תפריט ראשי:

רישום לעדכון בדואר אלקטרוני

חיפוש באתר

קטגוריות

ארכיון

יולי 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ינו    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

קישורים

עמית בעת צרה (הגזענים האמיתיים)

"נו יש משהו?
זהו?! רק כמה קללות נגד לוזון?
ומה אחרי המשחק, לא פרצו למגרש, לא שרפו את האצטדיון? כלום?!
רגע, ופרס? לא זרקו עליו עגבניות או משהו?
מה באמת?! מחאו לו כפיים? 'שמעון פרס בא לפה'?! מ'תה אומר… לא טוב, לא טוב..
טוב ת'שמע זה לא עסק, סע עכשיו לחגיגות שלהם ודירבלאק אתה חוזר לי בלי כלום!"
(שיחה דמיונית במערכת ערוץ 2, יום שלישי שעבר, סביבות השעה 22:00)

מה שהכי עצוב לי בכל הסיפור של עמית בן-שושן זה שדווקא עליו, מכולם, זה נפל. יצא לי לפגוש את עמית באופן אישי פעם אחת, ביציאה ממשחק של בית"ר בבלומפילד. ניהלנו שיחה קצרה של מס' דקות, בטח לא משהו שאפשר לבסס עליו ניתוח אישיות מפורט, אבל עדיין, גם באותה היכרות חטופה אי אפשר שלא היה להתרשם מהצניעות של האיש, החן והפשטות שלו, פשוט 'נשמה טובה' כמו שאומרים. כל מה שקראתי ושמעתי על עמית אי פעם רק מחזק את ההתרשמות הזו שלי.

מה שקרה לעמית בחגיגות הזכייה בגביע יכול לקרות לכל אחד מאיתנו- מי מאיתנו חותם על כל מילה שיצאה לו אי פעם מהפה ביציע? או כשהיה שתוי? קל וחומר שילוב של שניהם. נכון, זה לא היה צריך לקרות, עמית, ביודעו שהוא דמות ציבורית היה צריך כנראה להיזהר יותר. אבל מכאן ועד להפוך אותו ל"גזען"?

בואו נעשה סדר. גזען הוא אחד שיש לו משנה מסודרת של שנאה לאחר או קבוצת אחרים. משנה שהוא שש ושמח להפיץ אותה תחת כל עץ רענן ובאוזני כל מי שמוכן לשמוע. אגב, היה פעם שחקן כזה בבית"ר, קראו לו שלמה קירט והוא טען ששחקנים ערבים לא צריכים לשחק בנבחרת ישראל. זה גזען. עמית שיחק ומשחק בנבחרות ישראל עם שחקנים ערבים והוא יחד איתם שווה בן שווים.

אם עמית באמת היה "גזען" הוא לא היה עושה את המעשה האנושי והפשוט של להתנצל. משהו שאני בטוח שעשה לא בגלל הרעש שנוצר אלא מתוך האינסטינקטים האנושיים הפשוטים והבריאים שיש לו- פגעתי בחבר בלי כוונה, אני עושה לו טלפון, מתנצל וסוגר סיפור. ובהקשר הזה מילה טובה גם לסלים טועמה שקיבל מייד את ההתנצלות ולא חיפש לעשות רעש וכותרות מהעניין.

אבל סלים ועמית הם לא הסיפור כאן, הם בסה"כ שני ילדים טובים, באמת, שנקלעו שלא בטובתם לעניין הרבה יותר גדול מהם.

והעניין הזה הוא הרצון החוזר והנשנה של התקשורת בארץ וגורמים אחרים להפגין עליונות מוסרית כלפינו, אוהדי בית"ר ירושלים. לעניין הזה יש שורשים הרבה שנים אחורה. זה התחיל עוד בשנות החמישים והשישים כשאוהדי בית"ר היו מכונים בתקשורת הארצית "עדת קניבלים פרימיטיבית". אז היום כבר לא מקובל להשתמש בביטויים כאלה, זה לא "פוליטקלי-קורקט", אז במקום זה המציאו לנו משהו חדש- "גזענים".

נכון, יש לנו גזענים ביציע, בדיוק כמו שביציעים של הפועל ת"א יש "מכחישי שואה". אבל את אלו שמאשימים אותנו בגזענות בכלל לא מעניינת אותה תופעה. אותם מעניין להפגין עמדה מוסרנית, כלפינו, אוהדי בית"ר. המטרה אותה מטרה- להציג אותנו כשונים ונחותים. רק האמצעים השתכללו.

במדינה שבה אנשי עולם תחתון הם גיבורי תרבות עם סצינה משלהם וסדרת טלוויזיה שמציגה אותם כאנשים בעלי מורכבות רגשית מעוררי סימפטיה- שחקן כדורגל שתוי שפולט איזה שטות כשהוא שתוי זאת הבעייה הגדולה שלנו? איפה הסדר הנכון של הדברים? האם אותם שחקנים שיש להם קשרים עם אותם אנשי עולם התחתון, קשרים שחלקם אפילו לא מנסים להסתיר שלא לומר כמעט ומתגאים בהם, זכו אי פעם לגינוי ויחס משפיל כמו כשמקבל עמית מאז יום רביעי שעבר? מה יותר מסוכן? מה יותר חמור? נדמנו לסדום ועמורה- "ויאמרו על טוב- רע, ועל רע- טוב".

אבל שיא השיאים, באמת אבל, היה לקרוא שעיתון איראני, תחת הכותרת "הסנטימנטלית"- "לבעוט את הגזענות מהמגרש" (!), קורא לפיפ"א להעניש בחומרה את בית"ר ואת עמית. אתם הבנתם את זה? "שוחרי השלום והאחווה" מאיראן, מדינה שהיא "מופת" לשמירה על זכויות אדם, הם אלו שילמדו אותנו שיעור במוסר! מעניין מה יש לאותם הומניסטים גדולים בעיתון הטהראני להגיד על הנשיא שלהם, מכחיש השואה ההוא שקורא להשמיד עם שלם על זקניו נשיו וטפיו?! או שכשמדובר ביהודים זה פחות מטריד אותם?

אבל מילא הנבלות מטהראן, מה שפשוט מטמטם אותי זה שהדברים האלה מובאים בתקשורת הישראלית בבחינת כזה ראה וקדש, בלי מרכאות, בלי תגובה, כמעט בהסכמה שבשתיקה.

הפסיכואנליטיקאית הקלאסית, מלאני קליין, טבעה את המושג "השלכה הגנתית" לתאר מצב שבו אדם רואה באופן כמעט אובססיבי באנשים אחרים תכונות שלמעשה הן תכונות הקיימות בו עצמו, ושהוא מנסה להתכחש להן (כמו אותו צר-עין שמאשים אחרים בזה שהם מקנאים בו). חז"ל, אגב, כבר חשבו על זה הרבה לפני קליין כשקבעו: "הפוסל, במומו פוסל".

נדמה, אם כן, שיש כאן מקרה קלאסי של התופעה- אנשים שמוצפים בשנאה כלפי אחרים מאשימים אותם באותה תכונה ממש. ואם כך הם פני הדברים נדמה לי שמן הראוי לשאול- מי הם כאן הגזענים האמיתיים?

Be Sociable, Share!

תגובות

תגובה מאת ענבל
1 ביוני 2009, 18:58

רפובליקת בננות

תגובה מאת דוד מירושלים
1 ביוני 2009, 21:06

זה נשמע קצת כמו הקוזאק הנגזל.
שרת שיר גזעני, גם אם היה זה בסערת הרגע, שלם על כך.
כמובן שזה לא מצדיק את חגיגת התקשורת, אבל למה אתה מצפה איציק?

תגובה מאת איציק אלפסי
1 ביוני 2009, 21:50

דוד, זה יותר מורכב מזה.
נכון שהוא עשה את הפאדיחה שלו, גם הוא מבין את זה, ולכן הוא התנצל.
אבל כמו שאתה רואה זה לא מסתכם בזה. העליהום שנעשה עליו הוא חלק מהתהליך שעליו דיברתי- הנסיון להציג אותנו כ"גזענים" כדי להראות ש"אנחנו" (מי שזה לא יהיה, לא רוצה להסתבך בהכללות) יותר נאורים מאתכם. אין פה שום קוזאק נגזל. להיפך, אני האחרון שיישתמש בטיעון כזה, למעשה אני הראשון שתמיד יוצא נגד טיעונים מהסוג הזה: http://geshemalfasi.com/archives/195

ענבל, שנים.. :)

תגובה מאת Old Timer
1 ביוני 2009, 22:54

Itzik:

The them agaisnt us argument may be true but we should not waive it any time something like that happens. I think that the sad part is actualy the fact that he is a good kid.

What environment causes good kids to behave like that? How come any time I get drunk (and trust me Amit is not even getting close to my records on this front) it does not trigger me singing hate songs (not even "it was the ice on the runway").

I think that's the question we need to ask ourselves, not what the media would make out of it, since we know the answer to that question.

Any chance management will order players to stay away from the KOMETZ? I don't think so.

I know, there is a silent majority of non-racist, law abiding, peace loving, John Lennon listening fans but they are so silent they have no impact on management or on the face of the club.

The discourse of the club has become a racist discourse and management does not have the will or the power to change that. I've defended the club (on behalf of the silent majority) for a very long time but I can tell you that I can very well understand people who say that they do not feel the club is theirs anymore. Its sad that what thousands of baboons didn't do, one good kid did.

תגובה מאת רן
2 ביוני 2009, 9:22

איציק,

בן שושן הוא בסך הכל קורבן. אבל לא קורבן של התקשורת. התפקיד של התקשורת הוא לחשוף אירועים מהסוג הזה ולנפח אותם (ואתה צודק שהיא לא עושה מלאכתה נאמנה במקרים רבים אחרים).

הוא קורבן של הקהל של בית"ר. הוא קורבן של ההנהלה שכבר שנים לא עושה כלום כדי למגר את התופעה הדוחה הזו.

הוא בסך הכל בחור צעיר וילד טוב כמו שאתה אומר (ואני גם משוכנע שהוא לא גזען. בטח לא יותר גזען ממדינת ישראל עצמה), אבל עצם זה שלא ברור לו כמו שברור לך ולי, שהוא צריך להתרחק מהגועל נפש הזה, זו הבעיה הגדולה של המועדון.

תגובה מאת איציק אלפסי
2 ביוני 2009, 12:30

רן ו- OT
אני מסכים אתכם לגמרי. וכמו שוודאי שמתם לב אני מוביל בבלוג הזה קו מאוד תקיף נגד החלק הגזעני בקרב אוהדי בית"ר. אני לא מנסה להביא את העליהום שהתקשורת עושה עלינו כהצדקה למעשה של עמית, אבל חשוב לי גם לחשוף את המניעים האמיתיים מאחורי אותו עליהום. אני עושה את זה הרבה בשביל אותו מאבק שיש לי נגד האוהדים הגזענים. צריך להבין שהתקשורת מזיקה לנו לא פחות מהם- התקשורת יוצרת גזירה שווה לפיה אהדה לבית"ר=גזענות, וזה גורם שני נזקים עיקריים:

א. יושב ילד מהיציע המזרחי מול האינטרנט, קולט את המסר ומה התגובה האימפולסיבית שלו? "אם הנבלות האלה אומרים שכל אוהדי בית"ר גזענים אז סבבה, נהיה גזענים, האבא של הגזענים".

ב. זה מרחיק אנשים מעולים כמוכם שמרגישים שהמועדון כבר לא שייך להם, מתרחקים מהיציע ולאט גם מהקבוצה. אני מבין אותכם לחלוטין, אבל עדיין, זה משאיר אותי רק עם אותו קומץ.

התקשורת וכל מטיפי המוסר למינהם רק רוצים ברעתה של בית"ר ומזיקים לה לא פחות מהמקומץ. לכן צריך להאבק בהם בלא פחות נחישות מאשר בקומץ. או כמו שאני אוהב תמיד להגיד- בפראפרזה על דברי יצחק רבין: נאבק בתקשורת כאילו אין קומץ ונאבק בקומץ כאילו אין תקשורת.

תגובה מאת old timer
2 ביוני 2009, 14:07

לא יודע איציק. אתה לא נותן שום הסבר מה מייחד את בית"ר בעיני התקשורת. אם בעבר זו היתה הקבוצה שייצגה את הקול המזרחי, די ברור שהפרופיל הסוציואקונומי של אוהדי בית"ר. אני לא חושב שריכוז הערסים בקהל של בבית"ר שונה באופן משמעותי מזה שבקהל של רוב הקבוצות האחרות ועדיין – כמות האירועים הגזעניים שבהם מעורבים אוהדי בית"ר עולה לאין ערוך על זו בהם מעורבים אוהדי קבוצות אחרות. גם זו המצאה של התקשורת (זו איננה שאלה רטורית)? בוא נניח שאוהדי הפועל תל אביב אליהם אתה מתייחס הם חארות (אגב הביטוי מכחישי שואה הוא ספין מטורף גם אם הוא במרכאות), הגועל נפש שלהם הוא השלכה (חולנית אמנם) של הנעשה במגרש. העובדה שהם מאחלים שואה למכבי לא תמנע מהם לשאת על כפיים שחקן של מכבי שיעבור לשורותיהם. אצל בית"ר זה לחלוטין לא קשור לנעשה על המגרש. שחקן ערבי לא ישחק שם – נקודה. אגב, יש ילדים ערבים בנוער של בית"ר? בילדים? זה לא נראה לך סטיה סטטיסטית חולנית? בוא נגיד גם שהתקשורת מזדיינת – למה ההנהלה עושה את החיים שלה לכל כך קלים?

לגבי הטענה שלך על תפקידה של התקשורת, אני לא יודע אם היא באמת זו שגורמת לילדים להיות יותר גזענים. דבר אחד בטוח – לא היא זו שמרחיקה אותי מהקבוצה. על זה לקבוצה ולקהל שלה יש בלעדיות.

אבל הנקודה החשובה בעיני היא שדווקא כאשר נחצה איזשהו קו פרשת מים וברור כשמש שהגועל נפש הזה איננו רק נחלתו של הקהל אלא שהוא מחלחל לקבוצה עצמה (ומי שיגיד לי בוקר טוב אליהו יהיה צודק, אבל עשיתי מאמצי על לתת לקבוצה להנות מן הספק) – אתה בוחר להמעיט בחשיבות האירוע ולתת קטע שכל כולו "התקשורת מזדיינת". אני מבין שאתה רוצה להלחם בשתי החזיתות אבל ככל שהדבר נוגע לטיימינג בחרת היום בחזית הלא נכונה. התקשרות תמשיך להיות שם ותוכל להלחם בה בימים אחרים. היום המטרה שלך צריכה היתה להיות אחרת.

תגובה מאת איציק אלפסי
2 ביוני 2009, 15:23

OT

אתה צודק שהפרופיל הסוציוקנומי של אוהדי בית"ר הוא מגוון ולא שונה בהכרח מזה של קבוצות אחרות (זה מה שניסת להגיד, נכון? המשפט נראה קטוע). אבל, עדיין, מסיבות שונות ומשונות, בית"ר עדיין מייצגת עבור התקשורת את הקול המזרחי/מסורתי/ימני/ירושלמי- ישראל השנייה, כל מה שהוא לא חילוני/ליברלי/תל-אביבי, ולכן ההתקפה שלהם, באופן שמוסווה היטב תחת הכותר של "אנטי גזענות" הוא נגד הערכים של הקבוצה החברתית שאותה בית"ר מייצגת מבחינתם.

את המסיכה הזו מעל הביקורת שלהם חייבים להסיר, וזה לא פחות חשוב מהמלחמה בגזענות. למעשה, כמו שרמזתי בפוסט עצמו, העמדה שמסתתרת מתחת למסיכה הזו היא בעצם גזענות לכל דבר ועניין. גזענות שאמנם מוסוות היטב, כאמור, אבל בהחלט גזענות. ואחת אפילו יותר חמורה מזו של אוהדי בית"ר, שאותה עוד איכשהו אפשר להכניס תחת הקונטקסט של הקונפליקט הישראלי-ערבי. את הגזענות של התקשורת אני יכול להכניס תחת קונטקסט אחד בלבד- אוריינטליזם.

כמות האירועים הגזעניים שאוהדי בית"ר מעורבים בהם אכן גבוה משל קבוצות אחרות, אבל, וזה אבל חשוב, כמות האירועים האלימים- ממש לא! ובעיני, עדיין, דיבורים פחות גרועים ממעשים. לא שאני בא להצדיק שנאה שמקבלת ביטוי מילולי, אבל אם לא נעשה סדר נכון בדברים נשדר מסר, וזה מה שהתקשורת עושה, שמה שחשוב זה רק השיח, אבל אלימות פיזית ממש היא משהו "נסלח". וזוהי גישה שאני לא אתן לה יד בשום אופן. זו גישה שמגיעה מבית מדרשו של שיח הפוליטקלי קורקט, וזו הבעייה הגדולה שלי עם השיח הזה.

המחלוקת הגדולה שלנו היא לגבי המקרה של עמית בן-שושן. בניגוד אליך אני לא רואה איך נחצה כאן קו פרשת מים. עמית לא גזען, המילים שנאמרו בשיר לא מייצגות את דעותיו, הוא התנצל ואמר את זה אינספור פעמים. הוא אפילו התקשר לטועמה וקרא לו "חבר". להיפך, בעיני מעז יצא מתוק ואם למישהו היה ספק הוא יכול להיות בטוח שהשחקנים של בית"ר, לפחות עמית, רחוקים מלראות עין בעין את הדברים עם אותו חלק גזעני ביציע. מכאן שאין מקום בכלל להביא את המקרה הנוכחי כהוכחה לכך ש"הגועל" מהקהל מחלחל לקבוצה. עמית, למרות ואלי בגלל אותו מקרה, מתח את הקו באופן ברור ביותר. בגלל זה, וגם בגלל שמדובר בבחור שבאמת עושה למען הקהילה, גם בהקשר של מלחמה בגזענות (לפני כשנה הוא ביקר יחד עם מס' שחקנים אחרים בביה"ס בו אבי מלמד במסגרת פרוייקט נגד הגזענות), הוא ראוי לכל ההגנה שאני נותן לו כאן.

מכאן שאני באמת חושב שהמקרה הנוכחי הוא דווקא הזדמנות למאבק בחזית התקשורתית ולא בחזית האוהדים. בניגוד גמור, למשל, למקרה של שריקות הבוז בטקס ההנצחה ליצחק רבין: http://geshemalfasi.com/archives/44

מה שכן, העניין שאין שחקן ערבי בבית"ר, כולל מחלקות הנוער, הוא בזיון שאני מתבייש בו כל פעם מחדש. פה אני מסכים עם כל מילה.

תגובה מאת יובל
2 ביוני 2009, 15:40

אני אתחיל מהסוף ואתייחס לפן קטן בדיון ביניכם בתגובות – יש ויש שחקן ערבי בנוער של בית"ר! אחמד שוויקי, תושב שכונת פת או בית-צפאפא (לא הבנתי בדיוק לאן האזור ההוא שייך), שחקן נערים ג' או ילדים א' אם אני לא טועה. דווקא מנבאים לו עתיד גדול, הוא מקובל מאוד בקרב חבריו לקבוצה (הייתה תקרית גזענית אחת לפני שנתיים, אבא של שוויקי כינס את שאר ההורים של הילדים בקבוצה והעניין לובן לשביעות רצון כל הצדדים). ככה שהטענה שהאגודה לא מוכנה לקבל ערבים היא מצוצה מהאצבע, וחבל שהיא עבדה גם עליך איציק.

לגבי הפוסט – אני העדפתי לא להתייחס לעניין בבלוג שלי כי העניין נראה לי כל כך טיפשי שעם כל הכעס שלי להתייחסות של התקשורת לעמית בן שושן פשוט העדפתי לא לתת במה נוספת לזה.
פגשתי את עמית בן שושן יום לפני הגמר בבית החולים תל השומר כשהוא בא לבקר עם עוד כמה שחקנים (אבירם ברוכיאן, שמעון גרשון, דוד אמסלם, שמוליק קוזוקין, דן אייבינדר, אוהד סיידוף) את רן, בן של חברים טובים של ההורים שלי שנפצע באורח אנוש ביום האחרון של עופרת יצוקה (ואיבד את רגלו). מי שקורא אצלי בבלוג שמע עליו באותם ימים. עמית נתן לרן חולצת משחק אמיתית שלו (אם הבנתי נכון, אותה חולצה בה הוא שיחק נגד בני סכנין יומיים קודם לכן) והיה נחמד וחברותי כלפיו לאורך כל הפגישה שנמשכה יותר משעה. מדובר בבחור שקט, נחמד וצנוע שאני בטוח שלא התכוון למה ששר, הוא השתכר ועשה טעות אליה הוא נגרר ע"י החלק הבעייתי בקהל שלנו, שלפעמים נראה לי שעושה יד אחת עם שונאינו בתקשורת על מנת להכפיש את שמנו. אולי באמת מעז ייצא מתוק ואחרי שהמועדון יעמוד על הרגליים יבינו שחייבים לעשות משהו נגד השם שאותה קבוצה בקהל יוצרת לנו.

תגובה מאת איציק אלפסי
2 ביוני 2009, 16:13

יובל, כמוני כמוך. גם אני העדפתי לא להתייחס לזה בהתחלה מאותן סיבות ממש (וכמו שראית עליתי עם הפוסט הזה כמעט שבוע אחרי המקרה). אבל כשראיתי איך הדברים יצאו מכל פרופורציה הבנתי שאין כנראה ברירה וצריך להשמיע גם את הקול הזה.

עשה לי את היום לשמוע על אחמד, אני בוש ונכלם שלא הכרתי אותו עד עכשיו.

תגובה מאת תומר
2 ביוני 2009, 16:17

דבר ראשון אני רוצה להגיד שהבקשה של הפרקליטות להעמיד את בן שושן לדין היא פשוט שערורייה. לא בגלל שאני חושב שלא צריך להעמיד לדין על קריאות גזעניות אלא בגלל שזה לא חוכמה ליפול על הבחור בגלל שהוא שחקן כדורגל. אם כבר, שיעמידו לדין את כל מי ששר את השיר הזה באותו אירוע. אבל כמו שאנחנו רואים לא פעם, הרשויות בישראל אוהבות לתפוס טרמפ על עבירות מתוקשרות הרבה יותר מלעבוד קשה כדי למגר תופעות כאלה.
דבר שני, בקשר לבן שושן עצמו. הוא התנצל בפני סלים טועמה וגם בפני "כל מי שנפגע". הציק לי שהוא לא אמר שהוא מתנצל בפני העם הערבי, והדגיש בהתנצלות שאין לו שום דבר נגד ערבים. השיר אומר"שונא את כל הערבים." היה מקום להדגיש עד כמה הוא לא מתחבר לתוכן הזה. הרי הפגיעה הכי גדולה שלו הייתה בכם,האוהדים הלא גזעניים של ביתר, שמזדעזעים מהשיר הזה בכל פעם שהם שומעים אותו ורוצים ומנסים להפסיק אותו ודומים לו.
כמו שבאבא ימים אמר, לאלכוהול אין קשר לכך. כמו שכתבת בפוסט אחר שלך, משהו רקוב מהיסוד באתוס של המועדון הזה שהוא גורר אחריו תופעות כאלה וזה לא מפסיק. מצחיק שדנו המון בכך שבן שושן שר את השיר ולא דנו לרגע בשאלה למה לעזאזל אוהדים שזכו כרגע בצורה מרגשת ומשכנעת בגביע המדינה מרגישים צורך לשיר על סלים טועמה?
אני לא אוהב כלכך את הטיעון לגבי גזענותה של התקשורת. גם מכיוון שאני לא חושב שהוא כלכך מבוסס וגם בגלל שהוא יוצר נקודת מבט בעייתית משהו. כי כשרצים להאשים את התקשורת ואת שונאי בית"ר(אתה לא עושה את זה,אבל הילד מול המחשב כן) אז המשוואה המתקבלת היא:שונאים אותי, אז אני אשנא חזרה. וכמו שבאבא אמר(אני מאוד אוהב את התגובות שלך) המועדון וחלק מאוהדיו עושה את העבודה של התקשורת למאוד מאוד קלה.
ומשהו אחרון, גם בתור אחד שלא אוהד בית"ר(בוא נודה באמת, ממש ממש לא אוהד בית"ר) העניין הזה מאוד מפריע לי כי זה מחלחל לתרבות האהדה בישראל. הרבה ילדים טיפשים חושבים שזה מגניב שבית"ר גזענים ומנסים להכניס את זה גם למגרשים אחרים,אני נתקל בזה בנתניה ולצערי כל עוד הקומץ הזה ישלוט בבית"ר התופעה רק תתגבר. אז אני מאחל לאחמד שוויקי הרבה הצלחה ומקווה מאוד שהוא יעלה לבוגרים, יכבוש שערים ויתאקלם בצורה חלקה. אולי זה ישנה את דעתם של חלק מאוהדי בית"ר לגבי הלאום שלו.

תגובה מאת איציק אלפסי
2 ביוני 2009, 16:46

תומר,
צודק לגמרי לגבי המשטרה והרשויות. ממש גיבורים גדולים… איפה הם כשצריך לעשות טיפול שורש יסודי בגזענות והאלימות ביציעים?

נדמה לי, אבל, שנסחפת קצת עם הבקשה שבן שושן יתנצל בפני העם הערבי.. אולי שיישא נאום בעצרת באו"ם? נו באמת.. הבנאדם התנצל בצורה הכי כנה שיש, מה אני עכשיו אלך לבדוק לו את הניסוחים?

נכון שהאוהדים מספקים יותר מדי חומר לתקשורת, אבל דחילק, להצמיד למישהו מיקרופון כשהוא שיכור באמצע חגיגות זה לחפש אותו מתחת לאדמה. זה גועל נפש מה שעשו לו.

תשמע תומר, אתה ואני באותה סירה. שנינו רוצים לתקן את תרבות האהדה בישראל. הבעייה שהתקשורת לא מתעניינת באנשים כמוני כמוך, היא מחפשת את כל הילדים האלה והופכת אותם לסוג של גיבורי תרבות, כל ה"בוקה-ריבר" שיק הזה. בכך היא עושה, כמו שיובל כתב יפה, יד אחת עם הגזענים והאלימים ביציע להרוס לנו את מה שאנחנו הכי אוהבים. אני לפחות לא הולך לתת לה את התענוג הזה.

תגובה מאת רן
2 ביוני 2009, 16:58

א.אני מסכים שהתקשורת מזיקה לנו מאד (אם כי היא עדיין בעיני בעיה משנית). היא באמת גורמת לכך שכל ערס מניח שהמקום הראוי לו הוא יציע אוהדי בית"ר. שם הוא ימצא שפה משותפת עם הדומים לו. דוגמא לכך הוא אותו אוהד הפועל חולון שזרק חזיז במלחה ומיד דאג להזכיר שהוא אוהד בית"ר. מן הסתם מתוך הנחה שיזכה לסימפטיה מאוהדי בית"ר אחרים.

ב. הלוואי שאחמד שווייקי יגיע לבוגרים וגם יצליח. לצערי זה יקרה רק אם הוא יהיה לכל הפחות ברמה של זינדין זידאן. פחות מזה, וכל טעות שלו תגרור התעללות מצד האלפים שהשתלטו על היציע.

ג. בבלוג הזה כולם מכירים אותך ואת הדיעות שלך, אבל הפוסט הזה, לו היה מתפרסם באתר של בית"ר היה גורר תגובות תמיכה גורפות שהיו מתעלמות מהגינוי שלך לגזענות ומתייחסות רק לתקשורת. בגלל זה אני אומר שבנושא הזה צריך להיות חד משמעי.

תגובה מאת איציק אלפסי
2 ביוני 2009, 17:08

רן,
א. כ"כ נכון. עוד לפני שסיימתי לקרוא את הפסקה חשבתי על הפושע ההוא מחולון ואז ראיתי שהזכרת את זה..
ב. לצערי יש בזה משהו. אבל אם הוא יהיה מספיק חזק, ובעיקר, בעזרת תמיכה של אוהדים מהסוג שלנו הוא יצליח.
ג. מסכים שוב. בדיוק בגלל זה לא פירסמתי את הרשימה בבית"ר.נט למרות שהיו לי מחשבות בכיוון.

תגובה מאת תומר
2 ביוני 2009, 17:15

אולי הניסוח להתנצל בפני העם הערבי הוא קצת גדול. פשוט לא השתמע מספיק מהדברים שלו שהוא מתנגד להכללה הזאת של שונא את כל הערבים. הוא התנצל בפני סלים שהוא חבר שלו לנבחרת כשלטעמי הבעיה ביותר משמעותית בשיר הזה היא ההתייחסות לערבים. בית"ר ובן שושן יכולים להוציא משהו טוב מהסיפור הזה, שיארגנו איזה מפגש עם ילדים באחת משכונות מזרח ירושלים,יחלקו להם ציוד של בית"ר וישחקו קצת כדורגל, אולי גם יארגנו הרשמה לקבוצת הילדים יחד עם זה. אני בטוח שהתקשורת תתעניין בזה.
לא אני ולא אתה יכולים לדעת כמה כנה הייתה ההתנצלות של בן שושן,בסך הכל הוא קם בבוקר וראה שכל המדינה עטה עליו,איזו ברירה הייתה לו חוץ מלהתנצל? זה מזכיר את הפרשה של ברוכיאן והקלפים בנבחרת, לא נראה לי שהוא היה מתנצל אם השקר שלו לא היה מתגלה. אבל זה לא כלכך רלוונטי כי במקרה של דמות ציבורית הקונטקסט יותר חשוב מהכוונה וברוכיאן עשה את זה בצורה נכונה,גם אם לא ממש התכוון לכך. הוא התייחס יותר ללחצים שיש עליו בתור שחקן צעיר שנקלע לפרשה וזה גרם לי להזדהות ולהעריך אותו גם אם אני לא מאמין במאה אחוז שהוא מתחרט על כך.

תגובה מאת דוד מירושלים
2 ביוני 2009, 20:31

לדעתי האישית בית"ר חייבת להחתים כבר שחקן ערבי ולהוריד את קופת השרצים הזו מעל הגב, נמאס כבר מהעניין הזה שמפומפם בידי התקשורת בכל הזדמנות, אני רוצה לחיות בזמן שבו "מיהו השחקן הערבי הראשון ששיחק בבית"ר ירושלים?" תהייה שאלת טריוויה.
כל העניין הזה הוא קישקוש, מי שמכיר אותי יודע שאני ימני, אפילו בוחר ליכוד, אבל זה ממש לא קשור, הגזעניים מהיציע עשו את זה כאילו זה עניינים שבקדושה ישר מפי ז'בוטינסקי.

לעניין התקשורת, אני די מסכים, מאז ומתמיד התקשורת הייתה שמאלנית ושונאת בית"ר.

והפופוליזם כמובן חוגג, מצאו את הגזען האמיתי פתאום. כולה שחקן תמים ואולי קצת טיפש, אבל הוא נעשה האייקון לקבוצה הגזענית בישראל בעיני התקשורת…

תגובה מאת נועה
3 ביוני 2009, 11:48

איציק,
קודם כל שלום, אני בדר"כ קוראת שקטה פה והנה הזדמנות לומר שאני מאד אוהבת את הבלוג.
עכשיו רגע לעניין עמית בן שושן – כמי שמנויה למכבי תל אביב בכדורגל אני יכולה לספר לך שהשירים שנשמעים אצלנו ביציעים לא שונים בהרבה בהתייחסות שלהם לטועמה ולערבים בכלל (נו, אתה מכיר, אין צורך שאפרט אותם) ואני יכולה להשבע לך שלמרות שאני שרה עם הקהל חלק מהשירים בכל פעם שהמילים גזעניות ופוגעניות אני סותמת את הפה, עד כדי כך שהחברה איתה אני הולכת לכל המשחקים צוחקת עלי שאני יפת נפש.
אולי. אבל כשרוצים לשתוק, יכולים. גם במשחק הכי מעצבן, גם כשהאוירה מסביב מתלהטת.
בן שושן יצא טמבל. העובדה שהוא ילד טוב ומנומס וחביב ועדין לא הופכת אותו ללא גזען. הוא כנראה גזען והוא עשה טעות כשהצטרף בשירה לאוהדים הגזענים של הקבוצה הגזענית שלו. (לא, לא כולם. כמו שאצלנו במכבי לא כולם :))

תגובה מאת שבי כהן
3 ביוני 2009, 11:49

אני מצטרף לדיון מאוחר לכן אנסה לא לחזור על דברים שכבר נאמרו.

1. אישית מאד הפריעה לי השירה של עמית. גם אני מחזיק מעמית ילד טוב וחיובי מאד, אבל הוא היה חייב לדעת שכשחקן כדורגל, בטח בקבוצה אהודה כמו בית"ר, הוא מהווה דמות להערצה וחיקוי לילדים. שחקן כדורגל הוא כמו איש ציבור שמצפים ממנו לדברים אחרים ממה שמצפים לאדם מן היישוב. למעמד שלו יש יתרונות, וכמו שראינו יש גם חסרונות. אבל אני בטוח שהוא ואחרים למדו לקח חשוב מהסיפור. מודה ועוזב ירוחם.

2. כמו שאמר איציק – טועמה יצא גבר שבגברים, ישר, אנושי ואמיתי, בניגוד למתלהמים כדוגמת טיבי, טורק וחבריהם.

3. התקשורת מחפשת את בית"ר, אוהדיה ושחקניה, הרבה יותר ממה שהיא מחפשת את האחרים. זו עובדה, לא חוות דעת. הבוקר התייחס לנקודה הזו אלי סהר בעיתון "ישראל היום" (תקראו. כתוב יפה. אפשר למצוא באינטרנט. לא יודע איך מעבירים לכאן קישור).

4. משטרת ישראל, הפרקליטות והתקשורת הם הביזיון האמיתי בכל הסיפור הזה. אין מה להרחיב מעבר למה שכבר נאמר כאן. בושה וחרפה.

5. העיקר שלאבי (הצלם) לוזון יש בסלולארי תמונה של פויול מניף גביע…

תגובה מאת איציק אלפסי
3 ביוני 2009, 20:03

נועה, תודה. את מוזמנת להגיב לעתים תכופות יותר.
הייתי קורא למעשה של עמית טפשות אולי, כמו שרמזת, אבל אני עדיין מתעקש שהוא לא גזען.

שבי, הנה הטור של אלי סהר:

"הצביעות בתקשורת ובמערכת המשפטית ממשיכה לשבור שיאים. כל אותם אלה שתקפו וחבטו בהצעת "חוק הנכבה" (האוסרת על אזרח להפגין ולהתאבל ביום העצמאות) עלו על בריקדות כשראו שומו שמים את עמית בן שושן מצטרף במעשה טיפשי לשיר במנגינת "אח יא ראב" – "פה זה ארץ ישראל טועמה פה זה מדינת היהודים אני שונא אותך סלים טועמה אני שונא את כל הערבים."

כשאוהדי מכבי ת"א מגלגלים על לשונם את השורות האלה זה לא מעניין. אבל אם אתה מבית"ר והמצלמה גם תופסת אותך אזי אתה בצרות. פרקליטות מחוז ירושלים היא ולא שרף! קראה למשטרת ירושלים לחקור! ובן שושן כבר נחקר כאילו מינימום היכה מישהו.

בית"ר ירושלים על אוהדיה ושחקניה הפכו להיות שק החבטות של ההתאחדות/תקשורת ועכשיו גם הפרקליטות הצטרפה לחגיגה. רק לפני חודש נרגם באבנים רכב ההסעה של אנשי הניידת של ער ערוץ 10 בצאתו מהמגרש בסכנין ובנס ניצלו אנשיו מפגיעה פיזית. אבן עזרא? אף אחד לא הגיש דו"ח. פרקליטות? התכוננו לנופש באילת. משטרה? למה להרגיז את בני דודנו.

אם עמית בן שושן היה משחק במכבי פ"ת בכלל הוא היה מדליק משואה. גל כהן מהפועל פ"ת ספג "מוחטות" מקדוניות מגרנצ'ארוב. בכל מדינה "מתוקנת" הוא לא היה דורך באורוות לתקופה ארוכה. אבן עזרא? נו באמת. היריקות היו כל כך אלגנטיות עד שהן אפילו לא קיבלו דיון ב"יציע העיתונות."

הגיע הזמן לקרוא ל"מאבק בגזענות" בשמו: המאבק בבית"ר ירושלים. אבנים יריקות ושאר ירקות לא סופרים כאן יותר."

תגובה מאת נועה
4 ביוני 2009, 9:19

איציק,
אין עשן בלי אש. הרדיפה אחרי אוהדי בית"ר הגזענים לא התחילה רק כי למישהו יש משהו נגד ירושלמים, היא נבעה מהתנהגות של שנים. גם אוהדי מכבי גזענים, אבל כנראה שפחות מאוהדי בית"ר. ואגב, אם היו מצלמים את אבי נמני או יוסי שבחון או בוזגלו מצטרפים לשירה מהסוג הזה הלינץ' התקשורתי היה זהה. לעמית בן שושן ולבית"ר אין זכות בלעדית לצעוק שתמיד דופקים רק אותם בגלל הקומץ. אם הנהלת בית"ר היתה נעמדת אחת ולתמיד ומגנה, באמת מגנה, את ה'קומץ' שלה אולי האוהדים היו לומדים לקח. אולי. אבל מספיק להזכר בארוע הבזיוני ההוא שלא הסכימו ללחוץ לשר הספורט מג'אדלה את היד. זה שהוא היה שר ספורט נוראי זה ניחא, אבל בגלל שהוא ערבי? ברצינות. זו מגמה של מועדון, שלא רק שלא אומר לאוהדים שלו שהם חצופים, אלא מגבה את ההתנהגות המזעזעת שלהם.

תגובה מאת איציק אלפסי
4 ביוני 2009, 12:05

נועה,
וודאי שאין עשן בלי אש, ולצערי אוהדי בית"ר אכן מספקים הרבה 'אש' למבקשי רעתנו. אני לא בא להגן על האוהדים הגזענים שיש לנו, מצד שני אני חושב שהיחס של התקשורת לבית"ר הוא תופעה חמורה לא פחות. הביקורת שלי על תופעה אחת בשום אופן לא באה להצדיק את השנייה.

במילים פשוטת:
זה שאני נגד אוהדי בית"ר הגזענים לא אומר שאני רואה עצמי חלק מאותה קבוצה (שהתקשורת היא הקול המייצג שלה) שמפגינה עמדה מוסרנית כלפי אוהדי בית"ר ירושלים (בלי קשר לעובדה שאני אחד מהם).
מצד שני, זה שאני נגד העמדה המוסרנית הזו לא אומר שאני מקבל את הגזענות שקיימת ביציעים שלנו.

אני אנסה לעשות הקבלה לשדה הפוליטי:

מה שציפי לבני מנסה לצעוק ממש (ואף אחד לא רוצה לשמוע) זה שהעובדה שהיא תומכת בחלוקת הארץ לשתי מדינות לא אומרת שהיא שוללת את היותה של ישראל מדינה יהודית וביתו הלאומי של העם היהודי, ושלו בלבד.
מצד שני, זה שהיא מביעה את אותה עמדה לא אומר שהיא שוללת את הזכות של העם הפלסטיני להגדרה לאומית משל עצמו.

שתי הדוגמאות, של בית"ר ושל עניין חלוקת הארץ, הם דוגמאות מצויינות להראות כיצד שני גורמים, לכאורה קוטביים אחד לשני, משרתים בצורה הפוכה את אותה מטרה בדיוק:

בפוליטיקה- הפיכתה של ישראל למדינה דו לאומית (הימין עם ההתנחלויות והשמאל עם הפוסט/אנטי ציונות).

במקרה של בית"ר- הפיכתה של בית"ר למועדון שמייצג קומץ אלים וגזעני (התקשורת עם האוריינטליזציה שהיא עושה לכלל אוהדי בית"ר, והגזענים עם הגזענות שלהם ביציע).

תגובה מאת בני תבורי
9 ביוני 2009, 18:26

המשפט הזה "אין עשן בלי אש" מחריד אותי כל פעם מחדש. לא יאמן כמה מהר אפשר בחסות ארבע מילים בנאחיות להשחיר ולחרוץ דינו של כל אדם או קבוצה מבלי להזדקק לבדיקה או ברור עובדתי. באופן אישי, וסליחה מכל מי שנפגע, אני לא יכול לקיים דיאלוג עם מישהו שמביא משפט כזה כטיעון. מעצמי בראש וראשונה וגם מאחרים, אני מצפה להגינות ורצינות.