מלנכולי על הגג
רוקד מול חצי ירח מוטרף
עץ או פלי מהמר
לקפוץ או להשאר
מונוטוני על הגג
אנטנות מול ירח מוטרף
לקפוץ זה פלי
עץ לא בא
לא בא לי להשאר בסתיו
('מלנכולי', מילים: מיכה שטרית)
לא אהבתי את ההתנהלות של בית"ר השבוע. לא נעים לי לבקר אנשים שאני מאוד אוהב ומעריך כמו אורי מלמיליאן ואיציק קורנפיין, אבל איציק בעצמו אמר השבוע שלפעמים "חוסך שבטו שונא בנו" ובניגוד למבקרים אחרים נדמה לי שאף אחד לא יחשוד בי, שבמקרה הזה לפחות, הביקורת שלי באמת מגיעה ממקום של אהבה ודאגה.
כל השבוע מתחו את עצבינו בציפייה לאיזושהי החלטה דרמטית ובסוף בעצם החליטו שלא להחליט. השורה התחתונה של השבוע הזה היא שהמצב הקשה של הקבוצה רק החמיר כשבמקום להתעסק בכדורגל, וברוך השם יש הרבה מה להתעסק בנושא הזה, התעסקו בכל דבר אחר. לבית"ר יש משחק ביום ראשון, ולא סתם משחק כידוע, והיא תגיע אליו בלי שום הכנה ראויה.
עם כל הכבוד וההערכה העצומה שאני רוכש לאורי, אי אפשר היה להחזיק כך את הקבוצה שבוע שלם באוויר כשברקע העובדה, שקצת נשכחה, שמעבר לכל הספקולציות ישנה המציאות הלא ממש נעימה שבה בית"ר מצויה כעת מתחת לקו האדום בטבלה.
אם אורי החליט ללכת, זה עצוב מאוד, אבל איציק קורנפיין היה צריך לדאוג שזה ייסגר לכל המאוחר ביום ראשון כדי לאפשר לקבוצה להתאמן במהלך השבוע כראוי ולמערכת להתחיל לאתר את המחליף הטוב ביותר בנמצא. אם הוא החליט להישאר, בתנאים אלו או אחרים, היה צריך לשים את כל הספקולציות בצד ולגשת לעבודה הרבה שישנה לעשות.
נכון לעכשיו, בנוסף למצב המקצועי הקשה, הקבוצה גם נמצאת באי וודאות עצומה- לא ברור לכמה זמן המאמן הנוכחי עוד יישאר בתפקיד, והשחקנים, עם כל הביקורת המוצדקת עליהם, גם הם במצב לא הוגן שבו הם לא יודעים מה יעלה בגורל עתידם במועדון.
במצב שכזה קשה לראות איך הם עולים ביום ראשון וטורפים את הדשא בבלומפילד, כמו שהם חייבים לעשות כדי שאיכשהו נצא משם בשם ועין ולא באיזו תבוסה שתיזכר לדורות. פ.צ.יפו, גם בתקופות בהן מאזן הכוחות נטה לטובתנו, תמיד ידעה להתעלות כשהיא ראתה מולה את הצהוב שחור, קל וחומר במצב הנוכחי. הם לא הולכים שם לחוש שום סימפטיה למצב שלנו אם מישהו במקרה תהה.
מה שלא יהיה, אני מקווה שאורי נשאר בלב שלם ולא עם רגל אחת בחוץ ורגל אחת בפנים. אי אפשר להמשיך עם המצב שבו אחרי כל הפסד (ולצערי כנראה שיהיו עוד לא מעט כאלה העונה) אנחנו צריכים להתעסק בשאלה אם הוא נשאר או הולך ולהעביר שבוע שלם בצימאון לכל פיסת מידע ממקורבים ומקורבים של מקורבים.
_____________
הבלוג ממשיך לעקוב בהשתאות אחרי מופע האימים של רון קופמן ב'יציע העיתונות'. אמש בתפריט: "שש מיליארד לא טועים, יהודים זה טינופת".
עכשיו אני באמת לא מבין, הרי אם רון קופמן היה אומר "מוסלמים זה טינופת" כל הארץ הייתה סוערת. יתרה מזאת, אם איזה פוליטקאי או אושיית ספורט היה אומר משהו כזה קופמן בעצמו היה פושט את עורו ושותה את דמו של אותו אחד על אותה במה ממש, אבל כשזה נאמר על יהודים זה בסדר?
רגע, ואם נגיד רון קופמן היה ערבי ופולט את דברי הבלע הללו מישהו כן היה מקים קול צעקה? אם נגיד היה אומר את זה זוהיר בהלול?
איך בדיוק עובד העניין הזה של גזענות? רק נגד ערבים אסור להיות גזענים אבל נגד יהודים זה מותר ואפילו רוכש לך הערכה בברנז'ה יעני אתה "מגניב" כזה ו"אנטי-ממסדי"? איך יכול להיות שעל כל נפיחה של ארחי פרחי זה או אחר ביציע המזרחי מקימים כל כותבי הטורים למינם זעקות שבר וכשדמות פופולארית כמו קופמן מקים לתחייה את הפרוטוקולים של זקני ציון הם בולעים את מקלדתם?
ואיזה מסר בדיוק אמורים באמת להבין מזה כל אותם ילדים שרואים במהלך השבוע את התוכנית ומגיעים בשבת למגרשים?
איציק, יופי של פוסט.
אבל אם כבר בחרת כזה שיר מקסים, איך זה שדווקא החידוש מופיע כאן ולא הביצוע המקורי והנהדר של החברים של נטאשה?
לא מכיר את ישי לוי כדי להעביר עליו ביקורת (והביצוע שלו לא רע), אבל כל כך קיוויתי לסיים את הפוסט עם הקול של ארקדי דוכין…
לגבי רון קופמן, כבר כתבתי לך את דעתי. הוא בהמה, הוא מטומטם, אני לא סובל אותו, אבל אני לא רואה איתך עין בעין לגבי הגזענות. לא בגלל ש"אסור נגד ערבים ומותר נגד יהודים", אלא כי יהודי שמדבר על יהודים זה לא כמו יהודי שמדבר על ערבים, או ערבי שמדבר על יהודים, או גרמני שמדבר על יהודים או אייל ברקוביץ' שמדבר על גרמנים בזמן משחק של ישראל נגד יוון.
בגלל זה לאדי מרפי או לכריס טאקר מותר לצחוק על "כושונים" בעוד אני ואתה נקפיד להגיד שחורים אם כבר צריך לציין את זה, וג'רי סיינפלד יכול לצחוק על יהודים ומל ברוקס יכול לעשות בשנות השישים סרט כמו "המפיקים" (שכל נוצרי שהיה עושה אותו היה מסיים את תפקידו בהוליווד מיד לאחר מכן).
יובל, תודה.
שמתי את החידוש של ישי לוי בכוונת מכוון כי הוא מדהים בעיני, אבל הנה גם הגרסה המקורית (המעולה בפני עצמה כמובן): https://www.youtube.com/watch?v=MfWM9W-UI5U
ובונוס- דואט של ישי וארקדי! https://www.youtube.com/watch?v=yEYnXFeeGFQ
לגבי עניין הגזענות- העלת את הטיעון הזה גם בפעם הקודמת שכתבתי על קופמן- לא הבתני אותו אז ואני לא מבין אותו יותר עכשיו- אם גזענות היא אלימות (מילולית) האם הגזענות של קופמן היא איננה למעשה אלימות בתוך המשפחה?
איציק – מקבל בהסכמה מלאה כל מילת ביקורת שהשמעת כאן. גם לדעתי ההתנהלות של כולם בבית"ר (כולל אורי כמובן), הייתה מתחת לכל ביקורת. לפחות הם הודו בכך… מה תהיינה ההשלכות מהשבוע הזה על המשחק הקרוב? מפחיד לחשוב, אבל ביום ראשון בערב נדע כולנו.
לגבי החלק השני – מי זה קופמן? על איזה תוכנית מדובר? לא מכיר…
שבי- אכן מגיע להם קרדיט על כך שהיו הראשונים להודות בכך, גם כשכתבתי את הדברים לרגע לא פקפקתי ביושר האישי יוצא הדופן של אורי ואיציק ובכך שהם הראשונים לדעת שהם טעו.
בעניין קופמן- הלוואי שאפשר היה לפטור את זה בהתעלמות אלגנטית אבל נרצה או שלא האיש הוא דמות מאוד מרכזית בתקשורת הישראלית וסוג של אייקון שלא מעט אנשים מנסים לחקות. גם לגבי התוכנית, וודאי שאי אפשר להתעלם מהחשיבות שלה- רק לפני שבועיים (כמדומני), למשל, התארחה שם שרת הספורט.
איציק, גזענות לא שווה אלימות, מבחינת ההגדרה, לכן ההשוואה לאלימות בתוך המשפחה היא לא רלוונטית. גזענות יכולה להתבטא באלימות (מילולית, כמו שמואל אליהו בצפת, או פיזית, כמו החסידים שלו שם). היא יכולה גם להתבטא בהרבה דרכים אחרות. בכל מקרה, היא לא שווה לאלימות ואין הקבלה בין שני המושגים.
קופמן הוא דביל בלי שום קשר.
איזה מזל שיש את קופמן הבהמתי וההתנהלות המוזרה של הנהלת בית"ר שמטילים צל על הנצחון היפה של הפועל פ"ת בטדי…
איציק, לדעתי, יש הרבה דמיון בין ההתעסקות התקשורתית באלימות חברי "לה-פמיליה" להתעסקות בדביל שנקרא רון קופמן. עוד הקבלה הייתי מוצא בצילומים שפעם היו ממגרשים באנגליה של מתערטלים למינהם שהיו מבקשים טיפה תשומת לב.
כשהפסיקו הצילומים – זה נעלם מהעין ולפחות התמתן מאד אם לא נעלם לחלוטין. ראה למשל מקרי הגרפיטי בנוסח "כל הפועל על ה…", "מוות ל…" וכדומה. פעם היו מורחים את זה על עמודים ראשיים, כולם היו נזעקים, והליצנים היו מתלהבים להראות לחבר'ה "את זה אני עשיתי…". האלימות של ה"לה-פמיליה" גאתה ככל שהם קיבלו יותר אינצ'ים במדיה.
גם הדביל הזה מחפש את תשומת הלב שלו. ככל שיתעסקו בזה יותר כך נקבל מהזבל הזה מנות גדושות יותר.
נראה לי שדווקא ההתעלמות במקרה זה תביא לתוצאות טובות יותר.
אגב, הדוגמא של שרת הספורט ממש, אבל ממש גרועה… לא בטוח שזה מחזק את הטיעון שלך לכך שמדובר בתוכנית כל כך מרכזית. זה בסך הכל אומר שאחד העוזרים שלה מכור לתוכנית הזו…
שבי- אתה צודק מאה אחוז בהקבלה ל"לה-פמיליה". אבל כמו במקרה שלהם כך גם במקרה הנוכחי קופמן עצמו אינו הנושא אלא רק דוגמא למגמה שאותי אישית לפחות מאוד מקוממת והיא שבתקשורת נזהרים קלה ובחמורה בכבודם של כל העולם ואשתו פן חלילה יתפרש הדבר כגזענות אבל כשזה מגיע ליהודים ו/או ישראלים מרשים לעצמם לנבל את הפה חופשי חופשי- אם הם כאלה אוהבי אדם איך יכול להיות שהם שונאים כל כך את אחיהם שלהם?
יותר מדי קשרים אין לי בבית"ר הנוכחית, קצת אילן שוקרון חבר של אבא שמכיר כמה אנשים, זאדה שמשחק היום בהפועל אבל עוד שומר קצת על קשר עם קוז'ו ועזריאל וברק משה שכבר מזמן לא שמעתי ממנו ולא נעים ולהתקשר ולשאול בשלומו פתאום…
ככה שלצערי אני בעיקר צריך לחיות על אינפורמציה מפוקפקת מהתקשורת… וזה באמת חבל כי מאד הייתי רוצה לדעת מקרוב מה הולך בימים אלו בחדר ההלבשה של בית"ר.
איציק,
כמובן שההתנהלות השבוע לא הייתה שיא המקצועיות, בטח לא הכי נעימה בתור אוהד שבזה אתה מתעסק לגבי המועדון שלך כל השבוע.
אבל לדעתי אנחנו קצת פורקים תסכול על איציק ואורי, תסכול שחיכינו כל השבוע לאיזושהי בשורה מפוצצת שבכלל לא הגיעה. אבל צריך להתחשב בנסיבות ולהבין שאולי לא עשו טעות וזו בעצם הדרך הנכונה.
וגם להתחשב בזה שאורי עמד בפני החלטה קשה מאד השבוע, החלטה שמה לעשות הוא לא הצליח להיות שלם איתה לא בראשון ולא בשני.
עוד לגבי הנער מממילא שאני מגן עליו בכל הזדמנות. אני עדיין חושב שהוא צריך להישאר. גם אם נחטוף תבוסה בבלומפילד.
מה שכן נורא הרגיז אותי בו זו ההצעה שלו להתפטר. זו לא פעם ראשונה שאורי מציע להתפטר או מתפטר, לא מזמן בכלל, בעונה שעברה הוא פתח רע מאד עם הפועל אשקלון והציע להתפטר.
מה יש לו למהר כ"כ כל פעם?! איזה כבוד יש לו למקצוע המאמן אם כמו כל עיתונאי סוג ז' הוא חושב שכל פעם הוא הראשון שצריך ללכת?
אני לא בטוח שזה בא מלקיחת אחריות כמו שרבים יחסו לו כי הם כ"כ אוהבים אותו.
אולי בכלל איזושהי בריחה, ופחד מאחריות.
יאיר,
זה שאורי הציע להתפטר אכזב גם אותי אבל גם ממש לא הפתיע. אורי ידוע כאיש בעל ביקורת עצמית גבוה מאוד, אולי גבוה מדי, והיה לי ברור מלכתחילה שאם דברים לא ילכו אורי יטול את האשמה על עצמו ויבקש לעזוב.