קטגוריות
בבל כל הרשימות

השמאל הלאומי ואני הביתר"י

התפרסם בבלוג של "השמאל הלאומי"

שמי איציק אלפסי, כיום אני דוקטורנט לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת סאות’המפטון, אנגליה. בקרוב אני מתעתד לסיים את הלימודים ולחזור לארץ. למרות שמבחינה מקצועית האפשרויות שלי כאן באנגליה רחבות ומפתות יותר, ברור לי שאני רוצה לחזור לארץ מהסיבה הפשוטה – שזה הבית. וזה משהו שמבינים אותו הכי טוב רק אחרי שחיים תקופה מסוימת בחו"ל, כמו שיצא לי בשלוש ומשהו השנים האחרונות.

ראשית רציתי לברך אתכם על היוזמה. משמח מאוד לראות סוף סוף התעוררות ועשייה של אנשים צעירים שאכפת להם מהמדינה, במיוחד בזמן שבו רב החבר’ה בגילאים שלנו עסוקים בעיקר בעשייה לביתם.

אומר מראש שהבית הפוליטי שלי מעולם לא היה בשמאל – אני גדלתי בבית חרותניקי ומאז ומעולם הצביעו אצלנו ליכוד. בנוסף אני אוהד שרוף של בית"ר ירושלים, ולמרות שאני סולד מהקריאות הגזעניות של חלק מהאוהדים ביציע שלנו – להיות אוהד בית"ר זה משהו שאני מאוד גאה. לדעתי תנועת בית"ר, פוליטיקה בצד, מייצגת ערכים נפלאים שחבל לי שאותם פרחחים מהווים את הפרצוף הציבורי שלהם כיום.

בחזרה לפוליטיקה: בשנים האחרונות הלכה והתגבשה אצלי התובנה שהדרך היחידה להיפטר מהצלקת שנקראת הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא על ידי היפרדות מהפלסטינאים והתכנסות לתוך גבול קבע בר-הגנה. בנוסף גם התגבשה אצלי התובנה שמהלך זה לא יכול לצאת לפועל בהסכם מדיני מהסיבה הפשוטה שהצד השני פשוט לא רוצה. מסיבותיו שלו, יש לו, כך מסתבר, אינטרס בהמשך המצב הקיים. לעומת זאת, המשכו של המצב הקיים הרסני לנו, ישראל. בכל מובן שהוא, חברתי כלכלי אידיאולוגי, המצב הזה אוכל אותנו מבפנים כמו סרטן.

תובנות אלה הן הסיבות העיקריות שבגללן תמכתי בבחירות האחרונות בציפי לבני. מעבר לעובדה שמדובר לדעתי בפוליטיקאית הגונה ובאישה מרשימה, מדובר למעשה במנהיגה היחידה שהשקפת עולמה הנוכחית קרובה לתפיסה הזו. גם, ציפי לבני, כמוני, הגיעה מבית בית"רי.

העובדה שאני תומך בחלוקת הארץ לא סותרת את העובדה שהשמאל, כמו שהוא כיום לפחות, מוציא אותי מדעתי בכל פעם מחדש, מכל הסיבות שהספרי ויניב פרטו במסמך שלהם.

אני סומך ידי כמעט על כל מה שנאמר במסמך "השמאל הלאומי" חוץ, כמובן, מהפסקה על אוהדי בית"ר ו… מהכותרת שלו. לדעתי יש כאן טעות אסטרטגית חמורה שלכם שאתם מכוונים את המסמך רק לשמאלנים. אני, למשל, אינני מגדיר עצמי כשמאלני ועדיין מזדהה מאוד עם היוזמה שלכם. בעוד אני אישית מצליח להתגבר על הרתיעה הרגשית שלי להזדהות עם השמאל ולכן נרשמתי ליוזמה שלכם ומוכן גם לעזור בפעילות, אני חושש שרבים אחרים שחושבים כמוני וגם מתקשים, ולו ברמה הרגשית כאמור, להגדיר עצמם כשמאלנים לא יצטרפו אליכם, וחבל מאוד.

במקום השמאל הלאומי הייתי מציע לדבר על "המחנה הלאומי". כן, מה שהיה פעם הימין. לדעתי המסמך של הספרי ויניב הוא משהו שהרוב בעם כיום, שאוהב את המדינה ורוצה לשמור עליה אבל מצד שני גם מבין שהדרך הכי טובה לעשות זאת היא בחלוקת הארץ, יכול להזדהות איתו. לשם כך צריך לצאת מההגדרות הישנות של "שמאל" ו"ימין" ולהקים מחנה חברתי/פוליטי (חייב גם פוליטי, בלי פוליטי לא ניתן להשיג כלום בדמוקרטיה – וטוב שכך) לאומי תחת אותם עקרונות. הצעד שלכם הוא צעד ראשון וחשוב מאוד בכיוון, כולי תקווה שתצליחו. אם כי, לדעתי, זה לא יוכל לקרות אם תתכתבו רק המחנה ההיסטורי שלכם ולא עם עוד חלק גדול בעם שמסכים אתכם למעשה.

תגובה אחת על “השמאל הלאומי ואני הביתר"י”

הילד בן 60 ועדיין לא הציבו לו גבולות?
הקטסטרופה מתקרבת בצעדי ענק-בידוד ישראל,הפיכתה למצורעת,ולפושעת מלחמה.
הפלסתינאים לא יסכימו לעולם לשום הסכם קבע עם ישראל,אבל גם בישראל המתנחלים ממשיכים בצורה מוצלחת למנוע כל סיכוי להסדר מדיני.
במצב הקיים אין סיכוי להגיע להבנות לגבי י-ם וזכות השיבה.
אלה רק הסכמים מקומיים ובעל פה לקיום סביר של הצדדדים.
כיום אני פסימי מאוד ורק אחרי מלחמה קשה הציבור והמנהיגים יהיו מוכנים לבצע נסיגה חד צדדית מהכיבוש.

סגור לתגובות.