"נמלטים" העונה החדשה

אז מה? יחזור או לא יחזור?! וואלה שיחק אותה הפעם ארקשה, דפק לנו קטע אלה מייקל סקולפילד.. בכל מקרה, לרגל המאורע המשמח אני מעלה כאו טור שפירסמתי לפני כשלושה חודשים בבית"ר.נט בעניינו של הפושע הנמלט:

________________

לא תודה!

בספר שמואל א' פרק ח' מסופר על בני-ישראל שבאו לבקש משמואל הנביא שימליך עליהם מלך "ככל הגויים". שמואל לא אהב את הרעיון והזהיר אותם שהמלך אותו הם מבקשים ירדה ויתעמר בהם, ינצל את מרותו ואת עמדת השררה שהשיג לטובתו האישית בלבד. אלא שבני-ישראל לא שאו לאזהרות הנביא והתעקשו למנות להם מלך. "והיינו אנחנו ככל הגויים" כאמור.

סוף דבר ושמואל נכנע ללחץ העם ומינה את שאול למלוך עליהם. לימים התברר שאול כמלך חסר עמוד שדרה הנתון לגחמות מזדמנות והשפעת "יועצי אחיתופל". המקרא לא מעיד על כך, אבל אני בטוח שבסתר ליבם הצטערו בני-ישראל על שהתעקשו להיות "ככל הגויים".

מתישהו בסוף העשור הקודם הרגשנו שחייב לבוא שינוי, עם כל הכבוד והערכה למשה דדש ופועלו כניסתם של אנשי העסקים כמו יעקב שחר, לוני הרציקוביץ' וסמי סגול למשחק הגבירה אצלנו את החשש שבית"ר במתכונתה הנוכחית תתקשה לשמור על מעמדה בצמרה הכדורגל הישראלי. מתוך כך גברה ביציעים הקריאה לדדש למכור את הקבוצה לאיש עסקים אמיד זה או אחר כדי שנהיה גם אנחנו "ככל הגויים". אלה מת"א הכוונה.

בתחילה היה זה קובי בן-גור שהגיע ברעש גדול, הסתכסך עם הסמל אלי אחונה (ומתוך כך באופן טבעי עם האוהדים), ומשקיבל הצעה להיפטר מהצעצוע המטריד העביר בשמחה את ה"תיק" לטייקון החיפאי גד זאבי. גם בואו של זאבי זה התקבל בירושלים בשירים ובמחולות, אחרי האפיזודה הקצרה עם בן-גור היינו משוכנעים הפעם שזאבי הוא הדבר האמיתי. תחושה שהתחזקה אחרי שהנחית כאן את כל כוכבי הליגה ופתח את העונה בטקס רב רושם ומנקר עיניים.

אלא שעונת זאבי הפכה לסיוט ונזכרה לדיראון עולם- התמונה שחרוטה בה בזיכרון יותר מכל היא של אוהדי בית"ר מניפים את שחקני צפרירים חולון על הכתפיים אחרי שגברו על קבוצתם שלהם… זאבי ברח מבית"ר כל עוד נפשו בו והותיר בבית-וגן אדמה חרוכה.

אחרי סדרת ההרפתקאות המסוכנת הזו שכמעט עלתה לנו בפירוק המועדון חזרה בית"ר לממדיה הטבעיים תחת ניהולם של המאירים פניג'ל ולוי והעבירה מספר עונות שקטות (יחסית כמובן) במרכז הטבלה. אלא שהייתה זו הפוגה בלבד, עמוק בפנים עדיין קונן בנו הרצון להיות "ככל הגויים" ורק חיכינו להזדמנות הבאה שבה יבוא בעל ממון שיגאל אותנו מחשכת הבינוניות וייסוריי האלמוניות.

והישועה אכן הגיעה, הפעם בדמותו של איש עסקים אלמוני לחלוטין מרוסיה שהדבר היחיד שידענו עליו היה שכמה שבועות לפני שרכש אותנו רכש גם בעלות על קבוצת הכדורסל האדומה של העיר. בהרבה מובנים הפרט הזה כשלעצמו היה צריך להדליק נורה אדומה- הייתכן אותם בעלים להפועל ובית"ר? היועמד צלם בהיכל? אלא שאנחנו בחרנו להתעלם. ולא רק מהסימן הזה בחרנו להתעלם אלא מעוד עשרות נוספים שבאו אחריו והיו צריכות להדליק נורות אדומות בממדים של זרקור. בחרנו להתעלם כי הכסף סנוור אותנו, כי הכסף "יעוור עיני חכמים" ואנחנו אפילו מעולם לא היינו חכמים כ"כ גדולים..

במקום לשאול שאלות כשסוכן מכוניות הולנדי התייצב בוקר אחד בבית וגן והכריז על עצמו כמאמן הקבוצה שרנו לגביר שירים ביציע; במקום לדרוש הסברים כשפקיד עירוני זוטר מונה למשרה המנהלית הרמה ביותר קבוצה פרסנו דגל ענק עם דמותו; במקום לדרוש שהמשוגע ירד מהגג אחרי שפיטר את המאמן שהביא לנו אליפות אחרי שבע שנים, מאמן שהוא בשר מבשרנו שפצע את עצמו בזינוקים על אדמת הטרשים בימק"א בכדי להגן על השער שלנו, השפלנו מבט לעברו בתחינה שרק ימשיך להרעיף עלינו מחסדיו הטובים.

ארקדי גאידמאק הוא אסון לבית"ר ירושלים. למעשה הוא הדבר הגרוע ביותר שקרא למועדון בשבעים ושניים שנות קיומו. מה שלא עשו תבוסות משפילות וירידות ליגה עשה האיש הזה- הוא הצליח להשניא על רבים וטובים מאיתנו את הקבוצה שאנחנו כ"כ אוהבים. הקבוצה שהיא עבורנו האישה השנייה (ובשקט בשקט אפשר להודות שלמעשה הראשונה).

הוא עשה זאת ע"י כך שגזל ממנה את הנשמה ומכר אותה לגויים: הייתכן שקפטן הפועל ת"א ישחק בבית"ר ירושלים? מה לבליין צפון תל-אביבי כמו מיכאל זנדברג ולסמל המנורה?? הוא עשה זאת ע"י כך שהתכחש לכל סמלי העבר של הקבוצה הזו, לכל מה שהיא מייצגת. אל תטעו בו, למרות שפיו מלא דברי מתיקה אודות "האדרת שמה של ירושלים" לאיש הזה שלא מסוגל לחבר שני משפטים בעברית אין שום מושג במסורת של העיר או של הקבוצה שלנו, לא כל שקט במנטאליות ובתרבות שלנו.

בימים אלה אני מרגיש שמתחיל ליפול האסימון לרבים מחבריי וגם הם מרגישים שהוגדשה הסאה. "תודה" הם אומרים לו "אבל הגיע זמן להיפרד". אלא שגם עכשיו אני עדיין חולק עליהם. לא על זה שהגיע הזמן להיפרד, הזמן הזה הגיע כבר מזמן, למעשה עדיף היה שהשידוך הזה לא היה מתרחש בכלל. אני חולק עליהם באמירת התודה. אין לי שום רגשות תודה לאדון ארקדי. מאז שהוא בבית"ר לא היה לי שבוע של נחת מהקבוצה. כן, כן, גם בימים זכינו באליפויות ובגביע- תארים שהיה להם טעם פלסטיק משום שהושגו ללא שמץ מהרוח הביתרי"ת, ללא נשמה ובלי שמחה.

אם כבר, אז אדון ארקדי צריך להגיד לנו תודה! תודה על זה שבזכותנו כל זב חוטם מדן ועד אילת יודע היום מי זה ארקדי גאידמאק. הוא צריך להגיד לנו תודה על זה שעל גבי הפופולאריות העצומה של הקבוצה שלנו, שנבנתה בעשרות שנים של דם יזע ודמעות, הוא הפך בין יום מאיש אלמוני לבן בית אצל שועי הארץ.

אבל עזוב ארקדי אני לא מחפש תודה, התודה הכי גדולה שלך תהיה לעוף מפה סופסוף ולתת לי את הקבוצה שלי בחזרה.

הטור נכתב כאמור בתחילת חודש ספטמבר האחרון.

נמלט. ארקשה (סקולפילד)

פורסם בקטגוריה ימק"א, כל הרשימות, עשרים ושניים משוגעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

10 תגובות בנושא "נמלטים" העונה החדשה

  1. מאת בני תבורי‏:

    OFF TOPIC

    כבר ממש לא נעים לי להפריע, אבל מאז שאני כותב על פוטבול כאן, הניינרס' הולכים ומשתפרים.
    בשם סנט לואיס מיזורי, נתקלתי לראשונה בקריאת חוברת ביל קרטר אי אז בשנות השישים המוקדמות. לא זוכר הרבה מהעיר, רק שקרו בה כל מיני דברים דרמטיים.
    אחרי הרבה שנים, היום, נתקלתי שוב בשם העיר שבשנים האחרונות היא ביתם של הסנט לואיס ראמס', שעברו אליה מלוס אנג'לס. היום הם ארחו את האדומים זהובים מהמפרץ עם חמישה נצחונות ותשעה הפסדים, לקרב נמושות עם המארחת שלה נצחון אחד ושלושה עשר הפסדים.
    הניינרס' עלו ראשונים על לוח התוצאות עם שער שדה, 3:0. המארחים הראו את הכנסת האורחים הסיינטלואיסית המפורסמת, והשיבו בשער שדה (3 נקודות) בדרך לשיויון, ואחריו לפי הסדר הזה: טאצ'דאון, שער שדה, שער שדה, ובערך חמש דקות לסיום המשחק מוליכים 16:3. זה היה השלב בו נשברתי. כאילו לא הספיקה לי ליברפול קצת לפני כן, עם פספוס הצ'אנס הכי רציני שלה לנצחון באמירויות ופתיחת פער נאה מהרוסים, שלא לדבר על איחוד בני לנקשייר. מה זה אומר נשברתי? עזבתי את המחשב בו עקבתי דרך אתר ה – ESPN על מהלך המשחק בעודו באיבו. המבורגר 300 גרם אחד עם פטריות ואמנטל מה "קויאה" מאוחר יותר, חזרתי למחשב והבנתי שכאילו לא עברה מאה מאז ימי ביל קרטר, וסנט לואיס עדיין בנויה לדרמות. אחרי טאצ'דאון אחד ארבע דקות לסיום, ועוד אחד דקה ורבע לסיום, התהפכה התוצאה והסתדרה על 17:16 לניינרס'. תודה לאל על חסדים קטנים מר סינגלטרי, שבוע טוב ומבורך. (בסדר, גם יובה נצחו, גם בארסה, וגם ליברפול לא הצליחו להפסיד…).

  2. מאת RS‏:

    השאלה היא אם ניתן לחזור אחורה, או האם זו תהיה מיתולוגיה. האם ניתן להשיג זהות אחרי שזו נשכחה? האם זהות שהיא תוצאה של היסטוריה בת 70 שנים ניתנת לאיחוי באמצעות אגד מדבק? אני לא בטוח.
    אסור לעשות רומנטיזציה של הקבוצות האחרות שלא נפלו על גאידמקים למיניהם. גם חיפה של שחר היא לא בדיוק חיפה הישנה, אבל היא גם לא – לא חיפה הישנה. היא שינוי של דברים מסויימים, שטומן בחובו ויתור על אחד ושמירה על אחר, מין שביל זהב שכזה בעידן של – מה לעשות, ממון.
    אני חושב שהמודל של חיפה מתאים בואריאציה מסויימת לבית"ר בעידן הנוכחי. אבל אחרי שהאיש יעזוב במן סיפור שנראה דטרמניסטי לגמרי, צריך לבדוק מה עוד נותר – ולעשות עם זה את המקסימום.
    ודרך אגב, קורנפיין הוא אכזבה גדולה וממש אין לו את ההואבוס הדרושים.

  3. מאת rd17‏:

    מכבי חיפה? לפחות לנו יש כבוד לסמלים…

  4. בני.
    תפריע, תפריע..

    RS.
    אני לא חושב שהבעייה היא שהזהות נשכחה, אני חושב שהיא "התעמעמה".
    אני מזהה הרבה דמיון (שהוא כנראה לא מקרי) בין התהליך שעבר (ועדיין עובר) על הליכוד לבין מה שעובר בבית"ר.
    בשני המקרים מדובר בגופים שהיאדאולוגיה "ההיסטורית" שלהם מתקשה לבצע את ההתאמה הנדרשת למציאות החדשה.
    בליכוד אנחנו רואים את זה בחוסר היכולת למצוא דרך מדינית מובחנת, כעת, אחרי שחזון "ארץ ישראל השלמה", איבד ממשמעותו.
    בבית"ר אנחנו מוצאים את חוסר היכולת להתמודד עם מציאות שבה אנחנו כבר לא קבוצה של שכבה חברתית מופלית ונחשלת. מעמדם הכלכלי/חברתי של מרבית אוהדי בית"ר כיום טוב לא פחות, אם לא יותר, משל אוהדי שאר הקבוצות. תחושת "הקיפוח" כבר לא מניעה את האהדה לקבוצה כמו שהיה בעבר. להרבה אוהדים, בניהם אני, האתוס הזה כבר לא רולוונטי.

    לתוך הוואקום הזה מנסים להיכנס ארגונים כמו "לה-פאמיליה" שמציעים זהות מובחנת על בסיס אידאולוגיה לאומנית או חלק אחר ביציע שמנציח את המאבק, הטפשי לטעמי, באבי לוזון ובהתאחדות. אם כבר אז אבי לוזון מתאים הרבה יותר לסטרואטיפ הקלאסי של אוהד בית"ר ולהפוך אותו ל"נציג האליטה" שמנסה לפגוע בבית"ר זה מגוחך גם אם לפעמים אבן-עזרא דופק אותנו בבית הדין של ההתאחדות.
    גם ארקדי ניסה להיכנס לוואקום הזה והציע את התחליף "האולטמטיבי" לכל אידאולוגיה- כסף..

    הקריסה של ארקדי מסמנת עבורי הזדמנות לבחון מחדש את הערכיםשל בית"ר ואולי להגדיר את האתוס החדש של הקבוצה במאה ה- 21. בניגוד למה שאנשים אולי חושבים, העניין המדיני,הוא רק פסקא אחת במשנה הז'בוטינסקאית המפוארת. ערכים חברתיים והומניים (לא במובן של "רעבים באפריקה" אלא במובן של כבוד והדדיות- ה"הדר" הביתר"י) תפסו חלק מרכזי לא פחות. ציפי לבני, לא במקרה בתור אחת שקיבלה חינוך ביתר"י אמיתי, מדברת על זה המון.

    בהקשר של בית"ר- קבוצת הכדורגל, הייתי רוצה לראות אותנו מאמצים את המודל של ברצלונה: קבוצה של האוהדים למען האוהדים.
    זה צריך להתבטא הן על המגרש- בשימת דגש על כדורגל שמח והתקפי תוך שילוב מקסימלי של שחקנים מתוצרת המעודון ורכש צעיר, והן מחוצה לו- בהעמקת הקשר עם הקהילה,העיר והמורשת הביתרי"ת המפוארת.
    אם עקבת אחרי דיונים קודמים שלנו בעניין וודאי הבחנת שלי ולאוהדי בית"ר אחרים כאן יש ספקות באשר למידת ההתאמה של איציק קורנפיין (אדם ראוי כשלעצמו) להיות האיש שיוביל את המהלך הזה, בדיוק מהסיבה שציינת.

  5. מאת תומר‏:

    איציק-מה טיפשי לטעמך במאבק באבי לוזון? אבי לוזון הוא עסקן מושחת שמדרדר את הכדורגל הישראלי לתהומות הנשייה ודואג אך ורק לאינטרסים שלו ושל משפחתו. רק במחזור האחרון הוא צעק על אלון יפת מה לשרוק ואיך לשרוק וכמה זמן להוסיף. במשחק גביע המדינה לנוער בין פתח תקווה לנתניה הוא פרץ לדשא(כן כמו אותו עדר פילים)ופקד על שי שיטרית לפוצץ את המשחק. אתה יודע שאני מתנגד לתופעות כמו לה פמיליה וכדומה ואני נמנע מאוד מלקלל ולגדף במגרש יתר על המידה(זה בלתי נמנע לעיתים) אבל אם יש מישהו שפורץ בי את כל המחסומים(המילוליים כמובן) ומצליח להוציא ממני את המיטב זהו אבי לוזון ושאר המשפחה המושחתת שלו.

  6. מאת rd17‏:

    אוף טופיק: גיא עזורי התפטר מהלוזנים.
    חבל מאד שלעזורי שוב אין קבוצה.. אפשר לשוב ולשנוא את מכבי פ"ת…

  7. תומר.
    המאבק של אוהדי בית"ר (חלקם) באבי לוזון הוא לא על הרקע שאתה מתאר. הלוואי והם היו מגלים לפתע "מודעות חברתית" ויוצאים כנגד עמידתו של אדם לא ראוי בהחלט כמו לוזון בראשות מוסד ציבורי כמו ההתאחדות. אלא שהמאבק שלהם הוא על רקע "התנכלות" לכאורה לבית"ר. ואבי לוזון לא מתנכל לבית"ר, הוא מתנכל לכל מה שהוא לא מכבי פ"ת.

    יאיר,
    גם אני קראתי את הידיעה והאמת שהיא שימחה אותי מאוד.
    משלוש סיבות:
    א. עזורי שוב פנוי ואפשר לחזור ולחלום שהצדק ההיסטורי יעשה והא יקבל לידיו את ההקבוצה הבוגרת של בית"ר.
    ב. כי הוא עשה נהה.. גדול מול הפרצוף ללוזונים! הם יחפשו עד מחר ולא ימצאו מאמן כמוהו עכשיו.
    ג. כמו שציינת יפה, אפשר לחזור לשנוא את הלוזונים בכיף :)

    בכל מקרה, כל הכבוד לגיא עזורי על היושר פנימי והכבוד המקצועי גם במחיר אישי לא נעים.
    הדעה החיובית שלי עליו רק הולכת ומתעצמת.

  8. מאת שבי כהן‏:

    איציק,

    לגבי איציק – אתה יודע שאני לא מסכים איתך. לא תמצא איש מתאים ממנו להוביל את הקבוצה. תן לי בבקשה שם אחר במקומו (ושלא תעז להזכיר את השם דדש…).

    לגבי לוזון – גם לא מסכים. האיש מושחת, סמל לגועל נפש שאופף את הכדורגל הישראלי, וכל מאבק בו הוא מבורך, יהיו הסיבות אשר יהיו. לה-פמיליה בשלהם, אנחנו בשלנו, העיקר שהתוצאה תהיה אותה תוצאה. שהאיש הזה יעזוב את הספורט שאנחנו כל כך אוהבים.

    לגבי עזורי – גם בעיני הצעד שלו היום היה צעד טבעי לקריירה ההגונה שלו. די אם נזכור איך מאמנים אחרים הסכימו לספוג רפש בפנים רק כדי לקבל עוד קצת כסף כשיפטרו אותם (מישהו אמר שום?), כדי לדעת ולהעריך את הצעד האמיץ שלו. אולי אחרי היום בערב הוא יקבל הצעה הגונה לחזור הביתה ולהתחיל לבנות את השנים הבאות. בכל מקרה, כמו שאמר יאיר – אפשר לחזור ולקוות בכל שבוע להפסד של מכבי פ"ת…

  9. מאת rd17‏:

    וואוו וואו להרגיע… עם כל הכבוד הענק לעזורי.. אם יש מאמן שאנחנו בונים עליו שיחליף את עטר בבוא העת זהו אורי הגדול.

  10. מאת RS‏:

    גיא עזורי עושה רושם כאחד המקצוענים היחידים בכדורגל הישראלי, אבל אני חושב שזה יזיק לו להיות מאמן ראשי בבית"ר – עכשיו.

    לגבי המודל של ברצלונה – אני לא בטוח שיש בקרב אוהדי בית"ר את האחדות והסבלנות לגבש מודל כזה, כי דומני שגם אתה יודע שיש מחלוקות גדולות מאוד בקהל. זכור לי כשהקהל של בית"ר פרץ למגרש אז נשלחו איומים כלפי היציע שסרב לעשות כן. אני בטוח שזה יחזיק מעמד.
    אני דווקא חושב שהמודל של חיפה מתאים לבית"ר, ובכלל אני חושב שמדובר בשני המוקדים האמיתיים של הכדורגל שלנו היום, כשהתקשורת הרדודה מעדיפה להתעסק נון-סטופ בגוויות תל אביביות.

סגור לתגובות.