גשם בלה בלה (פוסט מס' 250)

17 תגובות בנושא גשם בלה בלה (פוסט מס' 250)

1. מאת דוד מירושלים‏:

   27 בנובמבר 2009 בשעה 16:20

   וואו, אדיר.
   שבת שלום.
2. מאת אריגיא‏:

   28 בנובמבר 2009 בשעה 2:36

   לא בריא, לא בריא.

   לקח לי זמן בהתחלה להבין מה מוזר בתמונה, עד שקלטתי את הדבר ההיסטורי ההוא, שרוול קצר.
3. מאת בני תבורי‏:

   28 בנובמבר 2009 בשעה 9:32

   באמא'שלי לא הבנתי כלום…מה אני מפספס כאן?
4. מאת קורא אדוק‏:

   28 בנובמבר 2009 בשעה 12:37

   בתור קורא אדוק שלא נוהג להגיב,אחלה אחלה פוסט
   כיף לפתוח עם השיר את הבוקר
5. מאת מלי‏:

   28 בנובמבר 2009 בשעה 15:03

   שיר ענק של ארקדי דוכין – אלבום ענק
6. מאת יובל‏:

   28 בנובמבר 2009 בשעה 16:39

   אחלה שיר של החברים של הנטאשה, מאחד האלבומים העבריים הגדולים, אבל באמת שגם אני לא הבנתי כלום.

   עזוב, יש דברים יותר חשובים.
   למה אתה הכי מחכה ביום ראשון? הדרבי המיותר של מרסיסייד (אתה יודע שיש לי חיבה לליברפול, אבל בכל זאת… מיותר כמו המשחק הערב של בית"ר שלא אראה כי גיליתי שיש דברים יותר חשובים), הדרבי הלוהט של לונדון בין שתי מייצגות האסכולות ההפוכות בכדורגל (התקפה מול קשיחות הגנתית) או הסופר-קלאסיקו הספרדי בין ברצלונה לקבוצה ההיא מהעיר של פרנקו?
7. מאת בני תבורי‏:

   28 בנובמבר 2009 בשעה 19:23

   יובל,
   אני מוחה! ת ראשית, תוצאת הדרבי של ליברפול עשויה להתברר כחשובה ביותר למאבק על המקום הרביעי המכובד. שנית, על הדרבי של מלאבס אין לך מה לומר?
8. מאת איציק אלפסי‏:

   28 בנובמבר 2009 בשעה 22:45

   בני ויובל,
   כמו שוודאי שמתם לב בפוסטים עגולים (200, 250) אני נוהג להתייחס, מה שלא יוצא לי בד"כ, לחוויה של כתיבת הבלוג. הפעם בחרתי לכתוב פראפראזה על השיר הגאוני של ארקדי דוכין שמתאר יפה את התחושה המשכרת והמשקרת שזה נותן.
9. מאת יובל‏:

   29 בנובמבר 2009 בשעה 7:34

   בני – אתה צודק, אבל עדיין הדרבי של ליברפול לא מצליח לעורר אצלי הרבה התרגשות, למרות שפעם הוא היה מצליח.
   חבל לי על המצב של ליברפול, זאת עדיין קבוצה שאני אוהב מאוד (לא כמו ארסנל כמובן, אבל עדיין – זאת האויבת של האויבת הראשית), אבל כמו שהיא עכשיו המשחקים שלה פשוט לא מצליחים למשוך אותי.

   לגבי הדרבי של פתח-תקווה – אתה מוזמן להיכנס לאופסייד סטורי ולהבין שאפילו את המשחק של בית"ר אהובתי (האהובה המאכזבת, אבל האהובה) לא ראיתי אתמול עקב העיסוק האינטנסיבי בהפגנת החילוניים-מסורתיים-דתיים בירושלים, ככה שהדרבי הלוהט של מלאבס בוודאי לא היה בראש מעייני בסוף השבוע הזה :-)
10. מאת יובל‏:

    29 בנובמבר 2009 בשעה 7:34

    איציק – האמת שרק עכשיו שמתי לב לעניין הפוסטים העגולים. בכל מקרה שאפו על הבחירה :-)
11. מאת שבי כהן‏:

    29 בנובמבר 2009 בשעה 7:57

    בני, תהיה רגוע, אתה לא לבד. גם אני לא הבנתי כלום עד שאיציק הסביר לך בתגובות…

    אבל זה איציק, אם זה לא היה כך זה לא היה מעניין, לא?
12. מאת תומר‏:

    29 בנובמבר 2009 בשעה 14:31

    תמיד תענוג לקרוא אותך,ממתין לעוד 250 פוסטים

    בני,התפטרות בכריזה תוך כדי משחק האפילה בשבילי על הדרבי המלאבסי. כזה דבר אפילו אצלכם עוד לא היה.
13. מאת matipool‏:

    29 בנובמבר 2009 בשעה 14:34

    שני האלבומים הראשונים של הנטאשות היו הרבה יותר טובים ומרגשים .
    כמעט תמיד יוצאות יצירות טובות יותר כשנמצאים בתנאים קשים ובמצוקות חומריות .
    מצוקות רגשיות היו להם גם אחרי שהם הצליחו .
    ואם כבר נזכרים באלבומים מהעבר – יצאה עכשיו מהדורה חדשה לרגל 25 שנים ל "אש הבלתי נשכחת " של יו-2 . כמה טובים הם היו פעם ..
    איציק – מזל טוב . שהטקסט ימשיך להתגלגל ושנצא היום לדרך חדשה בדרבי המרסיסייד .
    נ.ב. – הפכת לכותב קבוע ב"וואלה" ?
14. מאת בני תבורי‏:

    29 בנובמבר 2009 בשעה 17:59

    תומר,
    אני לא בטוח שיש לנו מערכת כריזה, לעומת זאת, קריזה יש ללא ספק…
15. מאת בני תבורי‏:

    30 בנובמבר 2009 בשעה 13:53

    …וחוץ מזה איציק, מה אתה אומר על התוצאה האחרונה של חברינו מהמפרץ?
16. מאת בני תבורי‏:

    30 בנובמבר 2009 בשעה 14:01

    …ושלא תהיה במתח, אז הנה: ניינרס 20, ג'קסונוויל ג'גוארס 3! נשמע דמיוני אבל ממש לא. במילה אחת, מדהים. בשתי מילים, אלכס סמית'. דווקא הוא, הקווטרבאק שהגיע כבחירת דראפט ראשונה לפני ארבע שנים ולא ממש הצדיק את הציפיות וירד לספסל, נתן אתמול משחק מושלם בכל פראמטר. יחד איתו, פרנק גור הבלתי יאומן. שני נצחונות בית רצופים בהם ספגה הגנת הניינרס רק 9 נקודות חובה. תוסיף לזה את הדרבי של מרסיסייד ובארסה, ותבין למה אני לא מצליח למחוק את החיוך מהפרצוף…
17. מאת איציק אלפסי‏:

    30 בנובמבר 2009 בשעה 14:18

    תענוג, תענוג של חדשות, בני! התעדכנתי במהלך המשחק שאנחנו מובילים אבל לא ידעתי כמה נגמר. סינגלטרי כריש!
    צריך לתפוס עכשיו ריצה של נצחונות עד הסוף ולקוות שאריזונה תמשיך להפסיד (כמו אתמול לטנסי) ואז אולי אפילו יהיה אפשר לחלום על הפליי-אוף.

סגור לתגובות.