תפריט ראשי:

רישום לעדכון בדואר אלקטרוני

חיפוש באתר

קטגוריות

ארכיון

פברואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ינו    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728  

קישורים

גם זו גזענות

null

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה וודאי שם לב שאני משתדל להימנע מלכתוב על עיתונאים אחרים, לא שאני רואה עצמי חלק מהברנז'ה, ואולי בגלל שאני לא רואה עצמי ככזה, יש לדעתי משהו לא אתי בלכתוב ביקורת על אנשים שעוסקים במקצוע דומה לשלך (גם אם כתיבת ספורט היא עדיין עיסוק משני עבורי ויותר סוג של תחביב)- גם אם מאוד תנסה ותרצה לא תוכל להיות אובייקטיבי ותמיד יחשדו בך, בצדק או שלא, שערבבת בכך שיקולים אישיים.

ובכל זאת, הפעם אחרוג ממנהגי מהסיבה הפשוטה שמופע האימים של רון קופמן אתמול ב"יציע העיתונות" חרג הרבה מעבר לעיתונות גרועה גרידא.

למי שפספס הנה מבחר "פנינים":

"שש מיליארד לא טועים, לא סתם שונאים אותנו".

"תמיד יהודים היו טינופת, ידעו מאיפה להביא כסף".

"כל הציונות מבוססת על מילה אחת- שנור".

"אנחנו רק רואים איזה יהודון עם כסף וישר- תק!"

"יהודי רואה לירה שוכח הכול".

"אתה רואה את היהודים.. כמה אנחנו כולירות, טינופת. נותנים לך לימון אומרים לך זה אתרוג. כולירות. נבלות."

על דברי הבלע האלה שנראים כאילו לקוחים הישר מהפרוטוקולים של זקני ציון אי אפשר לעבור לסדר היום. נכון ש"יציע העיתונות" היא תוכנית שנושקת לוולגאריות ומכאן הפופולאריות הגדולה שלה ובמובן מסוים גם קסמה. אודה ולא אבוש שאני צופה קבוע ופעמים רבות משתעשע כמו כולם מההתנהלות הבידורית של המגישים. אבל לכל דבר יש טעם טוב ורון קופמן חצה אתמול את גבול הטעם הטוב ברגל גסה.

דבריו של רון קופמן הם גזענות טהורה מהסוג המבחיל ביותר. אם למשל היה אומר במקום ש"ערבים הם גזע נחות וצמא דם", או ש"כושים הם קופים שירדו מהעצים" כל הארץ הייתה מזדעזעת, ובצדק גמור. אם כך מן הראוי שמי מקברניטי ערוץ הספורט יעמיד את קופמן במקום. כי גם אוטו-גזענות היא גזענות לא פחות גרועה מגזענות נגד עמים אחרים. בדיוק כמו שאלימות בתוך המשפחה היא אלימות הגרועה בדיוק כמו אלימות נגד אנשים זרים. זה שקופמן יהודי לא נותן לא את הזכות לדבר בצורה מעוררת שאט נפש שכזו נגד יהודים ככלל.

אנחנו, בין השאר עבדכם הנאמן, מנסים להילחם בתופעות של גזענות בספורט הישראלי ובמיוחד ביציע הקבוצה אותה אני אוהד. איזה פרצוף יש לי לבוא אל מול אותם אוהדים ולטעון נגד הכללות גסות ומכוערות כנגד עם שלם כשעיתונאי בכיר ומעורך כמו רון קופמן מדבר בצורה שכזו? מדוע דבריו לגיטימיים, יוכלו לטעון כנגדי במידה רבה של צדק, ואילו שירי השטנה נגד ערבים הם עבירה על החוק? הוא (קופמן) שונא יהודים ואנחנו שונאים ערבים, יוכלו לטעון, ואם לדבריו יש מקום במסגרת חופש הביטוי אז, לכאורה, גם לאותם קריאות ביציע.

אז זהו, שלא. גזענות היא תופעה חמורה שצריך להילחם בה ואין שונה גזענות נגד עם אחר מגזענות נגד העם שלך. מי שמטיף, כמו קופמן, ללמוד כל דבר מהעולם "הנאור" כדי לו שידע שדברים מהסוג שאמר על יהודים מעולם לא יאמרו על אמריקאים בשום פאנל של אי.אס.פי.אן או על בריטיים בפאנל של סקיי-ספורטס.

יש דרך לבקר, גם את עצמך, ותפקידה של עיתונות הוא אכן לבקר. אבל אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו- המופע של רון קופמן לא היה קשור לשום ביקורת, הוא היה גזענות גרידא מהסוג שאין לו מקום אפילו בתוכנית שאת הנאמר בה יש לקחת בפרספקטיבה מאוד מסוימת כמו "יציע העיתונות".
__________________

ואם כבר חרגתי ממנהגי ועסקתי בקולגות אז זה המקום להגיד גם מילה טובה- אני מניח שקהל היעד של הבלוג הזה כבר מכיר את הפרויקט החדש שעלה לרשת בשבועות האחרנים"דה-באזר"- אתר המכיל בלוגים וכתבות מגזין על ספורט ובו כותבים כמה מהאנשים שהכי מרתק לקרוא אותם כותבים על ספורט בעברית (גילוי נאות: לאחרונה הצטרפתי לצוות הכותבים באתר ועם או בלי קשר אינני כולל עצמי במשפט האחרון).

אתם מוזמנים בחום לבקר באתר הזה שמציע זווית קצת אחרת ותמיד מרתקת על ספורט. משהו שמאוד היה חסר לנו, חובבי הספורט ששפת אמם עברית, במיוחד מאז שנסגר המגזין "שם המשחק".

אחד הפרויקטים היפים באתר הוא פרויקט האצטדיונים של יואב ויכלספיש שסוקר את האצטדיונים המיתולוגיים בארץ ונותן להם את הכבוד הראוי. מגרשי הכדורגל בארץ, הפעם בצדק מוחלט, הם בדרך כלל מושא ללעג ולבוז אבל דווקא הפרויקט הזה מאיר אותם מזווית ושנה ורומנטית ומחזיר אותנו לימים שבהם הכול היה פה קצת יותר תמים.

ומה יותר מתאים מלהתחיל בשני המגרשים הירושלמים המיתולוגיים- ימק"א ו- קטמון.

זה גם המקום לבקש ממי ממכם שיש לו או מכיר מישהו שברשותו תמונת מאותם מגרשים לשלוח אותם אלי ואני מבטיח להעביר אותם לצוות דה-באזר על מנת שיפורסמו במסגרת הפרויקט.

שתף רשימה זו באמצעות:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • Add to favorites
  • email

תגובות

תגובה מאת אבי
21 בספטמבר 2010, 12:02

אתה סתם מבזבז אנרגיות. הדברים נאמרו בהומור גם אם זה אולי לא ההומור המעודן ביותר.

בין זה ובין גזענות במגרשים יש מרחק עצום.

תגובה מאת איציק אלפסי
21 בספטמבר 2010, 13:51

הומור? יצא לו עשן מהעיניים כשהוא אמר את זה.
לא היה בזה שום דבר מצחיק, בטח לא יותר מצחיק מהגזענות ביציעים.

תגובה מאת איתן בקרמן
21 בספטמבר 2010, 17:17

איציק המלך, אתה שמעת אתמול את אלי סהר משווה אותי לגנב כי אני לא צם ביום כיפור, ואחרי זה משווה אותי לגנב כי אני לא שומר שבת? מה שכן, לגבי קופמן אתה צודק, הוא מגזים בטירוף

תגובה מאת שבי כהן
21 בספטמבר 2010, 20:03

איציק,

תעשה כמוני – יציע העיתונות מחוץ לתחום. לא מעניין. זבל טהור. לא רואה. בעיקר בגלל הדפוק שהזכרת.

אגב גזענות, אני לא יודע אם עקבת, אבל לפני שנתיים או שלוש, מישהו החליק על השכל ונתן לו להוביל את תוכנית הספורט ברדיו ירושלים. האיש מתעב ושנא בדם את בית"ר ובעיקר את אוהדיה, וכמות הרעל שהוא היה שופך על הרבה אנשים בירושלים, בגלל שהם ירושלמים, בגלל שהם אוהדי בית"ר ואולי גם בגלל שהם "קצת" כהים, הייתה מסוגלת להרוג עדר פילים. באותה תקופה הפסקתי להקשיב לרדיו הזה ומאז לא חזרתי, למרות שהוא נזרק משם. על טעויות משלמים.

לגבי דב-באזר: מצטרף למחמאות בענק! מומלץ בחום לכל מי שאוהב ספורט. כותבים מעולים ואיציק ניסה להחמיא להם, בצניעות אופיינית, אבל הוא קצת המעיט. בית טוב ונעים לבקר בו מידי יום ביומו.

חג שמח!

תגובה מאת איציק אלפסי
21 בספטמבר 2010, 20:49

איתן,
שמעתי, וגם זה לא היה במקום, אם כי אני אנסה ללמד זכות על סהר ולומר שייתכן שאפשר להבין גם אחרת- לא שמי שלא צם ביום-כיפור מושווה לגנב, אלא כדימוי שלפיו עשיית עבירה אחת לא מצדיקה עשיית עבירה אחרת (ולדידו של סהר לשחק כדורגל ביום-כיפור זו עבירה).

שבי,
האמת שאין לי בעיה לצפות בתכנית כל עוד אני לא לוקח אותה יותר מדי ברצינות ופשוט מתייחס אליה כתכנית בידור וככזו, אגב, היא דווקא די מוצלחת. אבל גם לבידור ו-וולגאריות יש טעם וקופמן פשוט הגזים ואני בטוח שהדברים צרמו לא רק לי.

תגובה מאת שחר
21 בספטמבר 2010, 21:00

התכנית מייצגת את תמצית הדיון בין אנשים במדינה,וולגרי,צעקני,וחסר כבוד לאנשים אחרים ,במקרה זה לאנשים בתפקדי ציבור בתחום הספורט.
אפשר ורצוי להעביר ביקורת,אבל ניתן לעשות זאת בדרך מכובדת יותר,ולא כל הזמן לכנות את נושאי התפקידים כלום ושום דבר.

תגובה מאת יובל
21 בספטמבר 2010, 22:34

לפני הכל אני אדגיש – אני מתעב את רון קופמן, את דבריו המגעילים והדוחים ובאופן כללי את אישיותו הוולגארית, לא רק על סמך יציע העיתונות אלא גם על סמך תוכנית הספורט ברדיו ירושלים ששבי הזכיר (הפושע האמיתי הוא מי שהחליט שראוי לתת לו את תפקיד המנחה לאותה תוכנית).

אבל – דווקא הציטוטים האלה לא מטרידים אותי יותר מהרגיל. כמו שכריס רוק ואדי מרפי יכולים לרדת על "כושונים", מה שאני ואתה וג'יי לנו ומייקל ריצ'ארדס לא יכולים לעשות, בלי שזו תהיה גזענות, גם לרון קופמן – אפילו שאין לו טיפת שנינות – מותר לרדת על יהודים. וכן, אם תראה סאות' פארק – שמשודרת בארה"ב וזוכה לרייטינג עצום – תוכל לטעון שהיא מבטאת לא מעט גזענות כלפי אמריקאים (או בעצם, כלפי מי לא). אבל זו סדרה אמריקאית, ואוטו-גזענות היא עדיין מותרת.

האם הדברים של קופמן ראויים? לא. האם הם מעניינים? לא. האם הוא צריך לקבל איזשהו פתחון פה מעבר לחייו האישיים והפרטיים? לא ולא, לדעתי. אבל הם גם לא מתקרבים לחומרתה של הגזענות האמיתית לגווניה.

אתה זה שטוען שאנו לא צריכים להתבייש בתרבות שלנו, ובכך שאנו אנשים עם דם חם, עם פיוז קצר ועם החצנת רגשות בולטת – אז רון קופמן הוא בסה"כ מייצג קיצוני של התופעה. אייל ברקוביץ' לא מפגר אחריו בהרבה, ולדעתי ישיג אותו תוך כמה שנים.
(אני, אגב, כן מתבייש בחלקים האלה של התרבות שלנו, ולא מזדהה לא עם קופמן ולא עם ברקוביץ').

תגובה מאת איציק אלפסי
22 בספטמבר 2010, 7:22

יובל,
אפשר להיות חמים, רגשניים ובעלי פיוז קצר אבל הכל שאלה של טעם טוב וגבולות וגם לזה יש גבולות.
אינני מסכים לטענתך שאוטו-גזענות היא לגיטימית- במה היא שונה מגזענות נגד עמים שונים ממך? גזענות היא גזענות. וכמו שברמה האישית מי שלא מכבד את עצמו לא ידע לכבד אחרים ומי ששונא עצמו הדבר יתבטא בשנאה כלפי אחרים (בפסיכולוגיה קוראים לזה "השלכה"- מושג שהרחבתי בו כאן מס' פעמים בעבר) כך גם ברמה הקולקטיבית- מי שאינו יודע לכבד את הקבוצה החברתית אליה הוא משתייך לא ידע בסופו של יום לכבד גם כאלה השונים ממנו גם אם מסיבות פוליטקלי-קורקט הוא מתיימר לכך.

תגובה מאת יובל
22 בספטמבר 2010, 8:13

איציק,
אתה משנה את המשמעות של מה שאני אומר בנוגע לקופמן ולאוטו-גזענות. אני לא טוען שהיא חיובית, או שהיא רצויה, או שמי שמשתמש בה יידע לא להשתמש בה כלפי קבוצות אחרות. למעשה אין לי ספק שרון קופמן הוא גזען, רק מתוך הקשבה לדבריו ולצורת החשיבה שמובילה אותו למסקנותיו.

אבל –
אם כריס רוק הוא לא גזען שונא שחורים, אז קופמן הוא לא אנטישמי. גם מה שהוא אומר על היחס של יהודים לכסף זו הקצנה של מה שהרבה מאוד יהודים גאים אומרים בדרך כלל על עצמם, עם חיוך (אני אישית חושב שזה מתאים לכל עם, וכל עם חושב שהוא היחיד).
קופמן במקרה הזה לא כתב ספר או פנה לאומות העולם כשדיבר על יהודים – במקרה הזה האוטו-גזענות שלו כבר הייתה בעייתית באמת. הוא סה"כ דיבר בתוכנית בידור (אין דרך אחרת להגדיר את יציע העיתונות) שמיועד לקהל הישראלי, היהודי ברובו המוחלט, וחשף עוד קצת מטימטומו ברבים.
זה הכל.

תגובה מאת בני תבורי
22 בספטמבר 2010, 13:11

איציק,
לא ראיתי את התכנית שאליה התייחסת, אני נמנע ממחזות אימים וטמטום שמככבים בהם ניב רסקין בתפקיד האהבל, אלי אוחנה הפילוסוף, שלמה שרף החכם באדם וקופמן הישראלי המכוער. למה לדעתך קופמן יושב בכלל בפאנל של יציע העיתונות? אני מניח שזה בגלל היכולת שלו לייצר שערוריות עתירות רייטינג כמו זו שאליה התייחסת. בדרך כלל קופמן הוא איש חכם מאוד ובעל אומץ לב נדיר ויושרה עיתונאית ראוייה להערכה. גם אלי סהר כזה, לדעתי, ועם שניהם די קשה לי לפעמים.

תגובה מאת הופ
24 בספטמבר 2010, 23:20

הטור של אלי סהר אותו הזכיר בקרמן הרתיח אותי, אבל לא כתבתי עליו בזמן ועכשיו זה קצת לעסוק בשלג דאשתקד. במיוחד כשהטור נפל על אזניים ערלות (ומי שרוצה יכול לראות בכך כפל משמעות) ולא עורר הדים וטוב שכך.
אני לא צופה ביציע העיתונות אלא לעתים רחוקות, ורק כשיש אייטם על קבוצה או ספורטאי שאני אוהד. גם אז לוקח לי בערך חצי דקה להעביר לערוץ אחר. התכנית הזו היא מופת של וולגריות, וכחנות ריקה (גם אם יסכימו בכל זאת יתווכחו, כי צריך להעביר את הדקה), צעקנות ואינטרסים וכל אלה מתובלים בתוכן שיווקי מגעיל. זו תכנית שמזלזלת בצופים שלה.
לרון קופמן עצמו הפסקתי להקשיב מאז שהבנתי שהוא ממתג את עצמו כ"קוף", זה ש"אומר דברים בפנים" וש"נלחם את מלחמתו של האזרח הפשוט", זה שאומר את הדברים "דווקא בגסות ובבוטות" כי "רק ככה מבינים פה". ביום שהבנתי שהוא ממתג את עצמו ככזה, הוא הפסיק מבחינתי להיות זה שעושה את כל הדברים האלה והפך באחת להיות זה ש"עושה את הדברים האלה".
ואף על פי כן ולמרות כל מה שאמרתי, אני מצטרף ליובל בטענה – זוהי לא גזענות. משום שגזענות מקפלת בתוכה תחושת עליונות על הקבוצה המבוזה. אם המדבר הוא חלק מהקבוצה המבוזה, הוא לא יכול להרגיש עליונות עליה.
אם קופמן היה אומר משהו על קבוצת החרדים, זו היתה גזענות. משום שהוא מדבר על היהודים, שהוא נכלל בתוכם, זו לא גזענות. מצד שני, זו גם לא "ביקורת".אבל רק כי קופמן באופן שיטתי מנטרל בעצמו את הביקורת הלעיתים-מוצדקת שלו על ידי המיתוג העצמי שלו, שהופך את הביקורת שלו למגוחכת (ואותו לליצן).
ועוד משהו: אם מה שקופמן אומר זו גזענות, הרבה כותבים יהודים אחרים שכתבו דברים דומים בצורה מעודנת יותר יכולים להיחשב גזענים. בעצם כל סאטירה יכולה להיחשב גזענות כי היא מבקרת מאפיין של קבוצה*. וזה מדרון חלקלק.
*לדוגמה: כמו קופמן, גם אפרים קישון, להבדיל, מדבר ב"סלאח שבתי" על "תרבות השנור" של הישראלים-יהודים (סצנת היער הננטע על שם "תורם אחד").

תגובה מאת איציק אלפסי
25 בספטמבר 2010, 6:15

ניר,
לדעתי דווקא בקריטריון של תחושת עליונות על הקבוצה המבוזה קופמן כן עומד. קופמן בהחלט עושה רושם שהוא בז לכל מה שישראלי ו(עכשיו גם)יהודי ולמרות שטכנית הוא "רשום" ככזה אין לי הרושם שיש לו איזושהי תחושת שייכות לקבוצה(ות) הזו. יתרה מכך, אפשר בהחלט לקבל הרושם שהוא מרגיש שייך לאותה קבוצה, אמנם אמורפית בהרבה מובנים ונעדרת שם והגדרה ברורה אבל בהחלט קיימת, של אנשים שמרגישים שהם לא שייכים לכאן, שהם לא חלק מזה ובזים לזה. הפוזה שלו של 'אני קופ דביל' היא בדיוק זה- פוזה, ניסיון להסוות מהפה לחוץ את העובדה שהוא מתפוצץ מחשיבות עצמית וכאמור, מתחושת עליונות על כל מי שמסביבו.

בעניין הסאטירה- אני מת על הומור עצמי, גם (ובעיקר) שלנו על עצמנו, בעיני זו איננה גזענות, בדיוק, אבל, כמו שבדיחות על מרוקאים, פרסים, רומנים, אתיופים ורוסים אינם גזענות. מי שהרחיב את ההגדרה של גזענות לממדים לא פרופורציונאליים ולמעשה גיחך אותה לצורך פוליטי הם אנשי הפוליטקלי-קורקט, בעייני חלק גדול ממה שנחשב היום גזענות עפ"י השיח הזה אין לו יד ורגל עם גזענות. ועדיין, מכיוון שהיום מתייחסים לגזענות בהגדרה הרחבה הזו שלה הדברים של קופמן (ובדיעבד אולי גם סלאח-שבאתי) נכנסים בתוכה. אבל אתה בהחלט צודק, זה מדרון חלקלק שגם אני לא אוהב לגלוש בו ומצדי אפשר להחליף את המילה "גזענות" בפוסט ב- "שנאה עצמית חולנית" למשל.

תגובה מאת יובל
26 בספטמבר 2010, 3:59

איציק, אתה מוכן להסביר את האמירה שלך בנוגע לאנשי הפוליטיקלי-קורקט שהרחיבו עד הגחכה לטענתך את מושג הגזענות? לתת דוגמאות לאותם אנשים, להסביר את ההרחבה שהם ביצעו ולתת דוגמאות למה שמוגדר היום כגזענות למרות שהוא לא גזענות?
ואחרי שאקרא את כל הדוגמאות הללו, אשמח לשמוע למה דווקא קופמן נחשב בעיניך לגזען כה רציני שצריך להקדיש לו פוסט.

תגובה מאת איציק אלפסי
26 בספטמבר 2010, 13:03

יובל,
אני בכוונה לא נכנסתי לדוגמאות כי אז הדיון יהיה על הדוגמאות ולא על הרעיון. והרעיון הוא שכיום מסיבות של פוליטקלי-קורקט משתמשים בצורה אינפלציונית במושג גזענות.

אני יודע שזה לא עונה לך אבל ההודעה שלך היא הזמנה לדיון בעל טון ואופי שלא בא לי לפתח כאן כרגע. מי שהבין את מה שכתבתי תבוא עליו הברכה ומי שלא תבוא עליו הברכה גם כן ובעז"ה יבין בפעם אחרת.

תגובה מאת יובל
26 בספטמבר 2010, 13:42

איציק, למה דיון בעל טופן ואופי שלא בא לך לפתח? אני באמת שואל בשביל להבין על מי מדובר. האמת שפחות מי אשם בעיניך בהגחכה של מושג הגזענות (למרות שגם זה מעניין), אלא יותר מי לדעתך מואשם בגזענות על לא עוול בכפו.

והשורה התחתונה שלך היא סתם עלבון לא מכובד. כי אתה לא מסביר את מה שאתה אומר, אולי כי אתה יודע שבדיון על זה יובאו לך טיעונים נגדיים, ופשוט בונה על זה שיש אנשים שיסכימו עם הקביעה הכללית – ומי שלא מסכים, "יבין בפעם אחרת", פשוט כי אני עדיין לא מסוגל להבין כנראה..

תגובה מאת איציק אלפסי
26 בספטמבר 2010, 14:24

יובל,
הגבתי כמו שהגבתי כי הרגשתי קצת מותקף מהקצב שבו ירית לעברי את השאלות. לא התכוונתי לרמוז אליך כשכתבתי שמי לא הבין יבין בפעם אחרת אלא לומר שבאופן כללי במקרה הנוכחי גם אם הדברים שלי קצת סתומים אני מקבל את זה.

לעניין עצמו- כיום לדבר על מאפיינים אישיותיים על רקע אתני, לאומי, או גזעי זה משהו שנחשב לא מקובל בשיח האינטלקטואלי כי כמעט אוטומטית זה מקוטלג כגזענות. גם אני כאן לא פעם כשדיברתי על מאפיינים של מרוקאים, אשכנזים, ואפילו תל-אביבים או ירושלמים מצאתי עצמי לא פעם בעמדה שבה אני צריך להתגונן על כך שאינני גזען.

אנשי הפוליטקלי-קורקט הם האנשים שאימצו את השיח הזה כתפיסת עולמם ומנסים להנחיל אותו גם לחברה ככלל. בכנות, אבל, אין לי היכולת להגדיר לך בדיוק מי אלה, מה העיסוק שלהם או הדעה הפוליטית שלהם. מדובר במה שמכונה 'מעצבי דעת-קהל'- זה יכול להיות, בין השאר, עיתונאים, אנשי-אקדמיה, תקשורת, פוליטיקאים, אנשי-רוח ואמנים.