באביב (שנה טובה!)

נעבור את החורף ואחר כך נראה
באביב, באביב
בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות
זה עונתי, עונתי

נעבור את החורף ואחר כך נראה
באביב, באביב

באביב אני אלבש חולצה לבנה
ואחצה את הרחוב כמו מלך…
באביב בחולצה לבנה כמו מלך, כמו מלך…

('באביב', מילים: מיכה שטרית)

"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב, ב)

פסח הוא החג האהוב עלי. הבוקר של ערב ליל-הסדר תמיד מיוחד בעיני. באוויר יש ריח מיוחד, נקי וטהור. בלב יש תחושה של משהו חדש מלא אופטימיות וכוונות טובות. לא לחינם נקבע חודש ניסן, החודש הראשון של האביב, כראש השנה של השנה. בניגוד לראש השנה לבריאת העולם, בתשרי, שעמוס בתחושה כבדה והרות גורל של יום הדין, האביב מלא רק בכוונות טובות ולכן ראוי לו שיהיה ראש השנה האמיתי.

אמנם אנחנו בעיצומם של ימי ההכרעה בעונה הנוכחית אבל ברוח ההתחדשות וההתחלה מחדש של האביב אפשר לייחל מהלב שהשנה הקרובה תהיה התחלה של משהו חדש, פורח ויפה עבור הקבוצות שלי- בית"ר וליברפול. הראשונה עומדת לצאת לדרך חדשה, שלא תהיה קלה כפי שאמר ערב החג איציק קורנפיין, אבל טומנת בחובה המון תקווה לעתיד שפוי, פשוט ושמח. וליברפול, אולי סופסוף, אם לא העונה אז בזו הבאה, תשיל מעליה את משא ההיסטוריה הכבד, ותצא לדרך חדשה.

ושנייה לפני שפותחים בקריאת ההגדה, סיפור קטן לחג ששולח לי טל בנימין, ידידי כאח לי מחוג אוהדי ליברפול בישראל, שנזכר אפרופו ההכנות לחג ומשחק רבע-גמר האלופות הערב באנפילד, בערב סתווי דווקא שבילינו יחד, באותו מקום ובאותה מסגרת, לפני כשנתיים וחצי.

שנה טובה וחג שמח!

_______________

הסיפור שמאחורי החולצה ..

ההכנות לפסח והניקיונות גורמים לך פתאום לשים לב לדברים שכבר מזמן שכחת .. במהלך סידור הארון בחדרי נתקלתי בסווטשירט ישן , כשהוצאתי ופרסתי אותו על המיטה , פשוט לא הפסקתי לחייך ..

סוף אוקטובר 2006 , אני וחברי הטוב איציק שמנו את ידינו על זוג כרטיסים למשחק ליגת האלופות מול בורדו . באותה תקופה שהיתי בקארדיף בעסקיי הגזלנות , מכירת צעיפי נשים היו באופנה .. את אותו הלילה שלפניי ביליתי בדירת ישראלים שהייתה קרובה מרחק 10 דקות הליכה מתחנת הרכבת , כיוון שהייתי צריך להגיע בשעה 4:00 לתחנה , העדפתי לישון שם על פני מגוריי הקבועים שהיו במרחק חצי שעה מהתחנה .

אותה תקופה קארדיף הייתה עדיין נעימה וסתווית , החורף היה בפתח אבל לא שאג . חולצה קצרה שעליה ז'אקט אדום , וצעיף .. כנראה חשתי מספיק בריטי כדי להתמודד עם האקלים ..

מספר תחנות אחרי קארדיף , הרכבת נעצרה במפתיע באחת התחנות ולאחר כ 30 דקות של המתנה כשהגיע הכרטיסן ושאל .. How far you are going , הבנתי שהיום הזה לא התחיל בצורה חיובית .. איזשהו סוג של תקלה עיכב את הרכבת לעוד כ 20 דקות לפני ששוב התחילה לזוז .

בסופו של דבר אחרי קונקשן קצר ב קרו (CREW) הגעתי לליברפול שם חיכה לי איציק מחוץ ל- ,LIME STREET איציק עוד הספיק להעיר לי על כך שאני משוגע ושאני יקפא מקור בלבוש המינימאלי, אני לא ממש התרגשתי.. "מקסימום אקנה לי איזה עליונית בחנות של ליברפול.."

טיילנו במשך שעות ארוכות בעיר, מה שכלל סיור ברחביי האלברט דוק, וברחובות הסיטי סנטר, והמשיך בארוחת צהריים קלה בסאבווי, ואז לקראת השעה 16:00 עשינו את דרכינו לכיוון האוטובוסים, כבר אז התחלתי להרגיש לא בנוח .. אולי ההליכות הארוכות , או ההתרגשות השכיחו את הקור של הערב בליברפול , אבל כשזה הכה בי כבר התחלתי לחשוש שאני לא אהנה במהלך המשחק.

אני ואיציק התחלנו לחפש חנות בגדים כדי לקנות איזה משהו שירפד אותי טיפה לקראת שעות הערב הקפואות שצפויות לנו , לפתע קלטנו חנות שבחוץ היו תלויים מעילים , כשנכנסו לחנות ראיתי איזה חולצת ריבוק לא ממש חדשה תלויה על הקיר , מתברר שאני ואיציק צעדנו ישר לתוך חנות צדקה בא נמכרים בגדים משומשים .

"כמה בשביל החולצה .. " שאלתי את הפקיסטני עד היום אני לא זוכר כמה הוא אמר בתור מחיר התחלתי , מה שאני כן זוכר זה את איציק רוטן בי לקחת כבר את החולצה ולהפסיק להתווכח איתו על המחיר שנסגר בסופו של דבר על שלוש פאונד ..   

ברגע ששמתי עליי את החולצה והפסקתי לפרכס מקור , המשכנו לתחנת האוטובוס , קו 17 לוקח אותנו היישר לאנפילד ועוצר מחוץ לקופ , ישר ניגשנו לקופה לאסוף את זוג הכרטיסים שלנו , ואז חיכתה לנו הפתעה לא כל כך נעימה .. הכרטיסים סומנו כ- 'Restricted View' … נו מילא .. כמה גרוע זה כבר יכול להיות אחרי שישבת באצטדיון רמת גן ביציעים שמבחינת מרחק מהדשא ממוקמים באזור חיוג אחר ..

נכנסנו לאצטדיון ולא הפסקנו להתבדח על העניין הזה שאנחנו עומדים לצפות בשתי משחקים שונים , אבל סה"כ עבר בכיף .. במחצית נהנינו מבמבה ישראלית אסלית לאחר שגילינו שהנקניקיות הם לא כל כך כשרות .. למרות שהם נראו כל כך מגרות ..

תוצאת הסיום 3-0 שלחה אותנו להליכה של כחצי שעה מאנפילד למרכז העיר מאושרים ושמחים, ומשם נפרדנו כל אחד לדרכו.

אותה חולצה ששמרה על חום גופי במהלך אותו ערב קר בליברפול .. גרמה לי להיזכר באותה החוויה המרגשת ..

טל בנימין