קטגוריות
כל הרשימות

איכה פרק א'

א איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם–הייתה, כאלמנה; רבתי בגויים, שרתי במדינות–הייתה, למס. ב בכה תבכה בלילה, ודמעתה על לחייה–אין-לה מנחם, מכל-אוהביה: כל-ריעיה בגדו בה, היו לה לאויבים. ג גלתה יהודה מעוני, ומרוב עבודה–היא ישבה בגויים, לא מצאה מנוח; כל-רודפיה השיגוה, בין המצרים. ד דרכי ציון אבילות, מבלי באי מועד–כל-שעריה שוממין, כוהניה נאנחים; בתולותיה נוגות, והיא מר-לה. ה היו צריה לראש אויביה שלו, כי-ה' הוגה על רוב-פשעיה; עולליה הלכו שבי, לפני-צר. ו וייצא מבת-ציון, כל-הדרה; היו שריה, כאיילים לא-מצאו מרעה, וילכו בלא-כוח, לפני רודף. ז זכרה ירושלים, ימי עונייה ומרודיה–כול מחמודיה, אשר היו מימי קדם; בנפול עמה ביד-צר, ואין עוזר לה–ראוה צרים, שחקו על משבתיה. ח חטא חטאה ירושלים, על-כן לנידה הייתה; כל-מכבדיה הזילוה כי-ראו ערוותה, גם-היא נאנחה ותשב אחור. ט טומאתה בשוליה, לא זכרה אחריתה, ותרד פלאים, אין מנחם לה; ראה את-עוניי, כי הגדיל אויב. י ידו פרש צר, על כל-מחמדיה: כי-ראתה גויים, באו מקדשה–אשר ציווית, לא-יבואו בקהל לך. יא כל-עמה נאנחים מבקשים לחם, נתנו מחמדיהם באוכל להשיבה נפש; ראה ה' והביטה, כי הייתי זוללה. יב לא אליכם, כל-עוברי דרך–הביטו וראו, אם-יש מכאוב כמכאובי אשר עולל לי: אשר הוגה ה' ביום חרון אפו. יג ממרום שלח-אש בעצמותיי, וירדנה; פרש רשת לרגליי, השיבני אחור–נתנני שוממה, כל-היום דווה. יד נשקד עול פשעיי בידו, ישתרגו עלו על-צווארי–הכשיל כוחי; נתנני אדוניי, בידי לא-אוכל קום. טו סילה כל-אביריי אדוניי בקרבי, קרא עליי מועד לשבור בחוריי; גת דרך אדוניי, לבתולת בת-יהודה. טז על-אלה אני בוכייה, עיני עיני יורדה מים–כי-רחק ממני מנחם, משיב נפשי; היו בניי שוממים, כי גבר אויב. יז פירשה ציון בידיה, אין מנחם לה–ציווה ה' ליעקוב, סביביו צריו; הייתה ירושלים לנידה, ביניהם. יח צדיק הוא ה', כי פיהו מריתי; שמעו-נא כל-העמים, וראו מכאובי–בתולותיי ובחוריי, הלכו בשבי. יט קראתי למאהביי המה רימוני, כוהניי וזקניי בעיר גוועו: כי-ביקשו אוכל למו, וישיבו את-נפשם. כ ראה ה' כי-צר-לי, מעיי חומרמרו–נהפך ליבי בקרבי, כי מרה מריתי; מחוץ שיכלה-חרב, בבית כמוות. כא שמעו כי נאנחה אני, אין מנחם לי–כל-אויביי שמעו רעתי ששו, כי אתה עשית; הבאת יום-קראת, ויהיו כמוני. כב תבוא כל-רעתם לפניך ועולל למו, כאשר עוללת לי על כל-פשעיי: כי-רבות אנחותיי, וליבי דווי. {פ}

29 תגובות על “איכה פרק א'”

ואני עוד חשבתי שהיה לך אחלה ערב, עם המאמר היפה שפרסמת בוואלה על גמר הגביע האנגלי.
אני רק יכול להגיד שאין מילים שאפשר להגיד או לכתוב שיתארו את הכאב שחשתי אתמול בערב, ושאני חש במשך כל הלילה (אני גם במשמרת לילה, נוסף לכל הצרות). מעולם לא חוויתי ירידת ליגה, אבל זה הדבר הכי קרוב לזה שהרגשתי אי פעם. אסון אמיתי.
או אם תרצה, לכבוד ה-15 במאי – יום הנכבה, הגרסה הבית"רית.

איזה כיף לחגוג אליפות בטדי…איזה כיף
באמת אי אפשר לתאר את זה במילים.
זה העונש לקבוצות שלא באות באהבה למשחק (מכבי / ביתר).

לא… האהבה שלכם…

לפתוח את המשחק עם שלט ענק "מכבי למשרפה". אם זאת אהבה, אני לא יודע מה זה שנאה.

אכן קריעה.

שינה טרופה כזו כבר הרבה זמן לא חוויתי, מלווה בבוקר שחור משחור עם טעם של אפר בפה. יובל – יותר גרוע מלרדת ליגה – חד משמעית. במערכת יחסי רבת השנים עם בית"ר רק ימק"א 1984 כאב יותר (וגם זה יכול להיות שבגלל הבדלי הגיל).

אבישי – גם לי דיגדג באצבעות, אבל אסור להאכיל את הטרול האדום.
איציק – חופש הביטוי זה ערך מקודש בעיניי, ואתה יודע את זה, אבל באינטרנט הטרולים הם מכה שצריך לפתור אותה כדי שהם לא יהרסו לכולנו את המקומות שאנחנו אוהבים לכתוב בהם. אני במקומך הייתי מוחק את ההודעה שלו עכשיו, כי מי שבא רק במטרה להתסיס – לא צריך להיות פה.

באמת היה אחלה אחה"צ בוומבלי, עם משחק מצויין ואווירה נהדרת. ואז התחילו המשחקים בארץ…
ישבתי במרכז העיתונות, מכין את הכתבה לוואלה ותוך כדי עוקב אחרי המשחקים באינטרנט. לקראת הסוף כבר נשארתי שם לבד כשכל שנייה האחראים שם, שכבר רצו ללכת הביתה, מנדנדים לי להתקפל..
בדקה ה- 85', במצב שחיפה היתה עדיין אלופה, כבר פחות או יותר זרקו אותי משם פיזית… יצאתי מהמגרש וניסתי להתחבר שוב לאינטרנט עם המחשב הנייד באמצע הרחוב, אבל החיבור האלחוטי שנתנו לנו גישה אליו בתוך האיצטדיון לא עבד בחוץ. חשבתי שאני משתגע.. רציתי להתקשר לאבא לשאול איך נגמר, אבל חששתי שקרה מה שאכן קרה ולא רציתי להעמיד אותו במצב שהוא ייצטרך לבשר לי את זה..
בסוף איכשהו נזכרתי שיש לי בנייד מס' של קו ספורט או משהו שנותן תוצאות לווינר. חייגתי לזה ואחרי סקירה של כל תוצאות הליגה השנייה בבלגיה הוקראה תוצאה מטדי: "בי-ת"ר ירו-ש-ל-ים א-חת, ה-פו-על ת-ל-א-בי-יב.." אני עוצר נשימה ומתפלל לשמוע 'א-ח-ת' אלא שנמקום אני שומע "ש-ת-יים"..
רציתי למות.. פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, בשוק טוטאלי באמצע הרחוב אי שם בלונדון…

יובל,
אני לא ממש יודע מה זה 'טרולים' (סדרה מצויירת, לא?) אבל אני מניח שהתכוונת להודעה של 'אדום אחד'- אני לא מוצא סיבה למחוק אותה. אמנם אני אוהד ביתֿ"ר אבל זה בלוג פתוח לכולם וזכותו של אותו מגיב להביע את שמחתו לאידנו כאן גם אם זה מאוד (מאוד..) מכאיב לנו.

איציק, זכותך, הבלוג שלך. אני חושב שמי שכותב לך על זה שהכי כיף לחגוג נגד הקבוצה שלך "שלא באה מאהבה למשחק" (על מה לעזאזל הוא מדבר?) לא בא לדיון פתוח אלא להציק, אבל שוב – זכותך.

יובל היקר
למה לא דיון פתוח ?
היפה בספורט הוא כפי שעדי גורדון הבין הוא שאכזבה של אחד והוא שמחה של השני
לפני 12 נערך משחק מפוקפק שנקרא בישראל "משחק השרוכים"
בעל הבלוג מהלל את המשחק ההוא וזו זכותו המלאה .
כל הרעיון בבלוג הוא לאפשר לכל אחד להביע את דעתו, בעיקר אם היא מנומקת ולא מתלהמת או גסת רוח.
מכבי תל אביב לא בדיוק הראו בשבוע האחרון על ספורטיביות יתר במשחק נגד חיפה.
אם איציק חושב שאין מקום לתגובות הסותרות את מאפייני הטעם של הבלוג שלו עליו לציין במפורש : הכניסה לאוהדי ביתר בלבד,
כל עוד הוא לא עשה כך כנראה שהוא מעוניין בדיון פתוח.
וזו אכן שמחה גדולה ומכופלת שהאליפות המתוקה בהיסטוריה נחגגה בטדי מול קהל עוין , האם צריך להתנצל על כך ?

אדום אחד, ברוח הפלורליזם וחופש הביטוי – עדיין לא ענית לאבישי בשם איזו אהבה הקבוצה האדומה ואוהדיה מגיעים?

גיל ,
לפני שאני עונה לך על השאלה הזאת , תענה לי אתה מתי אתה מעריך ששחקן ערבי יוכל לשחק בביתר ירושלים ?

אני ורבים כאן מקווים שבקרוב…

מה שאתה עושה, אדוני, רק מעיד כמה אהבה אין בך. במקום ללכת לשמוח עם הקבוצה שלך, מה שאתה מעדיף לעשות זה להכנס לבלוג של בית"ר וללעוג לעצב שלנו.

זאת שנאה, חביבי. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות לכך שאהבה אין בכם.

אני מתחיל לחשוב שזה בלוג של אוהדי מכבי חיפה.

כאחד שכמו שראיתם חווה טוב טוב את שנת 1984, אני מתקשה לקבל את העצב המוגזם הזה.

הפועל תל אביב זכתה על חשבון מכבי חיפה ולא על חשבון בית"ר. ב- 1984 מכבי חיפה (ולא הפועל תל אביב) זכתה על חשבון בית"ר.

אני לא מצליח למצוא שום מניע לאוהד ביתר להעדיף אחת משתי הקבוצות האלה.

הרבה יותר מטרידה אותי העובדה שלבית"ר כרגע אין לא הווה ולא עתיד ובכל זאת אנשים כאן אומרים שזכיה של הפועל גרועה מירידת ליגה. אני מקווה שבעונה הבאה הטענה הזו לא תיבחן.

אבישי –
לא נכנסתי לבלוג של אוהדי ביתר
נכנסתי לבלוג של איציק שהוא אוהד ביתר ואוהד ליברפול
אני אוהד הפועל וליברפול.
בעל בלוג יכול לאהוד קבוצה מסויימת כמו רונן דורפמן כאוהד מנצ'סטר ולכבד את כל אוהדי הקבוצות האחרות.
מה כל כך אכפת לאוהדי ביתר מי זכה באליפות, מה התמודדתם על האליפות ???
רן לא היה יכול לנסח זאת טוב ממני.
אני חוזר ואומר – אם זה בלוג של אוהדי ביתר ואין לדעתכם מקום לאוהדים מקבוצות אחרות, בבקשה…לא אשתתף בבלוג יותר.
ביתר בשנים הקרובות לא הולכת להיות רלוונטית במאבק האליפות עקב חוסר במזומנים ולכן לאוהדי ביתר יש אפשרות לפתוח ראש, לאהוב את המשחק ולפרגן.

רן, מוגזם או לא מוגזם – בראי המתבונן.
כאב יכול להבחן רק בראייה סובייקטיבית ולא שיפוטית. גם אני חוויתי את ימק"א 1984, מספסלי העץ ואכן הכאב אז היה צורב ועמוק בהרבה, אך גם הייתי צעיר בהרבה… גם חוויתי שתי ירידות ליגה, ואני שב ואומר – כאשר יריבך השנוא חוגג אליפות בדקה ה-93 בבית שלך – זה כואב במקום העמוק ביותר. ירידת ליגה זו חוויה אשר נבנית לאורך עונה שלמה – ובדרך כלל ההשלמה עימה נעשית כתהליך מתמשך. זה בדיוק הפוך ממה שחווינו אמש.

ביחס לשאלה במה שונה פ.ס אג'מי מחיפה ("מ"ס אשדוד עם תארים") עבור מרבית אוהדי בית"ר – זו שאלה שראוי להשיב עליה בעבודת סמנריון או לשתוק. במצבי הנוכחי אני מעדיף את האופציה השניה.

מר אחד :)
אתה יודע שהצעד שלך היה צעד לעומתי. אתה יודע שהרוב של קוראי הבלוג הזה הם אוהדי בית"ר, והצעד הזה הוא התגרות אחרי רגע מאוד כואב (יודע מה? עזוב הפועל – להפסיד בבית בדקה ה-90 זה כואב. תמיד) לרובנו.

אני מפרגן להפועל ת"א. אני חושב שהיא שיחקה השנה כדורגל יפה מאוד, ובבלוג אחר (שהוא אפילו יותר מוצהר כבלוג בית"רי, "אופסייד סטורי") כתבתי ופירגנתי לאוהד הפועל שכתב שם, (מה שמראה שאין לי בעיה עם אוהדי הפועל, רק עם אוהדי הפועל ששמחים כשאני כואב) לעקוץ את בית"ר ככה, זה חסר כבוד בעיניי, זו שמחה לאיד (מוטיב חוזר בהיסטוריה של הקהל שלכם) וזה לא מתאים לקבוצה שהרגע לקחה דאבל.

ידידי היקר אבישי –
אתה מדבר על שמחה לאיד ?? לעודד 90 דקות את ביתר זה דבר אחד ולשיר שירי שמחה לאיד לאוהדי הפועל כל המשחק זה דבר אחר, האם בסנריו אחר שבו בית"ר היתה מונעת את האליפות מהפועל כיצד היו מתנהגים אוהדי בית"ר ?
אתה בעצמך יודע את התשובה
ולכן כמו שאמרת עליכם לגלות גדלות נפש, מי שלא יודע הלפסיד לא יודע לנצח ולהזכירך בית"ר בסך הכל הפסידו משחק שמבחינת המטרות שלהם בעונה לא שינה דבר. לא ירדתם ליגה, לא הפסדתם אליפות, אפילו לא השתנה מקומכם בטבלה.
האם בהפסד שלכם לאשדוד היה לך כל כך קשה… כנראה שלא

אני לא שרתי שירים להפועל.

אני, אחרי שהפסדתם את האליפות למכבי חיפה בעונה שעברה, לא נכנסתי לפורומים שלכם ועקצתי אתכם בטוקבקים. זה, ידידי, מה שאתה עשית עכשיו.

ואתה יודע מה? כן, רציתי שבית"ר תנצח, בעיקר כי רציתי למנוע שחבורה של אוהדים תשיר לנו "ירושלים על הזין", ותחגוג על הדם שלנו כמו שאתם עשיתם בסוף המשחק. לא רציתי שישפילו אותנו. בערך כמו שאני מניח שאתה לא רצית שננצח בבלומפילד (גם לכם המשחק ההוא לא היה ממש חשוב, בליגה דה פקטו כבר נשארתם) במשחק שבו יכולנו לקחת אליפות לפני שנתיים.

וכואב לי כל פעם שבית"ר מפסידה. עניין של אופי.

אני אוהד בית"ר (לשעבר או רדום תלוי איך מסתכלים על זה). אני מתעב את הפועל תל אביב והם הרוויחו את התיעוב שלי ביושר. עם זאת, אני חושב שיש מידה של צדק פואטי, שדווקא אלי גוטמן זכה באליפות במחזור האחרון בטדי.

גיל ויובל- ירידת ליגה זה הכאב הכי גדול שיש לדעתי. כשנתניה ירדה בפעם השנייה, ההרגשה שלי הייתה שלא נחזור לעולם, שנגיע לתהומות שמשוניות וכדומה. בגלל זה המטרה שלי בתחילת כל עונה זה קודם כל להבטיח הישארות.
אדום אחד-שמחה לאיד זה מבורך ,כל עוד יש דרך לעשות את זה, בדרך כלל אוהדי הפועל יודעים לעשות זאת אפילו בחן מסוים(שלטי תודה לך פנאתנייקוס פעם היו יפים מאוד). אבל לבוא ולהגיד לאוהדים של כל קבוצה שהם לא באים מאהבה כשברור לכולם שאין אפשרות אחרת לרוב האוהדים ולהטיח בשטחיות את העובדה שאין ערבי בבית"ר כדוגמא לכך ועוד בבלוג הזה שכל הכותבים פה הצהירו לא פעם שישמחו לראות את זה קורה, אלו לא דרכים אלגנטיות לשמחה לאיד. בכל מקרה ברכות על האליפות, אני שמח מאוד בשבילכם.

באבא ימים, מסכים לגמרי לגבי גוטמן ומוסיף שעוד תוך כדי עונה עם כדורגל סופר התקפי.

גיל,

מכבי חיפה היא לא "מ"ס אשדוד עם תארים" ואין לי מושג מאיפה נולדה ההגדרה המבדחת הזו. מכבי חיפה היא המועדון הגדול ביותר וההישגי ביותר בישראל, עם כמות האוהדים הגדולה ביותר.

למכבי חיפה יש היום להערכתי יותר אוהדים מאשר למכבי תל אביב ולביתר ובוודאי הרבה יותר מאשר להפועל תל אביב.

זו קבוצה עם מסורת אדירה ועם ניהול משובח והיא הדבר הכי קרוב שיש בכדורגל למכבי תל אביב כדורסל (אם כי היא פחות דורסנית). אני מוכן להמר שהיא תזכה בלפחות 5 מ- 10 האליפויות הבאות.

ואגב, האוהדים שלה עוינים לבית"ר לא פחות מאוהדי הפועל.

רן, "מ"ס אשדוד עם תארים" זו ההגדרה הקרובה ביותר לתיאור של תחושתי שלי (ושל רבים אחרים שאינם אוהדי חיפה) את מכבי חיפה. אין לי מחלוקת ולא יכולה להיות לי עם התיאורים העובדתיים אשר הצגת ביחס לחיפה. גם אין לי השגות מיוחדות ביחס לתיאור תאריה העתידיים.
ההגדרה הזו באה לתאר "אין תחושה" כלפי המועדון הזה, משהו (ושוב, סובייקטיבי…) של "אין טעם ואין ריח". מועדון שאוהדיו מחפשים באופן חד סטרי עימותים עם מועדונים אחרים בכדי לסייע בהגדרתם הם. פעם הייתה בי אפילו אמפתיה כלפי חיפה, בפרט בשנות השמונים (כן, במיוחד שכשאורי הבקיע רביעיה לעימנואל שוורץ עם אני זוכר נכון…). האמפתייה הזו התחלפה בהעדר תחושה מאז ימי שחר, הרכש המסיבי והנסיון לההפך למכבי ת"א של הכדורגל. ושוב, זו אינה הגדרה המתארת את המועדון, אלא את תחושתי כלפיו.

גיל,

טוב לדעת שיש עוד מישהו שזוכר את הרביעיה ההיא של אורי.

כבר התחלתי לחשוב שחלמתי את זה…

איציק

אני תמיד מוצאת נחמה בפוסטים שלך ( או לחילופין כן ירבו עונג צרוף לקרוא את הפוסטים שלך אחרי נצחונות גדולים !!
הדבר הראשון שגרם לי לחיוך ראשון – אחרי ליל אמש.
שאפו – ולו רק על העובדה שהיו בך כוחות הנפש , לחשוב מה להכניס לפוסט . גם אם זה רק ציטוט – לי לא היו כוחות נפש אתמול אפילו להכנס למטה ולישון . אפילו בכי לא יצא מרב דיכאון – שלא לדבר על כמעט התקף לב !!
עוד נדע ימים טובים מאלה – אמן !!!

אדום אחד – אל תיהיה צבוע, יש יריבויות ובהחלט יש שמחה לאיד ובהחלט זה כייף להרוס לקבוצה יריבה אליפות גם אם לקבוצה לא יוצא כלום, אל תנסה לשנות את המציאות, בכל ליגה יש עניינים כאלה וזה הכדורגל.

אני עדין לא מבין איך שחקן ערבי בבית"ר קשור לאמירה שלך לאהבה ולמשחק, לבית"ר ירושלים יש אוהדים שיתנו את החיים שלהם בשביל הקבוצה, אז כמו כולם כאן אשמח להסבר.

ובהמשך לצביעות, בדיוק כמו שהפועל ת"א היתה שמחה להרוס למכבי ת"א ולבית"ר אליפות גם אם זה בשביל מכבי חיפה ואל תנסה אפילו להכחיש את זה, זה טבוע עמוק מדי בהפועל ת"א.

הכי הפתיעו אותי הם בני יהודה וגיא לוזון, הייתי בטוח שאחרי שפיטרו אותו מהפועל ת"א ואחרי גמר הגביע בני יהודה יתנו למכבי חיפה את המשחק, אבל התברר שהוא הפתיע את כולם, עכשיו הוא בטוח יכול לקבל עוד סיבוב עתידי בהפועל ת"א.

ולסיום, יותר מאשר הפועל ת"א לקחה את האליפות, מכבי חיפה של אתמול נתנה לה אותה, עכשיו המבחן של הפועל ת"א הוא בהעפלה לליגת האלופות.

איציק, לדעתי הפוסט הכי מעניין על האליפות הזאת צריך להגיע על גוטמן. אני מקווה שעוד כמה ימים כשהכל יתקרר. אפשר להזמין ניתוח פסיכולוגי מעמיק עם קצת צ'יפס בצד?

סיכום המחזור האחרון בשני משפטים :

1. אני גאה להיות אוהד בני יהודה יותר מתמיד

2. אין יותר שמח ממני לראות את מכבי נמני ת"א באבל .

סגור לתגובות.