תפריט ראשי:

רישום לעדכון בדואר אלקטרוני

חיפוש באתר

קטגוריות

ארכיון

דצמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ינו    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

קישורים

משתמטים

null

התמונה הכי חזקה מהמשחק המביש אתמול מול היציעים הריקים בטדי הייתה זו של אורי מלמיליאן מסתובב לספסל אחרי השער השני בהבעה של מי שלא מאמין שככה עושים לו. השחקנים האלה הם בושה, לא רק למועדון, לא רק למקצוע, בראש ובראשונה לעצמם. מי שמתנהל בכזו אדישות תוך שהוא יודע שאת המחיר על ההופעה הביזיונית שלו ישלם המאמן הוא שפל. מי שנותן לאורי מלמיליאן, עזבו מה שהוא עשה עבור בית"ר, האיש שהוא, להתבזות בצורה שכזו, הוא נבזה.

יכול להיות שאורי מלמיליאן הוא לא מאמן מספיק טוב, אבל איך אפשר בכלל להעריך בצורה נורמאלית את יכולות האימון שלו כששחקנים בכלל לא באים לשחק? גם אם יבוא מוריניו ויעמיד אותם על המגרש במערך טקטי גאוני זה לא יוביל לכלום אם הם לא יעשו את הפעולה הכי בסיסית ששחקן צריך לעשות על מגרש כדורגל- לרוץ.

אם יש טעות אחת מרכזית שאורי עושה בינתיים בבית"ר זה שהוא מתמהמה עם מה שמזמן היה צריך לעשות- להעיף את כל ההרכב ליציע ולעלות לשחק עם הילדים. על הנחמדות שלו, האמון הבסיסי והכבוד שהוא רוכש לשחקנים שלו- שבתמורה יורקים לו בפרצוף- הוא משלם ביוקר.

הסיטואציה הנוכחית בבית"ר מזכירה לי סיטואציה מעונת 1988/89 אז אימן את בית"ר דרור קשטן. גם אז פתחה בית"ר את העונה בצורה גרועה (אם כי פתיחת העונה הנוכחית שוברת את כל השיאים), גם אז היה לה סגל שאולי לא התאים לאליפות אבל בטח לא היה צריך להתבזות ולבזות את המועדון בצורה בה עשה.

אחרי עוד סדרה של הופעות מבכיות שכללה הפסד להפועל טבריה ותבוסה 4:0 למכבי ת"א לקשטן נמאס ולקראת המשחק הבא נגד בית"ר ת"א (שהייתה אז במקום הראשון ודרסה את הליגה בניצוחו של אלי בן-אמו) הוא העיף ליציע את כל ההרכב ועלה עם חבורה של ילדים שאף אחד לא הכיר בכלל (כן שותפו: אמיר כהן, אילן גור ויעקב פלד, שגם כבש שער בלתי נשכח באותו משחק). זה השתלם, בית"ר ניצחה את המשחק וחשוב מזה- השחקנים הפנימו את המסר, בשבועות הבאים חזרו לעצמם ובסיומה של אותה עונה הובילו את הקבוצה לזכייה בגביע (באותו גמר בלתי נשכח מול עופר מזרחי ומכבי חיפה).

אני מודה שטעיתי. כתבתי כאן רבות בשבח שחקני הבית. טענתי שאלה ילחמו עבור הסמל והמועדון. אבל הייתי נאיבי. הדור הנוכחי הוא מפונק, ערכים לא מספיקים בשביל לגרום לו להזיז ת'תחת. דווקא שחקני רכש שהיו כאן בשנים האחרונות (יואב זיו, גל אלברמן – שאני שומע שאפילו שאינם נמצאים כיום בבית"ר מתקשרים לשאול מה קורה ומגלים אכפתיות ראויה לכל הערכה) נראו הרבה יותר אכפתיים.

אז אני עדיין בעד שחקני בית- אבל רק בגלל הזהות- אין מה לצפות מהם שיגלו יותר אכפתיות משחקני רכש. אז שיישחק מי שיש לו כבוד עצמי וכבוד למקצוע. מי שיש לו טיפת יושר פנימי וכמו שהוא מצפה לקבל את המשכורת שלו בזמן ובמלואה כל חודש, כך יעלה כל שבוע על המגרש וייתן מאה אחוז מהיכולת שלו.

בימים שאורי מלמיליאן שיחק הדברים האלה היו ברורים מאליהם. כמו זה שנותנים כבוד למבוגר ממך ומשפילים את המבט כשאבא מדבר. אבל הדור הולך ופוחת ומה שלא עובר דרך הראש צריך שיעבור דרך הרגליים. או בגרסה הרלוונטית- דרך הכיס.

אם אורי ילך עכשיו זה יהיה פרס לכל אותם משתמטים ומסר מאוד בעייתי מבחינה ערכית לעשרות אלפי אוהדיה הצעירים של בית"ר ברחבי הארץ לגבי מידת האחריות של אדם למעשיו.

שתף רשימה זו באמצעות:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • Add to favorites
  • email

תגובות

תגובה מאת שבי כהן
7 בנובמבר 2010, 8:40

איציק – יישר כוח!

אם אורי יילך, ואסור שזה יקרה, זו תהיה פשיטת רגל של כל המערכת שנקרא בית"ר ירושלים.

כמו שכתבת, שחקני בית"ר, כולל שחקני בית, הם פשוט ביזיון. גם אני מתגעגע לשחקנים שרצים ורוצים כמו אלברמן, זיו, זנדברג (כן, כן), בנאדו ואחרים. לא שחקני בית אבל שחקנים שמכבדים את המקצוע והעבודה שלהם. איפה הימים שאהוד כחילה, שבא מהפועל, היה יורד עם דם על הפנים. עזוב. אני התייאשתי מהמושג שנקרא "שחקני בית". מודה שטעיתי. כולם היום אותו דבר. מפונקים, ממותגים, עצלנים, חדלי אישים.

במשחק הזה שיחקו 6 שחקני בית, שחקנים שגדלו כאן על ברכי המורשת של מאמנם. מי הכי התאמץ? מישאלוב וטל. ראית שהכי אכפת להם.

תגובה מאת איציק אלפסי
7 בנובמבר 2010, 8:58

שבי, צודק מאה אחוז.
טעות, טועים, טעינו… שחקני הבית פשוט בושה- אכן טל ומישאלוב היחידים שהיה נראה שאכפת להם. וכן, ראוי שאתנצל בפני זנדברג ובנאדו (וראוי להוסיף גם את גרשון) שכיניתי אותם כאן "שכירי חרב". עדיף שכירי חרב מבחוץ על משתמטים מבית.

תגובה מאת יאיר אלון
7 בנובמבר 2010, 17:11

קודם כל איציקו אתה די צודק. אבל אתה ושבי קצת נסחפים בהילולים לאותם שכירי חרב מתקופת גאידמק (לא משנה בכלל שנלחמו הם עדיין שכירי חרב)
ונסחפים בהאשמות כלפי שחקני הבית. הקיצור קצת פרופורציות ושאפו ענק לקורנפיין גם על ההתנהלות במקרה הזה.

תגובה מאת תומר
8 בנובמבר 2010, 2:09

מוזר מאוד הקטע הזה עם אורי. אורי הוא אחד שלא רואה בעיניים כשזה נוגע למשמעת וכיבוד המקצוע. אחרי שהוא השאיר את נתניה בליגה, הוא חתך במהלך מחנה האימונים של הקבוצה 4 שחקנים(שניים בכירים, יוסי מדר ומשה גלאם) בגלל שהם שיחקו קלפים. המומחיות שלו הייתה בלגרום לשחקנים להיות מחויבים, משם נבעה ההצלחה שלו.
בסופו של דבר כשמאמן לא מצליח ליצור מחויבות אצל השחקנים זו קודם כל אשמתו, אי אפשר להגיד שגם מוריניו לא היה מצליח עם שחקנים שלא מתאמצים כי סביר שאצלו הם היו מתאמצים.
אורי גם בנה את הסגל, עם לא מעט כסף והכישלון הוא שלו(אלוהים יודע מה היה דחוף כלכך להביא את סרג' איילי למשל).
השאלה האם הוא צריך להישאר או לא היא לא רלוונטית, השאלה היא מה ביתר רוצה מעצמה. אני בספק אם הוא יוביל את ביתר להישגים(אולי יקח גביע אבל זו לא עדות מספקת) ואני גם לא רואה איך בקצב הזה הוא בונה בביתר שלד לשנים הבאות. השאלה האם זה חשוב מאוד לביתר לעשות את הדברים האלה השנה או שאולי עדיף לה לתת לאורי לסיים את השנה(במידה ולא תצטרכו להיאבק על הירידה) על מנת שתהיה יציבות בביתר ואורך רוח.
ולגבי אורי עצמו- אולי הוא באמת רק קבלן עליות והישרדות. חבל, אבל זה גם סבבה.

תגובה מאת צור אורן
8 בנובמבר 2010, 5:46

צריך לתת לאורי זמן וללכת איתו עד הסוף.
איציק ידידי, היום ראית בוודאי את חבורת הלוחמים באנפילד, הם לא נראו יותר טוב מבית"ר עד לפני חודש, והנה, היום הם נלחמדו כמו אריות. יכול להיות שעוד יהיו הפסדים כואבים בדרך, ובוודאי שצריך להעיף מהקבוצה כמה שחקנים, אבל אורי צריך להישאר.

תגובה מאת שבי כהן
8 בנובמבר 2010, 9:30

יאיר,

יש המון רומנטיזציה במונח "שחקני בית", לעומת הבוז שרובנו רוחשים לאלה המכונים "שכירי חרב". גם אני נופל בזה כל הזמן.

אבל אם להיות הוגנים, אתה יכול לומר לי שמיכאל זנדברג היה מחויב פחות או נלחם פחות על המגרש מאבי ריקן או קובי מויאל, למשל? אני חושב שכולנו צריכים להתפכח מהסיסמאות האלה. למה עידן ורד נחשב שחקן בית? וקונפיין? וכחילה? ושלמה שירזי? ואמסלם? וטרטיאק? מה ההבדל בינם לבין אלו שנרשמו לקבוצת הילדים של בית"ר בגיל 11?

עבורי יש הבדל בין אחד כמו אלברמן לאחד כמו עידן מליחי. הראשון היה מחויב לקבוצה שלו והשני לא. זה כל ההבדל. לא אם אבי ריקן (כמשל. אין לי משהו אישי נגדו) "נולד" בבית"ר ומשה מישאלוב לא. נכון להיום – מישאלוב מחויב פי שניים מכל שחקן בית שיש בקבוצה.

תגובה מאת איציק אלפסי
8 בנובמבר 2010, 9:38

תומר,
בית"ר רוצה לבנות שלד לשנים הבאות. הבעייה היא שהתכנון היה לעשות את זה באזור המקומות 5-6 ולא מתחת לקו האדום, ברגע שנקלעת למצב הזה אתה מתחיל להיכנס ללחץ וכל תוכניות הבנייה יורדות לטמיון.
יש לאורי חלק בזה שהשחקנים לא מחויבים מספיק, אין ספק, ובאמת גם לי מזור שזה קורה דווקא אצלו (יכול להיות שיש דברים שאנחנו לא יודעים, יש לי הרגשה כזו), אבל אי אפשר להפיל את כל התיק עליו וזה המשמעות של הליכה שלו הביתה בשלב הזה.
כרגע זה המבחן הגדול שלו, אם הוא יעשה את ניקוי האורוות שמדברים עליו עכשיו להערכתי בית"ר תצא לדרך חדשה, אם הוא לא יעשה אותו והמצב יישאר כמו שהוא, אז עם כל הצער והכאב הוא כבר לא יוכל לבוא בטענות לאף אחד.

תגובה מאת עפר ויקסלבאום
8 בנובמבר 2010, 12:33

איציק ידידי,
רן, חברנו המשותף, קורא להם: "מנשקי החולצות".
היום הם מנשקים אחרי גול את סמל המועדון, ומחר, עם תום חלון ההעברות, הם ינשקו סמל של מועדון אחר.
רוב השחקנים במועדון היום לא נולדו כשאורי היה שחקן פעיל, אז מה לי כי אלין?

תגובה מאת איציק אלפסי
8 בנובמבר 2010, 12:52

עופר,
ד"ש חם לרן!
נכון, אבל זה גם משהו מעבר לזה כמו שכתבתי- זה לא רק חוסר כבוד כלפי הסמל, זה גם חוסר כבוד כלפי המקצוע.