שנים במסגרת פסטיבל ישראל. עוצמות שאי אפשר לתאר. הם באמת חד פעמיים בנוף המקומי. נדמה שרק מהמקומות האלה יכולה לבוא לידי ביטוי האמת.

קאנה ווחדה זו גם הבחירה שלי. זו תמצית הייחוד שלהם. וגם האומץ.
טוב, וגם: "היינו עושים אהבה" -איך לא?!

עכשיו אני ממש ממש מבואסת שהחמצתי את ההופעה בירושלים.

תגובה מאת איציק אלפסי
20 בדצמבר 2010, 9:58

באבא,
העלית בצדק על נס את הסצינה המוזיקלית בשדרות שהיא פנינה ממש. מסתבר שחלק גדול מזה בזכות הקשר המיוחד שנרקם בין היוצרים המקומיים לבין הקיבוצים בסביבה- מה שייצר הפריה הדדית ואת שילוב הסגנונות שאנו שומעים במוזיקה של הלהקות שיצאו משם. נכתבו על זה כמה מאמרים מעניינים, הנה אחד מהם (לא מסכים עם המסקנות, אבל הניתוח של התהליך מרתק):
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1784&CategoryID=570&Page=2
והנה יוזמה מבורכת של משרד החינוך לשלב יחידה על הנושא בבגרות:
http://www.mako.co.il/music-news/local/Article-5c7f4ed7b491c21006.htm

מ"ם- תודה. הייתה באמת הופעה נהדרת בצוללת, אבל לא נורא, אני בטוח שהם יחזרו לבקר אצלנו בקרוב.