קטגוריות
אנפילד כל הרשימות עשרים ושניים משוגעים

שחרר קצת, בניטז

שבוע שעבר נתקלתי בפוסט מצויין בפורום אתר האוהדים של ליברפול red and white kop שמביע בצורה נפלאה את מרבית טענותיי כלפי פילוספיית המשחק והטקטיקה של רפא בניטז. לצערי לא הצלחתי ליצור קשר עם הכותב, בחור שכינויו בפורום Degs, בכדי לתת לו את הקרדיט המלא אבל עדיין הרשיתי לעצמי לתרגם את הדברים ולפרסם אותם כאן כי אני מוצא אותם מרתקים וחשובים מאוד- הן להבנת ביקורתי החוזרת ונשנית מעל במה זו כלפי בניטז והן להפנמת הסיבות שבגינם, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, גם את העונה הנוכחית תסיים ליברפול ללא תואר האליפות המיוחל עד כאב על ידינו, אוהדיה.

_______________________________

"אי אפשר לצמצם את הבעיות שלנו לעמדה אחת או שחקן אחד, צריך להסתכל על הקבוצה כמכלול. כן, יש לנו בעייה. נכון, אנחנו במקום השני ולפחות לפי הטבלה עדיין במאבק על התואר, אבל כל מי שצופה במשחקים שלנו באופן קבוע לא יכול להתעלם מהעובדה שאנחנו מתקשים והכדורגל שלנו רחוק מלהיות ראוי לאליפות. נקודה טובה שהועלתה לאחרונה היא מדוע אנחנו נראים טוב יותר כששחקנים מסוגם של אינסואה ואגר על המגרש (רק תוצאת תיקו מאופסת אחת במשחקים בהם לפחות אחד מהשניים פתח בהרכב)?

התשובה היא חופש.

אני לא מחפש טוטאל פוטבול כאן, כשכל אחד יכול לשחק בכל עמדה, אבל גם לא את הכדורגל המכני והמתוכנת שאנחנו רואים תחת רפא. מאז הגיע רפא לאנפילד ניתן לראות בבירור כיצד מעונה לעונה אנחנו נעשים מקובעים יותר.

רפא הוא מאמן מצויין אבל בשום אופן לא מושלם. התוצאות מהתקופה שלו בליברפול, ואפילו מהתקופה שלו בספרד, מראות שיש לו מס' חסרונות בולטים. בראשם נמצא חוסר היכולת לפרוץ מערכים צפופים, בעיקר של קבוצות עם מס' רב של שחקנים מאחורי הכדור. הבעייה שלנו נובעת מכך ששחקנים כבולים לנקודה מסויימת על המגרש כשיש להם לכל היותר רדיוס של כעשרה מטרים לבצע את מלאכתם. אלו שכן מבטאים חופש יצירתי הם או אחד מהשניים (טורס, ג'רארד) או שימצאו עצמם על הספסל במשחק הבא.

שאנקלי אמר פעם:
"כדורגל הוא משחק פשוט שאדיוטים מסבכים אותו"
האיש ידע על מה הוא מדבר. למרות שבהחלט אי אפשר לקרוא לרפא אדיוט, רחוק מכך, יש לו נטייה לסבך דברים ללא צורך.

בנקודה מסויימת בהיסטוריה עברה ליברפול מהפך בהשראת פילוסופיה פשוטה: "Pass and Move". הפילוסופיה הזו ננטשה כבר מזמן: מהאנטי-כדורגל של סונס, דרך הכדרר כפי יכולתך של ה"ספייס בויס", ההתקפות המתפרצות של הוייה וכעת, המשמעת הצבאית של רפא.

אני לא מנסה להמעיט בערך העבודה שרפא עשה עד כה, אולם ככל שרפא יישאר כאן זמן רב יותר כך יהפכו השחקנים שלנו למקובעים יותר. אם רפא עדיין יהיה כאן בעוד חמש שנים לא אהיה מופתע לראות אחת-עשר רובוטים על המגרש.

ישנם כאלה הטוענים שזהו הכדורגל המודרני. תשובתי היא שזה קשוקש.

עם כל שנאתנו ליונייטד יש להודות שהצלחתם הגדולה בעונה שעברה נבעה מהחופש שניתן שם לשחקני ההתקפה. לרביעייה- גיגס, רוני, טבז ורונאלדו- ניתן חופש להתחלף בעמדות שלהם ולא להיות תקועים כל הזמן מול אותו מגן ובכך לייעל את הגנת היריב. לעומת זאת, הבעייה שלהם העונה נובעת מכך שיש להם שחקן שיכול לשחק רק בעמדה אחת- ברבאטוב איטי מדי מכדי לשחק בכל מקום אחר מלבד במרכז חוד ההתקפה. עד כה העובדה הזו פגעה בהם קשות ואיפשרה להגנות שהתמודדו מולם חיים הרבה יותר קלים מבעבר, כאשר הם יודעים מה הולך להגיע ומאיפה. חסרה אצלהם החופשיות ושינויי המקום שאפיינו אותם בעונה שעברה וניתן לראות כיצד כעת הם סובלים עקב כך ממרבית הקשיים שמאפיינים באופן כרוני דווקא אותנו.

העונה הקבוצה הבולטת ביבשת היא שוב ברצלונה. בשיטה של גווארדיולה בוסקטס/טורה ואפילו קייטה מגינים על כל דבר שמגיע מהאמצע כשלפניהם, מסי, הנרי ואטו חופשיים כשצ'אבי מושך בחוטים ומחבר את הכל (או לחילופין אנייסטה). תראו כמה שחקנים מוצאים את עצמם ברחבה בסיום כל התקפה, הם יכולים להיות בטוחים שאם יאבדו את הכדרו יזכו בו מהר בחזרה.

אני לא אומר שאנחנו צריכים להיות ברצלונה אבל כן יש לנו את השחקנים שיכולים לתת לקבוצה את חופש היצירתיות שאנחנו זקוקים לנו נואשות כ"כ. אגר עושה זאת מצויין מאחור כשהוא מחבר בין ההגנה לקישור, אלונסו מתאקל מצויין אבל גם יכול לחלק כדורים, כמו שעושה צ'אבי בברצלונה שמנצח על שמתרחש לפניו, יש לנו גם את מאסצ'ראנו שצריך לעשות העונה הכל בגלל הגישה הנסוגה שלנו, ויש לנו את טורס ג'רארד וקין שיכולים לכבוש שערים.

זה הודגם בצורה הגרועה ביותר נגד סטוק. אנחנו בשיוויון 0-0 ומשחקים משחק של מסירות קצרות לאחור או כדורים ארוכים קדימה, השחקנים הקדמיים שלנו ממש לא נעים משום שנאמר להם שהם חייבים לחזור ולעזור לחבר'ה מאחוריהם. אנחנו לא שומרים אזורית רק בקרנות, אנחנו עושים זאת גם במשחק פתוח. אפשר לראות כיצד לכל אחד מהשחקנים ישנו גבול מתוחם שעליו להגן והוא מפחד לעזוב אותו. אין חופש כלל.

מה שאנו צריכים זה שינוי בגישה.

הקבוצה שלנו עולה למגרש כשהמטרה שלה היא לא להפסיד, זה ברור, ככה השחקנים ממוקמים על המגרש וכך הם משחקים. אם אנחנו משיגים ניצחון זה למרות הסגנון שלנו וקורה בד"כ בזכות שער מקרי זה או אחר של טורס או ג'רארד.

אני מבקש ממכם- במשחק הבא, תספרו כמה שחקנים שלנו יש ברחבה ברגע שההתקפה מסתיימת. אני כבר יכול לומר לכם שיהיו שניים לכל היותר. שימו עין גם על מסצ'ראנו. הנכס הגדול ביותר שלו הוא האינטנסביות שבה הוא משחק, הוא מסוגל לרדוף אחרי שחקנים לכל אורך המגרש ולזכות בכדור. אם שוב נעלה עם שני קשרים אחוריים נראה שוב כיצד שחקנים אחרים עושים את אותה עבודה שהוא יכול לעשות בעצמו במקום לעשות את העבודה שלהם (קויט).

שורה תחתונה, רפא: תחזיר את ה- Pass and Move, תן לחבר'ה בהתקפה קצת חופש ועלה למשחקים בשביל לנצח."

http://www.redandwhitekop.com/forum/index.php?topic=236014.msg5283936#msg5283936

9 תגובות על “שחרר קצת, בניטז”

למגינים של ליברפול ניתן באמת מעט מאוד חופש לתמוך בהתקפה. אפשר רק לחלום על מה שקורה בברצלונה עם אבידל, ובמיוחד דני אלבס, שלפי דעתי מבלים יותר זמן בחצי המגרש של היריבה מאשר בחצי שלהם.

אני חושב שכל מאמן היה רוצה לשחק ככה, אבל הוא מכיר את השחקנים שלו ועם כל הכבוד אתה לא יכול להשוות את הקישור של ליברפול לזה של ברצלונה ולכן בניטס לא משחק ככה, הוא רואה את הקבוצה שלו וחושב שהדרך שלו תוביל לנצחון בסופו של דבר.

ואגר לא במילאן ?

אגר לא במילאן (בינתיים) תודה לאל.
לא צריך את השחקנים של ברצלונה בכדי לשחק כדורגל משוחרר ויצירתי, אפשר לעשות את זה גם עם שחקנים פחות מוכשרים כמו שיש לנו. סגנון משחק זה לא משהו שקשור לרמת השחקנים. מה גם שלמרות לשבניטז יש כיום שחקנים יותר מוכשרים ממש שהיו לו בתחילת הקדנציה בליברפול הכדורגל רק נהיה מזעזע יותר ויותר.

ניתוח מעניין ולצערי כנראה מדוייק. זו בדיוק ההבעה על פני השחקנים כבר בדרך מהמנהרה החוצה לדשא: "היום לא מפסידים" או משהו כזה. בעניין אגר, בינתיים הוא באנפילד, אבל לא ברור למה הוא לא משחק. למה לא לצוות אותו יחד עם סקרטל יחד. יש לבחור יכולת כדרור, בעיטה טובה והוא אכן מסוגל להוציא התקפה מיד אחרי חילוץ כדור.

איציק-אני מסכים איתך שלא צריך את השחקנים של בארסה כדי לשחק התקפי אבל חומר השחקנים של ליברפול לא יכול לשחק בצורה כזו וגם לרוץ לאליפות.הם לא מספיק מוכשרים לכך.

בני, גם אני מעריץ גדול של אגר, אבל בדיוק בגלל האיכויות שלו שציינת רפא משתמש בו פחות ופחות. אפשר להסתכל לאורך כל התקופה של רפא באנפילד ולראות איך זה היה הגורל של כל השחקנים היצירתיים בקבוצה (חוץ מסטיבי וטורס כמובן).

תומר.
לא ביקשתי לראות כדורגל של ברצלונה, אבל בטח גם לא את הזוועה שאנחנו רואים כיום (או בארבע העונות הקודמות תחת בניטז לצורך העניין). לחשוב שהכדורגל הנוראי והמסרס של רפא הוא תוצאה של חומר שחקנים זו טעות. זו הפילוספייה של האיש וזה מה שנראה מכל קבוצה שהוא ייאמן בלי קשר לאיכות השחקנים.

אני מניח שהדבר היחיד שבניטז צריך לשחרר עכשיו זה אותנו. כל השאר לא ממש חשוב.

איציק אין מחלוקת על הצורה בה ליברפול משחקת אבל האמת היא שרק ג'רארד וטורס הם סוג של שחקנים שאם תעניק להם חופש אז הם יביאו לך נקודות. אפשר לבקר אותו גם על הרכש שהוא הביא אבל אני מאמין שעם עוד כמה שחקנים בקליבר הזה(שאני לא משוכנע שליברפול יכולה להביא) ליברפול הייתה בודאי נראית טוב יותר וגם תחרותית.כרגע היא יכולה להיות או זה או זה.

סגור לתגובות.