תפריט ראשי:

רישום לעדכון בדואר אלקטרוני

חיפוש באתר

קטגוריות

ארכיון

פברואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ינו    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728  

קישורים

שחורדינית (סטיבן כהן כמשל)

 

המעבר מכדורגל אנגלי למקבילו הישראלי אף לא פעם לא פשוט אבל הפעם הוא היה לשמחתי מעט קל יותר. כשצפיתי עם חברים במשחק בין רעננה לבית"ר אמש לא יכולתי להתאפק מלצחוק בכל פעם שהוזכר בשידור שמו של שחקן רעננה סטיבן כהן. אני מבין שסטיבן כהן הוא שחקן רכש יהודי שהגיע מצרפת. אבל עדיין זה נשמע לי כמו שם של שחקן אנגלי ולרגע דמיינתי שאני עדיין צופה בסטוק נגד האל מהפרמייר-ליג ולא רעננה נגד בית"ר מהלוזון-ליג.

זה יפה השם הזה 'סטיבן כהן'. סוג של מטאפורה על הכדורגל שלנו. שכונה עם פוזה של סטייל. שחורדינית.

תופעת השחורדיניות היא אחת המרתקות והמעצבנות בישראל. הרי הנשים המזרחיות כל כך יפות וחושניות שלא ברור למה לעזאזל הן מתעקשות להידמות לאלו האירופאיות (היפהפיות כשלעצמן) על-ידי שימוש בעזרים מלאכותיים שרק מעקרים את החן והיופי הטבעי שלהן ומגחכות אותן בפני כל רואה.

אותה דבר הליגה הישראלית. אין שום מצב שמישהו יחשוד בה שהיא "בלונדינית טבעית"- אז לא פשוט עדיף להיות מי שאת?

שלא כמו הנשים, הכדורגל הישראלי אמנם אכן סובל מנחיתות מובנית מול הכדורגל האירופאי. וזה לגיטימי לחלוטין שמשווים את כמות המשאבים ואת רצינות היחס לענף בין שני המקומות. ועדיין, הכדורגל הישראלי יכול להיות יפה בדרך שלו. אתם מכירים- יש יפות ממנה, אין יפות כמוה.

לשם כך צריך להחזיר לו את היתרון היחידי שיש לו על-פני ליגה בכל מקום אחר בעולם- הזהות. זה שהוא שלנו.

דבר ראשון שהייתי עושה זה להוריד את השם הזה "ליגת העל"- אין שום דבר "עליון" בליגה הזו והיא גם לא יכולה ולא צריכה להתיימר לכך. "ליגה לאומית" זה סבבה לגמרי. עממי. שלנו. על אותו משקל כמובן גם הייתי מבטל את הטקס "עאלק" ליגת האלופות לפני המשחקים שהכניסו השנה- הניסיון לדמות את הליגה שלנו לליגת האלופות באמצעים מלאכותיים רק מבליט את הכיעור והנחיתות שלה.

הייתי כמובן מצמצם בחזרה את הליגה ל- 12 קבוצות. למדינה קטנה כמו ישראל זה מספיק ואלי אפילו גם טיפה יותר מדי. צריך גם להחזיר את המשחקים לשעה אחידה ולשדר רק משחק אחד מרכזי במוצ"ש בטלוויזיה. זה דבר אחד לשמוע את מוט חביב משדר מהאורווה בישירים ושערים ולדמיין שהוא במרקאנה, ודבר אחר לראות את זה בעיניים ולהיווכח כמה זה מביש.

בהקשר הזה יש לי גם רעיון שמתגלגל בראש זמן מה- להעביר את המשחקים ליום שישי בצהריים. כך גם שומרי השבת יוכלו לבוא למגרשים וגם תיחסך המבוכה שבזפזופ בין האמירויות ללויטה בשבת אחה"צ.

מטפאורה יפה. סטיבן כהן

______________

!Allez Luis

כולי תקווה שבמהלך היום יסוכמו הפרטים הסופיים ולואיס פרננדז יוכרז רשמית כמאמן הבא של נבחרת ישראל. כמו שטענתי לאורך כל הדרך- אם כבר מאמן זר אז רק כזה בעל מנטליות ים-תיכונית דומה לזו שלנו.

מעבר לעובדה שלפחות מהתקופה הקצרה שבה אימן בבית"ר אפשר היה להתרשם מהיכולות המקצועיות של לואיס והידע הנרחב שלו בכדורגל, אני שמח שהוא מגיע לנבחרת גם בגלל האישיות שלו.

לואיס הוא איש חם ומלא תשוקה. למרות שאופיו הטמפרמנטי הוביל אותו לא פעם לעימותים בינאישיים, גם אויביו יודו שיש בו משהו כובש. אני מעריץ גדול של לואיס עוד מהימים שאימן בפ.ס.ז' ואתלטיקו בילבאו- התמוגגתי לראות אותו משתולל על הקווים בהתלהבות של אחרון האוהדים ביציע וחי כל רגע במשחק. זה יהיה שינוי כל-כך מרענן אחרי שנות היובש הארוכות של טיפוסים מסוגם של גרנט וקשטן.

עיצבן אותי מאוד שאנשים שלא מבינים ראו בתכונות האלו של לואיס חיסרון ומכשול בפני מינויו לתפקיד. הפוך, גוטה, הפוך. זה היתרון הכי גדול שלו!

נכון שאם בהתאחדות יעשו לו פרצוף אחרי איזה תוצאה מאכזבת או בתקשורת ירדו לו לחיים האישיים זה עלול להיגמר בפיצוץ כמו שנגמר בבית"ר. אבל אם יתנו לאיש לעבוד ויתנו לו את הכבוד שמגיע למי שהיה אחד מרביעיית הקישור הבלתי נשכחת של נבחרת הטריקולור בשנות השמונים (עם פלאטיני, ז'ירס וטיגנה שהובילה את צרפת לאליפות אירופה ב- 84' ומקום שלישי במונדיאל ב- 86') וששחקנים כמו רונאלדיניו למדו ממנו כדורגל, לואיס אולי לא יעלה אותנו ליורו אבל הוא ישיג משהו חשוב הרבה יותר- הוא יחזיר לנו את האהבה לנבחרת.

יחזיר לנו את הכיף. לואיס מנצח את ברזיל ברבע-גמר מקסיקו 86'

שתף רשימה זו באמצעות:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • Add to favorites
  • email

תגובות

תגובה מאת matipool
21 במרץ 2010, 11:49

איציק – השלישייה המקורית הייתה פלאטיני , ז'ירס וטיגנה . פרננדס הגיע קצת יותר מאוחר והיה הצלע הרביעית .
לגבי המינוי שלו – לא נראה לי שהזיווג יצליח ויחזיק מעמד הרבה זמן .

תגובה מאת אבישי
21 במרץ 2010, 12:56

אני דווקא מאוד בעד ליגת ה-16 קבוצות.

סיבה 1: יש גולים. אפשר לזלזל בטיעון הזה, אבל בשורה התחתונה – זה מה שאתה בא לראות כשאתה מגיע למשחק. שערים מעלים אוטומטית את האינטנסיביות של המשחק, מוציאים קבוצות מהבונקר שלהם ומכריחים אותן לשחק התקפי (אם הן רוצות להוציא משהו מהמשחק), וזה יוצר בהכרח משחקים יותר מעניינים. נכון שתמיד אפשר למצוא התפרקויות כמו ה-7:1 של הפועל פ"ת נגד פ.צ. יפו, או החמישיות שאחי נצרת אוכלת בשבועות האחרונים, משל היו לאפה עם קבב בשיפודי יונס. אבל לפחות יש שערים! בשנה שעברה 60 משחקים נגמרו ב-0:0. אם הרמה נמוכה בין כה וכה, עדיף שלפחות יהיה שואו. מה גם שיש חומר ל"שירים ושערים" ול"חי משבת" המיעולה של מודי והחבר'ה בחמש לייב.

סיבה 2: בלי 16 קבוצות שחקן כמו מליקסון היה משחק עכשיו בלאומית. כנ"ל ערן לוי או תומר חמד. שחקנים שלא מצאו את מקומם בקבוצות הגדולות מקבלים את המקום בקבוצות האלה, היחסית חלשות – שם יש מקום עבורם להתפתח, ללא עול הציפיות. בשנה שעברה עדן בן-בסט הבקיע בכל העונה שלושה שערים (שניים בק"ש, אחד בהפועל ת"א במחזור האחרון). העונה יש לו כבר שבעה. יש יותר קבוצות, ויותר מקומות עבודה פוטנציאליים לשחקנים ישראליים מוכשרים שלא היו על הבמה המרכזית עד היום. באיזו עוד ליגה אחמד סבע היה מראה את עצמו ככה?)

סיבה 3: ליגת העל יצאה קצת מאיזור גוש דן. לעכו יש קבוצה, נצרת, הפועל ב"ש חוזרת (על כל מגרעותיה) – נופים חדשים, שלא לדבר על שני דברים שחזרו: דרבי חיפאי (שבמשחק הראשון לא נתן הרבה, אבל עוד ייתן בעתיד) והדרבי של המגזר בין נצרת לסכנין, משחק שכמו הדרבי של פ"ת הוא תמיד מתכון – אם לא לכדורגל מרשים, אז לפחות לאיזו קטטה הגונה.

בקיצור, מה רע?

ועל פרננדז לא אומר הרבה… רק אומר שאני מסכים במאה אחוז.

תגובה מאת איציק אלפסי
21 במרץ 2010, 14:49

מתי,
תודה על התיקון. באמת אחרי שפירסמתי נזכרתי שהיה גם את ז'ירס.

אבישי,
הסיבות שהצעת טובות, אבל הם לא עומדות לדעתי מול העובדה שאין בארץ לא משאבים ולא מתקנים ראויים להחזיק 16 קבוצות בליגה הבכירה. והעובדה ששתים וחצי קבוצות כבר התפרקו מעידה על כך.
לגבי השחקנים והקבוצות שציינת- כמובן שזה כיף וחשוב שהם יהיו בליגה הבכירה אבל בעונות שהם לא מספיק טובים/ות הם יכולים לשחק בליגה הלאומית (שהייתי חוזר לקרוא לה 'ארצית') אין שום אסן גדול בכך. להיפך, בזכות זה עד העונה האחרונה הליגה השנייה היתה מרתקת ומעניינת לא פחות, אם לא יותר אפילו, מהליגה הבכירה.
עדיף כך מאשר ליגה אחת גדולה שבה הרבה קבוצות לא מסוגלות לשלם לשחקנים, לא לשחק במגרשן הביתי והפערים ברמות בינן לבין קבוצות הצמרת אסטרונומיים.

תגובה מאת תומר
21 במרץ 2010, 19:26

איציק, אם אלו הסיבות ל12 קבוצות אז צריך להוריד לשש קבוצות, גם ל12 קבוצות אין מספיק מתקנים וקבוצות מתפרקות. ואיזה שתיים וחצי קבוצות התפרקו? נצרת בבעיות אבל נראה שזה יפתר והם עדיין בתמונת ההישארות וזהו בעיקרון.

תגובה מאת אריגיא
22 במרץ 2010, 3:04

אני מניח שהמתפרקות הכוונה לנתניה ובית"ר, וחצי היא באר שבע (על כל מגרעותיה) שאם מלכת המדבר הולכת אז לא ברור מה יהיה. גם אני בעד 12 קבוצות, ואני אומר דבר פשוט: אם רוצים יותר שחקנים ישראלים שיראו את יכולתם, לא יותר פשוט להוריד את כמות הזרים? בשביל "להכריח" קבוצות לשחק בליגת העל כשהן לא מסוגלות ולא בנויות לזה?

אגב לדעתי המינוי של פרננדז בהחלט היה במקום. עכשיו שהוא נסגר אני יכול להגיד מי אני חשבתי שהוא המינוי הכי מתאים, וכעת לא אצטרך לראות אותו בתפקיד. זיקו. האגדה מפלמנגו. שהשם יברך אותו כל בוקר.

תגובה מאת תומר
22 במרץ 2010, 10:24

נתניה לא מועמדת לפירוק. אין לקבוצה חובות ואין התחייבויות, להגיע לתקציב מינימום אפשר גם בלי מליונר מאחוריך, אם אשר אלון עושה את זה אז גם אני יכול.
הדיון של 12 או 16 הוא עקר מלכתחילה והוא לא העניין, מבנה הליגות לא יביא לכדורגל יותר טוב או יותר רע, הבעיות והפתרונות הם הרבה יותר מהותיים מכך.

תגובה מאת איציק אלפסי
22 במרץ 2010, 10:30

אריגיא,
האמת שהתכוונתי לאחי נצרת, הפועל ר"ג והחצי הוא באמת באר-שבע, למרות שיכול להיות שאפשר להוסיף את בית"ר- נראה מה יהיה בקיץ..

אני שמח שלואיס מונה. לא הבנתי את הקטילה של שגיא כהן אתמול ב"חדשות הספורט" שהכריז שהמינוי כישלון עוד לפני שהבנאדם העביר אימון אחד. אני שומע יותר ויותר חששות לגבי האופי שלו אבל, שוב, אם יתנו לו לעבוד ולא ירדו לו לחיים על כל נסיעה לצרפת או על כל התבטאות רגשנית נלמד ממנו הרבה.
זה שהבנאדם רגיש זה היתרון הכי גדול שלו כי השחקנים הישראלים המפונקים צריכים דמות אבהית מסוגו להזדהות אותו ובסיטואציה מהסוג הזה הם לדעתי יוציאו מעצמם את המיטב.

תומר,
ברור שהבעיות יסודיות יותר מ- 12 או 16 אבל בינתיים לפחות צריך להסתדר עם מה שיש, ומה שיש יראה הרבה יותר מכובד בליגה של 12. כמו שאומר תמיד פיני גרשון יפה- כשהשמיכה קצרה תיצור שיטה שתבליט את היתרונות ותחביא כמה שיותר טוב את החסרונות.

תגובה מאת אריגיא
22 במרץ 2010, 17:11

כן, ידעתי למי אתה מתכוון אבל רציתי להמחיש שהבעיה יותר רחבה ממה שנראה לעין. ואני חושב שמבנה הליגה הוא בהחלט חלק מהפיתרון. שום דבר לבד לא יעזור, אבל שילוב של כמה דברים כן יכול לעשות את זה.

לגבי הפרשן של ערוץ הספורט, הסר דאגה מליבך. תקשורת הספורט בישראל (ובעיקר הכדורגל) מתאימה את עצמה לרמת המשחק, וכנראה שיש כאן אינטרס מאחור. יכול להיות שבערוץ הספורט גילו שפרננדז חבר של האתר השני, או סתם לא מת על אלי אוחנה, והנה קיבלנו הוצאה להורג בשידור ישיר. והקטע עם החששות לגבי האופי זה מצחיק. מישהו הולך להתחתן איתו? ייתן עבודה, שימשיך. לא ייתן עבודה, שיילך. מה הסיפור?

אגב איציק, שאלה שאתה בטוח תוכל לעזור. התעוררו מספר חששות. בתקופתו בבית"ר, האם פרננדז החזיק ממליקסון? יש עדויות סותרות, מצד אחד שלא ספר אותו, ומצד שני שאפילו רצה לקחת אותו לצרפת. יש פסק דין?

תגובה מאת שבי כהן
22 במרץ 2010, 22:22

המינוי של לואיס פרננדז הוא הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לכדורגל הישראלי בקדנציה של לוזון. בית"ר ירושלים בתקופתו שיחקה את הכדורגל הטוב ביותר שלה ב- 25 שנה האחרונות. כל הקשקשנים שמדברים בגנותו בתקשורת (שגיא כהן, רון קופמן, אלעד ליפשיץ ואחרים), לא ראו אימון אחד של בית"ר בזמנו ולא ראו רצף של משחקים כדי לבחון התקדמות, על מנת שנוכל לומר שיש להם זכות לבקר את המינוי. זה מאמן שהקפיץ את היכולות של שחקנים כמו ברוכיאן, יצחקי, בן שושן ואחרים, לרמות גבוהות יותר ממה שהם ציפו מעצמם. בקיצור – מינוי ראוי ומצוין.

ובכל זאת, הסתייגות אחת – אם יש סיכוי שהוא ייכשל כאן, זה בעיקר כיוון שאין למאמן נבחרת מספיק זמן לעבוד עם השחקנים. הוא מקבל אותם יומיי-שלושה לפני משחק, וזה מעט מידי זמן לעבוד באמת, לאורך זמן, עם שחקנים כבודדים ועם קבוצה. ועדיין – התחושה שלי טובה שהוא הולך להצליח. רק שלא יפריעו לו כל האינטרסנטים למיניהם.