אמת, אהרון.

לא הגבתי כל החודשיים האחרונים , ולא שלא היה על מה.

איציק – דעותנו מאוד שונות , למרות הכל הערכה ואהבה רבה שלוחים אליך.

באמת – האנושיות מעל הכל כדברי הדלאי למה שלדעתי הוא יהודי נסתר .

חברים, תודה על הדברים. קראתי בעיון ולקחתי לתשומת ליבי.

הבהרה אחת, בהמשך להודעה מעלי של ot (שהתכוונתי לכתוב עוד לפני שקראתי אותה):
אני חש מאוד לא בנוח עם הדרך שבה שירבבתי את שמו של דויד גרוסמן לדיון – אמנם לא התכוונתי להביא אותו כדוגמא לדוברים מהסוג שדיברתי עליהם, אבל מרגע שדברים הובנו כמו שהובנו מה שהתכוונתי לא חשוב ולכן אני רוצה לנצל את ההזדמנות לקחת אותם בחזרה.

את דויד גרוסמן אני מכיר. הפעם האחרונה בה דיברנו היתה במהלך השבעה על בנו. "דיברנו" הוא תיאור מוגזם של מה שקרה שם. אני התקשרתי לומר לו שאינני מוצא מילים ושאני לא מפסיק לחשוב עליו, ואפילו את המשפט הזה לא הצלחתי להשלים. הוא קלט את המצוקה שלי ודיבר.

איציק, מבין ומזדהה. כבלוגר מתחיל אני חושב על הבעיות האלו לא מעט, באטמוספירה הישראלית הלחה ומעודדת ההתלהמויות דרושים הרבה אומץ ובעיקר המון קור רוח להביע עמדות פוליטיות. מכיוון שאני בעצמי טיפוס קצת חם מזג, בינתיים עוד לא עשיתי את זה אצלי ואני לא יודע איך אתמודד עם זה כשזה יגיע.
אני מסכים עם כל הסעיפים, וסעיף 4 במיוחד נכון וחשוב. ויכוח "מדעי" הוא רק סוג אחד של ויכוח.

איציק
לצערי , אני מאוד עסוקה ולא תמיד יוצא לי לקרוא את הפוסטים שלך, אבל בכל פעם שאני מוצאת זמן לקרוא , אני מזדהה לחלוטין עם הכתוב ,המחשבות והדעות שאתה מעלה פשוט קולעות לדעתי (ולדעת רבים) , ומצערות אותי העובדה שחסרים כותבים מסוגך בעתונות הציבורית, וזה ממש לא מקרי.בידיעות (ואפילו במעריב – יש טור שבועי אחד (לעיתים 2 ) וכל היתר מלא בטורים של דעות מגמתיות , דמגוגיות ומן הסתם שטחיות. לי אישית חבל מאוד שלא כולם זוכים לקרוא אותך ..

איציק – אני מאוד מעריך את בלוג שלך, צריך לזכור שלפעמיים זה כמו וויכוחים במילואים,וכל צד נשאר בעמדתו.

איציק,
בתור אחד שגם בגיל שלושים ואחת עדיין לא ממש מצליח להחליט באיזה צד הוא של המפה הפוליטית, אני חייב להגיד לך שהדיונים שעולים כאן באתר דווקא מרתקים אותי ומלמדים אותי המון. ברור שניתן לכתוב את הדברים בצורה יותר עדינה ונעימה, אבל ככה זה כשישראלים מתווכחים, זה תמיד נשמע אגרסיבי… לטוב ולרע (:

אני מצטער אם כשהבעתי ביקורת על כך שאתה נוטה לנתח פסיכולוגית את השמאל ללא כל ביסוס, השתמע מכך שאני מעביר ביקורת על יכולותיך המקצועיות בתור פסיכולוג לעתיד – אין לי שום כוונה כזאת חלילה.

כמו שבני העיר, המטרה בדיונים הארוכים, גם אתה אמנם אחד מול רבים, היא לא להתיש אותך ולגרום לך להגיד "הבסתם אותי". המטרה, לפחות בדיון האחרון, כמו שאני ראיתי אותה, לא הייתה לגרום לך לשנות את עמדותיך הפוליטיות ולא את השקפת עולמך, אלא לגרום לך לקבל את השמאל לא כגורם מחוץ למחנה, לא כגורם פוסט-ציוני/אנטי-ציוני ולא כמחנה שהוציא עצמו "מחוץ למחנה" (הישראלי).

רוב הפוסטים בבלוג הם נהדרים, ולא סתם אני ממשיך לקרוא אותו.
אבל יש פוסטים שלא רק שאני לא מסכים איתם, הם מקוממים אותי מאוד, ותאמין לי שאם משהו שאני קורא מקומם אותי זה לא רק בגלל שאני לא מסכים איתו. אני קורא מספיק בלוגים (ומדורי דעות) שרחוקים מאוד מדעותיי, גם מימין וגם משמאל, אבל היו כאן מספר פוסטים שבאמת הצליחו להעלות אפילו לי את הדם לראש. דווקא הפוסט האחרון של צור ממש לא היה כזה, הוא היה פוסט נחמד שאני פשוט לא מסכים איתו, אבל האמירות שלך בדיון שאחרי, ובעיקר האמירה המקוממת על "גרוסמן וחבריו" (שאחריה סייגת ואמרת ש"גרוסמן וחבריו" לא חייבים לכלול את גרוסמן עצמו, אלא סתם אייקונים של השמאל ולא חשוב איזה), הם אלו שקוממו, ולא רק אותי מסתבר.

ודבר אחרון –
זה ממש לא עוזר לי אם תכתוב לי במהלך הדיון "אתה דווקא בסדר ואין לי בעיה איתך" ותבדיל אותי (ועוד כמה מחבריך) מיתר השמאל. בסופו של דבר אתה מבצע כאן דה לגיטימציה למחנה שלי, והופך אותי, בתור שמאלני, לאדם שלא ראוי להתחשב בדעותיו בגלל שהוא הוציא עצמו מחוץ למחנה, הוא פוסט ציוני והוא לא באמת אוהב את המדינה כמוך.
אנשים שקוראים בלוגים/מאמרים, בחלקם, מושפעים ממה שכתוב בהם. כשאתה כותב פוסט אחרי פוסט על כך שדעתו של השמאל לא נחשבת והוא לא חלק מהשיח הציבורי הלגיטימי, אתה כן משפיע על חלק מהקוראים לעצב דעה מוקדמת עליי, לקראת הפעם הבאה שבא אני אנסה להסביר את דעותיי באוניברסיטה/במילואים/בתור לרופא.
כשאתה יוצר דה לגיטימציה למחנה שלם, זה ממש לא משנה אם אתה חושב שיש כמה בתוכו שהם בסדר.

דבר ראשון, אני לא יודע למי התכוונת בקשר לביקרות אישית אבל אם נפגעת ממשהו שכתבתי אני כמובן מתנצל.
דבר שני, כל מה שבני כתב.
דבר שלישי, לגבי סעיף מספר 1. אני מאוד מעריך את הזמן שאתה משקיע בבלוג אבל לפעמים נראה שכשנוצר דיון שהוא לא נוח לך אז אתה לא עונה, כאילו אתה מעדיף במקום לקחת את דבריך חזרה או להסביר אותם יותר טוב פשוט לשתוק בזמן שאתה עונה על סעיפים אחרים- זו זכותך אבל זה לא דיון ראוי ובמיוחד כשמדובר בתגובות שגם הן מושקעות ולוקחות זמן מהמגיב וגם מוסיפות לבלוג הזה. זה צורם שבאבא משקיע בתגובה מפורטת עם ציטוטים והסברים ואתה עונה לו במשפט סתום-יכולת פשוט להגיד שאין לך זמן ושתענה אחר כך אבל פשוט בחרת לבטל את דעתו.