כולנו עבדים (חג החירות)

אחת התופעות המרתקות במין האנושי זה הדיסוננס בין השאיפה לחופש לבין הדחף להשתעבדות. למעשה, נדמה כאילו ככל שהאדם זוכה ליותר חופש כך הוא מוצא דרכים מקוריות יותר לשעבד את עצמו.

בדורנו, למשל, בו (לפחות בעולם המערבי) נהנה הפרט מחופש בחירה כמעט מוחלט בכל תחום של חייו אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של התמכרות לסמים ואלכוהול מגילאים צעירים כשבנוסף ישנן גם התמכרויות אחרות שאולי אינן מוגדרות כקליניות אך דומות באופיים: התמכרות לאהבה (או למין), לקניות, לריגושים, לדמויות נערצות וכמובן.. לספורט – ומה הן כל אותם התמכרויות אם לא השתעבדות?

פרויד עסק רבות בשאלת המניעים הפסיכולוגיים לעליית הפאשיזם באירופה בחצי הראשון של המאה ה- 20. המסקנה המרכזית אליה הגיע לאחר שנים ארוכות של מחקר היא שלאדם, למרות הנטייה הטבעית לשאוף לחופש, יש גם נטייה חזקה לא פחות להיכנע לסמכות.

גם בני-ישראל כשיצאו ממצרים החליפו בעצם שיעבוד אחד- לפרעה, בשעבוד אחר- לאלוהים. אלא שההבדל בין שתי ההשתעבדויות האלה היה, שבעוד אצל פרעה היה זה שיעבוד בכפייה, השעבוד למלכו של עולם- היהדות- היא דת שמקדשת את הבחירה החופשית.

היינו, אלוהים מבין את הצורך של בן האנוש להתמסר לרעיון או לדמות חזקים וכבירים ממנו אבל הוא באותה מידה גם 'מתעקש' על כך שהאדם יעשה בעצמו וכמיטב הבנתו את הבחירה לאיזה רעיון או דמות/אל הוא מתמסר.

ה'חופש' שהחברה המערבית מתיימרת להציע לנו, הניתוק מכל המסגרות שלכאורה 'כבלו' את האדם במהלך ההיסטוריה האנושית (דת, משפחה, לאום, שבט), איננו אפשרי ולמעשה מנוגד לחוקי הטבע. אדם לא יכול לשרוד בהיותו תלוש. לא פיזית, כמובן, אבל גם לא מנטלית- "חופשי זה לגמרי לבד".

לעומת זאת, החירות, החופש שאותו אנו חוגגים בפסח הינו רעיון מעשי וישים. הוא מבטא את החופש האנושי האמיתי: היכולת לבחור במה ובמי להאמין, את מה ואת מי לאהוב, למה ולמי להתמסר.

אסיים בשירו של ברי סחרוף- 'עבדים', שמבטא בצורה נפלאה את תחושת החופש המדומה והשעבוד הסמוי של האדם בחברה של ימינו.

חג שמח!

_________

על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט יגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה גדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול
ומחכים למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכל למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים, ממה?

פורסם בקטגוריה בבל, כל הרשימות, נשמת כל חי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא כולנו עבדים (חג החירות)

  1. מאת בני תבורי‏:

    "היהדות- היא דת שמקדשת את הבחירה החופשית" . האמנם? פספסתי משהו?

  2. מאת old timer‏:

    האמת היא יש משהו קצת ניו אייג'י בדגשים האוניברסליים שאנחנו נותנים לליל הסדר. אני מודה שזה יפה בעיני אבל זה בוודאי לא לב הסיפור. הסיפור איננו סיפור של חירות אינדיוודואלית אלא של חירות קולקטיבית. סיפורם של יעקב ובניו שירדו מצרימה כמשפחה ויצאו משם כעם. עם שמה שמחבר אותו זה יותר מקשרי דם אלא רעיונות משותפים. מבומם מסויים הפכנו לעם רק לאחר מתן תורה.

    כשחושבים לדוגמא על פרשת קורח ועדתו, ברור שעקרונות יסוד כמו חופש הביטוי או פוליטיקה רב מפלגתית אינם נר לרגלי הסופר המקראי. גם אצלנו כמו לעמים אחרים שנמצאים במאבק לשחרור לאומי היתה מעט מאוד סובלנות לאופוזיציה. סיפור ליל הסדר איננו סיפור על חירות. הוא האתוס הלאומי שלנו.

  3. בני,
    אחד העקרונות הבסיסיים ביהדות הוא הבחירה החופשית בין טוב לרע. אני מבין שזה לא מסתדר עם הדוגמטיות ההלכתית וגם לא עם העובדה שאלוהים הוא יודע כל אבל הדיון התיאלוגי הזה העסיק ויעסיק את גדולי חכמינו דורות רבים.

    OT
    אהבתי מאוד את הפרשנות שלך והמשמעות שאתה נותן לסיפור יציאת מצרים למרות שזה לא ממש מתישב עם מה שכתבתי. כמו שנאמר- שבעים פנים לתורה.

  4. מאת אריגיא‏:

    אני חושב שהפרשנות האינדיבידואלית של יציאת מצרים, ריח ניו אייג' בהחלט, מגיעה במסגרת המגמה להעביר את הדגש מהקהילה לפרט. היחיד הוא מרכז העולם וכו' וכו'. בנקודה זו לדעתי שתי הפרשנויות נפגשות, גם אם הן נראות מנוגדות בהתחלה.

  5. מאת תומר‏:

    איציק, בעקידת יצחק אלוהים מעניק לאברהם זכות בחירה? האם רבקה בחרה את חתנה?
    הרי נאמר שאלוהים בחר בנו מכל העמים ולא אנו בחרנו בו מכל האלוהים, כך שאם היו בחירות אני פספסתי אותם.
    האבחנה שלך לגבי ההשתעבדות בעולם המודרני היא די נכונה אבל הדת היא המשעבדת הכי גדולה בסיפור הזה.

  6. מאת באבא ימים‏:

    הבעיה לעולם אינה עם הטקסט הדתי אלא עם התרבות הפוליטית שמתפתחת בחסות הדת. מי שקורא את הטקסטים שמיוחסים לישו לא מצליח להבין כיצד ממשיכי דרכו העזו לפגוע בציפור ועדיין – הנצרות אחראית לכמה ממעשי האלימות הנוראים בהסטוריה. בסופו של דבר הדבר נכון גם לגבי האיסלאם. מגיני האיסלאם יכולים לטעון עד מחר שדתם היא דת של שלווה, כבוד ודרך ארץ, ועדיין הפשעים הנעשים בשם האיסלאם הם מייצגים נאמנים שלו בדיוק כמו תלמידי המדרסות כי בסופו שלם יום כל דת היא סך כל המעשים הנעשים בשמה.

    היהדות היתה דת ליברלית אבל זה היה בזמנים שבהם להתיר עבדות, אבל להגביל אותה לארבע שנים בלבד (לעבד עברי כמובן; עבד כנעני ישועבד על יומו האחרון) נחשבה לחידוש ליברלי. קרו כמה דברים מאז. מה שחשוב לזכור שזה שאין הבחנה בין היהדות לביו מה שאיציק מכנה "הדוגמטיות ההלכתית". הדוגמטיות ההלכתית היא הקול המרכזי ביהדות. קולות אחרים קיימים אבל הם פחות מתעקשים לנכס את היהדות לעצמם.

סגור לתגובות.