קטגוריות
כל הרשימות מלחה נשמת כל חי

למלמי"ם

האמת שיכולתי הבוקר פשוט לעשות קופי-פייסט לפוסט שלי מתחילת השבוע, ואת "ליברפול" להחליף ב"הפועל". כי קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים, בדיוק כמו ליברפול, היא הרבה מעבר למועדון ספורט תחרותי. היא מייצגת בעיני פילוסופיה, אתוס ודרך חיים. הרבה, כמובן, בזכות תמונת התשליל שלה- הקבוצה ההיא של שמעון ו- RK.

אבל אני לא עושה את זה כי לקבוצה הנוכחית של הפועל לא מגיע שום פרגון. למעשה היא ביישה את האתוס של המועדון. לא בגלל הכשלונות המקצועיים העונה, אלא בגלל האופי שלה. או יותר נכון, העדר האופי שלה.

אנחנו בירושלים (בכדורסל, כדורגל ובכלל) מוכנים לקבל הכל- לוזרים, ווינרים, משוגעים ואפילו הזויים. אבל דבר אחד אנחנו לא יכולים לסבול- למלמי"ם (לא מועילים-לא מזיקים). אנשים חסרי אופי. והפועל של השנה היתה קבוצה למלמי"ת במלוא מובן ההגדרה: שחקנים למלמי"ם, מאמן למל"ם, ותוצאות למלמיו"ת.

נכון, גם אחרי ההפסד אתמול (שאני אישית לקחתי מאוד קשה) למיאמי היט מהכרמל, כולם יכולים לרחוץ בנקיון כפיהם: השחקנים- שבערך כל אחד מהם יכול לשלוף את דף הסטטיסטיקה ולהוכיח שהיתה לו עונה סבירה פלוס. והמאמן- שסיים את העונה בליגה עם אחד המאזנים הטובים של הפועל אי פעם, ובאחד התקציבים הנמוכים, צלח סדרת פליי-אוף עם פוטנציאל להיות מוקש בקלות יחסית, ויכול לטעון במידה רבה של צדק, ש"בערב נתון הכל יכול לקרות".

אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהפועל כשלה העונה בכל פעם שהגיע למשחק בו הכסף היה מונח על השולחן: באירופה- נגד אולדנבורג הגרמנית במחזור האחרון של הבית המוקדם, בגביע- נגד אותה מיאמי הכרמלית בחצי הגמר, ואמש. ומקבץ כזה מרשים של "השתנקויות" בעונה אחת מעיד על דבר אחד- חוסר אופי.

אז זה לא שהפועל היא איזשהו מועדון עם אתוס של ווינריות גדולה, אבל לפחות תמיד היה לנו מישהו שידעת שאפשר לסמוך עליו שייקח עליו את העסק כשמגיעים לשלב בו סופרים את הכסף: עדי גורדון, מאיר טפירו, ווילי סלומון, ואפילו הוראס ג'נקינס ודרור חג'ג. מישהו לא רק עם ביצים אלא בעיקר עם אופי, אחד כזה שלא ייתן למשחק לעבור לידו בלי שהוא יקח עליו את הצ'אנסה. לפעמים זה הצליח יותר (עדי), לפעמים פחות (מאיר), אבל תמיד We gave it our best shot.

בהפועל הנוכחית אין אף אחד כזה, ולכן גם כשחזרנו מהפיגור ועלינו ליתרון, כמעט בלעדית בזכות האנרגיות המדהימות של הקהל מס' בארץ (וזה כולל את הענפים), לא היה שם מישהו שיסגור את הבאסטה וירד למדרגות לספור את הכסף.

בחמש עשרה השנים (פלוס מינוס) שאני אוהד את הפועל, עוד מהתקופה שהייתי אחד מאותם ילדים שעומדים מאחורי הסל ומגיעים שעתיים לפני כל המשחק, חוויתי כבר את כל הסרטים שבעולם- כולל ההשפלות הכי קשות. לא זכור לי שהייתי עצבני ומאוכזב כמו אחרי ההפסד אתמול. הכל אני מוכן לסבול מהקבוצה שלי, אבל חוסר אופי? זה לא! דני קליין- לטיפולך המסור אודה.

מגיע להם הרבה יותר מזה. אוהדי הפועל אתמול בנוקיהו
_________

אחרי ההפסד של הפועל לא היה לי ממש חשק לראות גם את המשחק השני ורק מאוחר בלילה התעדכנתי שגלבוע/גליל כמעט וניצחה את הקבוצה של שמעון. יש לי בעייה עקרונית עם גלבוע/גליל כי היא העלימה באלגנטיות מועדון מפואר בספורט הישראלי- גליל עליון, שחסר מאוד בנוף הספורטיבי והתרבותי בצפון (להרחבה בנושא- ראה כאן את דבריו של ידידי יובל). מצד שני אם היה לי סנטימנט העונה לקבוצה הזו אז זה בזכות עודד קטש- אישיות שיש לי כלפיה הערכה עצומה וחיבה גדולה. הנה דברים שכתבתי בעניינו בשתי הזדמנויות קודמות:

בנפול אויבך תשמח? (על התקופה במכבי)

באמת ומקרוב (בעקבות הסרט הדוקומנטרי שנעשה עליו)

6 תגובות על “למלמי"ם”

כמה ניגודים…
שנינו אוהדי בית"ר.
אבל אני אוהד מאן יו אתה אוהד ליברפול.
אני אוהד מכבי ת"א בכדורסל אתה הפועל ירושלים.
:-)

בכל אופן איצקו אני חושב שאתה מחמיר מדי עם הפועל של השנה.
הכשלון היחידי לדעתי זהו הכשלון באירופה, הפועל הפסידה באמת לקבוצות חלשות מאד ועדיין היתה לה אפשרות לעלות והיא פספה אותה.
בליגה הפועל הוציאה את המירב, לא הפסידה במלחה וסיימה שניה בליגה עם מאזן יחסית מרשים.
שני ההפסדי בחצאי הגמר זה הפסדים שלסגל כמו של הפעול ירושלים יכולים לקרות, בסה"כ ערב נתון, משחק על כל הקופה מול קבוצה שהיא לא הרבה פחות טובה ממנה.
אני גם לא מזהה אצלך כעס על אפטיות או חוסר לחימה והשקעה, לא היה מנהיג גדול זה נכון אבל קשה מאד למצוא כזה, לרב הקבוצות אין אחד כזה, זה ודאי מצער בשבילכם (ומשמח בשבילנו) אבל סה"כ בתנאים שהיו זו עונה לא רעה של הפועל ירושלים.
אני מאמין שאחרי שנרגעת מההפסד והאכזבה אתה רואה את ההפסד והעונה באופן אחר, חיובי יותר.

איציק – מאמץ בשתי ידיים כל מילה שכתבת כאן!

באמת לא זכור לי שנים קבוצה כל כך חסרת אופי כמו שהייתה השנה להפועל. אם טימי באוארס הוא "ה"איש שלך, אתה בבעיה קשה…

1. יש לציין שהבחירה שלך לגבי הקבוצות האהודות – מקבילה לחלוטין לשלי ( אני תמיד שמחה לגלות שיש עוד אנשים שאוהדים גם את בית"ר ירושלים – וגם את הפועל ירושלים בכדורסל
2. ההפסד לחיפה הרבה פחות כואב מהחמצת הדאבל לפני שנתיים , אבל לצערי , תהיה לו השפעה שלילית על עתיד המעדון – כי הוא הנציח את הלוזריות
כבר שנתיים שמכבי חלשה – ופתאום באות קבוצות מהליגה השניה ועוקפות אותנו בלי לאותת אפילו.
מלי

יאיר,
חוץ מבית"ר הטעם שלך לא משהו :)
זה נכון מה שאתה אומר, וגם נגעתי בזה בפוסט- עפ"י הנתונים היבשים היתה להפועל עונה לא רעה. אבל עדיין, אני מעדיף עונה עם מקום שלישי/רביעי בליגה ואיזה גביע (והפיינל פור הוא גביע לצורך העניין) עפ"נ עונה כזו. שורה תחתונה הפועל נכשלה במאני-טיים פעם אחר פעם העונה ומזה אי אפשר להתחמק. אבל בעיקר מה שהפריע לי העונה זה שהפועל לא ריגשה, והפועל י-םף גם בעונות קשות תמיד ידעה לרגש ולהשאיר זכרון מתוק מהעונה. מהעונה הזו אני לא אזכור כלום, וחבל.

שבי,
טימי באוורס הוא באמת האב-טיפוס המושלם להפועל של העונה הנוכחית..

מלי,
1. לך כבר יש טעם יותר טוב :) מהתרשמות לחלוטין בלתי מחייבת שלי, רב אוהדי הכדורסל בטדי הם אוהדי הפועל. בכלל, כירושלמים אנחנו בראש ובראשונה לוקאל-פטריוטים. היריבות "העירונית" שלנו היא נגד הקבוצות מההתנחלות הדרומית להרצליה.
2. נגעתבנקודה הכי כואבת- בשלושת השנים האחרונות היתה לנו הזדמנות שספק אם תחזור לקחת אליפות, ובמקום לקחת נתנו אותה במתנה לקבוצות אחרות.

אם קצת לשנות פאזה…
אז זה מאד סימלי שלשני הגמרים האחרונים בפיינל פור הגיעו עולות חדשות.
קבוצות ישראליות לא שומרות על הסגל שלהן מעונה לעונה מתחלפים בקירוב ל7-8 שחקנים בכל קבוצה, שלא נדבר על מה שהולך עם הזרים במהלך העונה עצמה.

ככה שמה ההבדל מקבוצה שסיימה בעונה שעברה במקום החמישי לקבוצה שעלתה ליגה? שתיהן בונות סגל מחדש.
לעולות חדשות אפילו קל יותר (כמובן הכל שאלה של כמה כסף יש בקופה) כי הן נישאות על גל ההצלחה של העליה ולא על הכשלון של העונה הקודמת.

ניתוח יפה ומדוייק, יאיר.
וזה מוציא הרבה מהטעם של הכדורסל הישראלי, כי אתה לא רואה בו שום תהליך.

סגור לתגובות.